מיללער האט געשריבן:דף ה: בב' לשונות באיבעיא יש אותה השאלה "מקלקל הוא אצל הפתח/בחבורה או מתקן הוא אצל הפתח/בחבורה" ופירש"י: יש לשאול על פתח זה אם תקון הוא אצלה (לכאורה כדברי הר"ת שלא יתלכלך בפעם אחרת וכדו') או קלקול הוא אצלה שהבתולה חשובה מן הבעולה.
לכאורה מן לשון רש"י משמע ששניהם אמת הם ואין בזה סתירה, יש קלקול מצד אחד ויש גם תיקון מצד השני, ואם כן מה האיבעיא, האם אין זה כלל במלאכת שבת שתיקון כל דהו סגי להוציא מידי קלקול? (עי' פסחים עג. מתקן הוא אצל בן נח)
שוב ראיתי בחי' הרשב"א שכ' על צד השאלה 'אי לפתח הוא צריך ואסיר' כלומר שאם צריך לפתח לא גרע שמקלקל אצל הפתח כיון שיש בו גם תיקון אסור וכמ"ש ממס' פסחים, רק על הצד שלדם היא צריך ופתח ממילא נעשית בדבר שאין מתכוין שלדברי ר' יהודה אסור אז אי יש בו גם קלקול שרינן במקום מצוה עיי"ש וכן להלן בצד השני של חבורי מיחבר.
הכלל העולה מדבריו, אם הדבר אסור מצד עצם המעשה, ואנו רוצין להתירו מדין מקלקל אז מהני אף תיקון כלשהוא להוציאו מדין מקלקל, אבל אם הדבר מותר מצד עצמו רק באין מתכוין עובר על איסור שלדברי ר"י אסור מדין דבר שאין מתכוין, אז אמרי' אם יש בו גם קלקול מהני לצרפו ולהתירו ודו"ק