הרה"ק רבי מנחם ישראל הלוי זיע”א מקאסאן
בן הרה"ק רבי פינחס שלום הלוי זיע”א מקאסאן
ח"י מר-חשון תשס"ג לפ"ק
בן הרה"ק רבי פינחס שלום הלוי זיע”א מקאסאן
ח"י מר-חשון תשס"ג לפ"ק
רבינו הרה"ק רבי מנחם ישראל הלוי זיע”א מקאסאן נולד במחוז איסט סייד שבניו יארק רבתי, ביום י"ג טבת שנת תרפ"ח לפ"ק לאביו הגדול מרן רבינו הרה"ק רבי פינחס שלום הלוי מקאסאן זיע”א בן רבינו הרה"ק רבי משה שמואל הלוי מקאסאן זיע"א (חתן הגה"צ הק' רבי בן ציון פיש מבארשא זיע"א הי"ד) בן מרן רבינו הגה"ק רבי יה'וסף צדיקא מקאסאן זיע"א (חתן הרה"ק רבי משולם פייש מטאהש זיע"א) בן הרה"ק ר' צבי מטלוסט זיע"א (חתן הרה"ק רבי שמואל ווילנער אבד"ק העליטש זיע"א) בן הרה"ק ר' יה'וסף מקאזאווא זיע"א חתן מרן רבינו הרה"ק העטרת צבי מזידיטשויב זיע"א.
ולאמו הרבנית הצדקנית מרת שרה חנה ע"ה בת הרה"ק רבי נפתלי עהרליך זיע”א מדעלעטין (חתן הרה"ק ר' מנחם ישראל מוואנאלאוו זיע"א בן הגה"ק מרן רבי שמואל נחום הלוי בעמח"ס היכלי שן ועוד זיע"א אבד"ק ליבאטשוב, וואנאלאוו, וליזענסק) בן הרה"ק ר' צבי מראזלא זיע"א (חתן הרה"ק ר' מנחם מענדיל זיע"א מבראשוב נכד מרן בעל באר מים חיים זיע"א ועוד) בן הרה"ק ר' יהודה ליבוש מראזלא זיע"א (חתן הרה"ק מרן העטרת צבי מזידיטשויב זיע"א) בן הגה"ק ר' אברהם משה אויסטרויער זיע"א.
כעבור שנה מלידתו, עברו הוריו לגור בעיר בראנקס, שם יסד אביו הגדול זיע”א קהלה נאה וחסידא, קהל "אהל משה", בחצר קודש זה גדל רבינו וינק תורה וטהרה בדרך אבותיו הק'.
בשנות ילדותו למד רבינו תורה בת"ת "תורה ודעת" בשכונת וויליאמסבורג, רבינו שהי' אז ילד רך בשנים נסע בכל יום עם הרכבת מביתו שבבראנקס להת"ת שבוומ"ס, על אף שהי' אז הילד "היחידי ממש" על כל אדמת אמעריקא שהלך מגודל בפיאות ארוכות ומלובש בכיפה שחורה גדולה כיאה לילד יהודי, בדיוק כמו שהלכו החסידישע ילדים מעבר לים הגדול במדינת אירופה הרחוקה.
ובכל יום ויום רבינו מתהלך בלבוש יהודי מובהק, וכל רואיו ומכריו רדפוהו עד חרמה, בכל יום ממש סבל רדיפות גידופים וחירופים, ברחוב וברכבת, בחדר ובביהמ"ד, מחביריו וממלמדיו, ואפי' ממנהלי החדר, על העוול הגדול שאינו בוש ללכת ברחובות אמעריקא בלבוש יהודי מגודל בפיאות, דבר שלא היה מקובל כלל בשנים ההם, וגערו בו שעושה חילול ה' בהלכו כך, ומבייש את כל היהדות באמעריקא, ולהבדיל הגויים צחקו ממנו על מראהו היהודי המשונה בעיניהם, אבל רבינו בעזות דקדושה שבו לא קם ולא זע, וקיים בנאמנות את ה"ודע מה שתשוב" במלא מובן המלה, לכל אחד ואחד שגער בו היה עונה לו ברוב חכמתו תשובה המספקת לבעלי'.
