רבי אהרן רוקח מבעלזא זצ"ל - כ"א אב תשי"ז

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אץ קוצץ
שר האלף
תגובות: 1240
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 18, 2014 12:51 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אץ קוצץ »

המשך רשימות עובדות והנהגות געהערט פין הרה"ח ר' יחיאל הירש ז"ל, משב"ק כ"ק מרן אדמו"ר מהר"א מ'בעלזא זי"ע (הוגי תורה , פרשת ואתחנן תשע"ט/2)


20190816_073207.jpg
20190816_073207.jpg (386.4 KiB) געזען 2026 מאל
אנא עבדא
שר האלף
תגובות: 1936
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 13, 2019 8:51 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אנא עבדא »

א טייל פון די עובדות מופלאות וואס זענען אראפגעברענג געווארן די וואך און די "עלים לתרופה" גליון- קראו ותחי נפשכם:

אחד מביטוייה המופלאים של אותה אהבת ישראל שיקדה בלבו של כ"ק מרן זי"ע, הומחש באופן תמידי בלימוד הזכות שהיה שגור בפיו על כל אדם מישראל, כידוע. הוא הקדוש לא היה מסוגל להגות מילת גנאי על יהודי, וגם לשמוע שמדברים סרה ביהודי שסרח לא היה מוכן. אם הושמע במחיצתו כינוי 'רשע' על יהודי, נאחז כאב ותוגה ולא נחה דעתו עד שתוקנה הטעות.
אם הטילו אשמת דופי והצמידו שמץ של פסול על בן ישראל, גם אם ברמיזה או שלא בכוונה, נזעק להטות את הדברים לכף זכות. בגאונות פלאית ובמתק לשון הזדרז לבטל דברים שנאמרו, וליישב את משמעותם לטובה.
אף בעת שהיה עולה לשאת דברי מוסר וכיבושין, לפני תפילת 'כל נדרי', היה ניכר עליו מורא גדול מאותו מעמד בו עליו להתייצב ולהוכיח את בני ישראל, ומרגלא בפומיה להקדים ולפתוח מוסרו במילים הבאות: "קשה לי מאד להגיד מוסר לפני בני ישראל, אך איתא ב'חתם סופר' כי הרב דמתא, מאחר והוא נוטל פרס מהקהל, רשאי לומר דברי מוסר להודיע גודל
המכשלה, כמו שמש בית הכנסת שתפקידו להכריז ולהודיע". והיה מוסיף: "כל ישראל בחזקת כשרות הם, אלא שאינם יודעים גודל האיסור ולפיכך צריך להדריכם ולהודיעם".
לא מתוך תמימות המציא לימודי זכות לכל מעשיהם של יהודים, אלא מתוך חכמה של אמת שזכה לה ברוב קדושתו ופרישותו. מרן זי"ע הכיר היטב בתהלוכות הבריות ולא נכחדו ממנו פיתויי היצר ומעלליו, ומי כמותו שיישר דרכי יהודים בארחות תשובה והורם דרכי תיקון, אך בה בעת עמל בכל כוחו לשמור על בני ישראל - על כל אדם מישראל - שלא ידבקו בו פגמים של מום, בהכירו היטב בסגולת נשמתו של כל יהודי, שהסחי והמאוס אינם דבקים בה והיא נותרת בוהקת כיהלום מצוחצח, וגם אם חלילה מעשיו מוכיחים עליו שנשמתו הרחיקה מטהרתה, ניתן להמציא וליישב את המעשים, ואין בהם משום לסתור ולהעכיר את טוהר הנשמות, שכן אף תירוץ של דוחק יש בו אמת, בפרט אם מתיישב הוא בקנה אחד עם היסוד והמהות הפנימיים.
היתה זו עבודה תמידית ובלתי פוסקת, ורבים ראו בכך כיצד מקיים מרן את דברי קדשו של הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע ('קדושת לוי' פרשת בא), ששבחם של ישראל הוא "תפילין דמארי עלמא", כדברי חז"ל (ברכות ו.) "תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", והלא קיימא לן (שבת יב.) שאסור להסיח דעת מתפילין, ואם כן חובה לעסוק
תמיד במליצות יושר וסניגוריא על כלל ישראל.
לא היו אלו מליצות סניגוריא גרידא, והוא לא המציא טצדקי של מה בכך כדי להצדיק עוונות ופשעים. היה זה האופן בו ראה באמת את הטוב שבכל יהודי, האור שכבוש בנשמתו האיר לנגד עיניו, ולא נברא מסך מבדיל שיסתירנו מעיני הבדולח המעמיקים לראות ומטיבים להביט, ובכך היה יחיד בדורו. כאשר דיבר כ"ק האדמו"ר רבי יעקב יוסף מסקווירא זצוק"ל בסערת יגונו, ביום הסתלקותו של מרן לגנזי מרומים, שכאשר הגיעתו הבשורה המרה, נרעש עד דכדוכה של נפש ונסגר בחדרו למשך כמה שעות, ורק לעת נטות צללי ערב פתח את דלתו והתיר לבני ביתו להיכנס למחיצתו, וכה היו דבריו: "דאס פעלט אויס אין דעם דור. ערליכע יודען איז דא און עס וועט נאך זיין. אבער דאס פעלט אויס אין דעם דור, א יוד וואס קען אזוי מלמד זכות אויף יעדער יוד, ער קען זאגן אויף מחללי שבת 'שוכחי שבת' - דאס איז נישט דא! און דאס דארף מען האבן. ווייזט אויס אז מ'קען נישט עפעס סתם זאגן א זאך, עס דארף זיין איינער וואס קען זאגן, מ'דארף האלטן ביי דעם, מ'קען נישט סתם אזוי... דאס איז א הייליגקייט, א הייליגקייט" (= דבר זה חסר בדורנו. יהודים ירֵ אים יש ועוד יהיו. אבל יהודי שבכוחו ללמד זכות על כל יהודי, שיכול להגיד על מחללי שבת שהם 'שוכחי שבת' - דבר זה איננו! וזה מה שאנו צריכים. כנראה שא"א להגיד סתם, צריך להיות אחד שיכול להגיד זאת, צריכים לאחוז בכך ואין יכולים להגיד סתם. זו היא התגלמות הקדושה) - - -
רז נשגב זה - מהיכלם הטמיר של צדיקים גמורים - גילה מרן אור שבעת הימים הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, כמובא בספר הקדוש 'מאור עינים' (פרשת חקת) בהאי לישנא קדישא:
"כי הבעש"ט נבג"מ אמר, שהצדיק הגמור שאין רע בקרבו, אין רואה שום רע על שום אדם. אך מי שרואה שום רע בחבירו, הענין הוא כמו שמסתכל במראה - אם פניו מטונפין רואה גם
כן במראה כך, ואם פניו נקיים אינו רואה במראה שום דופי. כמו שהוא, כך רואה".
ומרן, בהיותו צדיק גמור בכל דרכיו, במעשה בדיבור ובמחשבה, זכה לאותה מדרגה נשגבה, שלא לראות כל רוע במעשיהם של יהודים, ומתוך כך לאחוז בכסא הכבוד ולהחזיר תשובה לכל המקטרגים והמשטינים עד שמלאכים רעים יענו אמן בעל כרחם.


