גודל החשיבות של הדפסת והוצאת ספרים ממחברים קדמונים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

גודל החשיבות של הדפסת והוצאת ספרים ממחברים קדמונים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

מאמר בענין הדפסת ספרים מאדמו"ר הזקן קודש הקודש מסדיגורא זיע"א

שאמר בעת שביקשו ממנו בער"ה תרכ"ד הסכמה על ספר תפארת ישראל מהרב הקדוש ר' ישראל חריף מסטאניב

פתח ואמר כמדומה לי שכל הערב ר"ה אינו כדאי אילו חלילה על ידי יתעכב תקוות המחבר ז"ל אפילו רגע אחד. איך לא יבינו כי זה הענין גדול יותר מענין תכריכין, כי תכריכין אינם רק לבוש הגוף, וזה נקרא נותן חיות בנפש, כאמרם שפתותיו דובבות בקבר, וא"כ נקרא מזון הנפש ע"ד ותורתך בתוך מעי, וזה בודקין לכסות ואין בודקין למזונות, ר"ל למזון לנפש אין צריך שום בדיקה ותיכף חל חובת המזון על כל איש ישראלי. הקב"ה הבטיח ליהושע הכהן הגדול "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה" [זכריה ג] ופירש רש"י שרפים ומלאכי השרת שאין להם ישיבה. וצריך להבין מהי ההבטחה אשר הבטיחו, הלא נודע כי גדלה מעלת הצדיקים מעלת המלאכים. ונ"ל לפרש שעומדים הם נשמות הצדיקים לאחר הסתלקותן מהגוף, כאמרם על הפסוק "במתים חפשי" [תהלים פח'] כיון שמת, נעשה חפשי מן התורה ומן המצוות, [שבת ל ע"א] ולפ"ז עולם התיקון הוא בעולם הזה ולא בעוה"ב ולכך נקראין עומדים, וזהו ההבטחה שהבטיחו שגם בעולם הנשמות אחרי הסתלקותו יהיה מהלך דהיינו לסגל תורה ומצוות חדשים. והענין הוא דהנה מאמר הגמרא שפתותיו דובבות בקבר אין לזה שום הבנה לעשות מקום הועד של תורה בקבר, ואם אמנם שזה דרך מליצה, הלא היה להם לבעלי הש"ס לומר המליצה שפתותיו מדובבות בגן עדן בין המלאכים בין הנשמות בפמליא של מעלה, רק האמת הוא כי פשט הגמרא לא כפי הבנת העולם שהחי מזכה להנפטר שיהיו שפתותיו מדובבות בקבר, כי למשל ראובן שלומד חידושי תורה בחיים חיותו, בודאי לפי הדחילו ורחימו דיליה והנשמה שלו, ככה יתעלה אור תורתו ויתוקן נשמתו, כמו"כ ראובן שלומד חידושי תורת שמעון הנפטר לפי הדחילו והרחימו של ראובן ככה יתעלה אור תורת שמעון הנפטר ויתוקן נפשו. רק עדיין קשה במה יתעלה שמעון לאחר הסתלקותו שיהא ביד ראובן לתקנו ולהעלותו אשר לא זכה לזה בחיים חיותו. אך הפירוש הוא כי בבוא הנפטר לזאת המדרגה לרדת לעולם העשיה המכונה בשם קבר לשמוע ההלכה, אז בזה יזכה שיהיה ביד ראובן החי לתקנו ולהעלותו שיהיה מסגל תורה ומצוות חדשים, פירוש הדבר כמו שהצדיק יושב ומתעדן בתענוגי הגן עדן אר כל תענוגי העוה"ז כאין וכאפס נגד רגע ותענוג בגן עדן, ובהזדכך הנפש בעליית המדרגה שבוער בקרבו אהבת תשוקת התורה אשר בהרגשת נפשו שחידושי תורתו נאמרים בעולם השפל, אזי מפקיר הוא כל תענוגי הגן עדן בשביל אהבת התורה הבוערת בקרבו וא"כ לפי נקודת רוב האהבה והתשוקה אר מחמתה מוריד את עצמו לעולם השפל ומפקיר כל תענוגי הגן עדן, ככה יחשב להיות מהלך, כל הלכה אשר מחמתה ירד יחשב לו לקיום גמור הלכות ציצית כמו שקיים ציצית בפועל וכן תפילין, תרומות ומעשרות, ולפי זה יוכל להיות שנשמה בלא גוף תשב בגן עדן ותקיים כל תרי"ג מצוות כסדרן.

