דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

אבינו מלכנו מנע מגיפה מנחלתך - אלעס ארום די קאראנא וויירוס

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

אוועטאר
זענדל
שר האלף
תגובות: 1225
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

שוין געווען דא?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זענדל »

מספר "בית יעקב" [יאנאוסקי] פרשת נח
תמונה חדשה.bmp
תמונה חדשה.bmp (372.03 KiB) געזען 4594 מאל
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
א טענצל!
שר האלף
תגובות: 1412
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 04, 2009 11:07 pm

Re: קאראנע - מודעות פון חצרות הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א טענצל! »

דרשת הגה"ח ר' יוסף חיים גרינוואלד שליט"א ביי שבע ברכות ומעמד הודאה בהשתתפות זקני ק"ק סאטמאר

http://www.bechatsrossatmar.com/Audio/R ... mimSB-5780
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

באקומען אין אישי: הרב שיף מרא דאתרא ראלי אמר שאביו -אב"ד אנטווערפן - אמר אצל אחד מדרשותיו שמצא רמ"ק כותב מאמר היאך להתנהג כשיש מגיפה, בין דבריו שלא ייסגר בבית אם רואים שהמגיפה אינו עובר אחר כמה ימים

ווייסט איינער פון דעם צו זאגן?
דביה תחדי נפשא
אור מופלא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 305
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג יולי 24, 2020 2:28 am
לאקאציע: אין מירון והגלילות

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור מופלא »

חודש אדר שנת תש"פ, די וועלט עס קערט זיך איבער
א גרויסע פחד און שרעק הערשט אויפן גאנצע ציבור
דער עולם ציטערט, מ'פארשפארט זיך אין די שטובער
קיינער איז פארזיכערט, נישט דעם חכם עושר און גיבור

די פאניק איז גרויס, אויף יעדער מענטש עס פאלט
חששות און שמועות פליען ארום אהן קיין אפהאלט
עס נעמט אינגאנצן איבער דאס לעבן פון יונג און אלט
די מחלה פארט איבער גרעניצן, יעדער חומה אדורך-שפאלט

די קאראנע עס בוזשעוועט אויף א שרעקליכן פארנעם
די עלטערע אידן, זיי געדענקן נישט אזאנס כל ימי חייהם
און די יונגערע, פארלוירן אינגאנצן מיט דאגה און קלעם
יעדער זעהט דאך בחוש אז דאס איז נאר די יד השם

די עקאנאמיע ברעכט אינטער, די מצב הפרנסה ווערט ביטער
די מארקעט טראסקעט טעגליך, כמעט נישטא קיין טאג א גוטער
לענדער לויפן אויס פון מעדעצינישע געצייג, אוי ס'כאפט א ציטער
עס ווארפן זיך אלע גלידער, די הערצער צוגייען ווי פוטער

די מנהיג העולם ית"ש האט דא א טיפע חשבון און פלאן
ס'איז דאך עקבתא דמשיחא, גאר א וויכטיגע און ערנסטע זמן
ער וויל יעצט אפשטילן די וועלטס גערויש, אפשטעלן איר שפאן
זייטס ענק נאר אביסל מתבונן, אין די מאורעות טראכטס אריין

די היינטיגע וועלט ווי די דור הפלגה טוט זיך לעצטנס פירן
'שפה אחת ודברים אחדים' טוט די מענטשהייט אייניג שפירן
מיר זענען איינס אן קיין גבולים וגדרים, טוהן זיי פראקלאמירן
צעווארפן אלע מויערן, אהן איבערלאזן פון זיי קיין שפורן

די בורא זאגט: 'ניין', די וועלט איז נישט אזא אפענע און קליינע
עס איז דאך דא גרעניצן צעווישן אמעריקא אין טשיינע
יעדער משפחה על מחנהו ועל דגלו, מיט א פריוואטקייט א ריינע
אפילו בלעם הרשע זעהט אז 'אין פתחיהן מכוונות' א דרך א שיינע

סאושעל מידיע אזוי ברייט אפן, מיט די אייגנס באגנוגט זיך קוים
מ'לויפט נאך די אלע מאכלים און תענוגים מכל אום ואום
די בורא ווייזט יעצט א פנים זעופות און שפארט איין אין א צוים
ווי עס שטייט "הלא תכלם שבעת ימים", ו'קל וחומר לשכינה י"ד יום'...