פעם אורגנה תהלוכת נוער מטעם ה'הסתדרות', בשעות בין הערביים של שבת קודש, בעת שיהודים מסובים לסעודה שלישית ובטרם ינטו צללי ערב. הצעדה חלפה בסמוך לבית מרן, בכלי שיר ובמחולות, כאשר שאון גדול והלמות תופים נשמע מן הרחוב. התעניין מרן אצל המשב"ק מה פשר קול ההמולה, והלה השיב: "אם אגיד את האמת, אזי יכאב מאד לרבי, כי הלא אלו 'שקצים' מחללי שבת". דחה מרן את דבריו והמליץ טוב בעדם, ואמר: "זיי זענען פון שמואל'ס יודען , און זיי האבן שוין געדאוונט מעריב של מוצאי שבת" (= יהודים אלו הולכים בשיטתו של שמואל, והתפללו כבר ערבית של מוצאי שבת)...
בשמעו פעם שיחת ה'יושבים' שמזכירים גנותו של עורך דין יהודי שאינו מתנהג כראוי, הזדרז ללמד עליו זכות שבוודאי כוונתו לטובה. כשאמר אחד הנוכחים כי הלה אף מחלל שבת, השיב לו מרן: "אויב אזוי, איז עהר טאקע א בטלן" (= אם כן, הלא הוא בטלן).
סיפר כ"ק האדמו"ר רבי יצחק מאמשינוב זצוק"ל מארה"ב: אחד ממקורבי מרן הבחין ביהודי שנכנס אל הקודש וזכה לקירבה יתירה, ומופלא היה בעיניו, שכן הכירו לאותו אדם שבעל עבירה הוא ומדוע יקרבו מרן. העז וניגש לשאול את מרן, ומיד נענה: "ער איז א בטלן, ער קען זיך נישט אן עצה געבען מיט'ן יצר הרע. זאל איך עהם וועגען דעם נישט מקרב זיין?!" (= אדם זה הינו בטלן, שאין בכוחו לשית עצות עם היצר הרע. וכי משום כך לא אקרב אותו?!).


