רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן זי"ע מפילץ - בעל ה'שפתי צדיק - י’ כסלו תרפ”א '

[להודות ולהלל]

ס'איז געקומען דע צייט צט עפענען אן אשכול אויף הרה"ק רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמאן זי"ע - בעל ה'שפתי צדיק'
צוליב 100 יאהר פון זיין הסתלקות - י' כסלו תרפ"א

רבי פנחס מנחם אלעזר, איז געבוירן געווארן און ווארשא כ' תמוז תר"ח, צו זיין פאטער הרב החסיד רבי בנימין אליעזר ז"ל
און צו זיין מאמע מרת צינא פעסא ע"ה דע עלסטע טאכטער פון הרה"ק רבי יצחק מאיר אלתר בעל ה'חידושי הרי"ם' מגור זי"ע,
דע חידושי הרי"ם האט אויף געשריבן שעם שפתי צדיק'ס געבארט אויף דע שער בלאט פונעם רי"ף אויף מסכת פסחים:
"נכדי פנחס מנחם מענדיל שיחי' בן בתי צינא פעסא תחי' נולד למז"ט יום ו' עש"ק כ' תמוז תר"ח ל', יזכיני ה' ית' לגדלו לכל טוב אמן כי"ר, משוך חסדך ליודעיך לפ"ק")
אונעם יאהר תרכ"ד האט ער חתונה געהאט מיט זיין שוועסטער קינד הרבנית הנדיל לאה, דע טאכטער פון זיין פעטער רבי אברהם מרדכי אלתר דע זוהן פונעם חידושי הרי"ם, און דע טאטע פונעם שפת אמת זי"ע.
זיין שווער רבי אברהם מרדכי איז נפטר געווארן פאר די חתונה זיינע, און דע שפתי צדיק איז געווען סמוך על שולחנו פונעם זיידן.

נאכן פטירה פונעם חידושי הרי"ם כ"ג אדר תרכ"ו, איז ער געוועהן א חסיד ביי רבי חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר.
נאכן פטירה פונעם רבין' ר' העניך, איז ער געוועהן א חסיד פון זיין שוועסטער קינד און שוואגער - רבי יהודה אריה לייב בעל ה'שפת אמת' פון גור.

נאכן פטירה פונעם "שפת אמת" ה' בשבט תרס"ה איז ער מוכתר געווארן דורך א חלק פון די חסידים פונעם שפת אמת וואס חסידים האבן זיך געבעטן ביי עהם, אלץ רבי
און ער איז אריבער געפארן וואוינען אין פילץ. (הרב פנחס אליהו רוטנברג איז געוועהן דארטן רב)
דער נאך איז ער אריבער קיין ווירשוב אין צום סוף קיין צ'נסטוחובה וואס דארט איז ער נסתלק געווארן

ער האט געלאזט נאך עהם דריי זוהן מיט זעקס טעכטער:
זוהן:
רבי יצחק מאיר מטשענסטחוב
רבי אברהם מרדכי שלום מלאדז
הרה"ק רבי חנוך העניך גד הי"ד וואס האט ממלא געווען דע פאטערס פלאץ, אלץ רבי פון פילץ אונעם שטאט ווילאהן.

טעכטער:
מרת אסתר אשת רבי אברהם אבא בוימץ מווארשא הי"ד
מרת חיה שרה אשת רבי יצחק מאיר מינץ מלאדז
מרת ברכה אשת רבי יצחק מאיר אייבשיץ
מרת פיגא הדס אשת רבי חנוך העניך ראטבלאט מלאדז
מרת פריידא ראצא אשת רבי מאיר יוסקוביץ
מרת רחל בזיוו"ר אשת הגה"ק רבי דוב בעריש איינהארן הי"ד אב"ד אמסטוב וראש ישיבת "נחלת אפרים", ובזיוו"ש אשת רבי יחזקאל בידערמאן מלובלין
הי"ד.

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל

[להודות ולהלל]

חותמת האדמו"ר הרה"ק רבי פנחס מנחם יוסטמאן מפילץ, בשער הספר של סביו 'חידושי הרי"ם על חשן משפט'

בשולי דף השער חותמת (מטושטשת) של האדמו"ר בעל ה'שפתי צדיק' מפילץ. שהוא אף היה המו"ל של ספרי ה'חידושי הרי"ם' שלפנינו. נוסח החותמת: "פנחס מנחם בהרב ז"ל יוסטמאן מגור - .P.M.J".
החותמת מתקופת היותו דר בעיירה גור, וקודם שהוסיפו לו את השם 'אלעזר'.

[להודות ולהלל]

ציון המצוינת בעיר צֶ'נסטוֹחוֹבה
צ'נסטוחוב / טשענסטאָכאָוו / Częstochowa/ Čenstochová / Tschenstochau

ההלוי' נערכה באיחור של שני ימים, בגלל מחלוקת בין אנשי טשענסטחוב ופילץ בנוגע למקום קבורתו.
תושבי טשענסטחוב דרשו לקברו בעירם, בה טמון בנו רבי יצחק מאיר יוסטמאן זצ"ל,
מאידך, רצו קרובי רבינו להובילו לפילץ כי כן צוה בצוואתו.
הוקם אז בית דין מיוחד של עשרה רבנים שהכריעו לקברו בטשענסטחוב, ולפי צוואתו לא הוקם אהל על קברו.

[להודות ולהלל]

צייטונג'ן איבערן פטירה זיינע

[להודות ולהלל]

ההלוי' נערכה באיחור של שני ימים, בגלל מחלוקת בין אנשי טשענסטחוב ופילץ בנוגע למקום קבורתו.
תושבי טשענסטחוב דרשו לקברו בעירם, בה טמון בנו רבי יצחק מאיר יוסטמאן זצ"ל,
מאידך, רצו קרובי רבינו להובילו לפילץ כי כן צוה בצוואתו.
הוקם אז בית דין מיוחד של עשרה רבנים שהכריעו לקברו בטשענסטחוב, ולפי צוואתו לא הוקם אהל על קברו.

[יוסף פריעדמאן]

יציב פתגם האט נאכנישט ארויפגעלייגט די מאמר אין 'עלים לתרופה'?

[להודות ולהלל]

אונעם יאהר תרכ"ד האט ער חתונה געהאט מיט זיין שוועסטער קינד הרבנית הנדיל לאה, דע טאכטער פון זיין פעטער רבי אברהם מרדכי אלתר דע זוהן פונעם חידושי הרי"ם, און דע טאטע פונעם שפת אמת זי"ע.

מצבת זוגתו הרבנית הענדיל לאה ע"ה.
בעיירה פילץ / פיליצה / Pilica - במחוז זוויירצ'ה שבפרובינציית שלזיה בפולין.

[יציב פתגם]

מאמר אודותיו בגליון עלים לתרופה (פר' תולדות תשפ"א)

[להודות ולהלל]

אונעם יאהר תרכ"ד האט ער חתונה געהאט מיט זיין שוועסטער קינד הרבנית הנדיל לאה, דע טאכטער פון זיין פעטער רבי אברהם מרדכי אלתר דע זוהן פונעם חידושי הרי"ם, און דע טאטע פונעם שפת אמת זי"ע.

בשנת תרע"ה, התאלמן רבינו מזוגתו הרבנית שנטמנה בפילץ,
ואח"כ נשא בזיוו"ש את הרבנית מרת חיה יוטא בת רבי נחמי' ראטענבערג ב"ר אהרן אליהו - אחיו של ה'חידושי הרי"ם'
(היא היתה אלמנת הג"ר אברהם אלפסי זצ"ל אב"ד דרזעוויצא).
מקום קבורתה בעיר טשענסטחוב שבפולין

[להודות ולהלל]

המבשר

[זכות אבות]

היינט איז דע יארצייט 100 יאהר פונעם פטירה!
תרפ"א - תשפ"א

[אחד אני יודע]

יישר כח על האשכול היפה, זיע"א.

[שלומעלע]

הרה"ק רבי חנוך העניך גד הי"ד וואס האט ממלא געווען דע פאטערס פלאץ, אלץ רבי פון פילץ אונעם שטאט ווילאהן.

פון עם איז באוויסט דריי זיהן.
1. ר' ישראל יהושע העשיל
2. ר' יצחק מאיר יהודה ליב (לייבל)
3. ר' אברהם שמחה בינם

מרת חיה שרה אשת רבי יצחק מאיר מינץ מלאדז

מודעת פטירתו, אדר תרפ"ב

ר יצחק מאיר מינץ .jpg (108.02 KiB) געזען 1581 מאל

ופטירתה

בת השפתי צדיק.jpg (70.33 KiB) געזען 1581 מאל

[אחד אני יודע]

באיזה שנה נפטרה מ' חי' שרה ?
שמה הוא כשם זקנתה הרבנית אשת החידה"ר.

[רימנובער אייניקעל]

א קורצע באשרייבונג פון בנו ממלא מקומו הרב חנוך גד הי"ד פון פילץ קרעדיט וויקישטעטל

נולד ב שנת תרמ"ד (1884), בגור (Góra Kalwaria), פולין
נספה ב ערב סוכות תש"ג (1942), בטרבלינקה

הרב חנוך גד היה צעיר בניו של האדמו"ר ר' פינחס מנחם מנדל יוסטמן, נינו של בעל "חידושי הרי"ם" ואחיינו של בעל ה"שפת אמת".
כשנפטר בעל ה"שפת אמת" הכתירה קבוצת חסידים את אביו, הרב פינחס, לאדמו"ר, ואז עברה המשפחה לפילץ שהפכה מרכז לחסידות. משם עברה המשפחה לווירשוב (Wierusz ów), ולבסוף לצ'נסטוחוב (Czestochowa). הרב חנוך גד למד בעיקר אצל אביו האדמו"ר, ועד מהרה נודע כבעל מידות תרומיות ושקדן גדול בצ'נסטוחוב הקים ישיבה על שם ספרו של אביו "שפתי צדיק", ועמד בראשה. בשנת תרפ"א נפטר אביו הרב פנחס, והחסידים הכתירו אותו כאדמו"ר מפילץ בינתיים הוא עבר לכהן כרב בעיירה ויילון (Velyun) בפולין, אבל המשיך לפקח על הישיבה בצ'נסטוחוב שהעמידה תלמידי חכמים מובהקים.

מנהיגותו הצטיינה בענווה ובנעימות. הוא היה מקובל מאוד על הציבור, היה מחמיר על עצמו ומיקל לאחרים, ופעל במיוחד בנושא צדקה. בענייני הכלל – הוא תמך באגודת ישראל ואף היה חבר במועצת גדולי התורה הפולנית והעולמית, אבל השתדל שלא להתבלט, ולמרות הכול זכה להערכה רבה והתחשבו בדעותיו.

בתקופת השואה
עם הכיבוש הגרמני ברח האדמו"ר בראש בני קהילתו לכיוון מזרח, כאשר רק התיק של הטלית והתפילין בידו. דרך לודז' הגיע לגטו צ'נסטוחוב, וכאן – למרות כול הסבל המשיך להרביץ תורה וחסידות. הוא עודד וניחם את אחיו, ואף לימד הלכות קידוש השם. בדירתו התקיימו אסיפות חשאיות של עסקנים ורבנים ובמסגרתן תיקנו תפילות מיוחדות כדי להעביר את רוע הגזֵרה. בין היתר אמרו יום יום תפילת מנחה של ערב יום כפור, בהתרגשות מיוחדת. מסביבו של האדמו"ר התרכזו גם פליטים רבים.

כאשר הרבי שמע מיהודי שהצליח לברוח מחלמנו (Chelmno) על הרצח ההמוני של אחיו באמצעות גז – התרגש הרבי כל כך עד שנפל למשכב. בעקבות הבשורה הרעה, עודד הרבי את הצעירים, ואפילו את הצעירות, לברוח מן הגטו כדי שיינצלו ממחנות המוות

לקראת סוכות תש"ג (1942) גורשו יהודי צ'נסטוחוב, והאדמו"ר בתוכם. הגרמנים ציוו עליו לפשוט את הטלית-קטן שלו, אך הוא סירב בתוקף הוא הובל עם משפחתו להשמדה בטרבלינקה, בערב סוכות תש"ג ממשפחתו שרדו רק שנים מחתניו השם יקום דמיו במהרה בימינו אמן

[להודות ולהלל]

הרה"ק רבי חנוך העניך גד הי"ד וואס האט ממלא געווען דע פאטערס פלאץ, אלץ רבי פון פילץ אונעם שטאט ווילאהן.

פון עם איז באוויסט דריי זיהן.
1. ר' ישראל יהושע העשיל
2. ר' יצחק מאיר יהודה ליב (לייבל)
3. ר' אברהם שמחה בינם
4. איידעם - ר' בנימין אליעזר בורזיקובסקי ז"ל

[להודות ולהלל]

א קורצע באשרייבונג פון בנו ממלא מקומו הרב חנוך גד הי"ד פון פילץ קרעדיט וויקישטעטל

נולד ב שנת תרמ"ד (1884), בגור (Góra Kalwaria), פולין
נספה ב ערב סוכות תש"ג (1942), בטרבלינקה

הרב חנוך גד היה צעיר בניו של האדמו"ר ר' פינחס מנחם מנדל יוסטמן, נינו של בעל "חידושי הרי"ם" ואחיינו של בעל ה"שפת אמת".
כשנפטר בעל ה"שפת אמת" הכתירה קבוצת חסידים את אביו, הרב פינחס, לאדמו"ר, ואז עברה המשפחה לפילץ שהפכה מרכז לחסידות. משם עברה המשפחה לווירשוב (Wierusz ów), ולבסוף לצ'נסטוחוב (Czestochowa). הרב חנוך גד למד בעיקר אצל אביו האדמו"ר, ועד מהרה נודע כבעל מידות תרומיות ושקדן גדול בצ'נסטוחוב הקים ישיבה על שם ספרו של אביו "שפתי צדיק", ועמד בראשה. בשנת תרפ"א נפטר אביו הרב פנחס, והחסידים הכתירו אותו כאדמו"ר מפילץ בינתיים הוא עבר לכהן כרב בעיירה ויילון (Velyun) בפולין, אבל המשיך לפקח על הישיבה בצ'נסטוחוב שהעמידה תלמידי חכמים מובהקים.

מנהיגותו הצטיינה בענווה ובנעימות. הוא היה מקובל מאוד על הציבור, היה מחמיר על עצמו ומיקל לאחרים, ופעל במיוחד בנושא צדקה. בענייני הכלל – הוא תמך באגודת ישראל ואף היה חבר במועצת גדולי התורה הפולנית והעולמית, אבל השתדל שלא להתבלט, ולמרות הכול זכה להערכה רבה והתחשבו בדעותיו.

בתקופת השואה
עם הכיבוש הגרמני ברח האדמו"ר בראש בני קהילתו לכיוון מזרח, כאשר רק התיק של הטלית והתפילין בידו. דרך לודז' הגיע לגטו צ'נסטוחוב, וכאן – למרות כול הסבל המשיך להרביץ תורה וחסידות. הוא עודד וניחם את אחיו, ואף לימד הלכות קידוש השם. בדירתו התקיימו אסיפות חשאיות של עסקנים ורבנים ובמסגרתן תיקנו תפילות מיוחדות כדי להעביר את רוע הגזֵרה. בין היתר אמרו יום יום תפילת מנחה של ערב יום כפור, בהתרגשות מיוחדת. מסביבו של האדמו"ר התרכזו גם פליטים רבים.

כאשר הרבי שמע מיהודי שהצליח לברוח מחלמנו (Chelmno) על הרצח ההמוני של אחיו באמצעות גז – התרגש הרבי כל כך עד שנפל למשכב. בעקבות הבשורה הרעה, עודד הרבי את הצעירים, ואפילו את הצעירות, לברוח מן הגטו כדי שיינצלו ממחנות המוות

לקראת סוכות תש"ג (1942) גורשו יהודי צ'נסטוחוב, והאדמו"ר בתוכם. הגרמנים ציוו עליו לפשוט את הטלית-קטן שלו, אך הוא סירב בתוקף הוא הובל עם משפחתו להשמדה בטרבלינקה, בערב סוכות תש"ג ממשפחתו שרדו רק שנים מחתניו השם יקום דמיו במהרה בימינו אמן

[חוק תוכות]

אין "דער איד" איז געווען באשריבן די וואך דער שפתי צדיק, האבן זיי אריינגעלייגט א בריוו "נגד הציונים וכו'" שכתב הרה"ק מפילץ. אבל טעו (או הטעו) כי אין זה מכתב מבעל השפתי צדיק כלל, אלא מהגה"ק רבי פנחס אליהו ראטטענבערג זצ"ל שהי' אב"ד פילץ, ושאר בשרו, כי רבי פנחס אליהו "רבי פינטשע" (תק"פ-תרס"ג) היה פלימעניק של החידושי הרי"מ, כי היה בנו של רבי יעקב יוסף אחיו הצעיר של החידושי הרי"מ, רבי פינטשע נסע לפשיסחא לקאצק לגער, היה תלמיד קרוב וגם חסיד נלהב לדודו הרי"מ, אח"כ המשיך לאלקסנדר, ואף לשפת אמת שהי' הרבה צעיר בשנים ממנו.
השפתי צדיק שהי' בא לגור בק"ק פילץ כשנתיים ימים אחר הסתלקותו של הצדיק רבי פינטשע הנ"ל.

[שלומעלע]

האדמו"ר ר' העניך גד

ר העניך גד.jpg (40.12 KiB) געזען 1368 מאל

(אפגעשניטען פונם באקאנט בילד)

[חמרא טבא]

האדמו"ר ר' העניך גד (אפגעשניטען פונם באקאנט בילד)

מיטן אמרי אמת אין מאריענבאד

[להודות ולהלל]

אידן זענען מתפלל אויפן ציון תיכף נאכן קריג
צוגעשטעלט דורך: ישכר בעריש ווייס

[טאלנער יונגערמאן]

הרה"ק בעל פני מנחם זי"ע

פני מנחם.png (38.07 KiB) געזען 978 מאל

[ראובן איש מהעם]

היינט י' כסלו, די יארצייט.
זי"ע ועכי"א.

[מומחה יוחס]

זי"ע

[ביליצר]

חותמת הרב הצדיק המוציא לאור ,פנחס מנחם בהרבא"ל יאסטמאן מגור
באמצע PMJ .

חותמת.jpg (331.62 KiB) געזען 501 מאל