העיר יארדאנוב, במדינת פולין ורבני'

היסטאריע פון שטעט און ערטער

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

אברהם שלמה
שר חמש מאות
תגובות: 521
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 31, 2009 7:10 pm
פארבינד זיך:

העיר יארדאנוב, במדינת פולין ורבני'

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אברהם שלמה »

העיר יארדאנוב היה עיר קטן במדינת פולין, כמו 30 miles מקראקא.
מה700 נפשות ישראלים, לא נשאר רק ב' אנשים בלבד.

מוה"ר אלקנה זאבערמאן זצ"ל אבד"ק יארדאנוב, נפטר ביום א’ דר”ח אלול שנת תשי”ט והרה"ה ר' יהושע שאכנער ז"ל (הנקרא ר' יהושע יארדאנוב'ער) נפטר כ"ט תשרי תשנ"א לפ"ק בן הראש הקהל דיארדאנוב ר' יצחק הלוי ע"ה.

מצבת מוה"ר אלקנה זאבערמאן זצ"ל אבד"ק יארדאנוב
אטעטשמענטס
Elkanan-Zoberman.jpg
http://lichtensteinheritage.blogspot.com" onclick="window.open(this.href);return false;
אברהם שלמה
שר חמש מאות
תגובות: 521
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 31, 2009 7:10 pm
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אברהם שלמה »

מצבת ר' יהושע שאכנער ז"ל (הנקרא ר' יהושע יארדאנוב'ער)

איינער וואס האט אינפארמאציע וועגן יארדאנוב זאל ביטע עס פאסטן
אטעטשמענטס
P106_887_1534.jpg
http://lichtensteinheritage.blogspot.com" onclick="window.open(this.href);return false;
אברהם שלמה
שר חמש מאות
תגובות: 521
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 31, 2009 7:10 pm
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אברהם שלמה »

.
אטעטשמענטס
P105_600_800.jpg
http://lichtensteinheritage.blogspot.com" onclick="window.open(this.href);return false;
אברהם שלמה
שר חמש מאות
תגובות: 521
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 31, 2009 7:10 pm
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אברהם שלמה »

די איידישער מאמעס און קינדער פון יארדאנוב זענען געניצט געווארן דורך די ס.ס ימ"ש פאר א שולע צו אויסלערנען די רוצחים ווי צו הארגענען עפפעקטאבלי!http://www.holocaustresearchproject.org/nazioccupation/sdschool.html
http://lichtensteinheritage.blogspot.com" onclick="window.open(this.href);return false;
בצלאל
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 08, 2011 10:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בצלאל »

הרב רבי אלקנה כמדומה לי הי' לו בן בשם רבי חיים ישעי' שהי' יושב כערך של חמישים שנה בנובהרדיק ב49 סט וה'י מהבי"ד שם , הי' ליטאי כי למד אצלם בישיבה
רבי אלקנה www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36015&hilite=b75778ba-98c2-414d-96e2-175c477ab903&st=%D7%99%D7%90%D7%A8%D7%93%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%91
לעצט פארראכטן דורך בצלאל אום זונטאג יאנואר 29, 2012 12:59 am, פארראכטן געווארן 1 מאל.
בצלאל
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 08, 2011 10:47 pm

רבי ישראל שרייבער רבה של יארדאנוב והגליל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בצלאל »

יארדאנוב הוא עיק קטנה אבל יש להם גליל העיר ראבקע ומאקוב, הם מקום נופש והרבה צדיקים באו לשם על נופש ביניהם הרה"ק רבי ישע'י מטשחוב בנו של הד"ח מצאנז,
הרב הראשון בעיר יארדאנוב והגליל הי' הרה"ג רבי ישראל שרייבער שהי' חתנו של רבי ברוך נעבענצאהל גיסו של הד"ח מצאנז.

