ר' מרדכי ווילליגער זצ"ל - תלמיד חביב של העצי חיים זי"ע - ב' אדר ב' תשנ"ה

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

ר' מרדכי ווילליגער זצ"ל - תלמיד חביב של העצי חיים זי"ע - ב' אדר ב' תשנ"ה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער זצ"ל, הי' תלמיד מובהק וחביב למרן בעל העצי חיים מסיגיט זי"ע, ולמד אצלו כמעט י"א שנה, נשא בת הרה"ח ר' בנימין פערלשטיין ז"ל ממונקאטש,
בשנת תרצ"ח נתיישב "בהאיסט סייד" שבארה"ב. זכה להקים משפחה לתפארת בארה"ב, חיבר ספרים פרדס מרדכי עה"ת ומועדים, אוצר הש"ס, קובץ התוס', תפילת מרדכי, ועוד בכת"י, זכה לקירבה יתירה אצל גדולי ומאורי הדור, וגם זכה שספריו נתעטרו בהסכמת ובברכת גדולי הדור.
נפטר בשם טוב והוא בן תשעים ותשע ב' אדר ב' תשנ"ה, והובא למנוחות בהר המנוחות ליד חלקת הרבנים.

לתולדתיו

חלק א'

ביום א' לפרשת וירא, ט' לחודש מרחשון בשנת תרנ"ו נולד הילד מרדכי בישוב בישטינע , מחוז מארמארוש סמוך להעיר חוסט במדינת אונגארען, להוריו הרב החסיד ר' משה ז"ל ולאמו מרת רחל לאה ע"ה ווילליגער . רבי מרדכי הי' הילד השישות במשפחתו.

הברית התקיימה ביום א' לפרשת חיי שרה בעיר בישטינע, [משפחת הרה"ח ר' משה ווילליגער ז"ל גרו בסיגעט, ר' משה שהי' שהי' ת"ח ויר"ש, הי' בקי בהרבה לשונות ובחוקי המדינה והי' נכבד בעיני השרים והמדינה, עסקיו היתה כמנהל חשבונות, וניהל חשבונות של כמה עסקים של בעלי בתים נכבדים, והסיבה שהגיע לבישטנע היתה מפני שהי' ב' בעלי בתים שהי' שותפים במסחר גדול, והי' צריכים למומחה גדול שיסדר להם את החשבונות להמכס... וע"כ בקשו ממנו לעבור לבישטינע לזמן קצר, ואז כשהי' שם נולד לו כמה ילדים וג"כ הרב מרדכי זצ"ל.] להברית הגיע בעל הקדושת יו"ט זצ"ל מסיגעט הסמוכה להיות הסנדיק. כמה ימים לפני הברית, הציע אשתו של הרב משה שמכיון שנולד הבן בבישטנא מקום מנוחתו של הרה"ק רבי מרדכי'לע נאַדבורנא זי"ע . [שנסתלק א' סוכות תרנ"ה] וזכינו ג"כ להסתופף בצילו, ולדור בחצר אחת עמו וקירב אותנו, ע"כ רצוני שיקראו שמו בישראל בשם 'מרדכי', אבל הרב משה לא רצה מתחילה לשמוע בקולה באמרו שאע"פ שהי' קדוש עליון, אבל אין לנו שייכות להגזע של נדבורנא, אנחנו סיגוט'ער חסידים ולא נדבורנא'ער חסידים, אבל היא התעקשה שלכה"פ כשיגיע בעל הקדושת יו"ט להיות הסנדיק ישאל חוות דעתו בזה. הרב משה הלך לתכנת הרכבת לקדם פניו של הקדיו"ט, כשירד הקדיו"ט מהרכבת והיו בדרך להברית שאל הקדוי"ט לרב משה ז"ל אודות איזה שם לחיים רוצה ליתן לבנו הילד, ענה לו הר' משה שרצה לדבר מזה עם הרבי, שמכיון שאשתי רצה ליתן השם מרדכי ע"ש הרה"ק ר' מרדכי מנאדווארנע זצ"ל, א"ל בעל הקדיו"ט איך האב אויך אזוי געטראכט"... ואין לך להסתפק בזה ליתן השם מרדכי, לזכר הצדיק ר' מרדכל'ע נאדבוערנער, כי הי' "אן אפענער בעל רוה"ק" עכלה"ק. ור' משה סיפר שהיתה גם מצד בעל הקדוי"ט רוה"ק שאשתו הצדיקות מרת רחל לאה ע"ה השתוקקה מאוד ליתן להבן השם של מרדכי ותהי' לפלא.