באו והתאוננו פרנסי אחת הקהילות, כי סובלים הם מרה מהצקותיו של 'מסור' יהודי, הרגיל לרכל ולהלשין על אחיו באזני המושל המקומי, ובדברם אודותיו תיבלו את תלונתם בלשונות של גנאי ובזיון על אותו אדם. בירכם מרן ששוב לא יינזקו הימנו, והוסיף: "דעו לכם, כי אסור להתבטא במילים קשות על שום יהודי, יהיה מי שיהיה, ואף צריכים לחפש לימוד זכות עליו. הלא היהודי הזה שאתם מדברים עליו, אינו 'מסור' עם כוונות רעות שרוצה להזיק ליהודים, אלא שהוא מר נפש ולבו כבד עליו והוא מחפש אצל מי לפרוק מועקה שבלבו. הוא לא מצא יהודי לחלוק עמו את לבו, ולכן הולך הוא אצל המושל, אבל חלילה וחס להגיד שחושב מחשבות רעות".


אחד מנגידי קרתא דירושלם ניהל עסקים מסועפים, והשלטונות הכבידו ידיהם עליו בתביעות מסים וכדו', ומתוך מצוקה גדולה נכנס אל הקודש ותינה כאבו בפני מרן, ובתוך הדברים בקעה קריאה מפיו בלשון הפסוק (בראשית לב, יב): "הצילני נא מיד אחי מיד עשו". נרעד מרן ותיקן את דבריו, בשובו רק על הרישא: "הצילני נא מיד אחי"... (מפי הדומ"ץ הגה"ח רבי אליהו שמואל וינד שליט"א, בשם בעל המעשה הרה"ח רבי יוסף וויינברג ז"ל).

אוועטאר
יוסף פריעדמאן
שר שבעת אלפים
תגובות: 7414
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 4:31 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף פריעדמאן »

אנא עבדא האט געשריבן:לכבוד די יא"צ הקרב ובא - מתוך קונטרס "אורי וישעי", פון די זכרונות פון הרה"ח ר' אביגדור פריעד הי"ו:
שמעתי בילדותי מאת החסיד ר' ירמי' גאלדרייך ז"ל, מחשובי חסידי בעלזא באנטווערפען, שסיפר לי סיפור מופת שהיה עימו וכך הוא סיפר. בשנים שבנו את הישיבה הגיע לכאן החסיד הנודע ר' ישראל פרידמאן ז"ל וביקש ממני סכום כסף גדול מאוד כהלוואה, וכששאלתי אותו מי ערב על הסכום, ענה לי שההלוואה היא על דעת ובידיעת כ"ק מרן זי"ע. הסכמתי ונתתי לו
סכום עתק של כסף שיוכלו להתחיל את בניית הישיבה. הגיע ובא שבת קודש פר' עקב תשי"ז, כ' מנחם אב, מספר' ר' ירמי', אני בביתי באנטווערפען ואין לי מושג קלוש כי אלו השעות האחרונות של צדיק יסוד עולם עלי אדמות. בשבת אחה"צ הלכתי לנוח מעט ולפתע מופיע כ"ק מרן זי"ע בחלומי ופונה אלי: "ירמי', זיי מיר מוחל אויף די געלט" - - -
נרעשתי ולא יכולתי להוציא הגה מפי. כ"ק מרן זי"ע מבקש ממני שאסלח ואמחל לו על ההלוואה, אע"פ שלא היה ערב אבל כאמור ההלוואה היתה על דעת קדשו, וכמובן כי מיד אמרתי שהנני מוחל וסולח ואין לי כל תרעומת, והכסף נתון לצדיק לעשות בו כטוב בעיניו.
כעבור כמה שעות, הפטיר ר' ירמי' בעצב מר, אצלנו במוצאי שבת בשעה מאוחרת, נודע לנו הבשורה המרה כי כבה נר המערבי, ונר העולם איננו. או אז נרעשתי עוד יותר לראות כי הצדיק דאג גם על ענין זה, לפני עלותו בסערה לישיבה של מעלה.
יהא הסיפור הזה לעי"נ ר' ירמי' ז"ל שלא זכה להותיר אחריו דורות, רח"ל.

ייש"כ על הסיפור היפה והמקורי, שמו: רבי ירמיה בן רבי יצחק דוב ע"ה היא"צ שלו היה ביום חמישי שעעל"ט י"ד אב.

[נ. ב. ר' ירמיה היה מאוהעל - וויען - אנטווערפן, וזכה שכ"ק מרן מהרי"ד זי"ע הניח לו תפילין, אביו ר' יצחק דוב זכה להיות בעל אכסניא של כ"ק מרן מהר"א זי"ע, נלב"ע ביום י"ד אב תשנ"ד]
כי לך טוב להודות

. ע . ע . ע . ש . ע . . ש . . ש . ע . ש . ש . ע ולשמחה נאה לזמר . ע . ע
אנא עבדא
שר האלף
תגובות: 1936
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 13, 2019 8:51 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אנא עבדא »

המשך פון די עובדות וסיפורים וואס איז נתפרסם געווארן די וואך און די 'עלים לתרופה' גליון:

פעם שוחח מרן אודות אדם אחד שלא היה מתנהג כראוי, וכדרכו בקודש נשמר מאד בלשונו והיפך בזכותו. נענה אחד הנוכחים ואמר, כי מכיר הוא את אותו אדם והוא פושע ישראל שאינו מניח תפילין. השיב לו מרן בהאי לישנא: "אין 'פרי מגדים' שטייט פארקערט פון דיר... שטייט אין 'פרי מגדים' (או"ח סימן לז) 'הירא להניחם משום דבעי גוף נקי ושמא לא יזהר בקדושתם כראוי, לא הוי בכלל פושעי ישראל'. ער איז א וודאי איינער וואס איז חושש אז עהר האט נישט קיין גוף נקי" (= ב'פרי מגדים' כתוב להיפך מדבריך. ב'פרי מגדים' איתא, שהירא להניחם מחשש שמא לא יישמר בגוף נקי, אינו בכלל פושעי ישראל. אותו אדם בוודאי הוא מהחוששים שמא אין לו גוף נקי).


סמוך לעזיבת מרן את פעסט, לקראת עלייתו לארץ ישראל, הלך לבקר בביתם של הרבנים דמתא, וביניהם בא לבקר אצל הראב"ד הגאון רבי יונתן שטייף זצ"ל. תוך כדי שטיפס במדרגות לדירת מגוריו של הראב"ד, נזקק לעצור ולפוש בקומה הראשונה, וכדרכו בקודש הביאו המשמשים בקודש את כסאו מביתו. בין מלווי מרן היה אחד העסקנים שלא היה בקי בגינוני שמירת הלשון, וכשישב מרן לנוח אמר הלה כי בית זה שייך ליהודי שהשתמד. על אתר נענה מרן ואמר: "אה, ער איז דאך פון די רמב"ם'ס חסידים" (= הלא הוא מחסידיו של הרמב"ם), וציין כי כן פסק הרמב"ם (פ"ד מהלכות אישות, הלכה ט"ו), שיהודי מומר אינו יכול להוציא עצמו מכלל ישראל, ולכן "ישראל משומד שקידש, אף על פי שהוא עובד עבודה זרה ברצונו, הרי אלו קידושין גמורין וצריכה ממנו גט".


פעם נכנס אצל מרן כ"ק הגה"צ בעל ה'ויחי יוסף' מפאפא זצ"ל, וסח, כי בצאתו מעיר מגוריו לנסוע לבעלזא, ביקש ממנו יהודי פלוני שיזכיר אצל מרן את בנו שסר מדרך הישר רח"ל. שמע מרן את הזכרתו ונענה: "אבי ז"ל (-מרן מהרי"ד זי"ע) היה רגיל לכנות אנשים כאלו בתואר דעם רמב"ם'ס חסידים", בהזכירו כי פסק הרמב"ם (פ"ג מהלכות תשובה הלכה ה) כי ישראל אף על פי שחטא - ישראל הוא. דימה הגה"צ מפאפא כי מרן אינו מבין עד היכן מטו רגליו של הנער, והחל להרחיב ולתאר כי הלה הגיע לדיוטות נמוכות ומצוי בשפל המדרגה ממש. נענה מרן
ואמר: "אויב אזוי, ער איז נאך מער פון די רמב"ם'ס חסידים" (=אם כן, הלא הוא שייך יותר לחסידיו של הרמב"ם) ---


גם אם היה נשמע דבר גנאי מפי אדם על עצמו, אף אם נאמרו הדברים בדרך צחות, לא היו אזניו מסוגלות לקלוט את מילות הגנות ומזדרז היה לתקנן ולהעמידן באופן אחר. הגיע פעם יהודי ממקום מרוחק, וכשנכנס ליטול ברכת שלום שאלו מרן היכן הוא מתאכסן. נקב האיש בשמו של מלון פלוני, ומרן שיבחו לאותו מקום כי הוא מקום אכסנייתם של כמה רבנים חשובים. הפטיר האיש בבדיחותא, כי אם זהו מקומם של רבנים חשובים, נצרכים איפוא גם ל'חלבנה' שישלים את סממני הקטורת... לא מצאו דבריו חן בעיני מרן, ועל אתר השיבו: "אבי ז"ל ביאר את לשון הפסוק (שמות ל, לד) 'חלבנה סמים ולבונה זכה', שכאשר ה'חלבנה' מסתובב אצל ה'לבונה', יכול הוא להיעשות 'זכה'" --- (מרשימות הרה"ח רבי לייבל וויינשטאק ז"ל).
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל, אמן
אץ קוצץ
שר האלף
תגובות: 1240
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 18, 2014 12:51 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אץ קוצץ »

a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_001.jpg
a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_001.jpg (104.02 KiB) געזען 1825 מאל



https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... AA?lang=en
אץ קוצץ
שר האלף
תגובות: 1240
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 18, 2014 12:51 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אץ קוצץ »

זעלטענע חתימה פין בעלזא רב זי"ע

a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_001.jpg
a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_001.jpg (193.53 KiB) געזען 1814 מאל


https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 90?lang=en
אנא עבדא
שר האלף
תגובות: 1936
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 13, 2019 8:51 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אנא עבדא »

22.jpg
22.jpg (143.19 KiB) געזען 1780 מאל
אץ קוצץ
שר האלף
תגובות: 1240
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 18, 2014 12:51 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אץ קוצץ »

אנא עבדא האט געשריבן:
22.jpg


פין ווי קימט דאס ?
אנא עבדא
שר האלף
תגובות: 1936
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 13, 2019 8:51 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אנא עבדא »

אץ קוצץ האט געשריבן:
אנא עבדא האט געשריבן:
22.jpg


פין ווי קימט דאס ?

וואס איז די שאלה ?
ס'ליגט ביי מיר - כ'געדענק נישט פון וויא איך האב דאס.
אויב ס'איז דיר גאהר וויכטיג צו וויסן קעהן איך מפשפש זיין און געוואר ווערן פון וויא איך האב דאס באקומען.
אוהב ספרים
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4666
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 17, 2011 8:17 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוהב ספרים »

דע ערשטע 2 זענעו יעצט נתפרסם על ידי מכירה פומבית

די 3טע איז אויכעט געווען א תקופה צוריק
אוועטאר
יוסף פריעדמאן
שר שבעת אלפים
תגובות: 7414
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 4:31 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף פריעדמאן »

אנא עבדא האט געשריבן:
22.jpg

פון וועלעכן יאהר איז עס?
כי לך טוב להודות

. ע . ע . ע . ש . ע . . ש . . ש . ע . ש . ש . ע ולשמחה נאה לזמר . ע . ע
אוהב ספרים
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4666
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 17, 2011 8:17 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוהב ספרים »

יוסף פריעדמאן האט געשריבן:
אנא עבדא האט געשריבן:
22.jpg

פון וועלעכן יאהר איז עס?

תפר"ח
אוועטאר
הלשון
שר שלשת אלפים
תגובות: 3620
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 27, 2011 5:48 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הלשון »

איז ארויסגעקומען סיי וועלכע נייע ספרים צום יארצייט?

אויב יא, איז עס דא צו באקומען אין ניו יארק?
הלשון הוא קולמוס הלב, והניגון הוא קולמוס הנפש (בעל התניא מליאדי)
אנא עבדא
שר האלף
תגובות: 1936
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 13, 2019 8:51 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אנא עבדא »

הלשון האט געשריבן:איז ארויסגעקומען סיי וועלכע נייע ספרים צום יארצייט?

אויב יא, איז עס דא צו באקומען אין ניו יארק?

viewtopic.php?p=1983859#p1983859

viewtopic.php?f=54&t=17177&p=1982572#p1982572

די ספר 'עיר וקדיש' איז דערווייל נאך נישט ארויס לאור עולם אבער ס'גייט זיין אי"ה אויך און ניו יארק, לכאורא אנהייב קומעדיגע וואך [כ'האך פארשטאנען אז מארגן קומט דאס אן און די געשעפטען און א"י].
אזוי אויך די ענדערע ספר - טובות זכרונות ח"ג וואס איז שויך ארויס לאור עולם, מסתמא אזויווי אלע ספרים פון מכון 'אור הצפון'.
אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

אוהב ספרים האט געשריבן:
יוסף פריעדמאן האט געשריבן:
אנא עבדא האט געשריבן:
22.jpg

פון וועלעכן יאהר איז עס?

תפר"ח
אינטאסאנט ממש נאך די פטירה פון טאטען זי"ע
לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ז מונה לממלא מקומו באדמו"רות ורבנות העיירה.
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


אנא עבדא
שר האלף
תגובות: 1936
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 13, 2019 8:51 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אנא עבדא »

קיקיון האט געשריבן:
אוהב ספרים האט געשריבן:
יוסף פריעדמאן האט געשריבן:
אנא עבדא האט געשריבן:
22.jpg

פון וועלעכן יאהר איז עס?

תפר"ח
אינטאסאנט ממש נאך די פטירה פון טאטען זי"ע
לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ז מונה לממלא מקומו באדמו"רות ורבנות העיירה.

וואס איז אינטערסאנט און דעהם ?
יענע יאהר איז געוועהן בחירות און ס'האט זיך געפאדערט ארויס צוגיין מיט א הודעה פאר וועמען זאהל מעהן שטאמ'ן, מהיכא תיתי...
התבונני
שר חמש מאות
תגובות: 707
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 12, 2018 3:56 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך התבונני »

אנא עבדא האט געשריבן:
קיקיון האט געשריבן:
אוהב ספרים האט געשריבן:
יוסף פריעדמאן האט געשריבן:
אנא עבדא האט געשריבן:
22.jpg

פון וועלעכן יאהר איז עס?

תפר"ח
אינטאסאנט ממש נאך די פטירה פון טאטען זי"ע
לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ז מונה לממלא מקומו באדמו"רות ורבנות העיירה.

וואס איז אינטערסאנט און דעהם ?
יענע יאהר איז געוועהן בחירות און ס'האט זיך געפאדערט ארויס צוגיין מיט א הודעה פאר וועמען זאהל מעהן שטאמ'ן, מהיכא תיתי...

וואס זענען געווען די שקרים בשמו פון די מהרסי הדת - וואס מען טאר נישט גלייבן ?
אוועטאר
געדיך אוואש
שר חמישים ומאתים
תגובות: 422
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 23, 2015 1:33 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך געדיך אוואש »

התבונני האט געשריבן:
אנא עבדא האט געשריבן:
קיקיון האט געשריבן:
אוהב ספרים האט געשריבן:
יוסף פריעדמאן האט געשריבן:פון וועלעכן יאהר איז עס?

תפר"ח
אינטאסאנט ממש נאך די פטירה פון טאטען זי"ע
לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ז מונה לממלא מקומו באדמו"רות ורבנות העיירה.

וואס איז אינטערסאנט און דעהם ?
יענע יאהר איז געוועהן בחירות און ס'האט זיך געפאדערט ארויס צוגיין מיט א הודעה פאר וועמען זאהל מעהן שטאמ'ן, מהיכא תיתי...

וואס זענען געווען די שקרים בשמו פון די מהרסי הדת - וואס מען טאר נישט גלייבן ?

א לענגערע און ברייטע באריכט איבער דעם פרשה, מיט אלע דעטאלן ארום און ארום, איז געדריקט אין איינער פון די קובצים "עתיקות" (דאכט זיך חלק ד').
כ'מיין דעם דאקומענט איז אויך שוין דארט געדריקט צווישן צענדליגע אנדערע אין דאס גלייכן.
אנא עבדא
שר האלף
תגובות: 1936
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 13, 2019 8:51 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אנא עבדא »

התבונני האט געשריבן:
אנא עבדא האט געשריבן:
קיקיון האט געשריבן:
אוהב ספרים האט געשריבן:
יוסף פריעדמאן האט געשריבן:פון וועלעכן יאהר איז עס?

