קושיות והערות בשיעור היום - מסכת קידושין

קושיות והערות בלימוד הגמרא

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18792
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

קושיות והערות בשיעור היום - מסכת קידושין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

ח:
וצריכא דאי אשמעינן אבא ואביך התם הוא דכי אמרה על מנת שיקבלום לי הוו קידושין דסמכה דעתה עילייהו סברה עבדין לי שליחותאי אבל פלוני לא
ואי אשמעינן פלוני הכא הוא דכי אמרה תנם לפלוני לא הוו קידושי דלא מקרבא דעתה לגביה למיתבה ליה במתנה אבל אבא ואביך דמקרבא דעתה לגבייהו אימא במתנה יהביתיה ניהלייהו

ובתוס׳
וא"ת אמאי קתני לעיל בברייתא אביך לאבא ולפלוני סגיא ואיכא למיעבד כל הני צריכותא ושמא יש לומר דאין לחוש לכך כיון דלא תנא אביך בברייתא לחודיה אי נמי י"ל דלהכי תנא אביך ופלוני משום דס"ד דליהוי מקודשת טפי כשאמרה תנם לפלוני מכשאמרה תנם לאביך דסמכה דעתה טפי כשיהא ביד פלוני

בדרך צחות דכיום גם אז יש שתי סברות האם אדם סומך דעתו על חמיו יותר מאדם זר או אדרבה

______

אמנם לא הבנתי מה שאמרו דקרבה דעתה לגבי אביו יתר משאר אדם, דמאי שנא אביו של המקדש יותר משאר אדם, הא עדין אינו חמיה עד שתתקדש והרי על זה אנו דנים?
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

במשנה קידושין נב: המקדש בחלקו בין ק"ק ובין קק"ל אינה מקודשת (ובגמרא יש דר' יהודה חולק ע"ז וס"ל דמקודשת) ולהלן במשנה המקדש בהקדש במזיד קידש בשוגג לא קידש דברי ר"מ, ר"י אומר בשוגג קידש, ובמזיד לא קידש.

בגמרא מבואר דמקדש בחלקו היינו לאחר שחיטה, ואינה מקודשת דילפי' מקרא וזה יהי' לך מן האש מה אש לאכילה אף הוא נמי לאכילה. אבל במקדש בק"ק או קק"ל מחיים בזה לא מיירי המשנה, ולריה"ג המקדש בקדשים קלים מחיים מקודשת דס"ל קק"ל מחיים ממון בעלים הם.

נמצא דהמקדש בקדשי קדשים מחיים לא נתבאר במשנה דינה. וכתב התפאר"י על המשנה, דאף לר"מ דהמקדש בהקדש במזיד קידש, דס"ל הקדש במזיד מתחלל, זה דוקא בהקדש בדה"ב אבל בקדשי מזבח בין בשוגג ובין במזיד לא נפיק לחולין ולא קידש, דאין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בבהמה וכלי שרת בלבד, ש"מ דקדשי מזבח בקדושתייהו קיימי ולא הוה חולין שתתקדש האשה בהן. עכ"ל

ותמהני על דבריו, שהרי בגמרא נה. מבואר דכל הדין של אין מועל אחר מועל וכו' הוא רק לרבי יהודה דס"ל דהקדש מתחלל רק בשוגג, אבל לר"מ דהקדש מתחלל במזיד, כיון דמכוין לאפוקינהו לחולין נפיק לחולין, בין בק"ק ובין קק"ל, בין קדשי בדה"ב ובין קדשי מזבח.

ולפי"ז לר"מ המקדש בקדשי מזבח (מחיים - דלאחר שחיטה יש לימוד מיוחד דאין מקדשים בהם כנ"ל) במזיד קידש, ודלא כהתפאר"י, וצ"ע
הבוחר בטוב
שר האלף
תגובות: 1004
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הבוחר בטוב »

קידושין נז: מוקצה למעבד שבעלי חיים מימנו ואסירי, כי אסירי לגבוה להדיוט מישרי שרי.
וכן היא ברמב"ם פ"ג מה' איסורי מזבח הל' ו' וכן הרובע והנרבע והמוקצה לע"ז והנעבד אע"פ "שהן מותרין באכילה" הרי הן פסולין לגבי המזבח.

ותמהתי הרי עבו"ז ותקרובת שלה אסורים בהנאה אפילו להדיוט, וכן מבואר ברמב"ם פ"ז מה' עכו"ם ה"ב.
עבודת כוכבים ומשמשיה ותקרובת שלה וכל הנעשה בשבילה אסור בהנאה שנאמר ולא תביא ת-ועבה אל ביתך וכל הנהנה באחד מכל אלו לוקה שתים. אחת משום ולא תביא. ואחת משום ולא ידבק בידך מאומה מן החרם.

עד שראיתי שם ברמב"ם פ"ח ה"א. כל שאין בו תפיסת יד אדם ולא עשהו אדם אע"פ שנעבד הרי זה מותר בהנאה. לפיכך עובדי כוכבים העובדים את ההרים ואת הגבעות ואת האילנות הנטועין מתחלתן לפירות ואת המעיינות הנובעין לרבים ואת הבהמה הרי אלו מותרין בהנאה ומותר לאכול אותן הפירות שנעבדו במקום גדילתן ואותה הבהמה. ואין צריך לומר הבהמה שהוקצת לעבודת כוכבים שהיא מותרת באכילה בין שהקצוה לעובדה בין שהקצוה להקריבה הרי זו מותרת. ואתי שפיר.
הבוחר בטוב
שר האלף
תגובות: 1004
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הבוחר בטוב »

סב. הגמ' מקשה לר' יוחנן שבדבר שבידו אדם יכול לעשות מעשה אפילו בדבר שלא בא לעולם, מהאומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר אינה מקודשת, הא בידו להתגייר, והגמ' מתרץ שאינו בידו.

לכאורה קשמקדש בשעת שהוא גוי לכאורה זה גרע מסתם אינו בא לעולם שאין מעשה קידושין שלו כלום, דומה למה שהגמ' מתרץ בע"ב על התם מעיקרא בהמה השתא דעת אחרת
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

הבוחר בטוב האט געשריבן:סב. הגמ' מקשה לר' יוחנן שבדבר שבידו אדם יכול לעשות מעשה אפילו בדבר שלא בא לעולם, מהאומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר אינה מקודשת, הא בידו להתגייר, והגמ' מתרץ שאינו בידו.

לכאורה קשמקדש בשעת שהוא גוי לכאורה זה גרע מסתם אינו בא לעולם שאין מעשה קידושין שלו כלום, דומה למה שהגמ' מתרץ בע"ב על התם מעיקרא בהמה השתא דעת אחרת


עי' בחי' הרשב"א שיש לו ב' צדדים אי לאחר שהגמ'.מתרץ כן בשפחה אי גם לגבי גירות אפשר לומר כן.

ועל עצם הקושיא איםה אפשר לקדש אשה בגוייתו, אפי' לר"מ דס"ל אדם מקנה דשלב"ל, הלה נכרי אינו בתורת קידושין כלל, עי' כאן:

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=278566#p278566
רצון טוב
שר האלפיים
תגובות: 2288
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 3:12 pm

שליחות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך רצון טוב »

אין צווייטן פרק ווער דורכגעטון די סוגיא דשליחות
ווי קען מען זעהן בארוכה איבער די נושא פון שליחות ביי דבר מצוה, די תוספות רי"ד און קצות החושן, ווי ווערט דאס ארומגעשמועסט בהרחבה, אדער בקיצור. ?
לא לנו
שר האלפיים
תגובות: 2005
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לא לנו »

רצון טוב האט געשריבן:אין צווייטן פרק ווער דורכגעטון די סוגיא דשליחות
ווי קען מען זעהן בארוכה איבער די נושא פון שליחות ביי דבר מצוה, די תוספות רי"ד און קצות החושן, ווי ווערט דאס ארומגעשמועסט בהרחבה, אדער בקיצור. ?

אויב איך געדענקט גוט אין ספר "פתח אליהו" על סוגיות הש"ס איז דא אן ערך פאר "שליחות", כדאי לעיין שם, הפלא ופלא.
רצון טוב
שר האלפיים
תגובות: 2288
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 3:12 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך רצון טוב »

שכח
אוועטאר
סטאוו יא פיטא
שר עשרת אלפים
תגובות: 19772
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 07, 2020 9:24 am

Re: קושיות והערות בשיעור היום - מסכת קידושין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סטאוו יא פיטא »

גמ' יח: בעי רבה בר אבוה יעוד נישואין עושה או אירוסין עושה, הפני יהושע רוצה להסביר האיבעיא וז"ל ויש לדקדק מאי מספקא ליה מהיכא תיתי נאמר דנשואין עושה ומאי אולמא דהני קידושין מקידושין גמורין ולכאורה היה נראה דודאי עדיפי משום דלא מיחסרא מסירה לחופה דמכיון שהאב מסרה לרשות האדון וביד האדון לייעדה הרי זה כאילו מסרה לחופה

קשה לי מתוס' דף ה: בד"ה אף אני אביא וכו' וא"ת אכתי אשכחנא חופה בעל כרחה דייעוד לאו נישואין עושה ונמצא שאחר ייעוד כונסה האדון לחופה על כרחו דאב וי"ל אע"פ שהייעוד יכול לעשות בעל כרחו דאב החופה צריך לעשות מדעת

מבואר בתוספות דעל הצד דיעוד אירוסין עושה עדיין מחסרה מסירה לחופה וצריך דעת האב, הרי דמסירתו להאדון לא הוה כמסירה לחופה
הנה אנכי שולח מלאך. זאגט רש"י כאן נתבשרו שעתידין לחטוא. די בשורה איז געווען אז אעפ"י שיחטאו לא תסתלק שכינה מביניהם, אזוי ווי די תרגום טייטשט כי לא אעלה בקרבך; לא אסלק שכינתי מבינך!
שרייב תגובה

צוריק צו “סוגיות הש"ס”