אנו רואים שכמה כתבי קודש טמונים וגנוזים כמה שנים ויותר ואחר נולד רצון פתאומי להעלותם בדפוס, כי באמת יכול הצדיק להתעכב ולהתאחר לבוא לזאת המדריגה שיבער בקרבו אש אהבת תשוקת התורה להפקיר נגדה כל תענוגי הגן עדן. ועתה בינו נא אחרי שהצדיק עומד ומצפה רבות בשנים לבוא לזאת המדרגה ובואו לזאת המדרגה נותנים אותו בין המהלכים, ר"ל שאר העומדים בזו המדרגה, והנה חידושי תורתו טמונים וגנוזים הם ואין הוגה בהם ומי יכול לעזרו, רק בעזר מעשה התחתונים זה בנפש וזה בגוף וזה במאודו, וא"כ מי שיש לו חלק בשלוש אלה מי יכול להעריך גודל התענוג והקורת רוח שעושה בזה לנפש הצדיק אשר על זה עומד ומצפה הוא רבות בשנים, עכ"ל. (הובא בשער הספר שרשי השמות ח"א מהדורא חדשה).
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

והגאון המובהק רבינו יוסף חיים זונענפלד זצ"ל זיע"א בהסכמתו לספר צדקה ומשפט כתב בזה, וז"ל: "בואו ונחזיק טובה במדה מרובה לרבנים הגדולים כי הביאו אורה לעולם וכו' וכל המסייעים והמשתדלים להוציא לאורה כל הנשאר מחידושי תורה הקדושה לקדמאי, אין ערך לשכרו בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, ויזכו בזכות זה לבנין קדישין דעסקין באורייתא, למזוני רויחי לישב בהשקט על התורה ועבודה, ולחיי אריכי לרבנן ולתלמיד הון ותלמידי תלמידהון ולראות בעגלא ובזמן קריב גאולה שלימה", עכ"ל. (הובא בספר אור תורה ביאור סודות הרמב"ן למהר"ם פאפירש ז"ל, מתוך מאמרו של הרה"ג יעקב חיים סופר שליט"א).
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

וראיתי לנכון להביא דברות קודשו של הגאון מהרח"א איטרולסה ז"ל בספרו בן אברהם (פרשת וישלח דכ"ג ע"ב): "המדפיס ספרים מממונו להוציא לאור תורה זוכה ויושב במחיצת התלמיד חכם מחבר הספר, שהרי על ידו יצא החבור לעולם ותרבה הדעת בכל עת, ואילו היה גנוז למקצועות המשכן בירכתים לא היו לומדים בו, והנה אמרו ז"ל (יבמות צז ע"ב) דכל שאומרים שמועה מפי החכם בעולם הזה שפתותיות דובבות בקבר, ולפי זה הגורם שיהיה החכם חי אחרי מותו, גם הוא זוכה ויושב במחיצתו, שהרי הוא גרם להחיותו, ואין ספק כשהוא בא לעולם הבא, החכם בעצמו עם סיעת מרחמוהי יוצאין לקראתו לקבל פניו" עכת"ד.
והביא דבריו גאון עוזינו מהר"ח פלאג'י ז"ל בספרו תורה וחיים (מערכת ס' אות רי"ז) והוסיף שם על דבריו: "ושמעתי מאדם אחד שראה בחלום על בעל בית אחד שיושב אצל רב גדול שנפטר זה כמה שנים, והאיש החולם היה משתומם ומפליא איך זכה זה ההדיוט להיות בצד האדם הגדול, ולפי מה שכתב רבינו הטור (יו"ד סימן ע"ר) בשם הרא"ש ז"ל דעכשיו בזמן הזה חיבורי התלמוד והפוסקים הם בכלל מצות עשה של ועתה כתבו לכם את השירה, אם כן נמצא בידו של המדפיס ספר מעלה כזאת, וכן ראיתי שכתב בהקדמת ספר ברך יצחק למהר"י ברכה" עכת"ד וע"ש.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
א שטילער איד
שר מאה
תגובות: 132
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג יאנואר 24, 2014 3:10 pm

ספר פלא יועץ - ערך דובב שפתי ישנים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א שטילער איד »

פי' רז"ל שכל ת"ח שאומרים דבר תורה משמו בעוה"ז שפתותיו דובבות בקבר ויש לו הנאה ונחת רוח כשותה יין קונדיטון כמ"ש בירושלמי דשקלים אי לזאת ראוי לכל מי שחננו ה' דעת שיכתוב וידפיס ספר כפי השגת ידו להועיל לרבים ועושה חסד לאלפים ולימטי ליה הנאה פרי מעלליו יאכל שיהיו שפתותיו דובבות בקבר באיזה זמן מן הזמנים לדור דורים.
וזה חסד של אמת שיוכל אדם לעשות עם הצדיקים לקדושים אשר בארץ חלקם בחיים ללמוד דבריהם וזכותם תהא למגן וצנה עליהם וכבר כתוב בספרים שפעם א' היה שמד ונגלה מוהר"ם אלשי"ך ז"ל בהקיץ והציל לאחד מתוך ההפכה מפני סיבה שהיה לומד ספרו בתמידות ומה גם אם יטרח לתרץ דבריהם שזה חשוב מאד אצלם.
ועיין בספר מגיד משרים שגילו למרן ב"י ז"ל שהרמב"ם היה מליץ בעדו בשמים ממעל על שטרח לפרש ולתרץ דבריו ובעת פקודתו היה נפיק לאפיה וכבר הובא בהקדמת ספר מגיני שלמה שעל שטרח לתרץ דברי רש"י מקושיות התוס' זכה שבשעת פטירתו בא רש"י ללותו הנה כי כן מה טוב ללמוד דברי התנאים ואמוראים ורבנים הקדמונים ולתרץ דבריהם שזכותם בוקעת ועולה וטוב שיהיה לומד בכל הספרים כי כולם כא' טובים.
וחובה זו ביתר מוטלת על יוצאי חלציו של מחבר ספר לדור דורים ללמוד ספרי זקנם ולתרץ דבריו כי נאה לבנים לחוס על הוריהם ולהטעימם מטעמים והם יחוסו עליהם וימליצו טובה בעדם כרחם אב על בנים (ועיין בהקדמת ספר חסד לאברהם למוהר"א אזולאי) וכן המצוה הזאת על קהל עדתו של הת"ח ללמוד דבריו ולחזור זמירותיו וכדומה ובכן זי"ע ויהיה חופף עליהם כל היום:
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

במסיבה שנערכה בתל אביב לרגל הוצאת ספר מנהגי מהר"ש, אחד מתלמידי המהרי"ל, נעמד הגאון רבי חיים קריזווירטה זצ"ל ותיאר בפתאוס אופייני: כאשר מגיע כל אחד מגאוני הדורות לעולם העליון מקימים בשבילו בית מדרש מיוחד ובו הוא מוסר "שיעור כללי". כיצד נקבע מתי ייאמר השיעור? כאן בארץ קובעים זאת. כאשר תלמידיו לומדים ומביאים דברי תורה בשמו, אז שפתותיו דובבות בקבר, ואז קוראים לו למסור את שיעורו בהיכל הגדול והמואר שנבנה לכבודו. בכל פעם שאי מי לומד בספריו ובכתביו, קוראים לו למסור שיעור. בתחילה השיעורים נערכים בתדירות רבה. אך לאט לאט עם השנים נשכח זכרו, והוא נקרא לשיעור לעתים רחוקות. ברבות הדורות נותר היכלו כבוי ושקט לעתים מזומנות, תדירות השיעורים יורדת ולעתים אף מפסיקה. עד שבא הרב בוקסבוים, אמר אז הרב קריזווירטה, ומוציא את ספרו של אותו גאון לאור מחדש ומעלה אותו על שולחן מלכים, מאן מלכי רבנן, והנה בבת אחת חוזרת תורתו להאיר, היכלו שוב מואר ומלא, השיעורים מתחדשים, ולנשמת הצדיק יש נחת רוח גדולה מכך.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

