חבורת שונה הלכות - קושיות והערות בשיעורי היום

שיעורי הקהילות און אנדערע שיעורי תורה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

green sunday
שר חמש מאות
תגובות: 772
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 16, 2010 3:34 pm

האט איר געוויסט?

תגובהדורך green sunday » מיטוואך אוגוסט 27, 2014 1:30 pm

דער רמ"א זאגט: ואם חל ברית מילה בערב ר"ה, יכולים לאכול, (דעס ווייסט יעדער) זאגט דער באר הייטב : השייכים לברית מילה,

והוא פלאי
שר האלפיים
תגובות: 2749
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 23, 2009 3:18 pm

תגובהדורך והוא פלאי » מיטוואך אוגוסט 27, 2014 1:34 pm

green sunday האט געשריבן:דער רמ"א זאגט: ואם חל ברית מילה בערב ר"ה, יכולים לאכול, (דעס ווייסט יעדער) זאגט דער באר הייטב : השייכים לברית מילה,

וכעי"ז הוא בשבוע שחל בו ת"ב, (או מר"ח עד התענית), ובזה סיום מסכת קיל יותר,
אולם עד לאחרונה מעולם לא שמענו לעשות סיום מסכת לאכול ער"ה כמו ער"פ, ולאחרונה שמעתי (ולא שמיע לי, כי הלא מעולם ידעו מעצה זו, והי' בהישג יד, ולא עשו את העצה)
למה זה תשאל לשמי...

והוא פלאי
שר האלפיים
תגובות: 2749
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 23, 2009 3:18 pm

תגובהדורך והוא פלאי » מיטוואך אוגוסט 27, 2014 1:35 pm

green sunday האט געשריבן:טאמער איר האט נישט קיין כח צי פאסטען די אלע האלבע תענותים, דארף איר נישט קיין התרת נדרים, אפ' איר האט ביז היינט יא געפאסט.

עיי"ש כתב במקום שיש מקצת חולי... ווייל עס איז על דעת המנהג, והמנהג הוא כך, אבל מעולם לא שמעתי, אם אין לו כח...
למה זה תשאל לשמי...

צעיר באלפי ישראל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 316
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 07, 2010 12:54 pm

תגובהדורך צעיר באלפי ישראל » מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:11 pm


והוא פלאי
שר האלפיים
תגובות: 2749
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 23, 2009 3:18 pm

תגובהדורך והוא פלאי » מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:16 pm

צעיר באלפי ישראל האט געשריבן:מוקדש להוא פלאי

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141816&&page=13

יישר כח, עכ"ז כוונתי אצל חסידים, ואם הי' המנהג כן בישיבות, לא נהגו כן אצל חסידים
למה זה תשאל לשמי...

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 22097
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:31 pm

שיעור יום ד' שופטים סימן תקפ"א באה"ט ס"ק י"ב "והמעיין בזוהר ובכתבי האר"י ז"ל מהחטא הגדול לאכול קודם אור היום לא יעשה כן" אמאל האט מען גערעדט פון א השיב משה בענין זה
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 285
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:35 pm

ביבער היט האט געשריבן:אין שו''ע ווערט געברענגט א מנהג אז די בע''ת ביי סליחות איז אויך די בע''ת יענעם טאג ביי אלע תפילות, דער באר היטב לייגט צו אפילו ביי מעריב משום המתחיל במצוה אומרים לו גמור
פארוואס הייסט גמור אויך ביי א תפילה פון א שפערטערע טאג?


די באר היטב ברעגט דא צי פין מג״א ומטעם זה הוא קודם לאבל ולמוהל וליארצייט
א מוהל איז א חיוב ?

והוא פלאי
שר האלפיים
תגובות: 2749
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 23, 2009 3:18 pm

תגובהדורך והוא פלאי » מיטוואך אוגוסט 27, 2014 3:05 pm

להתחדד האט געשריבן:
ביבער היט האט געשריבן:אין שו''ע ווערט געברענגט א מנהג אז די בע''ת ביי סליחות איז אויך די בע''ת יענעם טאג ביי אלע תפילות, דער באר היטב לייגט צו אפילו ביי מעריב משום המתחיל במצוה אומרים לו גמור
פארוואס הייסט גמור אויך ביי א תפילה פון א שפערטערע טאג?


די באר היטב ברעגט דא צי פין מג״א ומטעם זה הוא קודם לאבל ולמוהל וליארצייט
א מוהל איז א חיוב ?

עיין ברמ"א כאן
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=174
ועיין מג"א כאן
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=223
למה זה תשאל לשמי...

