סגולות ומעלות שלש סעודות – רעווא דרעווין

ליקוטים וטעמים על ענינים שונים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
קוימען קערער
שר מאה
תגובות: 120
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג יולי 25, 2008 6:20 pm

סגולות ומעלות שלש סעודות – רעווא דרעווין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קוימען קערער »

סגולת סעודה שלישית
ענין שלש סעודות הוא דבר גדול, והוא מהמצות הגדולות שבתורה, והמקיים אותם זוכה להתעדן בגן עדן שלמטה, ובגן עדן של מעלה, ולכן צריך האדם ליזהר מאד בשלש סעודות, ובפרט בסעודה שלישית שהיא העליונה מכולם, שהיא כנגד עדן עליון וכו', ובאמת השכר האמיתי היא בסעודה זאת.
(צרור המור פ' בראשית)

סעודה שלישית – שעה של תשובה
אמר הרה"ק מגאסטניץ זצ"ל, בשם הרבי מקאצק זצוק"ל: אמר חז"ל במשנה (אבות פ"ה) יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, אימת הוא השעה, אבל הכוונה על זמן סעודה שלישית, שהוא מן המנחה ולמעלה שאסור אז במדרש, וכיון שאסור אז במדרש וללמוד, יפה אותו שעה לתשובה וכו', וזהו אומרים בזמר חדו השתא בהאי שתא, פי' אותה השעה.
(צוף הרים עמ' ה)

אין לשטן רשות לקטרג בשעת סעודה שלישית
בזמן סעודה שלישית אין להשטן רשות לקטרג, כמו שאין להשטן רשות לקטרג ביום הכיפורים, ועל כן אומרים לבר נטלין ולא עאלין הני כלבין דחציפין, כיון שאין להם רשות לכך.
(נאות דשא ח"ב עמ' כז)

שלא לבלבל בשעת סעודה שלישית
פעם אחת עשו הנערים רעש בסעודה שלישית, והיו מבלבלין את הרה"ק מליסקא בעל אך פרי תבואה זצ"ל, אמר להם בזה"ל: קינדערלעך! עס שטייט אין ספרים הקדושים, דאס ביי יעדע סעודת מצוה קומען צו געהן פון יענער זייט, און טוען מבלבל זיין, נו! פרעג איך אייך, צו וואס זאלט איר זיין פון יענע זייט ח"ו? עכ"ל.
(דרכי הישר והטוב דף כ"ג)

תיקון כל השלש סעודות
שמעתי מפני מה קורין לסעודה שלישית "שלוש סעודות", שבזה הוא מקיים כל הסעודות, כי הראשונות גם הוא רעב ויש לו הנאה, הגם שהוא מצוה וקראת לשבת עונג, אך סעודה זו וודאי מגלה שהוא לשם שמים, כי אינו תאב, וממילא מתקן הכל, שאם לא היה תאב אפילו בראשונות אעפי"כ היה מקיימם, על כן נקראת שלש סעודות, ופשוט, אין המצוה נקראת אלא על מי שגמרה.
(דברי אמת מהרה"ק מלובלין זי"ע פ' בלק)

רעוא דרעוין
בשבת במנחה הוא "רעוא דרעוין" היינו שהשי"ת ב"ה נותן להם רצון טוב שנבקש ממנו שיענה אותנו ברצון שלו.
(הרה"ק הרבי ר' שמעלקא זי"ע – הובא בדברי שמואל פ' קרח)

זמן מנחה בשבת מסוגל להתפלל על בנים
צריך טעם באמת, מאי טעמא לא התפללה (חנה על בנים) עם הציבור בשחרית, אדרבה בשעת מנחה דינין שריא בעלמא, ויתכן שהיה אז ראש השנה בשבת, ובשבת במנחה מתעורר רצון העליון כידוע ליודעים, ובקשת בנים צריך התעוררות רצון העליון, דבני חיי ומזוני במזלא תליא שהיא מזל העליון כידוע.
(דרשות חתם סופר)

איך יכולים לדבר בשעה כזו
הרבי ר' הערש (מרימנוב זי"ע) אמר פעם: איך האב אין מיין לעבן נישט געטשעפעט קיין איד, רק פעם אחת ראיתי בסעודה שלישית האיך שני אנשים מדברים באמצע שלש סעודות, אז נתתי דחיפה לאחד מהם: "ווי קען מען יעצט רעדן", ואין לי חרטה על זה!
(אוצר ישראל, דף רמ"ז אות ג)

