סטרעטענער אייניקל האט געשריבן:נולד בשנת תרי"ח בעיר ראגאטשאוו לאביו רבי אפרים פישל שהיה מחסידי ליבאוויטש. בהיותו ילד בירכו האדמו"ר הצמח צדק ב" לומדות".
מגיל צעיר נראו אצלו כשרונות עצומים בלימוד. אביו שלחו ללמוד אצל רבי יוסף בער סאלאווייטשיק מבריסק שהיה אז בסלוצק, ולמד גם עם בנו רבי חיים.
אח"כ למד אצל המהרי"ל דיסקין זי"ע בשקלאוו. הרבנית שלו היתה ממשפחת גארפינקל מווארשא. רבי שלמה זלמן מקאפוסט מינהו לרב החסידים בדווינסק. הוא היה גאון הגאונים והיה מיחידי הדור בידיעת כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה.שיטתו מזכירה את שיטת הגר"ח: ירידה לעומק המושג, וחלוקת הדין לגורמיו. דרכו בלימוד התורה היתה מופלאה : כל התורה כולה היא ענין אחד, וממילא אפשר להראות איך הכל קשור אחד עם השני. ענה תשובות לאלפים לשואלים אותו, ונודע בהתמדתו העצומה בתוה"ק. ספריו: " צפנת פענח " שו"ת , ועה"ת. הם מלאים כולם ב "עיין'ס" רבים שמציין בהם לכל התורה כולה, והוקם מכון שעוסק בפיענוחם.
חתניו : רבי ישראל אבא ציטראן, ורבי אבא דוד גאלדפיין שהיה רב במאסקווא. הם נפטרו לפני המלחמה, אבל נשיהם ובניהם נהרגו עק"ה.
זי"ע ועכ"י.
אינעם ארטיקל אין 'אוצרות' חדשי אדר-ניסן דהאי שתא איבער דעם פולמוס החליצה פון ניו יארק, ווערט אויך דערמאנט אז אויסער דעם דערמאנטן הרב ציטרון-קטרוני האט דער ראגאטשובער געהאט נאך אן איידעם בשם ר' אבא דוד גאלדפיין דארט איז אבער נישט דערמאנט געווארן צו דער איידעם האט געהאט קינדער, דער ערשטער איידעם האט זיכער נישט קיין קינדער, דאס ווייב האט דאך געברויכט נעמען חליצה פון די ברודער איר מאן, וואס איז נישט צושטאנד געקומען ווייל זיי זענען געווען פריי.
אט איז א באשרייבונג אין א צייטונג בשם 'דאר היום' צו די פטירה פון הרב גאלדפיין, אין דעם ארטיקל ווערט דערמאנט אז בשעת פטירתו האט הרב גאלדפיין איבערגעלאזט צוויי זון, דאס איז פאר מיר א חידוש אז דער ראגאטשובער האט געהאט אייניקלעך.