תפר"ח
אינטאסאנט ממש נאך די פטירה פון טאטען זי"ע
לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ז מונה לממלא מקומו באדמו"רות ורבנות העיירה.

וואס איז אינטערסאנט און דעהם ?
יענע יאהר איז געוועהן בחירות און ס'האט זיך געפאדערט ארויס צוגיין מיט א הודעה פאר וועמען זאהל מעהן שטאמ'ן, מהיכא תיתי...

וואס זענען געווען די שקרים בשמו פון די מהרסי הדת - וואס מען טאר נישט גלייבן ?

און קורצן זייער:
אלע יאהרן האבן די ציונים געשטימט פאר די אייגענע פארטייערן - נישט מיט די 'פולישע קלאב', צי פאהר די ערשטע וועלט'ס קריג - פאהר די עסרייכ'ישע פארשטייען, און דערנאך ווען ס'האט זיך אויפגעשטעלט א אייגענע מדינה מיט'ן נאמען 'פולין' האבן זיי געלאפן מיט אייגענע פארטייע'ן.
דעת קדשם פון די בעלזע רבה'ס איז געוועהן אלע מאהל אז מ'דארף שטומען פאהר די פולישע פארטיי, סיי ווען ס'איז נאהך נישט געוועהן א מדינה - בימי מחזיקי הדת ווען רבי שמעון סופר איז געוועהן און די עסטרייכ'ישע פארלעמאנט און סיי נאהך דעהם.
די ציונים האבן דאס נישט געקענט צוזעהן, ממילא האבן זיי ארויסגעגעבן שמועות און שקרים איבער דעת קדשו פון די רב ז"ל.
אויף דעהם קומט דער בריוו און הודעה מגלה זיין דעת קדשו.
אנא עבדא
שר האלף
תגובות: 1936
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 13, 2019 8:51 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אנא עבדא »

a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_003.jpg
a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_003.jpg (92.81 KiB) געזען 1520 מאל

מכתב קודש פון דו גבאי פון רב ז"ל - הרה"ח ר' שלו' פויגל ז"ל צו הגה"צ רבי אשר זאב ווערנער זצ"ל פון טבריה ת"ו.

מקור: https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 9D?lang=he
אנא עבדא
שר האלף
תגובות: 1936
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 13, 2019 8:51 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אנא עבדא »

001.jpg
001.jpg (117.58 KiB) געזען 1516 מאל
אוועטאר
יוסף פריעדמאן
שר שבעת אלפים
תגובות: 7414
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 4:31 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף פריעדמאן »

י"ל לרגל ההילולא קדישא.
אטעטשמענטס
טובות זכרונות הכרך השלישי.jpg
טובות זכרונות הכרך השלישי.jpg (244.93 KiB) געזען 1511 מאל
כי לך טוב להודות

. ע . ע . ע . ש . ע . . ש . . ש . ע . ש . ש . ע ולשמחה נאה לזמר . ע . ע
אנא עבדא
שר האלף
תגובות: 1936
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 13, 2019 8:51 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אנא עבדא »

פון די נייע הערליכע ספר 'עיר וקדיש' וואס האט היינט אויסגעשאנט:
[פרק א' עמ' מ"א]
כד נח נפשיה דכ"ק מרן מהרי"ד זי"ע, בשוב המוני האבלים מבית החיים לאחר הקבורה, הלכו הרה"ק רבי פייבוש מיאברוב זצוק"ל הי"ד והגה"ח רבי יצחק גליקמאן אבדק"ק סאסנאווצא זצ"ל - שניהם מיוצאי חלציו של כ"ק מרן מהר"ש זי"ע ומהיושבים ראשונה במלכות . נאנח הרה"ק מיאברוב וקרא במר לבו: "אוי, וואס וועט זיין?" (= מה יהא כעת?). אף הרב מסאסנאווצא נאנח ובכה, אך תוך כדי בכי אמר: "ס'איז דא ברוך השם א רבי" (= יש ב"ה רבי), שכן באותו מעמד הוכתר מרן למלא מקום אביו הקדוש.
המשיך הרב מסאסנאווצא וסיפר, כי בילדותו עמד פעם בין נכדי כ"ק מרן מהר"י זי"ע ושני ילדים התקוטטו ביניהם ואחד מהם אף הרים יד על חברו, וברצותו להימלט ממתת ידו רץ במהירות אל כותל המזרח, מקום מושבו של מרן מהר"י, כי הבין שבסמיכות לסבא הקדוש לא ישיבנו בן דודו. גם מרן היה אז ילד רך בשנים, ולא מצא חן בעיניו שבן דודו מוצא מחסה בקרבת מרן מהר"י. ניגש אליו ואמר לו בזו הלשון: "אויף דעם נוצסטו-אויס דעם זיידנ'ס כח?! אויף שלאגן א יונגל?! איך בעט דיך, מער זאסלטו עס נישט טוהן, זאלסט אויס-נוצן דעם זיידנ'ס כח אויף לערנען און דאווענען און דינען דעם אייבירשטער" (= האם לכך הנך משתמש בכוחו של סבא?! כדי להכות ילד?! מבקש אני ממך, שיותר לא תעשה כן, רק תנצל את כוחו של זקננו לתורה ולתפילה ולעבודת השי"ת).
וסיים הרב מסאסנאווצא דבריו בקול ספוג דמע: "וכי אין לנו רבי להתחזק בו, אם אלו היו השגותיו בעודו ילד רך?! ---
אוועטאר
יוסף פריעדמאן
שר שבעת אלפים
תגובות: 7414
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 4:31 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף פריעדמאן »