גרעניצן פארשפארט, די הימלען ליידיג, און די וועלט פארט אויף רעדער
עפעס וויל מען דאך פון אונז האבן, איז ביי אלעמען די רעדע
מענטשן פארשטייען שוין אז אלעס האט א חומה וגדר
ת'הא ש'נת פ'דות, 'ושמתי פדות בין עמי ובין עמך' פארשטייט יעדער

אבער 'פדות שלח לעמו', צו אונז פריוואט רעדט דאך די בורא
ס'איז נישט קיין צונאמי אין אזיע, פון וואס האסט קיין מורא
נישט קיין אויסברוך אין אפריקע, וואס דו ווייסט נישט לכאורה
כי קרוב אליך הדבר מאד, ביי אייך בכל מושבותיכם איז עס שורה

די באשעפער האט אזוי ליב די שוהלן, אלעמאל ועכשיו ביותר
זיך מקבל געוועהן צו זיין שטיל ביים דאווענען, א ענין אזא גרויסער
קיין 'רמוס חצרי' איז נישטא, נא פארוואס די הייליגע שוהל זיין סותר
וועלכע דרך הישר און מוסר השכל איז די בורא אונז מוסר

די חדרים פאר די קינדערלעך, אויף זייער הבל פיהם די וועלט שטייט
זיי פרעגן מיט וואונדער און פחד, פארוואס מ'האט זיי פארשפרייט
די מה נשתנה מיט די קדש ורחץ האבן זיי געוואלט לערנען מיט פרייד
אבער יעצט ליידער איז יעדער חדר וויסט און שטיל פארשלאסנהייט

שמחות ביי אידן איז דאך "שהשמחה במעונו", קומט אהן אזוי שווער
באזוכן די עלטערן "למען יאריכון ימיך", געקומען צו אן אויפהער
באקן מצות בחבורה "מיכלא דאסוותא", איז אפילו נישט קיין קלער
מקוואות לטהרה "מושיעו בעת צרה", גייט מען נישט מער

כנוס את כל היהודים אין שול איז געווען בעבר אבער נישט מכאן ולהבא
ליידער האבן מיר נישט אזויפיל די גרויסע כח פון אמן יהא שמיה רבה
ס'איז טאקע א שמירה קעגן מגיפות, אבער "ונשמרתם" איז אויך א אויפגאבע
נו איז דאך די שמירה פאר דעם נישט גוט פאר דעם, זיבורא ועקרבא

אבער די בורא רפואות קודם למכה, האט די רפואה באהאלטן דערווייל
דאס איז א מודעה רבה און אוודאי נישט קיין מקרה און א צופאל
ער זאגט: קינדערלעך, דאס איז נאר פאר צייטווייליג, נישט קיין נייע דרך בכלל
טוט אייך אביסעלע אויפוואכן, צולייגן מחשבה צו וואס איר טוהט נארמאל

נישט טוהן אלעס מצות אנשים מלומדה, אהן וויסן פאר וועמען
דע לפני מי אתה עומד, מיר טוהן דאך אלעס פארן א-ל מלך נאמן
וויסן אז 'שיגרה' און געווענליכע לעבנסשטייגער זענען ברכות נישט פראבלעמן
די געווענליכע צייטן זאלן מען אויסנוצן מיט שמחה און נישט פארשעמען

אויך איינזעהן קען מען ווי איין כינעזער מאן האט אזויפיל נפשות געוועהן גובה
חז"ל זאגן אז אז איין מענטש קען דאך מהפך זיין די גאנצע וועלט לכף חובה
דארפן מיר פון דעם ארויסלערנען די גרויסע כח היחיד, דיברו חכמים בהווה
און אויב וועלן מיר דאס שפירן איז דאס אליין א מחשבה טובה

די זעלבע נקודה האט זיך אנגעזעהן ביי די בל"מ מאסן פראטעסטן
די מאכטפולע כח להרע ולהטיב פון איין פאליציאנט קען מען מעסטן
יא, איין מענטש קען איבערדרייען די כדור העולם צום ערגסטן אדער בעסטן
און פון ניי פורץ געוועהן די קאראנע גדרים פון מאסקעס, דיסטינאציע און זיך טעסטן

קיינמאל קען מען נישט פארזיכערט זיין, עס קען דאך קומען ל"ע א נייע אויפשטייג
די נקודות חשובות דארף מען געדענקן אפילו נאך די קווארענטין אין שטייג
מ'געט אונז נישט די אויסוואל פון שפירן רואיג, ווייל אויף די מעסעדזש איך צייג
אלע אידן אויף אמאל, מיר זענען דאך אלע יעצט געקנויטן געווארן אין אט די טייג

האפענטליך איז שוין המגיפה נעצרה, די גזירה שוין פאראיבער
אבער די התעוררות וועט בלייבן פעלזן פעסט ביים גאנצן ציבור
און מיט דעם וועל איך יעצט שוין ענדליך מסיים זיין דעם דיבור
השם יתברך יצילנו וישמרנו מכל גזירות קשות ומכל פרשת העיבור
גימפעל
שר חמש מאות
תגובות: 503
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אפריל 15, 2016 11:05 am