רבי ישראל נולד לאביו הגאון רבי נפתלי הירץ זצ"ל, בשנת תרט"ו, בעיר לעמבערג. בילדותו ובבחרותו היה שוקד על תלמודו, ועולה ומתעלה במעלות התורה והיראה, ונודע שמו - ברחבי העיר וגלילותיה - לתלמיד חכם מובהק. בהגיעו לפרק "האיש מקדש" התארס עם בת גילו, מרת הינדא ע"ה (נולדה בשנת תרט"ו ונפטרה בשנת תרפ"ז), בתו של הנגיד הנכבד רבי חיים ברוך הלוי נבנצאל ז"ל מהעיר וישניצא, וזוגתו מרת יוטא ע"ה (היא היתה בתו של הגה"ק רבי אריה לייביש מטארניגראד זצ"ל וזוגתו הרבנית מרים ע"ה. גם היתה אחותו של הרה"ק ה"דברי חיים" מצאנז זי"ע).
קודם גמר השידוך, ביקש חותנו מגיסו הרה"ק מצאנז זי"ע שיתהה על קנקנו של הבחור, והרה"ק מצאנז בחנו בלימוד, והתרשם מאוד מחכמתו, ומיראתו הקודמת לחכמתו, ואז נגמר השידוך, וכעבור תקופה התקיימה שמחת הנישואין ברוב פאר והדר. יש לציין, שהרה"ק מצאנז נבצר ממנו מלהשתתף בשמחה מפאת חולשתו, וכתב מכתב לאחותו מרת יוטא ע"ה, בה הוא מתנצל על העדרותו מהשמחה, ומברך בברכות לרוב, שהזיווג יעלה יפה וכו' .

לאחר נישואיו התגורר רבי ישראל בוישניצא, מקום מגוריו של חותנו, שם המשיך בהתעלותו בתורה ועבודה ויראה טהורה, ונתפרסם שמו כעילוי חריף ובקי. בוישניצא התקרב אל הרב דמתא, הרה"ק רבי שלמה מבאבוב זי"ע. וכשייסד הרה"ק מבאבוב את ישיבתו (בשנת תרמ"א) נכנס אף הוא לישיבה, והיה מבוגריה ומטובי הלומדים בה, היה לומד בצוותא חדא עם הרה"ק מבאבוב, והרה"ק החשיבו כ"תלמיד חבר". הרה"ק חבבו כבבת עינו, ובכל שבת בעידן רעוא דרעוין, היה מקריא לו את מאמר המדרש מפרשת השבוע, שעליו נסובו דברי תורתו.

בשנת תרמ"ז, נתקבל רבי ישראל כרב ואב"ד בעיר יארדנוב וגלילותיה (רבקא ומאקוב), שם נתקבל בהערצה ובהערכה רבה אצל בני המקום. גם מיארדנוב המשיך רבי ישראל להסתופף בצל קדשו של הרה"ק רבי שלמה מבאבוב זי"ע (מתחלה - בעיר וישניצא, ולאחר מכן - בבאבוב), והרה"ק כיבדו ביותרת הכבוד, והשתעשע בו בפלפולי אורייתא. לאחר הסתלקותו של הרה"ק רבי שלמה זי"ע, היה רבינו מקושר לבנו הרה"ק רבי בן ציון מבאבוב זי"ע הי"ד.

ובדרך אגב, נציין כאן עובדא שארעה בעת שהותו של רבי ישראל אצל הרה"ק רבי שלמה מבאבוב זי"ע "פעם, בעת ביקורו של הרב מיארדנוב אצל המהר"ש מבאבוב זי"ע, שאל הרב את הרבי: 'מאי האי דאמרי אינשי: מלאכים שלאפן נישט', והרבי השיב ש'מסתמא יש מקור לזה', והמשיכו לשוחח בלימוד". הרבנית רבקה הענא ע"ה ישבה בחדר הסמוך, וכששמעה את שאלתו של הרב מיארדנוב, רימזה לבנה הילד בן ציון שיבוא אליה, ובהכנסו אמרה לו: 'לך אמור לאביך, שהמקור למאמר זה הוא מדברי הפייטן (ביוצר לשחרית יום ב' דסוכות ד"ה כי אקח מועד): ושינה אין ברפידתם, ותנומה אין ברביצתם', והזהירה אותו: 'השמר לך לבל תגיד לאביך שממני שמעת זאת', וכך הוה, הילד נכנס אל אביו והציע בפניו את הדברים הנ"ל, הרבי התפעל מאוד מכך, ושאלו: 'מי אמר לך זאת', והילד פקודת אמו שמרה רוחו, ונמנע מלהגיד, אולם הרבי אמר לו: 'גוזרני עליך בגזירת אב, שתאמר לי מי אמר לך זאת', ואז ענה הילד בפקחות: 'אמי צותה לי שלא אגיד', ואז הבין הרבי, שהרבנית גילתה לו רז זה"