(ליקוטי מוהר"ן י"ב) "כשלומד את תורת התנא, אזי התנא נושק אותו והוא נושק התנא וגורם תענוג גדול להתנא כמו שכתוב: "שפתותיו דובבות בקבר".
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

מחיה מתים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

יש רבנים רבים מהדורות הקודמים שלא מוכרים כיום, היה נוהג לומר, היו אלו גאונים אדירים בכל קנה מידה, ומסיבות שונות, לעתים מחמת עניותם הרבה, או מחמת הגזירות והגלויות, לא יצאו חיבוריהם לאור, ולכן כמעט ואבד זכרם לעד. כאשר אני עושה פרסום לגאון כזה אני מרגיש שאני "מחיה מתים", היה נוהג לומר. (ר' יוסף בוקסבוים - מייסד מכון ירושלים)
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

מאור עינים אגדות הש"ס מסכת שבת
...ובדורות האחרונים כשלומדים דברי שום תנא וחכם מדברי הקדמונים שהדבר ההוא הוא חיות ומוחין שלו והאדם הלומד ומדבר דבריו מדבק ומכניס חיות ומוחין שלו לתוך הדבורים נקרא אתדבקות רוחא ברוחא ולכך מחיה אותו שמכניס החיות בהדברים שלכך אמרו שפתותיו דובבות בקבר שאפשר לומר זה בחינת השתטחות על קברי הצדיקים כי דבורי הצדיק שם הוא קבור וטמון החיות שלו כאמור וזה הלומד בהכנסו עם החיות ומוחין שלו לתוך החיות ומוחין של הצדיק שטמן בדבריו נקרא אתדבקות רוחא ברוחא ושפתותיו דובבות בקבר כנודע זה מדברי הבעל שם טוב נשמתו בגנזי מרומים ונקרא בחינת זו השתטחות על קברי הצדיקים שהן דבריהם שלומד ומזכיר היום הלומד ולכך מחיה מוחין של אותו הצדיק והבן...
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

תפארת שלמה מועדים ברכת התורה
וזהו ענין שפתותיו דובבות בקבר. פי' ע"י שאומרים ההלכה וחדושי תורה בשמו הנה זכור אזכרנו נמשך ונשפע אליו חיות העליון לעולם הזה בקבר. וזהו מחי' מתים ברחמים רבים ע"י חדושי תורה בשמם כנ"ל. ועי"כ סומך נופלים ורופא חולים כו'. ובזה הוא מקיים אמונתו לישיני עפר שאומר חדושי תורה בשמם ומחי' אותם לעולם.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

ס'נעכטען געווען דער יארצייט פונעם הייליגן בני יששכר, לייג איך דא ארויף א שיין שטיקל בהנאה והתועלת שיש לצדיקים בגן עדן ע"י אמירת דברי תורה מצדיקים.
אטעטשמענטס
בני-יששכר---בהנאה-שעושין-לצדיקים-באמירת-שמועה-מפיהם.jpg
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

אזוי ווי מיר וואלטן גלערנט תורה לשמה!
דברי יואל פ' אמור עמוד קפ"ו
אטעטשמענטס
Capture.PNG
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