בהגיעו לגיל המצוות רצה אביו הק' לשלחו ללמוד בישיבת דודו מרן רבינו הרה"ק רבי ישראל צבי בעל האור מלא מקאסאן זיע"א הי"ד, אבל קפצה עליו רוגזו של גרמניה, ופרצה מלחמת העולם, ע"כ לא יכל רבינו ליסוע כי השתבשו הדרכים במאוד. (עוד קודם שנודע על הסכנה המשמשת ובאה על אונגארין).
בהיותו כבר חמש עשרה שנה התחיל להתנוצץ בו חתימת זקן, ותיהום כל העיר, הכזאת יעשה על אדמתינו מדינת אמעריקא?! בחור צעיר שלא מגלח את זקנו, כל העיר היתה כמרקחה, ונוסף גם הוא על כל החירופים והגידופים שסבל עד אז, וכל ידידיו וידידי בית אביו דברו אליו רכות וקשות שכך א"א להמשיך ולא יוכל למצוא שידוך הגון עם חתימת זקן כזה, והוסיפו לטעון עוד שגם בנש"ק זה והשני וכו' ג"כ לא מגדלים זקנם, ואף אחד אינו מעיז פניו ללכת כך, ויהי כאמרם אליו יום יום, ורבינו מתהלך כדרכו ולא שמע אליהם, ונשא בגאון ובעוז את הלבוש החסידי כפי שהלכו אחיו באיירופה הרחוקה.
כעבור כמה שנים כשוך חמת ה' אחרי המלחמה הנוראה, כאשר התחילו לבוא שארית הפליטה מהגולה אשר הוגלתה, ממדינות אירופה והסביבה, הגיע בין הפלטים הגאון הגדול מרן רבי מיכאל דוב ווייסמאנדל זצוק"ל ראש ישיבת נייטרא, ורצה תיכף לביאתו לפתוח ישיבה כבשנים קדמוניות, מיד נצמד אליו רבינו ולמד אצלו וממנו, והיה לו לאחיעזר ולאחיסמך בכל מה שהצטרך, ובפרט כשהיה צריך באחד שבקי בשפת המדינה, ומאז נעשה לתלמידו ולמד בישיבתו עד הגיעו לפרקו.
כשהגיע לפרק האיש מקדש שהיה בימים ההם פרק קשה לכל יהודי החרד לדבר ה' באמת, ובפרט לרבינו שלא רצה לוותר אפי' על קיצו של י', זכה משמיא ובנה את ביתו על אדני הקודש, על אדני התורה והחסידות, עם הרבנית הצדקנית המפורסמת במעשי' הטובים מרת פרידא גיטל ע"ה, בת הרה"ק ר' מאיר יוסף רובין זיע”א הי"ד מקערעסטיר (מ"מ חותנו הרה"ק ר' אברהם מקערעסטיר זיע"א (חתן הרה"ק ר' מיכאל מדזורקא זעי"א) בן הרה"ק רבי ישעי' מקערעסטיר זיע"א) בן הרה"ק ר' ברוך מבערזדאוויץ זיע"א (חתן הרה"ק ר' מנחם מענדיל מזידיטשויב זיע"א בן הרה"ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשויב זיע"א) בן הרה"ק ר' מאיר מגלאגוב זיע"א (חתן הרה"ק ר' מרדכי דוד מדאמבראווא זיע"א) בן הרה"ק ר' מנחם מענדיל מגלאגוב זיע"א (חתן הרה"ק ר' מאיר ראטענבערג זיע"א בעל אור לשמים) בן הרה"ק ר' אשר ישעי' מראפשיץ זיע"א חתן הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ זיע"א, מגזע אראלים ותרשישים לבית קאזניץ, ליזענסק, פרעמישלאן, ועוד.