מדברי תורתו
* במסורה (הובא ב"בעל הטורים" בראשית מב יא): "כולנו בני איש אחד נחנו" (בראשית מב יא), "נחנו פשענו ומרינו" (איכה ג מב), "נחנו נעבור חלוצים" (במדבר לב לב), ויש לומר בדרך רמז, בהקדם מאמרם ז"ל (בראשית רבה לח ו, תנחומא שופטים יח): "רבי אומר, גדול השלום שאפילו ישראל עובדים עבודת כוכבים ושלום ביניהם, אמר המקום כביכול 'איני יכול לשלוט בהם', כיון ששלום ביניהם, שנאמר (הושע ד יז): 'חבור עצבים אפרים הנח לו', אבל משנחלקו מה הוא אומר (הושע י ב) חלק לבם עתה יאשמו". ומבואר, שבכח האחדות, זוכים ישראל לחסדים ורחמים, ולנצח במלחמותיהם, על אף שהם חוטאים ופושעים ח"ו. וזהו: "כולנו בני איש אחד נחנו" - היינו בכח האחדות, אף אם "נחנו פשענו ומרינו", עם זאת: "נחנו נעבור חלוצים" - ומובטחים אנו שננצח במלחמה (נדפס בקובץ "מאסף דרושי" כרך שני סימן כג).
* הערה מעניינת אנו מוצאים בין אסופות חידושיו, על דברי ה"שלחן ערוך" בהלכות מגילה (סימן תרצג סעיף ד): "מוציאים ספר תורה וקורים בפרשת ויבוא עמלק... קורים המגילה ואחר כך סדר קדושה", ומסתימת הדברים נראה, שמחזירים הספר תורה לארון, ורק לאחר מכן מתחילים ב"קריאת המגילה". וכן מוכח בדברי האחרונים. ולפלא שנתעלם מהם תוספות מפורש במסכת מגילה (דף ד א ד"ה פסק) בו כתבו: "ואחר כך [לאחר תפלת שמונה עשרה] אומר קדיש עד דאמירן, ואוחז ספר תורה, וקורא שלשה גברי פרשת 'ויבוא עמלק', אף על פי שאין בה אלא תשעה פסוקים, ואין מחזיר הספר תורה למקומו אלא יושב ואוחז בידיו עד שקראו את המגילה". וצריך עיון גדול (נדפס בקובץ "אהל מועד" סימן קכח) .


נעתיק כאן מכתב מרבי ישראל זצ"ל (התפרסם בבטאון "מחזיקי הדת" ג' מנ"א תרס"ח) אודות ההתנהגות הנדרשת במקומות נופש. וזה לשונו:
"עורך יקר!

