הערות בדיני סוכה

דיונים ועיונים בדבר ה' זו הלכה

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

הערות בדיני סוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מצפים לישועה »

סוכה תחת הסוכה שהתחתונה אינה יכולה לקבל כרים וכסתות של העליונה התחתונה כשרה, לכאורה בסוכה ז׳ על ז׳ בגובה י׳ טפחים שאי אפשר לזוז ולא לשכב ולא לעמוד, רק לשבת בלי כסא עם הרגלים מחוץ לסוכה, וזה עדיין לא פוסל, רק שאין לו כרים וכסתות זה כבר פוסל אתמהה, ועוד אם הסוכה יכולה לקבל בן אדם ששוקל עשרות קילו איך יכול להיות שלא יכול לקבל עוד כמה קילו של כר וכסות?
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

סוכה כמבוי שדופן האמצעי ז שלימות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מצפים לישועה »

בסוכה העשויה כמבוי כתב הרמא בשם הר״ן בסימן תרל שאם דופן האמצעי הוא ז טפחים לא צריך צורת הפתח לכולי עלמא, וקשה לי מה הסברא ומה המקור לזה?
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

משמשי מצטער, למה חייבים בסוכה?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מצפים לישועה »

במשנה ברורה פסק שמשמשי חולה פטורים מן הסוכה ומשמשי מצטער חייבים, אבל אם משמש בשכר פטורים כמו שומרי גנות ופרדסים, ולכאורה מה הסברא בזה, הרי הטעם הוא משום כעין תדורו אם כן מה לי עובד בשכר מה לי עובד כמתנדב? אטו מי ששומר כל השנה בהתנדבות יהיה חייב בסוכה ויהיה חייב להפקיר את המקום ששומר לגנבים? ועוד מאי שנא משמשי חולה שלא מחלקים בין בשכר לבחינם
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

שינה בסוכה בחו"ל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מצפים לישועה »

הפוסקים טרחו למצוא טעם למה מקילים בשינה בסוכה, למה לא תרצו שכיון שבחו״ל שכיח גשמים בסוכות אז גם אם כשהולך לישון לא יורדים גשמים שמא באמצע הלילה ירדו גשמים וירטב ויצטרך לקום ולצאת באמצע השינה עם הכרים וכסתות ולחזור לבית.
קאטאגאריש
שר חמישים ומאתים
תגובות: 266
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 18, 2019 6:28 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קאטאגאריש »

מצפים לישועה האט געשריבן:הפוסקים טרחו למצוא טעם למה מקילים בשינה בסוכה, למה לא תרצו שכיון שבחו״ל שכיח גשמים בסוכות אז גם אם כשהולך לישון לא יורדים גשמים שמא באמצע הלילה ירדו גשמים וירטב ויצטרך לקום ולצאת באמצע השינה עם הכרים וכסתות ולחזור לבית.


ווייל עס איז נישט קיין היתר , מען דארף שלאפן ביז עס רעגענט, קעלט היץ געהעריגע בעט זענען מער סיבה להתיר
סמיינט נישט אז איך האלט פארקערט
I just like playing devils advocate
קרייסלער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4514
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 20, 2015 6:01 am
לאקאציע: אויפן ראוד

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרייסלער »

לפי הבעל התניא אם אין לו מטה מוצעת וכרים וכסתות בתוך הסוכה הוא פטור לישן שם כיון שיש טורח להביאם מן הבית

אויך האבן אסאך מענטשען מורא צוליב גוים וכדומה
מיר פרייען זיך נישט מיט די מפלות אדער נצחונות פון די ציונים

מיר ווארטן אויף ביאת משיח וואס וועט אונז אויסלייזן פון גלות פון די ציונים און אראבער ביינעזאם
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מצפים לישועה »

קרייסלער האט געשריבן:לפי הבעל התניא אם אין לו מטה מוצעת וכרים וכסתות בתוך הסוכה הוא פטור לישן שם כיון שיש טורח להביאם מן הבית

אויך האבן אסאך מענטשען מורא צוליב גוים וכדומה

כמדומה שדברי בעל התניא מקורו בראשונים
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מצפים לישועה »

קאטאגאריש האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:הפוסקים טרחו למצוא טעם למה מקילים בשינה בסוכה, למה לא תרצו שכיון שבחו״ל שכיח גשמים בסוכות אז גם אם כשהולך לישון לא יורדים גשמים שמא באמצע הלילה ירדו גשמים וירטב ויצטרך לקום ולצאת באמצע השינה עם הכרים וכסתות ולחזור לבית.


ווייל עס איז נישט קיין היתר , מען דארף שלאפן ביז עס רעגענט, קעלט היץ געהעריגע בעט זענען מער סיבה להתיר

לדברך שומרי גנות ופרדסים יצטרכו לישון בסוכה אם דרך הגנבים לבוא רק באמצע הלילה, ורק בזמן שדרך הגנבים לבוא יצאו לדרכם לגנות ופרדסים.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מצפים לישועה »

קאטאגאריש האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:הפוסקים טרחו למצוא טעם למה מקילים בשינה בסוכה, למה לא תרצו שכיון שבחו״ל שכיח גשמים בסוכות אז גם אם כשהולך לישון לא יורדים גשמים שמא באמצע הלילה ירדו גשמים וירטב ויצטרך לקום ולצאת באמצע השינה עם הכרים וכסתות ולחזור לבית.


ווייל עס איז נישט קיין היתר , מען דארף שלאפן ביז עס רעגענט, קעלט היץ געהעריגע בעט זענען מער סיבה להתיר

מסברא של תשבו כעין תדורו דארף נישט זיין אזוי, דלא שנא מהולכי דרכים לאיזה סיבה שהיא כי גם כל השנה לא נמנע מלצאת מהבית מסיבה ההיא.
אוועטאר
סאדאם חוסעין
שר חמשת אלפים
תגובות: 5998
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סאדאם חוסעין »

קרייסלער האט געשריבן:לפי הבעל התניא אם אין לו מטה מוצעת וכרים וכסתות בתוך הסוכה הוא פטור לישן שם כיון שיש טורח להביאם מן הבית

אויך האבן אסאך מענטשען מורא צוליב גוים וכדומה

במה דברים אמורים, ווען עס איז פליצלינג קאלט געווארן איין נאכט סוכות אדער א גרופע צעלאסטע יונגען האבן פליצלינג באפאלן א שטאט, משא"כ ווען עס איז לכתחילה געמאכט א אויף א מקום צער איז עס נישט קיין היתר,

וזה לשון הרב שלחן ערוך: מה דברים אמורים שנולד לו הצער במקרה אחר שעשה שם הסוכה אבל אם עשה סוכה במקום שידוע לו שיצטער אח"כ כגון שעשה במקום שהרוח מצויה ושולטת שם ואפילו עשה במקום שלא יהיה לו צער באכילה אלא שיהיה לו צער בשינה כגון שעשה ברחוב שאי אפשר לו לישן שם בנחת מחמת מורא הגנבים והליסטים הרי סוכה זו פסולה ואינו יוצא בה אפילו באכילה אף על פי שאין לו צער כלל בה לפי שכל סוכה שאינו יכול לאכול ולשתות ולטייל ולישן בה בנחת בלא שום צער אינה נקראת דירה כלל לפי שאינו דומה לביתו שיכול לעשות שם כל צרכו בנחת.

און אפילו עס איז יא פליצלינג אויב איז נאך דא צייט אין טאג פארן זמן שינה, צו פארעכטן די פראבלעם, למשל מאכן א נייע סוכה, קויפן נאך א 3 היטערס וכדו', איז מען אויך מחיוב עס צו טוען, משא"כ ווען עס איז שוין הגיע זמן שינה, איז מען נישט מחיוב אויפצוזיין מער לכבוד דעם.
ווילאנג טראמפ האט טוויטער וועט זיין נייעס, און ווילאנג טראמפ איז א ריפאבליקען וועט זיין סקאנדאלן! [קרעדיט וויכי]
אוועטאר
סאדאם חוסעין
שר חמשת אלפים
תגובות: 5998
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סאדאם חוסעין »

די זעלבע אויב האט מען א חבר / קרוב וואס מען שעמט זיך נישט צו עסן / שלאפן דארט, און דארט איז נישט פליצלינג אזוי קאלט געווארן איז מען מחיוב אהינצוגיין,

