עניני ומנהגי אמירת סליחות

[שוועמל]

כלה שעיר וחותנו.

פארוואס דוקא נאר די סעמיטישע רשעים, וואס טוט זיך מיט די בני יפת'ניקעס די דייטשן, ארמעניער למשל?

[והוא פלאי]

כלה שעיר וחותנו.

פארוואס דוקא נאר די סעמיטישע רשעים, וואס טוט זיך מיט די בני יפת'ניקעס די דייטשן, ארמעניער למשל?

אין מגלה עמוקות שטייט, מובא באגד"כ, כי הע' אומות, ל"ה מהם הם תחת שרו של עשו, ול"ה מהם תחת שרו של ישמעאל
ומובן שעשו וישמעאל הם כלליות האומות
ואגב, שהדייטשן הם מבני עשו, כבר כותב הג' ר' יעקב עמדין

[שופר]

ובכלל, פארוואס זאגן מיר דאס שטיל מיט א פארמאכטע פרוכת'ל, און ביי "אבל" קומט א ספאנטאנע געשריי... מ'קען מיינען אז מען רעדט דארט עפעס וואס קיינער טאר נישט הערן, ווער רעדט נאך די ספר תורה.

דער ליקוטי מהרי"ח שרייבט 'והטעם מובן דדוקא כשאומרים שבחו של הקב"ה פותחין הארון משא"כ בחרוזי מלך אביון'.

זעה דא וועגן דעם פיוט http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=153

[יאסעלע]

געוואלדיגע אשכול, ארויף!

[נאטרוליסט]

ביי סליחות איז די איינציגסטע מאל וואס מיר זעהן אז אלע פייטנים פון כלל ישראל זענען אנגענומען איבעראל.

בדרך כלל, ספרדים זאגן קיינמאל נישט די פיוטים פון די אשכנזים, וכן להיפוך. פון אלע יוצרות ביים דאווענען א גאנץ יאר, איז אין אונזער מחזור נישט פאראן קיין איין פיוט, שניה, שלישיה, שלמונית, יוצר, עזרת, זולת, מערבית פון א ספרדישן פייטן. און ביי די ספרדישע מחזורים איז נישטא קיין אשכנזי פייטנים אינעם מחזור.

מיר אשכנזים פארמאגן טאקע כמעט רוב אשכנזישע פיוטים און סליחות, אבער ס'איז אבער דאך אריינגעפאלן סליחות פונעם גרויסן ספרדישן פייטן רבינו שלמה אבן גבירול. (שוממתי ברוב יגוני, נפשי בשאלתי)
ביי די ספרדישע סליחות, וואס דארט זאגט מען יעדן טאג די זעלבע סליחות, איז אויך פאראן א פיוט/סליחה "אם אפס רובע הקן" (עקידה) פון אן אשכנזיש'ן גדול, רבינו אפרים ב"ר יצחק מרנשבורג. דאס איז די איינציגע סליחה פון אשכנזישן מחבר וואס די ספרדים האבן אריינגעלייגט אין זייער סליחות / מחזור, און געפינט זיך גלייכצייטיג אויך אין אונזער סליחות.

מיר זאגן נישט קיין פיוטים פון די גדולי פייטני הספרדים, ווייל דער אריז"ל האט עס נישט געזאגט, אבער עס איז נישט באקאנט צו איידער די צייטן פון אריז"ל האט מען געזאגט פיוטים און יוצרות פון מחברי ספרדים.

[נאטרוליסט]

די פיוט עקידה פון רבינו אפרים ברבי יצחק, די איינציגסטע פיוט וואס ווערט געזאגט ביי אשכנזים און ספרדים צוגלייך.

אִם אָפֵס רֹבַע הַקֵּן / אֹהֶל שִׁכֵּן אִם רִקֵּן / אַל נָא נֹאבְדָה כִּי עַל כֵּן /יֵשׁ לָנוּ אָב זָקֶן
פָּנִים לוֹ תַּכִּיר / וְצִדְקוֹ לְפָנֶיךָ נַזְכִּיר / קַח נָא בֵּן יַקִּיר / וְנִמְצָה דָמוֹ עַל הַקִּיר /
רָץ אֶל הַנַּעַר לְהַקְדִּישׁוֹ / וְנָפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ / עִטְּרוֹ בָּעֵצִים וְאִשּׁוֹ / נֵזֶר אֱלֹקיו עַל רֹאשׁוֹ
יָחִיד הוּקַל כַּצְּבִי / עָנָה וְאָמַר אָבִי / הִנֵּה הָאֵשׁ וְהֶעָצִים נָבִיא / וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא
מִלִּים הֱשִׁיבוֹ מִלְּהַבְהִילוֹ / וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לוֹ / בְּנִי אֱלֹקים יִרְאֶה לוֹ / וְיוֹדַע יְיָ אֶת אֲשֶׁר לוֹ

בְּמִצְוָתְךָ שְׁנֵיהֶם נִזְהָרִים / וְאַחֲרֶיךָ לֹא מְהַרְהֲרִים / חָשׁוּ וְהָלְכוּ נִמְהָרִים / עַל אַחַד הֶהָרִים
רָאוּ אֵד תְּלוּלָה / מִהֲרוּ עֲצֵי עוֹלָה / יַחַד בְּאַהֲבָה כְלוּלָה / יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה
רָאָה יָחִיד כִּי הוּא הַשֶּׂה / נָאַם לְהוֹרוֹ הַמְּנֻסֶּה / אָבִי אוֹתִי כַּכֶּבֶשׂ תַּעֲשֶׂה /לֹא תַּחְמֹל וְלֹא תְּכַסֶּה
בִּי חָפֵץ וְנִכְסֹף / לְבָבִי לֹא לַחֲשׂף / אִם תִּמְנָעֵנִי סוֹף / רוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלָיו יֶאֱסֹף /

יָדָיו וְרַגְלָיו עָקַד / וְחַרְבּוֹ עָלָיו פָּקַד / לְשׂוּמוֹ עַל הָעֵצִים שָׁקַד / וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד
צַוָּאר פָּשַׁט מֵאֵלָיו / וְאָבִיו נִגַּשׁ אֵלָיו / לְשָׁחֳטוֹ לְשֵׁם בְּעָלָיו / וְהִנֵּה יְיָ נִצָּב עָלָיו
חֲקֹר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה / הָאָב עַל בְּנוֹ לֹא חָסָה / וְלִבּוֹ אֶל כַּפַּיִם נָשָׂא / וְיָרֵא אֱלֹקים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה
קָרָא מֵרֶחֶם מִשְּׁחָר / תִּמּוּר בִּנְךָ הַנִּבְחָר / וְהִנֵּה אַיִל אַחַר / וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר

חֲלִיפֵי אַזְכָּרָתוֹ / תִּכּוֹן כְּהַקְטָרָתוֹ / וְתַעֲלֶה לְךָ תִּמְרָתוֹ / וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ
זִכָּרוֹן לְפָנֶיךָ בַּשַּחַק / לָעַד בַּסֵּפֶר יוּחַק / בְּרִית עוֹלָם לֹא יוּמְחַק / אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק
קוֹרְאֶיךָ בָּאִים לִקֹּד / בְּצֶדֶק עֲקֵדָה תִּשְקֹד / וְצֹאנְךָ בְּרַחֲמִים תִּפְקֹד / פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד

עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ לְהָקִיץ נִרְדָּמִים / לְמַעַנְךָ תִּפְדֶּה חֲרֵדִים נִדְהָמִים / לְהַמְשִׁיךְ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ מִשְּׁמֵי מְרוֹמִים / קל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים

[נא_שכל]

די פיוט "ישראל עמך תחנה עורכים" פונעם ריב"ם [רש"י'ס אייניקל] וואס מ'האט היינט געזאגט (ג' סליחות, לפי נוסח שלנו), איז גאר א ווארימע פשוטע סליחה.

די סליחה זאגט מען אויך אין די גאנציאריגע "סליחות לשני קמא".

חתום בו שמו "יצחק הקטן ברבי מאיר חזק

אלהינו ואלהי אבותינו:

ישראל עמך תחינה עורכים. שהם מצרים ולהיושע צריכים.
צריהם עליהם עול מאריכים. כל זאת הגעתם ושמך מברכים:

חולי ומכאוב להכתב לא נמסר. עלובים מנוער ומהם לא הוסר.
קדוש בידך לפתח מוסר. כאומנותך הנקיה ולא כאומנות בשר:

הלובש צדקה ולו כמעיל עטויה. וממכה עצמה מתקן רטיה.
קומם עדתך מנפילתה המטויה. בכוחך הגדול ובזרועך הנטויה:

טועים האומרים נחלתך לחבל. כבודך להמיר ובהבל להתהבל.
נטות מדרכיך ותהו לקבל. ויראתך הקדושה לנטוש ולנבל:

באהבתך ובחמלתך מנשא ומנטל. עצת הרעים תסכל ומחשבותם תבטל.
רבה מהומה ביניהם הטל. ומלאך אכזרי דוחה ומטלטל:

בעבור כבוד עצמך ושם קדשך המהולל. נוראות הפלא לבל בעמים יתחלל.
יועציהם ואיתניהם תוליך שולל. ובהם תעולל כאשר בי התעולל:

מקים מעפר דל ואביון מאשפה. כנסתך אל תתן לכלה ולחרפה.
אם בפיקודיך מתעצלת ומרפה. על כל פשעיה חיבתך תהא מחפה:

יתירה חיבתם לפניך אדוני האדונים. בין כך ובין כך קרואים לך בנים.
רחמיך יקדמונו אלהי העליונים ותחתונים. טרם ישטפונו המים הזידונים:

חפיצי קרבתך על כל הבאות. החישה למו ישועות הנבאות. קדוש עשה עימם לטובה אות. חזק ואמיץ גואלם יי צבאות:

[איינפאכער איד]

פאר'ן ריכטיגן פרייז קען איך אייך בעז"ה צוברענגען א מראה מקום צו יעדע זאך וואס איר ווילט וויסן.

[דונש]

וואס איז פשט אז אין סאטמאר פירט מען זיך "נישט" צו עפענען דעם ארון הקודש ביי שמע קולינו?

[רצון טוב]

מנהג ישראל תורה צו שלאגן כפרות בעשי"ת
ווייסט איינער ווי מען קען שלאגן כפרות און קורצליך דערויף זאל א שוחט אריבערפירן א מעסער? די היץ ברענגט שווערע נאכפאלגען אויף די עופות.

[סאדאם חוסעין]

מנהג ישראל תורה צו שלאגן כפרות בעשי"ת
ווייסט איינער ווי מען קען שלאגן כפרות און קורצליך דערויף זאל א שוחט אריבערפירן א מעסער? די היץ ברענגט שווערע נאכפאלגען אויף די עופות.

קרית יואל בית השחיטה.

[ראפאט קראמפלי]

וואס איז די מעשה מיט אשמנו מכל עם, מען זאגט עס און מ'לאזט אויס די אשמנו בגדנו? איינער זאגט מיר ער פארט גלייך צו הרשענו, וואס ברויך מען טאן?

[משהלע]

אנשי אמ(ו)נה אבדו איז נאך א פיוט וואס ביידע זאגן.
ספרדים אין די סליחות גאנץ ימים נוראים, אשכנזים ביי יום ה' פון בה"ב.
עס איז לכאורה גאר אלט (עס גייט נאר על סדר א"ב, אבער נישט גראמען), נאך פון פאר אשכנזים און ספרדים האבן זיך צוטיילט.

[לכאורה]

מנהג ישראל תורה צו שלאגן כפרות בעשי"ת
ווייסט איינער ווי מען קען שלאגן כפרות און קורצליך דערויף זאל א שוחט אריבערפירן א מעסער? די היץ ברענגט שווערע נאכפאלגען אויף די עופות.

קאהן'ס בוטשער אין וויליאמסבורג שרייבט געוויסע שעות נאכמיטאג וואס מען קען תיכף געבן צום שוחט

[לכאורה]

וואס איז די מעשה מיט אשמנו מכל עם, מען זאגט עס און מ'לאזט אויס די אשמנו בגדנו? איינער זאגט מיר ער פארט גלייך צו הרשענו, וואס ברויך מען טאן?

דאכט זיך אז די אויסלאזונג איז עפ"י אריז"ל

[נחום וואהלינער]

וואס איז די מעשה מיט אשמנו מכל עם, מען זאגט עס און מ'לאזט אויס די אשמנו בגדנו? איינער זאגט מיר ער פארט גלייך צו הרשענו, וואס ברויך מען טאן?

דאכט זיך אז די אויסלאזונג איז עפ"י אריז"ל דהיינו אז מ'זאגט נאר איין מאל די ווידוי

[נחום וואהלינער]

מנהג ישראל תורה צו שלאגן כפרות בעשי"ת
ווייסט איינער ווי מען קען שלאגן כפרות און קורצליך דערויף זאל א שוחט אריבערפירן א מעסער? די היץ ברענגט שווערע נאכפאלגען אויף די עופות.