האם ראיתי בהעלה הנכבד (גליון ל"א) אשר כבודו מעורר על המכשלה בפרצה שנפרץ במדה מרובה בין אחינו בני ישראל, אפילו המתנהגים בחסידות בביתם, ובבואם למקומות מעיינות לרפואה להברות גופם אז נעשה להם הכל כמישור, כאלו הותרה הרצועה ח"ו, שכל איסור תורה נדחה מפני בריאת הגוף, ומעורר כבודו כי מצוה על כל רב להודיע ולפרסם ברבים כי היינו ללעג ולקלס ולבושת ולכלימה, כי מראים אחרינו באצבע ומרמזין דין לדין לאמר 'ראו את פני הדור שמנה וסלתה של האומה המתימרים בשם חרדים ואיך הם נוהגים במקומות התרופה'".
"יפה דברת, בעתו דברת, כי אמנם כן יכאב הלב מאד על המכשלה הזאת, במקומות השייכים לכאן יש גם כן מרחץ 'ראבקע', ומה אומר ומה אדבר, כמעט שאין להעלות על הכתב איך מתירים לעצמם איסורים חמורים אשר תסמר שערות הראש למראה עינים את כל זאת, וביותר תאלץ הלב בראותו איך כי הבאים למקומות אלו שאין בהם מעייני רפואה כי אם לשאוף אויר צח, כמו בכפר 'זאוואיע', שאין שם שום אמתלא והוראת היתר של פיקוח נפש, ובכל זאת כאשר יבואו גם למקומות הללו מתירים לעצמם כל איסורי תורה, ורובם הם מאנשי קראקא המעטירה".
"על כן הנני גם אני לפרסם הדברים הללו, להרבות באזהרה אחר האזהרה, למען יראו האבות המשלחים את בני ביתם למקומות אלה, ויזהירו אותם כי לא יבנו את הגוף בחורבן הנפש, ולא ידמו כי התירו להם במקומות הללו איסורי וחילול שבת קודש, וה' יתברך יגדור פרצות עדת ישראל ברפואת הנפש והגוף".
דברי הכותב
הק' ישראל שרייבער האב"ד קהילת יארדאנוב והגליל
בצלאל
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 08, 2011 10:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בצלאל »

בצלאל
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 08, 2011 10:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בצלאל »

בצלאל
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 08, 2011 10:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בצלאל »

בצלאל
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 08, 2011 10:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בצלאל »

בצלאל
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 08, 2011 10:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בצלאל »

בצלאל
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 08, 2011 10:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בצלאל »

כתבה על כל העיר יארדאנובjews_from_jordanow.republika.pl/
אוועטאר
יוסף שרייבער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4589
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 23, 2010 4:24 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף שרייבער »

כבוד ר' בצלאל, איר ווייסט זיכער אז הרב אלקנה זאבערמאן היה חתן ומ"מ הרב ישראל שרייבער הנ"ל.
בצלאל
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 08, 2011 10:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בצלאל »

אני יודע זה בבירור גמור ויש היום נכדי רבי ישראל הרבה והרבה באמעריקא וגם מרבי אלקנה יש נכדי וגם הם נכדי מרבי ישראל הנ"ל

הרב שרייבער שליט"א יש לך שייכות עם רבי ישראל הנ"ל
אוועטאר
סביב העולם
שר שלשת אלפים
תגובות: 3828
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 27, 2011 1:05 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סביב העולם »

יישר כח ר' אברהם שלמה פאר די אינטערסאנטע אינפארמאציע ספיציעל פון די האלקאוסט
און אודאי אויך פאר ר' בצלאל
AROUND THE WORLD AROUND THE CLOCK
ארום די (איי) וועלט - רונדע דעם זייגער
בצלאל
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 08, 2011 10:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בצלאל »

כבוד רבי יוסף שרייבר איזה שייכות יש לך עם משפחת החת"ס ומשפחת שרייבער הרב מיארדאנוב??????????..
אוועטאר
יוסף שרייבער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4589
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 23, 2010 4:24 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף שרייבער »

רב בצלאל אני הונגרי בן הונגרי בן הונגרי במשך כמה וכמה דורות, אבל הרי ר' מאיר וונדר כותב שר' ישראל היה איזה קרוב עם החת"ס ומכיוון שאצל הונגרי גם בן דוד עשירי נחשב לקרוב אז כנראה אנחנו קרובים.
הסרפד
שר שלשת אלפים
תגובות: 3664
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 07, 2011 9:36 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הסרפד »

יוסף שרייבער האט געשריבן:רב בצלאל אני הונגרי בן הונגרי בן הונגרי במשך כמה וכמה דורות, אבל הרי ר' מאיר וונדר כותב שר' ישראל היה איזה קרוב עם החת"ס ומכיוון שאצל הונגרי גם בן דוד עשירי נחשב לקרוב אז כנראה אנחנו קרובים.