לפי שזהו ג"כ צער לאדם לאכול בסוכת חבירו שאין ערב לאדם אלא בשלו מכל מקום אם אפשר לו לבא לסוכת חבירו בלא טורח גדול אין להקל בדבר לפי שאין זה מצטער גמור שיפטור מן הסוכה בשביל כך:
ווילאנג טראמפ האט טוויטער וועט זיין נייעס, און ווילאנג טראמפ איז א ריפאבליקען וועט זיין סקאנדאלן! [קרעדיט וויכי]
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מצפים לישועה »

סאדאם חוסעין האט געשריבן:
קרייסלער האט געשריבן:לפי הבעל התניא אם אין לו מטה מוצעת וכרים וכסתות בתוך הסוכה הוא פטור לישן שם כיון שיש טורח להביאם מן הבית

אויך האבן אסאך מענטשען מורא צוליב גוים וכדומה

במה דברים אמורים, ווען עס איז פליצלינג קאלט געווארן איין נאכט סוכות אדער א גרופע צעלאסטע יונגען האבן פליצלינג באפאלן א שטאט, משא"כ ווען עס איז לכתחילה געמאכט א אויף א מקום צער איז עס נישט קיין היתר,

וזה לשון הרב שלחן ערוך: מה דברים אמורים שנולד לו הצער במקרה אחר שעשה שם הסוכה אבל אם עשה סוכה במקום שידוע לו שיצטער אח"כ כגון שעשה במקום שהרוח מצויה ושולטת שם ואפילו עשה במקום שלא יהיה לו צער באכילה אלא שיהיה לו צער בשינה כגון שעשה ברחוב שאי אפשר לו לישן שם בנחת מחמת מורא הגנבים והליסטים הרי סוכה זו פסולה ואינו יוצא בה אפילו באכילה אף על פי שאין לו צער כלל בה לפי שכל סוכה שאינו יכול לאכול ולשתות ולטייל ולישן בה בנחת בלא שום צער אינה נקראת דירה כלל לפי שאינו דומה לביתו שיכול לעשות שם כל צרכו בנחת.

און אפילו עס איז יא פליצלינג אויב איז נאך דא צייט אין טאג פארן זמן שינה, צו פארעכטן די פראבלעם, למשל מאכן א נייע סוכה, קויפן נאך א 3 היטערס וכדו', איז מען אויך מחיוב עס צו טוען, משא"כ ווען עס איז שוין הגיע זמן שינה, איז מען נישט מחיוב אויפצוזיין מער לכבוד דעם.

א גרויסע טעות, מען טרעפיק נישט אין די פוסקים אז מען איז מחוייב צו מאכן הייצונג אין די סוכה וכדומה, און אויב די צער איז דא אין דע גאנצע שטאט איז נישט דא די פסול אזוי שטייט אין משנה ברורה.
אוועטאר
סאדאם חוסעין
שר חמשת אלפים
תגובות: 5998
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סאדאם חוסעין »

קוק אריין אין ערוך השלחן וועסטו פארשטיין קלארער: וואס די משנה ברורה זאגט,
אך העניין כן הוא: דהתורה אמרה "תשבו" – כעין תדורו, שתהיה הסוכה כביתו ודירתו. ודבר ידוע שהאדם שעושה לו דירה – יחפש אחר המקום היותר הגון. ואם יהיה מקום הגון ומקום שאינו הגון – יבחר במקום ההגון. אבל אם כל המקומות אינם הגונים – בהכרח לעשות לו דירה איך שהוא. וכמו כן בסוכה: אם כל המקומות אינם הגונים מפני החום, או מפני הקור – פשיטא שמחוייב לעשות סוכה איך שיכול. אמנם כשבידו לברור, כגון שבמקום זה שולט הרוח, או הריח רע, או זבובים ופרעושים, ובמקום אחר אינם נמצאים – מחוייב לעשות במקום שאין נמצאים. ואם עשה במקום שנמצאים – לא יצא ידי חובתו, דאין זה כעין תדורו.

