מאמרים שונות

געדאנקען און התחזקות בעניני עבודת השם

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

אוועטאר
ניין און יא
שר האלף
תגובות: 1305
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג דעצעמבער 06, 2019 10:05 am

מאמרים שונות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ניין און יא »

ב' שלח

מאמר עבד ה
ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו... אז אני רוצה לשאול שאלה מפחדת... שאלה שאני מפחד לשאול... אבל זה מנקרת בי מילדותי... ואין בזה כפירה ואשאל אותו... למה שווה להיות עבד ה'??? אין גם אחד מאתנו דרוצה להיות עבד... רוצין להיות בן חורין!! כ"א רוצה להיות חופשי!!! ולמה ארצה להיות עבד ה'?? אז אני אנסה להסביר לך... ואקוה שלא יצא מכשול מתוך פי.... אז כשתעיין בתנ"ך תראה בהאנשים אז היה להם הכנעה גדולה למי שגדול מהם... ממש מבהיל... עד שמי שחי בדורות שלנו לא אפשר להבינם!!! אני אתן לך קצת דוגמאות... ה' אמר למשה במעשה דמרים דצריך נידוי שבעה ימים ק"ו מאביה שאם היה תכלם היא יסגר לשבעה ימים, ק"ו לשכינה... ש"מ דפעם כשאביו גוער בבתו... נכלמה לשבעה ימים... כ"כ נחשבה אביו בעיניהם!! מצינו בבועז כשגמל חסד עם רות נפלה לרגליו ואמר דאני לא חשוב אפי' כשפחתך!!! הכנעה מופלא שאין כדוגמתה.. וכן כמה וכמה דוגמאות כל תנ"ך מלא בלשונות דעבדך שפחתך... וזה היה הלשון הרגיל אז... והיום א"א להבינו כלל.. כל המושג של עבדים באמת בטלה... וכן מושג של אדון... אין מושג שאחד גדול מחברו... וצריך להבין את זה בשכל שלנו... והנה התוויכחתי אים אחד.. אם כשנשים שומעים מברכין שלא עשני אשה אם הם נעלבים... אני טוען שכן... שהן נחותי דרגא והיא טוען שלא... דהיסבר דלמה שתעלבו דאמת דהן פחות במדה מסוימת מאנשים... אבל... כאן מגיעה הנקודה - אשה שמלאה תפקידה חשוב כמו איש שמלא תפקידו.. והיינו דבאמת יותר טוב להיות איש שיוכל להגיע לתכלית גבוה בעבודת ה' יותר מאשה (ברוב פעמים...) אבל כלפי ה'... כלפי חשיבות האמיתי שניהם שוין... אני אתן משל... דהמנקה הרחובות עושה עבודה לעם לא פחות מהמשטרה... ופעמים שהם משתלמים בשווה או אפי' יותר!! זה לאו שזה עבודה מכובדת אבל כלפי העם או כלפי התכלית של לעשות כסף הוא שווה.. אז בימים ההם לא היו יראים מלהיות בדרגה נמוכה מאחר... דזה לא פוגע בעצמיותם... דיודעים שבאמת הן נמוכים וזה שהן נמוכים לא פוגע בתכלית שהן באו לעולם... דהם נשמו את רוממות ה' באויר ויודעים שהם באם לעולם לתכלית... וזה שחברו גדול זה לא פוגע בעבדתו... דכל שאיפתם היה למלאות התכלית שבשבילה באו לעולם... וממילא הן לא יראו להכיר שחבריהם גדול מהן דידעו שהן מלאו תכליתם וחביבין אצל ה' כגדול שמלא תפקידו... אבל זה לא נוטל שחברו באמת גדול ממנו... והנה עבד שבגד באדניו והצליח בעסקיו ונתעשר... הוא באמת יותר נבזה מחברו עבדו שנשאר עבד עולם לאדניו... שחברו עושה התכלית והדבר הצריך לעשות והוא עשה עוולה... אמת זה קשה להבין במושגים שלנו שיש דבר שאדם אחד נקנה לאדון... אבל ה' ברא כך עולמו וזהו רצונו שהעולם יתנהג כך!!! ויש דבר כזה אם תרצה אם לא... ועבד הוא באמת נקנה לאדניו... ואם בגד בו עשה עוולה ואי צדק... רק בהעולם שלנו מי חושב על איזה דבר אי נכון הוא אוי לא... כל העולם מסובב מה אני ארוויח מזה... וזה אפי' כשחושב שאני ארוויח הרגשה טובה... זה גם בכלל זה... אין אחד שיחשוב אם זה נכון או לא... אבל פעם הדבר הנבקש ביותר היה לעשות מה שנכון... אפי' אצל הגויים... כדראינו אצל אריסטו... למי שידע קצת הביגרפע שלו... ובמילא זה להיות נמוך ולא להכיר בו זה היה השפלות שגדל ביותר... זה היה דבר מאוס להתגאה ולא לכנעות למי שגדול... ולא היתה בושה כלל דזה היא הדבר הנכון... ולמה שתהיה בן חורין אם זה לא מה שצריך להיות... זה ממש מיאוס... דרצונם העיקרי היה למלאות התכלית ולעשות מה שנכון... אז אל תחשוב .. אני לא עומד במצב זה... ואפי' אני מתקשה להבין מה שכתבתי... וזה מעורפל אצלי... אבל כלפי הבורא יתברך שמו זה פשוט... אז הצדיקים שעבדו לשמה היו עובדים ה' מפני שזה מה שנכון לעשות... וזה מושג בבעלי המוסר לעשות האמת מפני שהיא אמת... וזה לא מוכר לי... אני לא אוחז בזה המדרגה... אבל בגישת שלא לשמה זה פשוט... דאני רוצה להיות עבד לה'... דזה היותר טוב בשבילי!! פשוט שלא לשמה זה יותר שווה להיות עבד ה'... מלהיות בן חורין כשבעים אומות.... דשוה להיות עבד ה' ולהיות קרוב אצלו... זה שוה... יותר מלעמוד מרחוק ולהיות בן חורין.. אפי' לשכל הגשמי... אז בוודאי אני רוצה להיות בן של מקום... ואנו באמת בנים למקום... ואיני בקי בחשבונות אלו... אבל כשהשאלה בין... עבד לבן חורין... אני בוחר להיות עבד... זה שווה... וזה לגסי הדעת (ואני בתוכם...) אבל באמת זה יותר גבוה דלהיות עבד ה' הוא הדבר הכי נכון, והכי צדק לעשות והכי שלימות ... ותואר עבד נאמן... הוא התואר הכי גדול... וזהו מתנה הגדולה ביותר... למי שמבין... (אני מקוה שלא נכשלתי בכתיבה אודות נושא עדינה כזאת... ואם יש לך לחלוק בבקשה מנך אל תמנע טוב ותודיעני... ואי"ה אודה על האמת... אם היא אתך... וה' יכפר עוון).
אוועטאר
ניין און יא
שר האלף
תגובות: 1305
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג דעצעמבער 06, 2019 10:05 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ניין און יא »

סאיז מיר זייער אינטרעסאנט צי הערן הערות
שכוח
אקבל הערות והארות בשמחה והכרת הטוב אי"ה
-------
מפתח ארטיקלען ----- מפתח פאעזיע
-------
ווער עס וויל באקומען ווייטער ארטיקלען פון מיין קליינקייט אדער וויל מיר קאנטעקטן זאל מיר שרייבן צו מיין אימעיל
מיט פיל דאנק
------
[email protected]
אוועטאר
חוח בין השושנים
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4132
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חוח בין השושנים »

קודם, ברוך בואך לשלום!
א שיינע געדאנק ארויסגעברענגט מיט גוטע ביישפילן. ריינע השקפה און אמת'ע ווערטער.

האסט געבעטן פאר הערות, איא? אויב אזוי...
נעם עס אן אלס עצה פון א ידיד, נישט אלס פסק / דעות טיילער / פארשעמונג אד"ג. חלילה וחס!

היות דיין עיקר ציל איז, אז מענטשן זאלן לייענען דיינע געדאנקען, ס'זאל זיין דבריך נשמעים, איז וויכטיג זאלסט:
א. אריינלייגן דיין אשכול אינעם ריכטיגן אפטיילונג.
ב. דיינע זאצן זאלן צוטיילט ווערן אין פאראגראפן. אזוי לייענט זיך עס געשמאקער.
ג. די פינטעלעך [...] זענען על פי רוב איבעריג.
ד. אויב אידיש איז דיר גרינגער, שרייב אין אידיש. דיין לשה"ק קען צוגעפוצט ווערן, בעיקר בעניני לשון זכר ולשון נקיבה (איין דוגמא: מ'שרייבט "מאמרים שונים"). הגם ס'מוז בכלל נישט זיין 100% אויסגעהאלטן, כ'רעד נאר פון בעיסיק כללים.

עכ"פ עלה והצלח.
קיינער הייבט נישט אן ביי שלימות, און... קיינער קומט עווענטועל נישט אן אהין... מען קען זיך בלויז דערנענטערן דערצו.
איך ווארט אויף דיין קומענדיגע שיינע געדאנק, בבוא מועד.
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8683
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

אפילו מיטן F און R די... צו , איז שוין אסאך בא'טעמ'טער
ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו, אז אני רוצה לשאול שאלה מפחדת, שאלה שאני מפחד לשאול, אבל זה מנקרת בי מילדותי, ואין בזה כפירה ואשאל אותו, למה שווה להיות עבד ה'??? אין גם אחד מאתנו דרוצה להיות עבד, רוצין להיות בן חורין!! כ"א רוצה להיות חופשי!!! ולמה ארצה להיות עבד ה'?? אז אני אנסה להסביר לך, ואקוה שלא יצא מכשול מתוך פי,. אז כשתעיין בתנ"ך תראה בהאנשים אז היה להם הכנעה גדולה למי שגדול מהם, ממש מבהיל, עד שמי שחי בדורות שלנו לא אפשר להבינם!!! אני אתן לך קצת דוגמאות, ה' אמר למשה במעשה דמרים דצריך נידוי שבעה ימים ק"ו מאביה שאם היה תכלם היא יסגר לשבעה ימים, ק"ו לשכינה, ש"מ דפעם כשאביו גוער בבתו, נכלמה לשבעה ימים, כ"כ נחשבה אביו בעיניהם!! מצינו בבועז כשגמל חסד עם רות נפלה לרגליו ואמר דאני לא חשוב אפי' כשפחתך!!! הכנעה מופלא שאין כדוגמתה.. וכן כמה וכמה דוגמאות כל תנ"ך מלא בלשונות דעבדך שפחתך, וזה היה הלשון הרגיל אז, והיום א"א להבינו כלל.. כל המושג של עבדים באמת בטלה, וכן מושג של אדון, אין מושג שאחד גדול מחברו, וצריך להבין את זה בשכל שלנו, והנה התוויכחתי אים אחד.. אם כשנשים שומעים מברכין שלא עשני אשה אם הם נעלבים, אני טוען שכן, שהן נחותי דרגא והיא טוען שלא, דהיסבר דלמה שתעלבו דאמת דהן פחות במדה מסוימת מאנשים, אבל, כאן מגיעה הנקודה - אשה שמלאה תפקידה חשוב כמו איש שמלא תפקידו.. והיינו דבאמת יותר טוב להיות איש שיוכל להגיע לתכלית גבוה בעבודת ה' יותר מאשה (ברוב פעמים,) אבל כלפי ה', כלפי חשיבות האמיתי שניהם שוין, אני אתן משל, דהמנקה הרחובות עושה עבודה לעם לא פחות מהמשטרה, ופעמים שהם משתלמים בשווה או אפי' יותר!! זה לאו שזה עבודה מכובדת אבל כלפי העם או כלפי התכלית של לעשות כסף הוא שווה.. אז בימים ההם לא היו יראים מלהיות בדרגה נמוכה מאחר, דזה לא פוגע בעצמיותם, דיודעים שבאמת הן נמוכים וזה שהן נמוכים לא פוגע בתכלית שהן באו לעולם, דהם נשמו את רוממות ה' באויר ויודעים שהם באם לעולם לתכלית, וזה שחברו גדול זה לא פוגע בעבדתו, דכל שאיפתם היה למלאות התכלית שבשבילה באו לעולם, וממילא הן לא יראו להכיר שחבריהם גדול מהן דידעו שהן מלאו תכליתם וחביבין אצל ה' כגדול שמלא תפקידו, אבל זה לא נוטל שחברו באמת גדול ממנו, והנה עבד שבגד באדניו והצליח בעסקיו ונתעשר, הוא באמת יותר נבזה מחברו עבדו שנשאר עבד עולם לאדניו, שחברו עושה התכלית והדבר הצריך לעשות והוא עשה עוולה, אמת זה קשה להבין במושגים שלנו שיש דבר שאדם אחד נקנה לאדון, אבל ה' ברא כך עולמו וזהו רצונו שהעולם יתנהג כך!!! ויש דבר כזה אם תרצה אם לא, ועבד הוא באמת נקנה לאדניו, ואם בגד בו עשה עוולה ואי צדק, רק בהעולם שלנו מי חושב על איזה דבר אי נכון הוא אוי לא, כל העולם מסובב מה אני ארוויח מזה, וזה אפי' כשחושב שאני ארוויח הרגשה טובה, זה גם בכלל זה, אין אחד שיחשוב אם זה נכון או לא, אבל פעם הדבר הנבקש ביותר היה לעשות מה שנכון, אפי' אצל הגויים, כדראינו אצל אריסטו, למי שידע קצת הביגרפע שלו, ובמילא זה להיות נמוך ולא להכיר בו זה היה השפלות שגדל ביותר, זה היה דבר מאוס להתגאה ולא לכנעות למי שגדול, ולא היתה בושה כלל דזה היא הדבר הנכון, ולמה שתהיה בן חורין אם זה לא מה שצריך להיות, זה ממש מיאוס, דרצונם העיקרי היה למלאות התכלית ולעשות מה שנכון, אז אל תחשוב .. אני לא עומד במצב זה, ואפי' אני מתקשה להבין מה שכתבתי, וזה מעורפל אצלי, אבל כלפי הבורא יתברך שמו זה פשוט, אז הצדיקים שעבדו לשמה היו עובדים ה' מפני שזה מה שנכון לעשות, וזה מושג בבעלי המוסר לעשות האמת מפני שהיא אמת, וזה לא מוכר לי, אני לא אוחז בזה המדרגה, אבל בגישת שלא לשמה זה פשוט, דאני רוצה להיות עבד לה', דזה היותר טוב בשבילי!! פשוט שלא לשמה זה יותר שווה להיות עבד ה', מלהיות בן חורין כשבעים אומות,. דשוה להיות עבד ה' ולהיות קרוב אצלו, זה שוה, יותר מלעמוד מרחוק ולהיות בן חורין.. אפי' לשכל הגשמי, אז בוודאי אני רוצה להיות בן של מקום, ואנו באמת בנים למקום, ואיני בקי בחשבונות אלו, אבל כשהשאלה בין, עבד לבן חורין, אני בוחר להיות עבד, זה שווה, וזה לגסי הדעת (ואני בתוכם,) אבל באמת זה יותר גבוה דלהיות עבד ה' הוא הדבר הכי נכון, והכי צדק לעשות והכי שלימות , ותואר עבד נאמן, הוא התואר הכי גדול, וזהו מתנה הגדולה ביותר, למי שמבין, (אני מקוה שלא נכשלתי בכתיבה אודות נושא עדינה כזאת, ואם יש לך לחלוק בבקשה מנך אל תמנע טוב ותודיעני, ואי"ה אודה על האמת, אם היא אתך, וה' יכפר עוון).
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
ניין און יא
שר האלף
תגובות: 1305
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג דעצעמבער 06, 2019 10:05 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ניין און יא »

מאמר עבר הווה ועתיד לעינינו
אני כותב כאן דברים פשוטים מאוד רק בהבנה וסגנון שה' חנני.
יש אימרה ידוע דכשעוסקים בדבר טוב הזמן עוף ובדבר רע הזמן הלך לאט... וכשתתבונן תראה כי הפשט הוא
דכששקועים בדבר אז לא מרגישים הזמן... ולא תלי כלל אי הווה דבר טוב או לא רק בדרך כלל בדבר טוב שקועים
ובדבר רע לא... וזהו פשוט ואי"ז חידוש כלל.
רק אני רוצה לבארו בבאור עמוק יותר דהנה ידוע לכל דזמן הוא נברא ולא עצם דהיינו דרק בעולם שלנו המגושם רק
הכה יש מציאות של זמן ואי"ז דבר אמת... ולמעלה אין שום מציאות של זמן ועבר הווה ועתיד הכל אחד וזה ידוע... רק
דאפשר לומר דיש בזמן שני חלקים יש מציאות של הווה ויש מציאות של עבר ועתיד ואסביר את עצמי ,דהווה" הוא שמה
שעושים עושים רק זאת דהיינו זה שללימוד דף אורך שעה וא"א ללמוד שני דפים בשעה והיינו הווה שכל דבר אורך זמן
וזה נברא אמיתי דהיינו שבשפו"א א"א לעשות שני דברים כאחד רק כל דבר אורך זמן.
ובאמת יש ממילא עבר ועתיד ואבל אפשר לדמיין אי כל העולם היה שכחנים ולא זוכרים כלל מדקה לדקה וגם לא היה
אפשרות לכלכל העתיד ולא היה לנו כלי מחשבה כלפי העתיד ובמצב כזה בוודאי א"א לחיות, אבל במצאות כזה ליכא
עבר ולא עתיד רק הווה דהיינו הנברא של הווה נשאר אבל עבר לא יהיה וגם עתיד לא יהיה וזה אומר לנו דהמציאות של
עבר ועתיד הוא רק דמיון ולא באמת דמעבר ועתיד אפשר להסתלק (וברור דבל"ז העבר והעתיד לא היה אפשר
לחיות...אני מדבר רק כלפי הסברה ולא כלפי המציאות...)
ומשא"כ כששקועים בדבר אז אין לזה מקום פנוי במוח לחשוב מעבר ועתיד ואי"כ אצלו ליכא עבר ועתיד באמת ופשוט
דאי ליכא עבר ועתיד דלא שייך שעון דזה ד4:30 היא 4:30 היא רק משום דקודם היה 4:29 ולאחריו תהיה 4:31 ובל"ז
לא שייך שעות וא"כ כששקוע בדבר לא מרגיש הזמן כלל (וזה דבר דק).
ומה שנוגע אצלנו היא דצריך קצת להתרומם מהעבר ועתיד, ופשוט דצריך לתקן העבר ולשאוף לעתיד אבל בחיים
חיותו צריך לחיות רק אם ההווה ואם אדם חי רק עם ההווה לא שייך אצלו דיכאון כלל וגם דאגה ל"ש ודכאון באה או
ממעשה שהיה או מייאוש על העתיד ואחד שמחליט שאני חי רק בהווה לא מדוכא לעולם וגם דאגה ל"ש דהא ליכא לא
מתחשבין עם העתיד אבל יש זמנים כגון כשיושבים ללמוד או להתפלל או כשח"ו שמדוכאין אז צריך להחליט דלא היה
כלום ולא יהיה כלום רק מה שהיא עכשיו היא איכפת לי. בתחילה זה קשה אבל זה נעשית קל יותר לאחר שרגילים
לשלוט על המחשבה.
ובדרך אפשר לומר דזה פשט דישראל למעלה מן הזמן דהן רגילים להתעלות על עבר ועתיד ולהתמקד רק על ההווה
וזה נשק גדול נגד היצה"ר ומעיקר תרגילי מלחמה שלו הוא אחטא ואשוב... דפנימיות כשחוטאין סומכין דלבסוף אשוב
וכשחיים רק עם ההווה אז לא חוטאים דליכא עתיד כלל ודוק בזה, וגם מנצלים הדקות כראוי כי כל דקה היא הדקה
יחידי שיש לי ותן לחכם ויחכם עוד ויל"ר א"פ וי"לל הד' צו"ג
אקבל הערות והארות בשמחה והכרת הטוב אי"ה
-------
מפתח ארטיקלען ----- מפתח פאעזיע
-------
ווער עס וויל באקומען ווייטער ארטיקלען פון מיין קליינקייט אדער וויל מיר קאנטעקטן זאל מיר שרייבן צו מיין אימעיל
מיט פיל דאנק
------
[email protected]
שרייב תגובה

צוריק צו “אז נדברו”