איך האב געהערט (בשם ר' חיים ישעי' זאבערמאן הנ"ל, כמדומני) אז דאס האט נישט קיין יסוד ועיקר.
אוועטאר
יוסף שרייבער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4589
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 23, 2010 4:24 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף שרייבער »

איך האב אויך אזוי געטראכט, אבער ר' מאיר ברענגט א עדות פון א ישיש מבני המשפחה שהיה ידוע אצלם שהם ממשפחת החת"ס ובכל פעם שנסע שליח לדרוהוביטש שלך עמו ד"ש לדודו או בן דודו ר' יצחק ליב סופר, אמנם בחלק ו של מאורי גליציה הוא חוזר בו וכותב שאין למשפחת ר' ישראל קשר עם החת"ס.
בצלאל
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 08, 2011 10:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בצלאל »

בודאי יש להם קשר עם משפחת החת"ס כי במכתבו שכתב רבי ישראל שרייבער ונדפס בספר תשובה כהלכה כותב על רבי אברהם חיים דוד סופר התואר ש"ב ורצ"פ ספר הנ"לwww.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7484&hilite=de1e791e-0110-44f2-8465-28e7d3d6401f&st=%D7%99%D7%90%D7%A8%D7%93%D7%90%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%95&pgnum=128
הסרפד
שר שלשת אלפים
תגובות: 3664
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 07, 2011 9:36 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הסרפד »

זייט מיר מוחל! איך האב מיך פארגרייזט. איך האב אויסגעמישט דאס וואס איך האב געזעהן אין מאורי גליצי', מיט עפעס איין אנדערן ענין.
בצלאל
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 08, 2011 10:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בצלאל »

תגיד זה למאיר וונדר שיכתוב זה במאורי גאליציא החדש כי גם הוא אין יודע מזה
אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6805
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך scy4851 »

איך געדענק די לווי' פון מוה"ר אלקנה זאבערמאן זצ"ל אבד"ק יארדאנוב.
ער איז נעבעך דערטקונקען געווארען און ווייט לעיק. די לווי' איז געווען און באבוב נאך און קראנהייטס. ומנחתו כבוד איז און באבובער בית החיים און נו דשערזי.
לעבען אוהם ליגט דער טארנער רב ר' יוסף הירש ז"ל (איך האב אוהם שוין דערמאנט און אן אנדערע אשכול) און ר' הערשעל טויבער ז"ל דער פאטער פון דיין ר' חיים יעקב טויבער שליט"א.

ר' משה זאבערמאן שליט"א דער וואס לערענט פאר א יעדע נאכט און בית מדרש שומר שבת און בארא פארק איז א זוהן פון יארדנובער רב זצ"ל. ער איז געווען א קליין אינגעל ווען זייין פאטער איז נפטר געווארען. ער האט געלערענט און באבוב. איך געדענק די רביטצען כסדר דארט זיין ביי ריסעס אויף פאסען אויף אוהם.
the SCY is the limit
אברהם שלמה
שר חמש מאות
תגובות: 521
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 31, 2009 7:10 pm
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אברהם שלמה »

.
אטעטשמענטס
5345324.png
http://lichtensteinheritage.blogspot.com" onclick="window.open(this.href);return false;
אברהם שלמה
שר חמש מאות
תגובות: 521
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 31, 2009 7:10 pm
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אברהם שלמה »

.
אטעטשמענטס
001.png
http://lichtensteinheritage.blogspot.com" onclick="window.open(this.href);return false;
שרייב תגובה

צוריק צו “עיר ועיר”