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גימפעל »

1e08b454-4ec4-4644-a5fa-cacd30fa6d3b.jpg
1e08b454-4ec4-4644-a5fa-cacd30fa6d3b.jpg (107.1 KiB) געזען 3708 מאל

עטרת ישועה דזיקוב
אוועטאר
וואס עפעס?
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4102
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 05, 2014 11:31 pm

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך וואס עפעס? »

איז דא אן אשכול איבער די פארשידענע השקפות פון גדולי ישראל ואדמורים איבער די מהלך וויאזוי צוצוגיין צו די נושא פון קורונה ?
פיטום
שר שלשת אלפים
תגובות: 3235
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 19, 2014 9:02 pm
לאקאציע: אינעם קאמפאט לכ' חאמיש אסער

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פיטום »

מיינע תגובות זענען לחדודי דברים בעלמא!
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8680
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

בעלזא רב'ס שיטה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

"יהודים נאלצים להסתגר בבתיהם. לחלקם אסור לצאת, לחלקם לא מומלץ לצאת. ייתכן שהקב"ה רומז לנו שהגיע הזמן לנער את האבק מהלב, להפסיק את המצב בו אנו שומרים תורה ומצוות רק כי ככה חינכו אותנו, להשקיע יותר בגעגועים של הלב לאבינו שבשמים, בפיתוח הרצון לקרבת אלוקים - קרבה וקשר שניתן להשיגם בכל נקודה בעולם ובכל מצב נתון".

"לא שמעתי ממרן שליט"א דברים מפורשים", נעתר הגר"פ פרידמן לשוחח על הנושא המורכב. "לכן כל מה שאומַר בנושא, הוא רק מה שאני משער שהבנתי מתוך מה שראיתי בהנהגת מרן שליט"א".

כותב הראיון מספר כי בטרם פותחים את הנושא כדי לקבל זווית הצצה ייחודית ומחכימה, מתנה איתי הגר"פ שאכתוב בצורה המפורשת ביותר את המילים הבאות: "איננו מתכוונים לעסוק בהשוואה של בעלזא מול קהילות אחרות הנוהגות כהוראת רבותיהן, ובוודאי ובוודאי שאין כאן שום התייחסות של ביקורת כלפי מנהיגים אחרים. כל ההתייחסות שתובא כאן, היא אך ורק למה שאני הבנתי מתוך הנהגת מורי ורבי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א".

אין כאן המקום להאריך בתיאורים על ההרס שהביא בכנפיו נגיף הקורונה, כמו גם על הנזקים בגוף וברוח שנגרמו. הקוראים כולם שמעו ואף חלילה חוו זאת יותר משנוכל לתאר. ניגש אפוא לעניין כפי ששאלנו בראיון:

אנשים מכנים את חסידי בעלזא "מכחישי קורונה". יש מקום לטענה כזו לנוכח ההנהגה הייחודית של כ"ק מרן שליט"א בתקופה זו?

"להגיד שאין קורונה זו טמינת ראש בחול", משיב הגר"פ בצורה חדה וחותכת. "לא רק שאין הכחשה, אלא שכולנו חייבים לדעת שעת צרה היא ליעקב. יהודים רבים - בתוך כלל בני האדם בעולם - סובלים מהשפעות הנגיף, הן במישרין והן בעקיפין.

"הקב"ה שלח אלינו יצור קטן שהפך את העולם כולו. זו עובדה. כיהודים מאמינים אנחנו חייבים להפנים שלא מדובר ב'ווירוס סיני' ולא ב'מגפה'. ההגדרות הללו הן לא נכונות עבור יהודי מאמין. בפרט לנו, האמונים על דרך הבעש"ט הק', שכל דבר בעולם נעשה בהשגחה פרטית.

"הקב"ה מדבר אלינו. אם נרצה להעניק כותרת להשגחה הפרטית הזו, בורא עולם רוצה שנפנים שיש מנהיג לבירה. שאנחנו בידיו ועלינו להתחזק בביטחון בו.

"ובקשר למה שאנשים תוהים על הצורה הייחודית בה נוהגת בעלזא בימים אלו, חייבים להבין דבר אחד: את מה שיודעים כולם - ואף הרבה מעבר לכך - מרן שליט"א יודע ומבין בעצמו. הנתונים כולם הונחו בפניו בכל התפתחות שהייתה.

"למרות שהוא ראה הכל, הוא החליט לנהוג בצורה שונה מרבים אחרים. אבל שום החלטה לא התקבלה בקלות, חלילה. הכל נעשה בכובד ראש ולאחר שיקול דעת מעמיק ורציני".

"אין כאן רק מלחמה על הגוף", חורץ הגר"פ פרידמן ברורות. "יש כאן מלחמה בשתי מערכות. מערכה ראשונה היא על הגוף הגשמי, על הבריאות, על איכות החיים ועל החיים עצמם. אולם זו המערכה הקטנה. המערכה הגדולה יותר ניטשת בין כוחות הקדושה לסטרא אחרא. יש פה מלחמה בין אור לחושך, בין קודש לחול.

"אנשים מנפנפים בפסוק 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'. וזה נכון. אבל חייבים לזכור שיש כאן שתי 'נפשות', רוחנית וגשמית. לכן, יותר ממה שחייבים לשמור על הנפש הגשמית כדי שתוכל לקיים את מצוות התורה, באותה מידה יש לשמור שלא תאבד הנפש הרוחנית כדי להציל את הנפש הגשמית ויצא שכרו בהפסדו.

"אם ננקוט בדימוי המפורסם של ה'חובות הלבבות': יש לפנינו מערכה קטנה ומערכה גדולה. המערכה הקטנה היא על ענייני הגוף ובריאות הנפש, המערכה הגדולה והחשובה הרבה יותר היא על הנשמה היהודית וענייני הרוחניות. האם יהיה בשביל מי לשמר את הגוף?!".

"אתן דוגמה, לא שאני משווה כמובן", מסתייג הגר"פ תוך כדי דיבור, "אני רק רוצה להמחיש את הנתונים כדי להבין שיש מצבים שבהם הפסוק 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' לא קיים. חז"ל אומרים שאסור לאדם למסור עצמו להריגה אם דורשים ממנו לעבור על עבירה כלשהי, לבד משלוש עבירות - עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. יוצאת מכלל זה, היא 'שעת השמד', בה אומרים חז"ל שיש למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא" צבע רצועות המנעלים.

"אם בשעת השמד יגיע גוי ויבקש מיהודי להחליף את השרוך בנעל לשרוך בצבע אחר, כמנהג הגויים, יש למסור את הנפש על כך ולא להיכנע!

"כאמור, אין כאן השוואה למצב שלפנינו, אבל זו דוגמה לכך שיש פעמים שחייבים לנהוג אחרת.

"בימים שאנשים בארץ הקודש צחקו מנגיף הקורונה, ובפורים הוא אף שימש נושא לבדחנות, מרן שליט"א כבר ראה בדיוק לקראת מה הולכים. הוא התאונן על חינוך הדור הצעיר, על בני הנעורים שיכולים לרדת פלאים ברוחניות. על כל אלו שייכנסו למרה שחורה, שהפחדים יעסיקו את דמיונם ויחוללו שמות בנפשם. לפעמים עד כדי מצב בלתי הפיך...

"לשמור על הגוף על חשבון השמירה על הנפש, בלי להבין שעת צרה זו היא מלחמה מכוונת בין כוחות הקדושה לסטרא אחרא גם על הרוחניות, לא פחות מאשר על הגוף - יכולה להוביל לאבדון נפשות רבות ואז אין כל תועלת בשמירת הגוף.

"במבט שבו אני ראיתי את הדברים", מסביר ראש ישיבת 'מבקשי השם' את העניין, "כ"ק מרן שליט"א פענח את התמונה שהוצגה לפניו על ידי מומחים וקיבל החלטה נועזת. כאשר כולם הסתבכו עם הנגיף וניסו להבין כיצד להילחם בו, מרן שליט"א כבר גיבש עמדה ופעל לפיה. הוא נעמד כרמטכ"ל בשדה הקרב והכריז בדרכו הייחודית: אני אוציא את הסרים למשמעתי מהצרה הזו במינימום נזקים אפשרי.

"צריך לזכור, כי כאשר כולם הסתבכו עם הנגיף וניסו להבין כיצד להילחם בו, ועד היום הם אינם יודעים בין ימינם לשמאלם, ודעת המומחים עדיין אינה מגובשת לחלוטין, זה אומר בכה וזה אומר בכה, כבר אז גיבש מרן שליט"א דעת תורה ברורה ובהירה ופעל לפיה. הוא נעמד כגנרל בשדה הקרב והכריז בדרכו הייחודית: צריך לעשות הכל כדי לצאת מהצרה הזו במינימום נזקים האפשרי.

"הגנרל הזה לא מדבר במילים. הוא לא מתרברב ביכולות לא-לו. הוא לא מחזיק מעצמו והולך עם הדעה שלו. הוא שופך ליבו בתפילותיו הזכות לקבל הארה מן השמים, בזכות אבותיו הקדושים ובזכות התורה הקדושה, ורק בס"ד קורא את המפה שלפניו ביכולות ובכלים שעומדים לרשותו, ומקבל החלטה מושכלת לפיהם. כשהוא נקי מנגיעות אישיות, כשהוא לא משיב דבר למחרפיו ולא מבטל את דברי אלו שסוברים אחרת ממנו.

"לא צריך להאריך בזה אלא להביא כאן נתון כואב ומדמם: בסיומו של זמן קיץ תש"פ, ראינו כמויות עצומות של בנים ובנות מטובי הקהילות שלא שבו אל מקומות הלימוד שלהם. את הסכנה הזו ראה מרן שליט"א בעינו הפקוחה למרחוק ובדעת תורתו הצרופה כבר בתחילת חודש ניסן! מיד בתחילת ההוראות הממשלתיות הוא התאונן ובכה על החינוך הטהור שעומד בפני סכנה, על מצב הנפש שעלול להידרדר...

"אם נרצה לסכם זאת במשפט אחד: כאשר יש לפנינו סכנה ודאית בנפש על פני ספק סכנה בגוף, צריכים הרבה מאוד שיקול דעת והרבה אחריות כדי לפסוק לטובת ספק-סכנה בגוף, על פני הנפש והאידישקייט. בעת האחרונה נשמעות עוד ועוד הוראות ברורות של מנהיגי ישראל הקוראים לתת פרופורציה נכונה לסכנת הנגיף, ולהתמקד בהצלת נפשות האמיתית - נשמות ישראל".

כאשר מועלים על השולחן ענייני שמירת המרחק ועוד, כאשר יש שטוענים שכפי שמתכנסים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללימוד תורה, כך אין שום צורך להיזהר בחוץ, עונה הגר"פ שיש לחלק בין הדברים.

"לא שמעתי בשום מקום שמרן שליט"א הביע דעה לגבי ההתנהגות במרחב הציבורי. השכל הישר מורה שחובת הזהירות שלא להידבק בנגיף - קיימת. בוודאי ובוודאי שאסור לו לאדם ללכת שאנן ולאפשר לעצמו להידבק בשביל ענייני נוחות כאלה ואחרים.

"באשר לשמירת מרחק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לפי דעתי כאשר עוסקים ברוחניות ודואגים שלמרות המהומה בעולם - סדר היום היהודי לא ייפגע, ואדרבה משתדלים להגביר חיילים לתורה ולקרבת אלוקים ולעבודה רוחנית ברמה גבוהה יותר - הרי שזכות התורה מגינה ויש לנו על מי לסמוך. 'אורך ימים בימינה'".

אנשים באים בטענה שבסופו של דבר כמה מאנ"ש נפטרו לבית עולמם. איך אפשר להתעלם מהנתון הזה? הגם שבקהילות אחרות אירע כך למרות ששמרו על ההוראות, אבל עדיין אנשים שואלים למה אנחנו לא מתייחסים לנושא אצלנו.

ראשית, אני מקבל נזיפה על עצם ההשוואה לקהילות אחרות. לא זו הדרך, מסביר לי הגר"פ בצורה חד משמעית. "אנחנו לא בודקים מה קורה בקהילות אחרות כדי להצדיק את שיטתנו. יש לנו מנהיג ושיטתו עומדת בפני עצמה., ודעת תורתו אינה צריכה הגנה או הצדקה. ולכן כל השוואה אינה במקום ולא רלוונטית.

"ובאשר לטענות על נפטרים: אכן, זוהי מציאות כואבת מאוד. איש לא התעלם ממנה. איש לא ניסה להסתיר אותה. היא עובדה קיימת, ובכל מגיפה יש קרבנות, ובכל מקום לצערנו. הנגיף אינו מבחין בין דם לדם".

"אולם כאמור, מדובר כאן במלחמה רוחנית! ויש לנו כללים על פי התורה כיצד להתייחס אליה ומה חובתנו לעת כזאת".

"גם כאשר הולכים על פי ה', יש לצערנו לפעמים קרבנות, ומי לנו גדול מאדוננו דוד עבד ה', שיצא להילחם מלחמות ישראל בגויים, ושאל באורים ותומים לפני כן, ואף קיבל תשובה ברורה מהקב"ה שעליו לצאת למלחמה. ובכל זאת אנו מוצאים 'וייפול מן העם מעבדי דוד'. או במלחמה על צקלג בה שָׁבוּ את כל הנשים והילדים שהיו בעיר, עד שאומר הנביא 'וַתֵּצֶר לְדָוִד מְאֹד כִּי אָמְרוּ הָעָם לְסָקְלוֹ, כִּי מָרָה נֶפֶשׁ כָּל הָעָם אִישׁ עַל בָּנָיו וְעַל בְּנֹתָיו'...

"פעם אחת בתורה מופיעה מלחמה בלי קרבנות בנפש, והכתוב מציין אותה ומייחד אותה מן השאר: במלחמת מדין הגיעו אנשי המלחמה אל משה רבינו ובישרו לו בשורה טובה 'עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה... ולא נפקד ממנו איש'. בשל הפלאיות שבדבר, הם רוצים להקריב קרבן מיוחד לה'..."[

דבר אחד מרגש את הגר"פ פרידמן יותר מכל. הוא, שאינו מרבה לבטא רגשות אישיים, לא כולא את רגשותיו ומדבר מנהמת לבו בצורה גלויה וברורה.

"לאורך כל התקופה הקשה הזו, מרן שליט"א עמד בראש צאן מרעיתו. הוא לא יצא את העיר, למרות שבחודשי הקיץ הוא נוסע באופן קבע לנוח מעט. הוא לא הסתתר מאחורי מחיצות ולא הסתגר בחדרו.

"אדרבה, הוא פתח את אוצרו הטוב, קיבל קהל לעצה ולברכה. כתב מכתבי חיזוק ועידוד לקהל הקודש ודאג למנות עסקנים - שיהיה מי שידאג למבוגרים, לחולים, לבודדים. שלא יזניחו אותם בעת הזו בשל החשש מהנגיף. ההוראה היתה חדה וברורה: שלא יישאר אף יהודי מבוגר שאין לו היכן להתארח או שאין מי שידאג לו לצרכים האלמנטריים.

"הוא מסר את נפשו, פשוטו כמשמעו, ולמרות היותו בקבוצת סיכון מפאת גילו, הוא עשה בדיוק את מה שהבין שנדרש ממנו מן השמים. הוא שמר בעינא פקיחא על צאן מרעיתו, ובמסירות נפש שאין למצוא דוגמתה - הנהיג את עדתו והלך בראשם, כן יעזור השי"ת עוד רבות בשנים בבריות גופא, לאורך ימים ושנים טובות.

"הוא הראה בצורה הפשוטה ביותר: עמו אנכי בצרה!

"לא זו בלבד שהוא דאג לכל שכבות הקהל, אלא שהוא אף לקח אחריות מלאה על ההחלטות שקיבל. הוא לא הסתתר מאחורי אף אחד ולא הסתגר. הוא יצא כגיבור בראש המחנה, מנווט את הספינה במים טרופים לעבר חוף מבטחים.

"הופעלו עליו לחצים אדירים. מי לא ניסה להתערב ולפעול אצלו לשנות את החלטותיו? החל בטענות של חילול השם ועד לטענות של פיקוח נפש. אולם מרן שליט"א נשאר איתן , מאחר שמדובר בפיקוח נפש רוחני - ולכך טרם ניתן מענה מאת אלו שבאו בהפצרות ואף באיומים. הוא ניצב איתן בדרכו הק' וממשיך לשמור את קהלו מפני הסכנה שראה בצורה מוחשית.

"הוא לא ענה למחרפיו דבר! הוא לא ביטל את דברי האחרים שסברו אחרת ממנו. הוא שמע את דבריהם, העניק להם את הכבוד הראוי להם. והמשיך בדרכו, באמונתו, כאמור - עד כדי מסירות נפש.

"לדעתי זוהי ההנהגה הנעלית ביותר: מנהיג ישראל שלוקח על עצמו את קיתונות הבוז והלעג, את הדיבורים בכל מקום על כך שהוא מסכן בהתנהלותו את כולם. התנהגותו הכריזה בלא מילים 'מוטב ייכנס החץ בי ולא בבני'... ישב בדד ויידום, כי נטל עליו!

"זכינו, בעלזער חסידים, לראות עין בעין את קיום בקשתו של משה רבינו מהקב"ה, עת שביקש לפני פטירתו שימנה השם יתברך מנהיג לישראל: 'יִפְקוֹד ה' אֱלֹקֵי הָרוּחֹות לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה, אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבוא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם' - - -
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוהב ציון
שר חמש מאות
תגובות: 688
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 06, 2016 8:45 pm

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוהב ציון »

IMG-20201008-WA0278.jpg
IMG-20201008-WA0278.jpg (96.92 KiB) געזען 3005 מאל
Jobless
שר האלף
תגובות: 1355
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג סעפטעמבער 03, 2015 7:09 pm

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך Jobless »

איינער מיט די דרשה פין ר' לוי יצחק האגער בן אדמור וויזנוץ לאנדען בענין די וויירוס?
אזוי וויל איך
שר האלף
תגובות: 1374
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 13, 2015 5:55 pm

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אזוי וויל איך »

אוהב ציון האט געשריבן:
IMG-20201008-WA0278.jpg

זה שעשה זה, הוא אולי חכם בלעשות ולהמציא דברים יפים כאלו,

אבל הוא עם הארץ בעניני הקלדה ועניני דפוס..(אני כבר עוסק בזה קרוב לארבעים שנה)

רק כמה לדוגמא:

1) הfont של תיבת "תהלים" בכותרת העמוד באמצע, הוא לפי ערך חדש!!! א"כ, כל הנדפס בעמוד זה הוא חדשים מקרוב באו...

2) תחלת הקטע, הציטוט מהפסוק הוא bold. בשנים עברו לא הדפיסו כך, אלא הכל היה רגיל

3) בתיבת 'קורונה' עצמה, "שכח" לשים " אחרי האות ה!

4) שם הספר 'בהררי קודש', המחבר הוא כזה חכם...
עיינתי בירושלמי ברכות,
והנה התיבות תיכף לפני "ר' יוסי בן חנינא אמר..." הם: "ריב"ל אמר השתחוו ליי' בהדרת קדש בחרדת קדש".
הנה מצאנו (בהדרת קדש בחרדת קדש) מאיפה 'לקח' שם הספר....

ואפשר להביא עוד ועוד כהנ"ל, שהם רק ענינים צדדיים... עוד לפני להראות שהסגנון אינו אחיד, ובעיקר, שהתוכן איז אויסגעטראכט, סתם געפלוידערט, אבל זה אשאיר לבעלי קבלה ..
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9580
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

איז דאס טאקע א נייע זאך ? וואס איינער האט איצט געשריבן .?
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35243
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

dovidal האט געשריבן:איז דאס טאקע א נייע זאך ? וואס איינער האט איצט געשריבן .?

ווילסט עס פארקויפן אלס אנטיק?
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
אוועטאר
יוסף פריעדמאן
שר שבעת אלפים
תגובות: 7415
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 4:31 am

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף פריעדמאן »

סאיז געלונגענע פייק ניוז.
כי לך טוב להודות

. ע . ע . ע . ש . ע . . ש . . ש . ע . ש . ש . ע ולשמחה נאה לזמר . ע . ע
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9580
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

יוסף פריעדמאן האט געשריבן:סאיז געלונגענע פייק ניוז.

ARE U SURE ITS FAKE
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
בשבילי נברא
שר תשעת אלפים
תגובות: 9222
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 18, 2010 10:53 am

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בשבילי נברא »

dovidal האט געשריבן:
יוסף פריעדמאן האט געשריבן:סאיז געלונגענע פייק ניוז.

ARE U SURE ITS FAKE

יא
ס'איז נתברר געווארן כמעט בברירות אז איינער האט דא געמאכט א גוט שטיקל פאטאשאפ דערמיט.
---
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35243
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

dovidal האט געשריבן:
יוסף פריעדמאן האט געשריבן:סאיז געלונגענע פייק ניוז.

ARE U SURE ITS FAKE

וואדען?

איר זיינט דאך ווייט פון א קטלא קניא, האט איר שוין געהערט פון אזא ספר?
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
גראמער
שר האלף
תגובות: 1201
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 11, 2016 8:21 pm

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גראמער »

בשבילי נברא האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:
יוסף פריעדמאן האט געשריבן:סאיז געלונגענע פייק ניוז.

ARE U SURE ITS FAKE

יא
ס'איז נתברר געווארן כמעט בברירות אז איינער האט דא געמאכט א גוט שטיקל פאטאשאפ דערמיט.


אז עס איז פאטאשאפ איז קלאר.
אוועטאר
יוסף פריעדמאן
שר שבעת אלפים
תגובות: 7415
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 4:31 am

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף פריעדמאן »

dovidal האט געשריבן:
יוסף פריעדמאן האט געשריבן:סאיז געלונגענע פייק ניוז.

ARE U SURE ITS FAKE

*100% זיוף.*

א. אין ספר כזה.
ב. הקטע בראש העמוד הוא ציטוט מאבן עזרא.
ג. הקטע שלאחריו המופיע בשם ספר החינוך לא קיים בכלל בספר החינוך אלא בא מספרי הליקוטים .
ג. הבית עליו מצולם הספר הוא ממוחשב בתלת מימד
כי לך טוב להודות

. ע . ע . ע . ש . ע . . ש . . ש . ע . ש . ש . ע ולשמחה נאה לזמר . ע . ע
אוועטאר
חסידא ופרישא
שר האלף
תגובות: 1569
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש יוני 13, 2020 6:48 pm
לאקאציע: אסאך פלעצער

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חסידא ופרישא »

איינער האט די דרשה פון ר' משה שאול קליין הושענא
?רבה ביינאכט
כתיבה וחתימה טובה!

מיין אימעל איז [email protected]
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9580
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

farshlufen האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:
יוסף פריעדמאן האט געשריבן:סאיז געלונגענע פייק ניוז.

ARE U SURE ITS FAKE

וואדען?

איר זיינט דאך ווייט פון א קטלא קניא, האט איר שוין געהערט פון אזא ספר?

איך זעה כסדר חידושים = חדשים לבקרים באמת
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9580
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

קבלתי זה באימיל
רשת סוערת: הציטוט מהספר העתיק על ביאת המשיח והקורונה - אמיתי או מזויף?
רבים התרגשו למראה צילום מספר עתיק – כביכול - בוא מתנבא מחבר הספר שמוצג כאילו יצא לאור לפני שנים רבות, על מגפת הקורונה ועל הישועה הגדולה שתבוא בשמיני עצרת. האם מדובר בנבואה אמינה או בזיוף ליצני?
מנחם פינס | כ"ב תשרי התשפ"א |10.10.20 19:40
share שתףווטסאפ

אא
רבים התרגשו היום למראה צילום מספר עתיק – כביכול - בוא מתנבא מחבר הספר שמוצג כאילו יצא לאור לפני שנים רבות, על מגפתהקורונה ועל הישועה הגדולה שתבוא בשמיני עצרת.
ראשית, כדאי תמיד בעת שמגיע העתק או ציטוט מספר כלשהו, בפרט העוסק בנבואות וכדומה, לבדוק קודם כל את אמינותו, לפני שמתרשמים מהדברים ובוודאי לפני שמעבירים הלאה.
לאורך כל הדורות היו אנשים שעשו מעשי ליצנות בזיוף ספרים שונים והיתול בציבור, ועוד יותר בתקופות בהם אנשים מבקשים להיתלות בכל בשורה טובה. כך גם בעידן הקורונה, מפעם לפעם "מתגלה" נבואה חדשה מספר "עתיק" שאינם אלא זיוף ליצני.


במקרה של נבואת השקר האחרונה, המזייף, הגדיל לעשות וניסה אף להראות צילום של הספר המקורי.
כנראה שהוא שכח את הכלל של "הרוצה לשקר ירחיק עדותו", היות והעיבוד הגרפי ניכר היטב, תוך שימוש בצורת עימוד מודרנית וגופנים שאמנם דומים לגופנים הישנים, אבל כל מי שמכיר מקרוב את עולם העיצוב והדפוס מזהה מיד את העובדה שמדובר בפונטים חדשים ואף בטכניקות עיצוב חדשות - כמו השימוש בהדגשת אותיות, דבר שלא היה קיים בדפוסי עבר.
גם אם היה מובא התוכן עצמו בלי הניסיון להביא צילום כביכול של ספר עלום ולא מוכר בשם "הררי קודש" , שבאורח פלא נראה כמו מבוסס על הפסוקים מתהלים שבמקרה הם הציטוט שבזיוף, הרי שהניסוח רחוק מאוד מלהיות כמו אלו המופיעים בספרי הקבלה, ואף מלא בשגיאות כתיב והקלדה שונות (וגם התעלמות מסוגיות שונות לגבי ביאת משיחבשבת).
כיהודים מאמינים, איננו זקוקים לזיופי נבואותכדי להאמין ולקוות בכל יום לגאולה השלימה.
ובעזרת השם, בקרוב ממש נזכה שאכן תקום ישועה גדולה ממש ממש בקרוב. "
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
אורח הכבוד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4428
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 27, 2016 10:21 am
לאקאציע: פרוזדור (עולם הזה)

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אורח הכבוד »

לעצט פארראכטן דורך אורח הכבוד אום פרייטאג אקטאבער 16, 2020 12:00 pm, פארראכטן געווארן 2 מאל.
שטייט (זוה''ק שמות) אַּז די בריונים פון אידן וועלן גיין מיט גוג ומגוג'ן אינאיינעם, לוחם זיין מיט'ן מלך המשיח,
דאָס איז דעס מיליטער! די זענען אויסגעשולט געוואָרן, די וועלן גיין קעגן מלך המשיח לוחם זיין!


רביה''ק זי''ע נשא תשכ"ז
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35243
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: דרשות חיזוק והתעוררות, וגם ציטוטים מספה"ק בענין מגיפה.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

פון ראב"ד הגה"צ ר"מ שטערנבוך
אטעטשמענטס
פרשת-בראשית-תשפא11.jpg
פרשת-בראשית-תשפא11.jpg (302.5 KiB) געזען 2263 מאל
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
yid
שר האלף
תגובות: 1876
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 08, 2011 6:37 pm

הרה"ג ר' אברהם שארר שליט"א מיר זענען אין גלות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך yid »

הרה"ג ר' אברהם שארר שליט"א
מיר זענען אין גלות

https://www.dropbox.com/s/wz712xko50qn8 ... r.mp3?dl=0
שרייב תגובה

צוריק צו “קאראנא וויירוס”