לגבי א היטער געדענק איך נישט די מקור, ווייל מיר ליגט אין קאפ אז עס שטייט אין מטה אפרים און איך האב עס נישט דארט געטראפן, אבער עס איז פשוט אזוי ווייל פינקט ווי מען איז מחיוב צו מאכן יעדע זאך אז עס זאל זיין ראו צו וואנען ווי די שו"ע פאסקענט, איז אויך א היטער נאר ע איז נאך נישט געווען במציאות ביז א 50 יאר צירוק.
ווילאנג טראמפ האט טוויטער וועט זיין נייעס, און ווילאנג טראמפ איז א ריפאבליקען וועט זיין סקאנדאלן! [קרעדיט וויכי]
אוועטאר
סאדאם חוסעין
שר חמשת אלפים
תגובות: 5998
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סאדאם חוסעין »

וז"ל המגן אברהם. א"כ מי שאין לו כרים וכסתות כראוי ויש צינה אין לו לישן שם

וז"ל המשנה ברורה:
ה"ה מפני הצינה במקומות הקרים ועיין בלבוש דאפילו יש לו כרים וכסתות להנצל מן הצינה ג"כ יש להקל דאין כל אדם יכול לטרוח בכל לילה להביאם שם ולמחר לפנותם [אם לא דיש לו מקום בסוכה להניחם שם לכל ימי החג וכן מוכח במגן אברהם שם בסק"ז דבאופן זה לא נוכל לפטרו מחמת הטעם דצינה עי"ש]. ודע דהסכמת רוב הפוסקים דמצטער פטור אף מאכילה כמש"כ המגן אברהם בשם הב"י וע"כ נראה דיש ליזהר בזמן הקור שיהא לבוש בגדים חמים כשסועד בסוכה כדי שלא יהיה מצטער מחמת הקור.

ווי ער שרייבט קלאר אז מען איז נישט מחיוב צו שלעפן קישענעס אין דאכענעס יעדע נאכט, אבער אויב קען מען עס האלטן אין סוכה איז מען טאקע נישט פטור, יעצט טראכט אליין וואס טוט זיך מיט היטערס?
ווילאנג טראמפ האט טוויטער וועט זיין נייעס, און ווילאנג טראמפ איז א ריפאבליקען וועט זיין סקאנדאלן! [קרעדיט וויכי]
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מצפים לישועה »

סאדאם חוסעין האט געשריבן:קוק אריין אין ערוך השלחן וועסטו פארשטיין קלארער: וואס די משנה ברורה זאגט,
אך העניין כן הוא: דהתורה אמרה "תשבו" – כעין תדורו, שתהיה הסוכה כביתו ודירתו. ודבר ידוע שהאדם שעושה לו דירה – יחפש אחר המקום היותר הגון. ואם יהיה מקום הגון ומקום שאינו הגון – יבחר במקום ההגון. אבל אם כל המקומות אינם הגונים – בהכרח לעשות לו דירה איך שהוא. וכמו כן בסוכה: אם כל המקומות אינם הגונים מפני החום, או מפני הקור – פשיטא שמחוייב לעשות סוכה איך שיכול. אמנם כשבידו לברור, כגון שבמקום זה שולט הרוח, או הריח רע, או זבובים ופרעושים, ובמקום אחר אינם נמצאים – מחוייב לעשות במקום שאין נמצאים. ואם עשה במקום שנמצאים – לא יצא ידי חובתו, דאין זה כעין תדורו.

לגבי א היטער געדענק איך נישט די מקור, ווייל מיר ליגט אין קאפ אז עס שטייט אין מטה אפרים און איך האב עס נישט דארט געטראפן, אבער עס איז פשוט אזוי ווייל פינקט ווי מען איז מחיוב צו מאכן יעדע זאך אז עס זאל זיין ראו צו וואנען ווי די שו"ע פאסקענט, איז אויך א היטער נאר ע איז נאך נישט געווען במציאות ביז א 50 יאר צירוק.

מע האט געקענט הייתם מיט האלץ אזוי ווי אין שטוב, כעין תדורו.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מצפים לישועה »

סאדאם חוסעין האט געשריבן:וז"ל המגן אברהם. א"כ מי שאין לו כרים וכסתות כראוי ויש צינה אין לו לישן שם

וז"ל המשנה ברורה:
ה"ה מפני הצינה במקומות הקרים ועיין בלבוש דאפילו יש לו כרים וכסתות להנצל מן הצינה ג"כ יש להקל דאין כל אדם יכול לטרוח בכל לילה להביאם שם ולמחר לפנותם [אם לא דיש לו מקום בסוכה להניחם שם לכל ימי החג וכן מוכח במגן אברהם שם בסק"ז דבאופן זה לא נוכל לפטרו מחמת הטעם דצינה עי"ש]. ודע דהסכמת רוב הפוסקים דמצטער פטור אף מאכילה כמש"כ המגן אברהם בשם הב"י וע"כ נראה דיש ליזהר בזמן הקור שיהא לבוש בגדים חמים כשסועד בסוכה כדי שלא יהיה מצטער מחמת הקור.