גמרא בבא מציעא דף פה עמוד ב עם פירוש "חברותא"
אמר רב חביבא: אישתעי סיפר לי רב חביבא בר סורמקי: חזי לי ההוא מרבנן, ראיתי תלמיד חכם אחד דהוה שכיח אליה גביה, שאליהו הנביא היה מצוי אצלו, דלצפרא הוו שפירן עיניה, בבקר היו עיניו יפות, ולאורתא דמיין כדמיקלין בנורא, ולערב היו עיניו דומות כאילו נשרפו באש.
אמרי ליה, שאלתי אותו: מאי האי, מדוע עיניך נראות כך?
ואמר לי: דאמרי ליה משום שאמרתי לאליהו: אחוי הראה לי את רבנן כי סלקי למתיבתא דרקיע כשהם נכנסים לישיבה של מעלה.
אמר לי אליהו: בכולהו מצית לאסתכולי בהו תוכל להסתכל על כל החכמים שם לבר מגוהרקי מלבד בקתדרא דרבי חייא, דלא תסתכל ביה שאין לך רשות להסתכל עליו. מאי סימניהו ומה הסימן של הקתדרא של רבי חייא? בכולהו אזלי מלאכי כי סלקי ונחתי. כל החכמים מלווים אותם מלאכים בכניסתם וביציאתם לישיבה של מעלה, לבר מגוהרקא דרבי חייא, דמנפשיה סליק ונחית. מלבד רבי חייא, שהוא נכנס ויוצא לבד לישיבה של מעלה.
והמשיך אותו תלמיד חכם וסיפר לרב חביבא בר סורמקי: לא מצאי לאוקמא אנפשאי לא יכולתי להתאפק אסתכלי בה והסתכלתי על רבי חייא. אתו תרי בוטיטי דנורא הופיעו שני ניצוצות של אש, ומחיוהו לההוא גברא והכו אותי, וסמינהו לעיניה וסימאו את עיני.
למחר אזלי אשתטחי אמערתא למחרת השתטחתי על קברו של רבי חייא אמינא ואמרתי: מתנייתא דמר מתנינא אני שונה תמיד תוספתא שסידר אדוני [שרבי חייא היה מסדר התוספתא] ובזכות זה אני מתפלל שארפא בעיני. ואתסאי ונתקבלה תפילתי ונרפאתי.

מהרש"א חידושי אגדות
אמינא מתנייתא דמר כו' מתנינא ואתסאי שע"י זה המת דר בשני עולמות כדאמרינן בפרק האשה רבה אגורה באהלך עולמים כו' כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעוה"ז כאלו שפתותיו דובבות כו' וק"ל:
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

מהרה"ק ר' משה זידיטשובער זי"ע
אטעטשמענטס
Capture.PNG
Capture.PNG (198.26 KiB) געזען 9703 מאל
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
טאלנער חסיד
שר מאה
תגובות: 103
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 01, 2019 3:38 pm

Re: גודל החשיבות של הדפסת והוצאת ספרים ממחברים קדמונים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טאלנער חסיד »

דברי הרה"ק ר' זאב מראחמיסטריווקא זיע"א בהסכמתו לספר יראים
על הדפסת ספרי קדמונים
אטעטשמענטס
ספר יראים.jpg
ספר יראים.jpg (315.59 KiB) געזען 4336 מאל
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8679
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: גודל החשיבות של הדפסת והוצאת ספרים ממחברים קדמונים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

.
אטעטשמענטס
1.png
1.png (213.67 KiB) געזען 1298 מאל
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
פאנטאזיע פליער
שר שלשת אלפים
תגובות: 3322
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 17, 2022 11:32 am

Re: גודל החשיבות של הדפסת והוצאת ספרים ממחברים קדמונים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פאנטאזיע פליער »

ליובאוויטשער ספרים ארויסגעבער
איינגעהאנדלט נייע ווערהאוז וואס פארמאגט אייגענע זיפ קאוד

דרוקט יערליך 150,000 ספרים (1).jpg
דרוקט יערליך 150,000 ספרים (1).jpg (308.06 KiB) געזען 77 מאל
פענסילוועניע - די באקאנטע ליובאוויטשער הוצאת ספרים קה"ת וואס וואס דרוקט יערליך 150,000 ספרים פון אלע ליובאוויטשער רביים און זייער שו"ע הרב ווערט באנוצט אין די גאנצע וועלט האט אין די טעג אפגעקויפט א נייע גיגאנטישער ווערהאוז, צוליב וואס זייער ביז איציטיגע 16,000 סקווער פיס ווערהאוז אין ברוקלין איז געווארן צו קליין און דערפאר האבן זיי איינגעהאנדלט דעם נייע 100,000 סקווער פיס ווערהאוז אין סקרענטאן פענסילוועניע.
דער נייער פלאץ האט געדינט אלס שולע און דערנאך אלס דרוקעריי, און צוליב די גרויסע צאל פאסט וואס זיי האבן באקומען און געשיקט האט די פעדעראלע פאסט אפיס זיי געגעבן א אייגענע זיפ קאוד.
שרייב תגובה

צוריק צו “מפעל הוצאת ספרים”