אנא עבדא האט געשריבן:פון די נייע הערליכע ספר 'עיר וקדיש' וואס האט היינט אויסגעשאנט:
[פרק א' עמ' מ"א]
כד נח נפשיה דכ"ק מרן מהרי"ד זי"ע, בשוב המוני האבלים מבית החיים לאחר הקבורה, הלכו הרה"ק רבי פייבוש מיאברוב זצוק"ל הי"ד והגה"ח רבי יצחק גליקמאן אבדק"ק סאסנאווצא זצ"ל - שניהם מיוצאי חלציו של כ"ק מרן מהר"ש זי"ע ומהיושבים ראשונה במלכות . נאנח הרה"ק מיאברוב וקרא במר לבו: "אוי, וואס וועט זיין?" (= מה יהא כעת?). אף הרב מסאסנאווצא נאנח ובכה, אך תוך כדי בכי אמר: "ס'איז דא ברוך השם א רבי" (= יש ב"ה רבי), שכן באותו מעמד הוכתר מרן למלא מקום אביו הקדוש.
המשיך הרב מסאסנאווצא וסיפר, כי בילדותו עמד פעם בין נכדי כ"ק מרן מהר"י זי"ע ושני ילדים התקוטטו ביניהם ואחד מהם אף הרים יד על חברו, וברצותו להימלט ממתת ידו רץ במהירות אל כותל המזרח, מקום מושבו של מרן מהר"י, כי הבין שבסמיכות לסבא הקדוש לא ישיבנו בן דודו. גם מרן היה אז ילד רך בשנים, ולא מצא חן בעיניו שבן דודו מוצא מחסה בקרבת מרן מהר"י. ניגש אליו ואמר לו בזו הלשון: "אויף דעם נוצסטו-אויס דעם זיידנ'ס כח?! אויף שלאגן א יונגל?! איך בעט דיך, מער זאסלטו עס נישט טוהן, זאלסט אויס-נוצן דעם זיידנ'ס כח אויף לערנען און דאווענען און דינען דעם אייבירשטער" (= האם לכך הנך משתמש בכוחו של סבא?! כדי להכות ילד?! מבקש אני ממך, שיותר לא תעשה כן, רק תנצל את כוחו של זקננו לתורה ולתפילה ולעבודת השי"ת).
וסיים הרב מסאסנאווצא דבריו בקול ספוג דמע: "וכי אין לנו רבי להתחזק בו, אם אלו היו השגותיו בעודו ילד רך?! ---

ייש"כ.
די נייע ספר:
אטעטשמענטס
עיר וקדיש - הרה''ח ר' אהרן (ב''ר ברוך) ווינד הי''ו.jpg
עיר וקדיש - הרה''ח ר' אהרן (ב''ר ברוך) ווינד הי''ו.jpg (39.54 KiB) געזען 1451 מאל
כי לך טוב להודות

. ע . ע . ע . ש . ע . . ש . . ש . ע . ש . ש . ע ולשמחה נאה לזמר . ע . ע
אבן יקרה
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4950
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 19, 2017 5:41 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אבן יקרה »

לחיים, לחיים, לחיים טובים ולשלום
זכותו הגדול והקדוש זאל מגין זיין אויף אונז אלע, בכל הישועות ובכל הרפואות ובכל הנחת, ויתרומם קרן התורה וקרן ישראל במהרה, אמן
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”