האלב טויט האט געשריבן:בס"ד
מילה (WORD) איך נאמרת: מילים או מילות?
רבים הטועים כי הדבר תלוי בלשון זכר/נקיבה. אך האמת היא, שלפי כללי הדקדוק נחלקות כל המילים בלשון רבים - הן לשון זכר והן לשון נקיבה (עי' באבן עזרא תחילת פרשת שמות) - לשתי קבוצות: המילים בקבוצה א' מסתיימות עם האותיות 'ים' ובקבוצה השניה 'ות'.
להלן כמה מילים לדוגמא:
שם (לשון זכר) = שמות, מנורה (לשון נקיבה) = מנורות, שלחן (לשון זכר) = שלחנות, בן (לשון זכר) = בנים, אשה (לשון נקיבה) = נשים, אב (לשון זכר) אבות, תהלה (לשון נקיבה) = תהילים/תהילות, מחנה (לשון זכר ונקיבה) = מחנות, שנה (לשון נקיבה) = שנים, קיר (לשון זכר) = קירות.
בנ"ך (הרבה פסוקים באיוב ופסוק אחד בדניאל) מוצאים אנחנו: מלים, במילים, מלין, במלין - הכול עם נטיית 'ים/ין'.
בספרי רז"ל (קדמונים, שו"ע ופוסקים, ספרי דקדוק, ספרי שו"ת וספרי חסידות) נמצא הביטוי "פירוש המילות" עם הנטייה 'ות'.
הוי אומר: לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד.
וכל זה נובע מהסיבה הפשוטה - המילה "מילה" היא במקור לא מילה עברית אלא ארמית (בה היא נכתבת "מילא" כדרך הארמית בתוספת אל"ף אחרי השורש "מיל"). ליתר דיוק - זה הוא התרגום הארמי המדויק של המילה העברית "דבר".
בארמית היא בעלת מין זכר ולכן לשון רבים שלה הוא "מילין" או "מיליא" (ולא "מלוות" או "מלוותא"), אך לעברית היא נכנסה בצורת "מילה" והדבר הקנה לה מין נקבה (אף שהיא חלקית שמרה על לשון רבים "מילים" כירושה מהמקור הארמי במקביל לצורה העברית "מילות").
מענין לציין שגם בארמית יש צורת נקבה למילה "מילה" והיא - "מילתא".