ביבער היט
שר חמש מאות
תגובות: 616
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 01, 2014 12:15 pm

תגובהדורך ביבער היט » מיטוואך אוגוסט 27, 2014 4:46 pm

אין סקי''א באר היטב סי תקפ''א
צייכענט ער אן אין די דין המב' בארוכה אויבען אין תקס''ח אז בעת א סעודת מצוה ווי א ברית וכדומה מעגן אלע וואס האבן שייכות צום שמחה און די קרואים מעגן עסן ביי די סעודת מצוה, אבער די בעל הברית פאר זיך איז נאך גרינגער זיין דין אז ער איז נישט מחוייב צו פאסטן ביזן ברית, (ביי אזעלכע סארט תעניתים ווי ער''ה און ענליך)

די שאלה איז ביי אנדערע סעודות מצוה איז אויך דא דער ספעציפישער קולא וואס דער בעל הברית האט אז ער איז נישט מחוייב צו פאסטן ביזן סעודת ברית, אדער איז עס א מיוחדיגער דין ביי ברית מילה דוקא.

אוועטאר
ניק ניק
שר האלפיים
תגובות: 2415
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 20, 2011 8:17 pm

תגובהדורך ניק ניק » מיטוואך אוגוסט 27, 2014 5:29 pm

איך בין היינט געווויר געווארן אז מנהג ספרד איז צו מאכן הגבה "פארן" ליינען!
אל תסתכל בספעלינג אלא במה שיש בה.
הק' נ'חמן י'עקב ק'אהן המכונה ני"ק.

חסד שבמלכות
שר מאה
תגובות: 100
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 28, 2014 10:23 am

שיעור יום ה' שופטים סימן תקפ"ב

תגובהדורך חסד שבמלכות » דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 5:52 pm

אין הוספות והשלמות ברענגט ער פון כף החיים:

א) אויב האט מען פארגעסן זכרינו, מי כמוך, וכתוב, בספר קען מען עס זאגן ביי אלקי נצור
ב) אין יוסיף דעת ברענגט ער (ס"ו) דאסור לישב בביהמ"ד כשהארון הקודש פתוח, אע"פ שהס"ת מונח בתוך הארון הקודש ובפרט כשרואה את הס"ת
ס'גייט זיך טון א אויפגעשטעלאכץ די יאר
ער ברענגט טאקע א דעת הרבה אחרונים דאין חיוב בדבר און ס'איז נאר א הידור, ס'איז דאך אבער אכשר דרא, יעדער האט ליב מהדר צו זיין

יאנקעלע קליגער
שר האלפיים
תגובות: 2823
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אפריל 30, 2013 5:18 pm

תגובהדורך יאנקעלע קליגער » דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 5:56 pm

חסד שבמלכות האט געשריבן:ס'גייט זיך טון א אויפגעשטעלאכץ די יאר
ער ברענגט טאקע א דעת הרבה אחרונים דאין חיוב בדבר און ס'איז נאר א הידור, ס'איז דאך אבער אכשר דרא, יעדער האט ליב מהדר צו זיין

ביים ליינען אין די תורה איז אויך דא עפעס אן ענין צו שטיין
און פונדעסטוועגן שטייט נישט דער המון עם
גלייב איך אז דא וועט נישט זיין אנדערש
העי! דו, זיי נישט אזוי פארזעצט,
עפעס א לחלוחיות גוטסקייט איז אראפגערונען צו דיר אויך, אז דו וועסט עס איינזען וועסטו אנהייבן שפירן אז אך טוב וחסד ירדפוני.

אוועטאר
ישמחו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 347
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 11, 2013 12:38 pm

תגובהדורך ישמחו » פרייטאג אוגוסט 29, 2014 1:11 pm

יאנקעלע קליגער האט געשריבן:
חסד שבמלכות האט געשריבן:ס'גייט זיך טון א אויפגעשטעלאכץ די יאר
ער ברענגט טאקע א דעת הרבה אחרונים דאין חיוב בדבר און ס'איז נאר א הידור, ס'איז דאך אבער אכשר דרא, יעדער האט ליב מהדר צו זיין

ביים ליינען אין די תורה איז אויך דא עפעס אן ענין צו שטיין
און פונדעסטוועגן שטייט נישט דער המון עם
גלייב איך אז דא וועט נישט זיין אנדערש


ביי קריאת התורה איז יש ויש, חילוקי פוסקים, דוקא יא צו שטיין, אדער דוקא נישט צו שטיין.
ישמחו - דער עיקר ס'זאל זיין פרייליך ביי אידן, בשמחת עולם על ראשם!

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 285
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » מיטוואך סעפטעמבער 10, 2014 4:29 pm

מען לערט שוין נישט אדער עס נישט דא נייע הלכות וואס מען ווערט געוואר?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25704
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג אוקטובער 19, 2014 11:11 pm

א נח סימן א סעיף א

באר היטב סק"ב: נטילת ידים תיכף סגולה להינצל מהוצשז"ל - אויף ווען איז די סגולה, אויפן גאנצן קומענדיגן טאג?