אחרי נישואיו המשיך רבינו את לימודיו אצל רבותיו הגדולים שנשארו לפליטה אחרי כלות ה' את כל הטובים שבעם, ה"ה ש"ב הרה"ק ר' יואל צבי ראטה זיע”א בעמח"ס מעט צרי אבדק"ק טיסא סאלקא, והגאון ר' יצחק אייזיק ליבעס זצ"ל, אב"ד גריידינג ובעמח"ס בית אבי שגם נתן לרבינו היתר הוראה, והגאון ר' שמעון גאבעל זצ"ל, שגם הוא סמך ידיו על רבינו ונתן לו היתר הוראה, ברבות הימים גם למד כתלמיד חבר עם הגאון האדיר מרן ר' עזריאל יודא לעבעוויטש זיע”א אב"ד קהל עדת יראים וויען במשך שנים רבות כאשר בכל יום למדים הם שבע שעות רצופות.
בהיות רבינו א"ך שנים עבר אביו הגדול זיע”א להתגורר בשכונה אחרת בעיר בראנקס, ויסד שם את בית מדרשו בשכונת פעלם פארקוועי, אז נתמנה רבינו זיע”א לשמש ברבנות בביהמ"ד הישן של אביו, ונהג שם קהילתו בגאון ועוז כזקן ורגיל.
באותו עת דרוש דרש אביו את שלו"ם בנו מרן רבינו זיע"א וכאשר ענד על ראשו עטר"ת הרבנות, דיבר ברבים אודות מעלת שבחיו של בנו, בהטעימו שהוא המובחר לשמש כאב"ד הקהלה, ורבים יהנו ממנו בעצה ותושיה.
תשוקה עזה בער ברבינו ליסוע לבקר את הרה"ק מהר"א מבעלזא זיע"א, ואכן לקראת חג השבועות דשנת תשי"ז גמר רבינו בדעתו לקום וליסוע, לפני נסיעתו שיגר מכתב לש"ב שהי' משב"ק בבעלזא להודיע לו מהחלטתו ולבקשו שיכין לו הדרך, המשב"ק הריץ מיד מכתב חזרה שאם כבר מוציא סכום כזה ועושה נסיעה ארוכה (שבימים ההם ארכה ד' ימים עם חניית ביניים כמה פעמים), לדעתו עדיף להמתין על ר"ה, הפנה רבינו את שאלתו לאביו הגדול שאמר לו, אצל צדיקים הללו אין נ"מ בין שבועות לר"ה, ותוכל ליסוע כבר על שבועות, וכן עשה רבינו, בהגיעו לחצר הקודש קירבו הרה"ק במאוד, ופעם בעת קבלת קהל בפתקא ופדיון, נתן רשות לרבינו לעמוד מאחורי כסאו ולהביט בעבודתו בקודש, סייעתא דשמיא מרובה ליוותה את רבינו, כאשר על ר"ה כבר שחלח"ח הרה"ק מבעלזא זיע"א, ואם היה ממתין על ר"ה כבר לא הי' זוכה לראות הקודש.
בשנים האחרונות של אביו כאשר עבר אביו לגור בעיר ואם בישראל ברוקלין בשכונת בארא פארק נתמנה רבינו לשמש בביהמ"ד השני של אביו, בימים ההם היה אביו הגדול נוהג לשהות בבית בנו יקירו רבינו זיע”א בימי הקיץ, וכך היה גם בשנתו האחרונה תשכ"ו, וביום המר והנמהר כ"ד תמוז כאשר החזיר אביו הגדול את נשמתו הטהורה ליוצרו בבית בנו רבינו זיע”א נתמנה רבינו למלא מקומו וכיהן באדמו"רות קאסאן בבראנקס, עד שנת תשמ"א שאז כבר נתרוקנה השכונה בבראנקס מרוב היהודים החרדים, ולא יכל רבינו להמשיך לשבת שם, קם רבינו והעתיק את בית מדרשו בבארא פארק, ולפלא הוא שבית מדרשו בבראנקס לא ביטל התמיד ועדיין פועל עד היום הזה, ויש שם מנין לג' תפילות בכל יום, וממשיכה להיות לבית שמגדלים בו לתורה ולתפילה עד היום הזה.
עם פתיחת הביהמ"ד בתוככי השכונה החסידית בבארא פארק, פתח רבינו גם את הישיבה הק' אור מלא ד'קאסאן אשר שם חינך והדריך והעמיד תלמידים הרבה, ההולכים לאורו וינקו ממנו עזות דקדושה, למען יוכלו לעמוד איתן נגד זרם הרחוב.
כל ימיו, היה ידוע ומפורסם בכל הסביבה, שבית הקאסאנער רבי פתוח לרווחה לכל עובר ושב, וכל רעב וצמא מצא שם את שאהבה נפשו, הן בשבתים וימים טובים, וגם לרבות בימי החול, שבכל יום ויום אכלו שם הרבה אנשים, ממשולחים ועד רבנים מפורסמים הן אלו ששהו (עוד בעת מגוריו בבראנקס) בקרבת המקום מחמת שהיה להם קרוב בבית החולים דשם, והן סתם ארחי פרחי, כולם אכלו ושתו שם וכל אחד קיבל כפי כבודו הראוי לו, וכן ישנו בביתו הרבה אורחים, לרבות בימי חג הסוכות שסוכתו היתה סוכה "ציבורי" ממש במלא מובן המלה. גם אדמורי"ם ורבנים חשובים מבני משפחתו שבאו מארצות שונות לארה"ב, באו לשהות בצל קורתו, כאשר התענגו מתורת רבינו ומריבוי חכמתו.
פקיע שמי' של רבינו בגדלות תורתו בנגלה ובנסתר, ובמהרה יצא טבעו בעולם, והתפרסם לת"ח גדול וגאון אדיר, לפרנסתו שימש רבינו כבורר אצל דיני תורה, רבינו שמדת האמת היתה טבועה בדם לבבו באופן נפלא, לא חל ולא זע מכל דבר שלא היה אמת לאמיתה, ובעת הדיני תורות היה ניכר ביותר מדת האמת שהי' טבוע בו, הצדק צדק תרדוף שקיים בפשטות עד להפליא, והרבה גאונים מפורסמים וביניהם הגאון מדעבריצין זיע”א בעמח"ס באר משה, שהעידו עליו שכמעט אין בנמצא בכל העולם אחד שיפחד מהשקר כמו רבינו זיע”א.
כ"ק מרן גאב"ד ירושלים שליט"א סיפר לצעיר בניו של רבינו זיע"א ה"ה כ"ק אדמו"ר מראזלא שליט"א מעשה שהוא היה עד לה, שפעם אחת נקרא רבינו לשמש כטוען לאיש אחד בעיר מגוריו אנטווערפן, ומרן הגאב"ד שליט"א שימש אז כאחד מן הרבנים, רבינו זיע”א אחר שהגיע לשם ראה ששקר אמר לו האיש שקרא לו מאמעריקא, הגיע לבית הדין, ושם הרים עליו בקול גדול על שחשב לנטות מן האמת ועוד העיז לבלבל את רבינו זיע”א, ומיד חזר רבינו לאמעריקא כמו שהגיע, על אף שהפסיד הון רב, ואפי' להוצאת הדרך לא שלם לו הלז, אעפ"כ לא זז רבינו מעמדתו. וסיים הגאב"ד שליט"א שדבר זה היה לו לפלא אפי' בימים ההם, שחוץ מן האמת לא איכפת לו כלום.
במיוחד היה מפורסם לבעל תפילה נפלא בנוסח אבותיו ורבותיו לבית קאסאן-זידיטשוב, ורבים השכימו לפתחו לשמוע אל הרינה ואל התפלה, והתעוררו לתשובה מתפילותיו הנעימות.
ביום שב"ק פר' נח ו' מר-חשון תשס"ג לפ"ק נפל רבינו למשכב וחלה את חליו אשר ממנו כבר לא קם, ולאחר ימים מועטים שכל כלל ישראל בתפוצות ביקש רחמים על רבינו החזיר רבינו את נשמתו הטהורה ליוצרה ביום ח"י מר-חשון תשס"ג לפ"ק, קהל רב אדמורי"ם ורבנים חשובים, חסידים ואנשי מעשה, באו לחלוק לו כבוד אחרון והשתתפו בהלוויתו שיצתה מבית מדרשו מקום שהרביץ שם תורה במשך עשרים שנותיו האחרונות, והובא לקבורה ליד ציון אביו הגדול בחלקת קאסאן בניו דז'ערזי.