אין ב"פ איז דא ביי סקווירא א שוחט אויפן פלאץ יעדן נאכמיטאג ביז שפעט ביינאכט

[נחום וואהלינער]

אינטערעסאנט אנצומערקען אז אין ליבאוויטש זאגט מען נישט קיין סליחות און עשי"ת, איינער ווייסט די טעם?

אויף ליבאוויטש ווייס איך נישט, אבער מנהג הבעש"ט איז נאר צו זאגן 1. ליל מוצש"ק 2. ליל ער"ה 3. ליל י"ג מדות
וכן נוהגין בכמה מחצרות הקודש לבית רוזין

[נודה לך]

וואס איז פשט אז אין סאטמאר פירט מען זיך "נישט" צו עפענען דעם ארון הקודש ביי שמע קולינו?

ביי יעדע סליחות טאג? אין אנדערע מקומות עפענט מען יא?

[ירושליימער ייד]

אינטערעסאנט אנצומערקען אז אין ליבאוויטש זאגט מען נישט קיין סליחות און עשי"ת, איינער ווייסט די טעם?

אין המנהג בחב"ד לומר סליחות בעשרת ימי תשובה. בטעם דבר זה אמר הצמח צדק: עד כאן (עד ר"ה) מצות אמירה, ומכאן ואילך מצות עשיה". עוד ביאר, שעד ראש השנה העבודה היא בדיבור, ומשם ואילך ועד יום הכיפורים העבודה היא במחשבה[20].
מקור
http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7% ... 7%95%D7%AA

[לייטער]

ווייסט איינער צי א בעל תפילה פון סליחות ווען מען זאגט פאר די פזמונים דארף די בעל תפילה ווארטן ביז עס ווערט שטיל און דערנאך אנהייבן.? אדער משום טירחה דציבורא קען און דארף די בעל שליח ציבור אויסלאזן נאר די לעצטע פאר ווערטער ווען עס ווערט שטיל
די זעלבע קשיא ביי שמע קולנו
מיין קשיא איז נישט ביי די שטאטע מנינים למשל 5:00 אדער א סליחות, נאר ביי די מנינים איעדע 10 15 מניט א מנין מנינים א ראונד די זייגער

[שיינע שטריימעל]

פארוואס פעלט אויס צו זאגן ''ואבותינו חטאנו''?

[התחברות]

אין היינטיגן סליחות ליום ב', (סליחה ו), שטייט אז דאס איז נתחבר דורך הפייטן הגדול רבי שלמה הבבלי:

די סליחה הייבט זיך אן:
אין כמדת בשר מדתך - איה קנאתך ועצת עמדתך.

איך קען נישט טרעפן ווי ס'איז מרומז אז דאס איז נתחבר געווארן דורך רבי שלמה הבבלי.
עס ענדיגט זיך מיט די געהעריגע אלף בית ביז ת'. און האט נישט קיין ספעציעלע פראזן נאך די א-ב.

[נא_שכל]

אין היינטיגן סליחות ליום ב', (סליחה ו), שטייט אז דאס איז נתחבר דורך הפייטן הגדול רבי שלמה הבבלי:

די סליחה הייבט זיך אן:
אין כמדת בשר מדתך - איה קנאתך ועצת עמדתך.

איך קען נישט טרעפן ווי ס'איז מרומז אז דאס איז נתחבר געווארן דורך רבי שלמה הבבלי.
עס ענדיגט זיך מיט די געהעריגע אלף בית ביז ת'. און האט נישט קיין ספעציעלע פראזן נאך די א-ב.

יום א' האט מען געזאט דריי סליחות פון אים, אין קיין איינס איז נישט מרומז זיין נאמען. יום ב' האט מען געזאט צוויי פון אים, סליחה ה' איז אויך פון אים.

ער האט מחבר געווען אסאך פון זיינע פיוטים אן מרמז זיין נאמען, מ'דערקענט עס פון די אופן וויאזוי דער פיוט איז בנוי, געווענדליך פון 4 שורות וואס ענדיגט זיך מיט די זעלבע גראם פאר יעדע בית. דא ווערט אנגערופן בלשון הפיוטים "שלמונית", און עס איז דאס וואס שרייבן אז דאס איז על שמו פון רבי שלמה הבבלי.

[נישטאמת]

וואס איז די מעשה מיט אשמנו מכל עם, מען זאגט עס און מ'לאזט אויס די אשמנו בגדנו? איינער זאגט מיר ער פארט גלייך צו הרשענו, וואס ברויך מען טאן?

איך האב יעדעס יאר דע פראבלעם. ואס ברויך מען טאן?