ווי ער שרייבט קלאר אז מען איז נישט מחיוב צו שלעפן קישענעס אין דאכענעס יעדע נאכט, אבער אויב קען מען עס האלטן אין סוכה איז מען טאקע נישט פטור, יעצט טראכט אליין וואס טוט זיך מיט היטערס?

איז פארוואס איז מען נישט מחויב צו מאכן א גרויסע סוכה סזאל זיין פלאץ פאר די כרים וכסתות, און פארוואס איז מען נישט מחויב צו לייגן דיקע סכך סזאל נישט אריין רעגענען לויט די פוסקים וואס זענען מכשיר אויב סרעגנט נישט אריין, און אפילו לויט די חולקים זאל מען חאטשיג מאכן סזאל אריין רעגענען מינימום?
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

הערות בסימן תרל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מצפים לישועה »

א. בשער הציון ס״ק הקשה על הלבוש שכתב שהצורה הפתח בדופן שלישי צריך להגיע עד סוף הדופן שכנגדו, שהרי צורת הפתח הוא דופן גמור אף לעניין שבת, א״כ כמו שבדופן גמור לא צריך יותר משבעה טפחים, כך בצורת הפתח למה שנצטרך יותר משבעה טפחים.

וקשה לי הרי גם בסוכה כמבוי כתב הרמא שסגי בשבעה טפחים ואעפ״כ צריך צורת הפתח עד סוף הדופן כשיש רק ד טפחים עם לבוד.

ב. במה שכתב הרמא שאם יש שבעה טפחים שלמים בסוכה כמבוי, לא צריך צורת הפתח, כתב המשנה ברורה שדוקא כשיש פחות מעשר אמות, מניין לו זאת , ואיך לא מצינו בראשונים מי שיחלק בזה.

ג. למה כתב המשנה ברורה את זה רק לשיטה שצריך צורת הפתח בד עם לבוד, ולא כתב זאת מיד למ״ד שלא צריך צורת הפתח כלל.

המג״א והגר״א דעתם שאין אומרים לבוד בשתיים כהלכתם ושלישית טפח, ומקורם מהר״ן וההגהות מיימוני, רק לדעת הר״ן מספיק ד טפחים שלמות, ולדעת הגהות מיימוני צריך ז שלמים, ויש אחרונים שחולקים על המג״א, האם דעתם לחלוק על הר״ן וההגהות מיימוני, או שיש להם פשט אחר בדבריהם?

ד. במשנה ברורה כתב שלדעת המג״א לא אומרים לבוד בשתיים כהלכתם ושלישית טפח, ולכאורה לדעת הר״ן שמביא המג״א בס״ק א כן אומרים לבוד אם יש ד טפחים, רק לדעת ההגהות מיימוני לא.
אוועטאר
סאדאם חוסעין
שר חמשת אלפים
תגובות: 5998
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סאדאם חוסעין »

מצפים לישועה האט געשריבן:
סאדאם חוסעין האט געשריבן:וז"ל המגן אברהם. א"כ מי שאין לו כרים וכסתות כראוי ויש צינה אין לו לישן שם

וז"ל המשנה ברורה:
ה"ה מפני הצינה במקומות הקרים ועיין בלבוש דאפילו יש לו כרים וכסתות להנצל מן הצינה ג"כ יש להקל דאין כל אדם יכול לטרוח בכל לילה להביאם שם ולמחר לפנותם [אם לא דיש לו מקום בסוכה להניחם שם לכל ימי החג וכן מוכח במגן אברהם שם בסק"ז דבאופן זה לא נוכל לפטרו מחמת הטעם דצינה עי"ש]. ודע דהסכמת רוב הפוסקים דמצטער פטור אף מאכילה כמש"כ המגן אברהם בשם הב"י וע"כ נראה דיש ליזהר בזמן הקור שיהא לבוש בגדים חמים כשסועד בסוכה כדי שלא יהיה מצטער מחמת הקור.

ווי ער שרייבט קלאר אז מען איז נישט מחיוב צו שלעפן קישענעס אין דאכענעס יעדע נאכט, אבער אויב קען מען עס האלטן אין סוכה איז מען טאקע נישט פטור, יעצט טראכט אליין וואס טוט זיך מיט היטערס?

איז פארוואס איז מען נישט מחויב צו מאכן א גרויסע סוכה סזאל זיין פלאץ פאר די כרים וכסתות, און פארוואס איז מען נישט מחויב צו לייגן דיקע סכך סזאל נישט אריין רעגענען לויט די פוסקים וואס זענען מכשיר אויב סרעגנט נישט אריין, און אפילו לויט די חולקים זאל מען חאטשיג מאכן סזאל אריין רעגענען מינימום?

קודם ווער זאגט מען איז נישט מחיוב?
און אויב טאקע נישט האסטו א קשיא אויפן מג"א נישט אויף מיר וואס איך האב דיר נאר געברענגט די מג"א
ווילאנג טראמפ האט טוויטער וועט זיין נייעס, און ווילאנג טראמפ איז א ריפאבליקען וועט זיין סקאנדאלן! [קרעדיט וויכי]
אוועטאר
למעלה משבעים
שר עשרת אלפים
תגובות: 12394
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך למעלה משבעים »

מצפים לישועה האט געשריבן:בסוכה העשויה כמבוי כתב הרמא בשם הר״ן בסימן תרל שאם דופן האמצעי הוא ז טפחים לא צריך צורת הפתח לכולי עלמא, וקשה לי מה הסברא ומה המקור לזה?

איר זענט א חוקר? וואס הייסט וואס די מקור איז, ער שרייבט דאך, די מקור איז די ר"ן.

די סברא שטייט דאך אין ר"ן אליין, ווייל צורת הפתח איז נישט א חיוב ביי א סוכה, אז ס'איז דא דריי כשר'ע ווענט איז עס כשר לכל הדיעות.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מצפים לישועה »

למעלה משבעים האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:בסוכה העשויה כמבוי כתב הרמא בשם הר״ן בסימן תרל שאם דופן האמצעי הוא ז טפחים לא צריך צורת הפתח לכולי עלמא, וקשה לי מה הסברא ומה המקור לזה?

איר זענט א חוקר? וואס הייסט וואס די מקור איז, ער שרייבט דאך, די מקור איז די ר"ן.

די סברא שטייט דאך אין ר"ן אליין, ווייל צורת הפתח איז נישט א חיוב ביי א סוכה, אז ס'איז דא דריי כשר'ע ווענט איז עס כשר לכל הדיעות.

לויט ווי די רמא לערנט פשט אין רן איז אפילו ווען די מיטעלסטע ואנט איז פרוץ דארף מען דארט אויף נישט קיין צורת הפתח.
ישרן
שר חמש מאות
תגובות: 749
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 07, 2019 12:11 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ישרן »

מצפים לישועה האט געשריבן:
למעלה משבעים האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:בסוכה העשויה כמבוי כתב הרמא בשם הר״ן בסימן תרל שאם דופן האמצעי הוא ז טפחים לא צריך צורת הפתח לכולי עלמא, וקשה לי מה הסברא ומה המקור לזה?

איר זענט א חוקר? וואס הייסט וואס די מקור איז, ער שרייבט דאך, די מקור איז די ר"ן.

די סברא שטייט דאך אין ר"ן אליין, ווייל צורת הפתח איז נישט א חיוב ביי א סוכה, אז ס'איז דא דריי כשר'ע ווענט איז עס כשר לכל הדיעות.

לויט ווי די רמא לערנט פשט אין רן איז אפילו ווען די מיטעלסטע ואנט איז פרוץ דארף מען דארט אויף נישט קיין צורת הפתח.

די סברא איז פשוט, פונקט ווי ביי די ערשטע צוויי ווענט ארט מיך נישט קיין פירצה פחות מעשר כ"ז עס איז דא ז' טפחים, ה"ה ביים דריטן וואנט, די צוה"פ דארף מען נאר משלים זיין די שיעור פון ז"ט.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מצפים לישועה »

ישרן האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:
למעלה משבעים האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:בסוכה העשויה כמבוי כתב הרמא בשם הר״ן בסימן תרל שאם דופן האמצעי הוא ז טפחים לא צריך צורת הפתח לכולי עלמא, וקשה לי מה הסברא ומה המקור לזה?

איר זענט א חוקר? וואס הייסט וואס די מקור איז, ער שרייבט דאך, די מקור איז די ר"ן.

די סברא שטייט דאך אין ר"ן אליין, ווייל צורת הפתח איז נישט א חיוב ביי א סוכה, אז ס'איז דא דריי כשר'ע ווענט איז עס כשר לכל הדיעות.

לויט ווי די רמא לערנט פשט אין רן איז אפילו ווען די מיטעלסטע ואנט איז פרוץ דארף מען דארט אויף נישט קיין צורת הפתח.

די סברא איז פשוט, פונקט ווי ביי די ערשטע צוויי ווענט ארט מיך נישט קיין פירצה פחות מעשר כ"ז עס איז דא ז' טפחים, ה"ה ביים דריטן וואנט, די צוה"פ דארף מען נאר משלים זיין די שיעור פון ז"ט.

נישט ריכטיג, ווען סאיז נישט דא קיין ז' אין די מיטלסטע וואנט דארף מען א צורת הפתח ביז די אנדערע וואנט.
אוועטאר
למעלה משבעים
שר עשרת אלפים
תגובות: 12394
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך למעלה משבעים »

מצפים לישועה האט געשריבן:
ישרן האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:
למעלה משבעים האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:בסוכה העשויה כמבוי כתב הרמא בשם הר״ן בסימן תרל שאם דופן האמצעי הוא ז טפחים לא צריך צורת הפתח לכולי עלמא, וקשה לי מה הסברא ומה המקור לזה?

איר זענט א חוקר? וואס הייסט וואס די מקור איז, ער שרייבט דאך, די מקור איז די ר"ן.

די סברא שטייט דאך אין ר"ן אליין, ווייל צורת הפתח איז נישט א חיוב ביי א סוכה, אז ס'איז דא דריי כשר'ע ווענט איז עס כשר לכל הדיעות.

לויט ווי די רמא לערנט פשט אין רן איז אפילו ווען די מיטעלסטע ואנט איז פרוץ דארף מען דארט אויף נישט קיין צורת הפתח.

די סברא איז פשוט, פונקט ווי ביי די ערשטע צוויי ווענט ארט מיך נישט קיין פירצה פחות מעשר כ"ז עס איז דא ז' טפחים, ה"ה ביים דריטן וואנט, די צוה"פ דארף מען נאר משלים זיין די שיעור פון ז"ט.

נישט ריכטיג, ווען סאיז נישט דא קיין ז' אין די מיטלסטע וואנט דארף מען א צורת הפתח ביז די אנדערע וואנט.

ווייל ס'איז דאך נישט קיין וואנט אנדערש. ווען ס'איז ז' איז עס א וואנט, ווען נישט דארף מען האבן עפעס וואס מאכט עס פאר א וואנט, און דאס איז דורך מאכן א צורת הפתח.
ישרן
שר חמש מאות
תגובות: 749
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 07, 2019 12:11 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ישרן »

ער מיינט צו פרעגן אז איינמאל מען מאכט א צוה"פ מוז מען עס שוין מאכן ביז'ן אנדערן וואנט, עס איז נישט גענוג נאר משלים צו זיין דעם שיעור ז"ט און לאזן די איבעריגע פרוץ. אזוי פרעגט ער. אבער איך בין נישט זיכער אז ער איז גערעכט.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מצפים לישועה »

ישרן האט געשריבן:ער מיינט צו פרעגן אז איינמאל מען מאכט א צוה"פ מוז מען עס שוין מאכן ביז'ן אנדערן וואנט, עס איז נישט גענוג נאר משלים צו זיין דעם שיעור ז"ט און לאזן די איבעריגע פרוץ. אזוי פרעגט ער. אבער איך בין נישט זיכער אז ער איז גערעכט.

ביי שתיים כהלכתם איז א מחלוקת, משמעות רוב ראשונים אז מען דארף ביז סוף וואנט, עיין ספר דרך ישראל, ביי סוכה כמבוי דאכטסעך שטייט קלאר אין משנה ברורה אז מען דארף ביז סוף וואנט.
שרייב תגובה

צוריק צו “הלכה למעשה”