הרגעים היקרים שבכל השבוע
פעם אחד ראה רבינו הגה"ק זי"ע, איך קבוצת אנשים עומדים ושוחחים בשעת סעודה ג', אמר להם "די טייערסטע מינוטין פון די גאנצע וואך פארשמועסט מען".
(זמירות דברי יואל – אות ק"ל)

זמן מסוגל להתפלל על פרנסה
משל לבן מלך שאביו סיפק לו מזונותיו בצמצום, פעם אחת התארח אוהבו של המלך בבתי בניו שכבדוהו ועשו סעודה לכבודו, וגם אותו בן שמזונותיו ספקו לו במשורה אירח את אוהבו של מלך, וכיבדו וערך לכבודו סעודות, והיה כאשר עמד האורח להפרד מבן המלך, שטח לפני בן המלך את בקשתו, שיחלה את פני אביו המלך להרחיב לו מזונותיו ולהשפיע עליו שפע רב יותר, תמה עליו אוהבו של מלך ושאלו ולמה לא הזכרת את הענין לפני כל העת ששהינו יחד, ורק עכשיו בשעת הפרידה אתה מעוררני על כך, השיבו בן המלך, לא רציתי להדאיג את רוחך בעת שמחת פגישתנו, על כן נמנעתי להשיח עת צערי המעיק על לבי, אך עכשיו בשעת הפרידה מצאתי לנכון לשגר על ידיך לאבי המלך את בקשתי, כי אם לא עכשיו אימתי.
הנמשל – בן המלך הוא כל אדם מישראל, ואוהבו של המלך היא שבת מלכתא, לאורכו של כל היום מענג היהודי את השבת בסעודות ובתענוגים, ואינו מקלקל את העונג בדאבון לב על מיעוט השגתו ברוחניות ובגשמיות, אך בשעת הסעודה שלישית, שעת הפרידה משבת קודש, מרהיב איש מישראל עוז ומבקש בזכות השבת קודש השפעה מרובה מן השמים ברוחניות ובגשמיות, וה' ישמע צעקתו.
(הרה"ק מהר"ן מלעכעוויטש זצ"ל)

לישב במסיבת מרעים ולהזהר מדיבורים אסורים
ומנהג חסידים לישב בה במסיבת מרעים ולשורר זמירות להקב"ה ברבים, ויזהר שלא לשיח בה דברים בטלים והבלי העולם, וכ"ש דברים אסורים כלשון הרע.
(נטעי אהרן)

יום כיפור של השבוע
זמן השלש סעודות בשבת, הוא יום הכיפורים של השבוע – כמו יום הכיפורים שמגלה ומטהר את הנפש מכל השנה – כן שלש סעודות מגלה את כל התשוקות, ואנחות הנפש, שהיו מוסתרות בו בכל השבת.
בכל השבוע הנפש שואפת וכו' ואין האדם יודע ושומע שיש בו נפש שחולת אהבה, וכשבא שלש סעודות, שהאיש עוזב את כל העולם, ומוסר את עצמו לה', מתקרב עליו ומדבר עמו, כל תשוקת הנפש וכו', ואם מקשיב וכו' בשעה זו ישמע את צעקת בת המלכה וכו' וקוראה: אבי אבי הצילני וכו'.
(צו וזירוז הרה"ק מפיאצנע זצ"ל הי"ד, אות מ"ז)

זמן התיקון והתעוררות לתשובה
פעם אחת אמר לי (הרה"'ק ר' מאיר שלום מקאלשין זצ"ל) בשבת קודש בעת תפלת המנחה, בזה"ל: "דבר הגרוע ביותר הוא – ויתאוו תאוה (כוונתו מה שאדם מתאוה לתאוה, ועושה השתדלות שיהיה לו תאות היצר הרע, ומגרי יצה"ר בנפשיה) והתיקון לזה הוא "רעוא דרעוין" (היינו בשבת קודש בעת תפלת המנחה, שאז הוא עת רעוא דרעוין, והיינו: להתעורר אז ביותר בתשובה, ויראה ואהבת השי"ת).
(דרך צדיקים – ערך שבת אות ג')

זמן התקשרות להשי"ת
על ידי הסעודה שלישית יוכל לקשר עצמו בהשם יתברך, כמו ששמעתי ממורי ורבי החסיד מהר"מ מפריסטיק (הוא רבו הקדוש מרימנוב) זי"ע.
(קול יעקב להרה"ק מדינוב זצ"ל)