באה"ט סק"ה: אחר נט"י יאמר שם של מ"ב אנא בכח וכו' - הייני שיאמר השם או שיאמר אנא בכח ויכוין השם? דאס זאגט מען נאך פאר ברכות התורה?

טראכט נאר גוט
שר מאה
תגובות: 108
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 01, 2013 9:02 pm

תגובהדורך טראכט נאר גוט » מאנטאג אוקטובער 20, 2014 12:07 am

ביז ווי איז די שיעור פאר א' נח?

חסד שבמלכות
שר מאה
תגובות: 100
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 28, 2014 10:23 am

תגובהדורך חסד שבמלכות » מאנטאג אוקטובער 20, 2014 8:41 am

ביז סעיף ה'
==
אגב געוואר געווארן נעכטן א הלכה, איך האב אלס געוואוסט אז ווען מען דערוועקט זיך אינמיטן די נאכט דארף מען זיך אפגיסן נעגל וואסער אפילו מ'וויל זיך צוריקלייגן, זע איך אין הלכה פסוקה אז כמה אחרונים מקילים בזה כל שדעתו לישן עוד, ובעת הצורך יש לסמוך קודם עלות

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 22097
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מאנטאג אוקטובער 20, 2014 8:56 am

למעשה איז מען נאר מיקל פאר נשים.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

חסד שבמלכות
שר מאה
תגובות: 100
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 28, 2014 10:23 am

תגובהדורך חסד שבמלכות » מאנטאג אוקטובער 20, 2014 10:21 am

פון ווי נעמט איר דאס?

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 22097
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מאנטאג אוקטובער 20, 2014 10:28 am

פון מיין מורה הוראה.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

good-life
שר חמישים
תגובות: 66
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 26, 2014 2:43 pm
לאקאציע: אין גוטע הענט

תגובהדורך good-life » מאנטאג אוקטובער 20, 2014 5:01 pm

ח''ו מקיל צו זיין ביי פרויען מער ווי מענער, יעדע זאך וואס האט צוטוען מיט רוח רעה מיזן פרויען זיין געווארענט 100 מאל מער, ווייל ביי זיי קלעבט זיך עס שטערקער אן און שווערער אראפצונעמן

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 22097
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

הערות שונות

תגובהדורך farshlufen » דינסטאג אוקטובער 21, 2014 1:25 pm

בבאר היטב ס"ק ט':
ויוכל לומר פ׳ העקדה ופרשת המן אפי׳ בשבת. ע״ת וכ״כ בעל שתי ידות, זע איך אז רמד"ל שרייבט דארט גאר אז פרשת העקידה קומט ענדערש צו זאגן פאר מנחה ווי פאר שחרית דאס שטימט אביסל מיט זיין אייגנארטיגע מהלך אין אמירת הקרבנות בכלל, אגב, דאס וואס ער זאגט אז מ'מעג זאגן שבת איז אויך מסברא דנפשי' און ער איז חולק אויף פריערדיגע.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25704
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג אוקטובער 21, 2014 11:40 pm

בבאר היטב סימן א' סוף ס"ק י"ג "וכן העתיק הבאר היטב אשר לפני עיין שם" וואס מיינט דאס?

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 22097
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מיטוואך אוקטובער 22, 2014 8:42 am

פשטות דעם פריערדיגן באר היטב פון ר' ישעי' ב"ר אברהם, עיין הקדמת הבאה"ט.

----

מהדורות הבאר היטב מאמר א' מאמר ב'
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

חסד שבמלכות
שר מאה
תגובות: 100
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 28, 2014 10:23 am

תגובהדורך חסד שבמלכות » מיטוואך אוקטובער 22, 2014 8:36 pm

סימן ג', בענין קינוח ביד שמאל, זע איך ברענגט אין הלכה פסוקה פון תניא 'אם מקנח בנייר וכדו' ולא באצבעותיו ממש מותר לאחוז הנייר באיזה יד שירצה'
א חידוש דין פאר מיר
*
אין יוסיף דעת ברענגט ער פון שבט הלוי אז 'נכון ליזהר שלא להדק קשר הציצית בביה"כ'
גראדע האב איך עס פונקט געזען דעם יו"ט פאר די הקפות בלעטערנדיג אזוי שו"ת שבט הלוי ח"י, ער שרייבט דארט אז להלכה איז נישט קיין פראבלעם, אבער ער איז זיך מונע דערפון, איך גלייב אז ס'איז א חידוש פארן ציבור.


צוריק צו “שיעורי הקהילות”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט