והנה כעת נעמוד על עוד מנהג אשר נהגו בו רבותינו נשיאנו, והוא מנהג קדוש ועליון להגידו דווקא בצוותא, ודבר זה מצאנו אותו שכך נהג כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע לומר פסוקים של "ויתן לך" במוצ"ש יחד עם בנו הרבי הריי"צ כאשר שניהם מתפללים בצוותא באותו סידור, וכפי שהעיד החסיד הדגול הרב ישראל נח בליניצקי ז"ל אשר בסוף ימיו ישב בישיבת תו"ת ליובאוויטש ברינוא בצרפת מקום אשר זכיתי ללמוד בו.
וכן נהג אביו של הרבי הרה"ק הרב לוי יצחק ז'צ"ל לומר "ויתן לך" במוצ"ש יחד עם עוד אחד, וכפי שהעיד החסיד הדגול הרב נחום הלוי לאבקובסקי ז"ל אשר בסוף ימיו ישב בישיבת תו"ת ליובאוויטש ברינוא בצרפת.
ומצינו שהרבי בעצמו העיד "אשר פעם בפטרבורג עמדתי מן הצד, וכ"ק מו"ח אדמו"ר קראני בשמי שאגש לומר עמו "ויתן לך" מתוך סידור אחד", ודברים אלו הובאו בספר המלך במסיבו (חלק ב' עמ' לט) וע"ש.
והנה גדולה מזו זכינו אשר הרבי בעצמו הסביר טעם אמירתה בצוותא דווקא, והובאו הדברים בשיחה של שבת תשובה תשל"ט (שח"ק תשל"ט ח"א עמ' 52) "הנה בהנוגע לאמירת "ויתן לך" רואים דבר פלא בהנהגת רבותינו נשיאנו, שהיו משתדלים לומר "ויתן לך" עם עוד אחד (איני יודע הטעם בזה אם זה כדי שיוכלו לומר "ויתן לך" – לשני, וכן לשמוע מהשני "ויתן לך", או טעם אחר) עד שראו כמה פעמים (ומסתמאס ראו אחרים ג"כ) שאפילו בזמנים שזמנו של כ"ק מו"ח אדמו"ר היה מחושב ביותר, היה נשאר אחרי ההבדלה, והיה מביט בסידור ביחד עם עוד אחד או עם כמה, והיה אומר "ויתן לך" מתחלתו עד גמירא", עכלה"ק של הרבי.
מכאן רואים עד כמה חשובה אמירתה בצוותא כי אמירת ויתן לך היא קודם כל כדי שיוכלו לומר ויתן לך – לזולת, שהקב"ה יתן לזולת העומד לידו, וגם לשמוע ויתן לך – מהזולת, ואף שהדבר לפעמים לוקח יותר זמן הנה למדנו מהסיפר עם הרבי הריי"צ עד כמה עמד והקפיד עד מאד לעשותו מתחילתו ועד סופו עם עוד אחד או עם כמה ולא להגידו לבד.
ובאמת הנהגה זו של רבותינו נשיאנו וכך מנהג חב"ד להגידו בצוותא ובאותו סידור היא הנהגת הצדיקים וקדושי עליון, וכפי שנהג הגה"ק ר' מנחם מענדל מרימנוב זי"ע להגידו ביחד עם עוד אחד ושכן הובא בספר טעמי המנהגים (אות תו) וע"ש. וכן הובא בספר סגולת ישראל (מערכה פ) שהובא משמו של הגה"ק מרימנוב זי"ע, להקפיד לומר "ויתן לך" יחד עם עוד אחד, והיא סגולה גדולה לפרנסה לומר בכל מוצ"ש "ויתן לך". והנה בטעם הדבר, ראיתי באגרא דצבי (הגהות על אגרא דפרקא), שכתב על פי מה שכתב באגרא דפרקא (אות רנ"ט), דבקריאת התוכחה יש להקפיד שלא יעמוד ליד הבעל קורא או סמוך לו או נגדו אדם אחר, דח"ו יכול לינזק, ואם כן הוא בקריאת התוכחה, ודאי דמדה טובה מרובה, ולכך מוטב שיושיב את חבירו לנגדו ויחול ברכת ויתן לך על כל אחד.
והנה מצאנו עוד שכך נהג הגה"ק משינווא זי"ע אשר היה מהדר להגיד "ויתן לך" עם עוד אחד וגם שיהיה כהן, וכן הובא בספר דברי יחזקאל (עניני שבת), שטוב יותר שאחד שאומר עם חבירו ויתן לך טוב שחבירו יהיה כהן, שבכך יחולו עליו ברכת כהן. וראיתי הסבר יפה על מנהג זה, דהנה יעקב אבינו נטל הבכורה מעשיו, וכדברי חז"ל דהיו הבכורים משמשים בעבודת בית המקדש, ואמר יעקב לא יהא רשע זה עובד עבודה, ולכך קנה ממנו הבכורה, ובזה שקנה הבכורה, אמר יעקב ליצחק אנכי עשיו בכורך, כי הוא הבכור, הרי דיעקב היה ככהן שעושה העבודה כיון שהוא הבכור, ועתה שנטל הברכות אמר עשיו ויעקבנו זה פעמיים, שעל ידי קניית הבכורה זכה לברכת אביו, לכך נהג לומר ויתן לך שהם הברכות שקיבל יעקב, עם כהן, לרמז על זה שגם יעקב היה ככהן העובד עבודה בבית המקדש.
הנגיד ר' מתתיהו גראזינגער פון א''י, מנכבדי ונגידי חסידות ויז'ניץ, מאכט יעצט חתונה אן אייניקל ''אין גריכנלאנד'', צוליב די קאראנע באגרעניצונגען אין א''י.
אויפן וועג צום חופה איז מען געגאנגען אויף אזא בריקל העכערן סווימינג פול, און בשעת די חתן און שושבינון זענען געווען דערויף, איז די בריקעלע העכער די סווימינג פול איינגעפאלן.
טייל געסט זענען אריינגעפאלן און נאס געווארן, אבער ברוך ה' אז יעדער איז בשלום.