גודל מעלת שלש סעודות
אמר (הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע) בשם רבי שמעריל ווארחיווקער ז"ל, שבעת סעודה שלישית נגזר איך יתנהגו עם האדם כל השבוע.
עוד אמר: שלכן נקרא "סעודת דזעיר אנפין" שצריך להיות קטן ושפל בעיני עצמו – ובשעת סעודה שלישית יכול האדם להתפלל להשם יתברך בענין השפלות.
עוד אמר, הרב ז"ל הזהיר לי להתפלל על הפרנסה בסעודה שלישית של שבת שאז רעוא דרעוין.
איתא (שבת קי"ח.) כל המקיים שלש סעודות ניצל מחבלי משיח, דאיתא (כתובות קי"ב:) שיהיו קטגוריא רבה בתלמידי חכמים, ופירש רש"י הרבה מסטינים ומלמדי חובה יעמדו עליהם, ואני יודע בבירור שהמחלוקת שלעת עתה בדור הזה הוא חבלי משיח, ופעם אחת שמעתי שכל המקיים ג' סעודות באמת אין בני אדם מדברים ממנו לרעה ח"ו.
(אמרי פנחס, שער השבת אות מג-מה)

סגולת סעודה שלישית לרפואה
רי"א סיפר למרן החתן סופר ז"ל: שפעם אחת היה בעירו איזה מחלה ר"ל, וביקש ממרן החתם סופר זצ"ל סגולה על זה, ויעץ אותו אז החתם סופר, כמו סגולה, להיות זהיר בקיום שלש סעודות בשבת קודש.
(חתן סופר הגדש"פ, בהוספות)

סגולה להנצל מחלומות רעים
פעם התלונן אחד לפני רבינו הגה"ק זצ"ל, והגיד לפניו צערו שרבות פעמים חולם לו חלומות כאלה, שהחיוב להתענות עליהם אפילו בעצם יום השבת, ואינו יודע האיך להפטר ממנה, שאל לו רבינו זצ"ל: וכי כבודו נזהר במצות סעודה שלישית, השיב לו: שאינו נזהר כל כך במצוה זו, ולפעמים נתרשל בזה, ענה לו רבינו: שיקבל על עצמו מהיום והלאה להזהר במאוד מאוד בסעודה שלישית, ובמהרה יוושע ויפטר מצרה זו, וכאשר בא כן ילך.
כששמע הרה"ג רבי משה קליערס זצ"ל רב בטבריה דברים אלו, הגיב בפלא, כי באמת הני דברים מפורשים בזוהר הקדוש (פ' האזינו) עיי"ש.
(בית נאמן בישראל – סעודת שבת, ח"ב ענף ל"ו)

מעלת הישיבה בדיבוק חברים בשבת קודש
אמר הרה"ק ר' אברהם מסלאנים זצ"ל: אם איש יהודי רגיל לישב בשבת קודש בשבת אחים גם יחד, אז גם אחרי פטירתו שעל פי רוב צריכים זיכוך בגיהנום, כשמגיע שבת קודש שכל חייבי גיהנום נחים, והוא אומר את אחי אנכי מבקש כהרגלו בכל שבת קודש, ברי שמניחים כן לילך למסיבת מרעים שהיה רגיל בה בעולם הזה בשבת, ואין ספק שידידיו אינם נותנים לו כבר לצאת מהם במוצאי שבת קודש ולחזור לגיהנום, אכן אם אינו רגיל בכך אפילו הוא הי' רגיל ללמוד, מסופקני אם יהיה לו יתרון מזה.
(תורת אבות – קדושת שבת, אות מט)

בשעת הזמירות אין מקום למקטרג
ראותו כי כן אדומי העוצר יחשוב לו בבצרה וכו', ויש להבין מאחר שאנו מזמרין זה מדי שבת בשבתו, והשטן הוא היצר הרע עומד ושמעו וכו', אלא בוודאי בשעה שמזמרין אותו, סיבה מאת השי"ת לשלוח את השטן היצר הרע, וכיון שהוא איננו אז באותו שעה, - הנה העת והעונה וכו'.
(ישמח משה פ' ברכה)
ב לו בבצרה וכו', ויש להבין מאחר שאנו מזמרין זה מדי שבת בשבתו, והשטן הוא היצר הרע עומד ושמעו וכו', אלא בוודאי בשעה שמזמרין אותו, סיבה מאת השי"ת לשלוח את השטן היצר הרע, וכיון שהוא איננו אז באותו שעה, - הנה העת והעונה וכו'.
(ישמח משה פ' ברכה)
פון אן אלטער ליינער און א אינגער שרייבער
דער קוימען קערער
אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14263
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שוועמל »

יישר כוח קוימען פאר די חשובע דברי התעוררות.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)
אוועטאר
הער שליוואוויץ
שר מאה
תגובות: 109
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 17, 2010 11:41 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הער שליוואוויץ »

נאך א ענין (כמדומה בשם הבעש"ט הק') אז שלש סעודות איז זמן יציאת נשמה יתירה אין ביי יציאת נשמה דאדף זיין מנין ובתוך העדה
(אפשר פארדעם זאגט מען פסוקי יחוד)
אוועטאר
א דרויסענדיגע
שר מאה
תגובות: 135
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 04, 2020 4:57 pm

Re: סגולות ומעלות שלש סעודות – רעווא דרעווין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א דרויסענדיגע »

ארויף, לחיזוק הענין פון ערנסט נעמען דעם של"ש.
יעדער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4410
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 30, 2021 11:01 pm
פארבינד זיך:

Re: סגולות ומעלות שלש סעודות – רעווא דרעווין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יעדער »

קוימען קערער האט געשריבן:בשעת הזמירות אין מקום למקטרג
ראותו כי כן אדומי העוצר יחשוב לו בבצרה וכו', ויש להבין מאחר שאנו מזמרין זה מדי שבת בשבתו, והשטן הוא היצר הרע עומד ושמעו וכו', אלא בוודאי בשעה שמזמרין אותו, סיבה מאת השי"ת לשלוח את השטן היצר הרע, וכיון שהוא איננו אז באותו שעה, - הנה העת והעונה וכו'.
(ישמח משה פ' ברכה)
ב לו בבצרה וכו', ויש להבין מאחר שאנו מזמרין זה מדי שבת בשבתו, והשטן הוא היצר הרע עומד ושמעו וכו', אלא בוודאי בשעה שמזמרין אותו, סיבה מאת השי"ת לשלוח את השטן היצר הרע, וכיון שהוא איננו אז באותו שעה, - הנה העת והעונה וכו'.
(ישמח משה פ' ברכה)

עיין בדברי יואל פרשת אחרי דף ס"ח
כאפט אריין טויזענטער מצות טעגליך:
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
אידישע מוח
שר חמש מאות
תגובות: 877
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 26, 2017 11:58 pm

Re: סגולות ומעלות שלש סעודות – רעווא דרעווין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אידישע מוח »

אין בני יששכר שטייט אז בשעת שלש סעודות איז א זמן עת רצון קען מען פויעלן אפילו דברים שלא כדרך הטבע
אוועטאר
טאלנער יונגערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 819
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 24, 2020 6:52 pm

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טאלנער יונגערמאן »

הער שליוואוויץ האט געשריבן:נאך א ענין (כמדומה בשם הבעש"ט הק') אז שלש סעודות איז זמן יציאת נשמה יתירה אין ביי יציאת נשמה דאדף זיין מנין ובתוך העדה

כתר שם טוב ח"א אות שפ"ו:
כתר שם טוב ח''א אות שפ''ו.png
כתר שם טוב ח''א אות שפ''ו.png (43.67 KiB) געזען 2171 מאל
'געשענישען זענען באשערט, דאס עגמת נפש מאכט זיך דער מענטש אליין' (הרה"ק בעל שפת אמת זי"ע)

רבותי, איך בין שוין ארויס פון'ם וועלט. איך בין אויך נישט דא אויף א אנדערע ניק. מ'קען זיך אייביג פארבינדען מיט מיך דארך אימעיל - [email protected]
.
אוועטאר
טאלנער יונגערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 819
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 24, 2020 6:52 pm

Re: סגולות ומעלות שלש סעודות – רעווא דרעווין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טאלנער יונגערמאן »

קוימען קערער האט געשריבן:אין לשטן רשות לקטרג בשעת סעודה שלישית
בזמן סעודה שלישית אין להשטן רשות לקטרג, כמו שאין להשטן רשות לקטרג ביום הכיפורים, ועל כן אומרים לבר נטלין ולא עאלין הני כלבין דחציפין, כיון שאין להם רשות לכך.
(נאות דשא ח"ב עמ' כז)

לא מצאתי
'געשענישען זענען באשערט, דאס עגמת נפש מאכט זיך דער מענטש אליין' (הרה"ק בעל שפת אמת זי"ע)

רבותי, איך בין שוין ארויס פון'ם וועלט. איך בין אויך נישט דא אויף א אנדערע ניק. מ'קען זיך אייביג פארבינדען מיט מיך דארך אימעיל - [email protected]
.
שרייב תגובה

צוריק צו “ליקוטים וענינים”