ושמעתי מהרה"ג ר' חיים צבי ווילליגער ז"ל בנו של הרב מרדכי זצ"ל ששום אחד מנכדיו של הרה"ק ר' מרדכי מנאדווערנער זי"ע קראו להם בשם 'מרדכי' לבד רק ג"כ בתוספות שם, אבל אביו הרב מרדכי הי' הראשון שנתנו לו השם מרדכי בלי תוספות שם, והתבטא וכנראה של הזיק לאריכות ימים...

ובדרך אגב הרה"ק רבי מרדכי לייפר מנדבורנה זי"ע ניתן לו שמו ע"י דודו של אביו, הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זי"ע, שאמר לרבי יששכר דב ברצ'ה לקרוא לתינוק על שם הרה"ק רבי מרדכי מקרמניץ זי"ע. רבי מאיר'ל פרימישלאנער התבטא פעם לרבי ר' בערצא, (אביו של רבי מרדכי'לע נדבורנא) בזה"ל: "איך האב געזען דיין זון מרדכי'לע, און זיין קלסתר פנים איז ממש גלייך צו מיין רבי'נס, הרב הקדוש רבי מרדכי מקרעמניץ זי"ע". רבי מאיר'ל פרימישלאנ'ער קרא לו בשם: "מרדכי היהודי", באמרו ששורש נשמתו מנשמת מרדכי הצדיק.
לעצט פארראכטן דורך מגיד מרדכי אום דאנערשטאג יאנואר 09, 2014 5:20 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

באקאנטער בילד פין הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער זצ"ל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

דער בילד איז ווען הרב מרדכי איז געווען אין זיין עלטערע יארען בערך 90 יאהר אלט
אטעטשמענטס
הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער זצ"ל נפטר ב' אדר ב' תשנ"ה
הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער זצ"ל נפטר ב' אדר ב' תשנ"ה
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

חלק ב'
גידילו:
הילד מרדכי כבר מילדותו הי' ניכר עליו שעומד לגדלות, כשהי' ילד למד בהת"ת בהעיר סיגעט, וכשנעשה בר מצוה הלך ללמוד אצל בישיבת הגאב"ד דחוסט בעל ערוגת הבושם זצ"ל.

ואח"כ כשהי' בחור בגיל י"ד שנים הלך ללמוד אצל הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים בעל העצי חיים זצוק"ל. העצ"ח קירבו מאוד מיד כשהגיע לישיבה. והרב מרדכי זכה עלה ונתעלה עד שקיבל התיאור של "ראש הישיבה", שהי' מיוחד להבחור היותר חשוב בהישבה. העצי חיים זצוק"ל הי' מחשיב אותו לאחד מתלמידים החשובים והמקורבים ביותר.

אצל העצי חיים הי' תקנה שלהשלחן הטהור בליל ש"ק לא הי' כל התלמידים רשאים לבא, רק הי' מחלקים בין התלמידים כל שבוע מי שיכול לבא, אבל צוה העצי חיים שהבחור מרדכי שהי' אז עדיין צעיר לימים ישתתף בהשלחן הטהור בכל ליל ש"ק ושיעמוד בצד ימינו, וצוה לו שלא יתן מקומו לשום אדם שבעולם אפילו לאיזה רב או אדמו"ר, והסביר העצ"ח הסיבה שרוצה שהבחור מרדכי ישתתף בכל שבוע בשלה"ט זהו משום דכשהבחור מרדכי בא לשה"ט אז הוא "מער ראויג" (יותר רגוע) [משום שהעצי חיים הי' מחדש כמה פעמים ד"ת באמצע אמירת התורה] ואמר שאם הבחור מרדכי הוא שם אז הוא מובטח שלא ישכחו הדברי תורה שאומר בליל ש"ק, אע"פ שהעצ"ח הי' בעל זכרון נפלא כידוע.

סיפר הטענקער רב זצ"ל הרה"ג רש"ז פריעדמאן זצ"ל דכשהי' בחור צעיר ובא להבחין להתקבל בהישיבה של העצ"ח, אחר שראה הישיבה אמר להעצ"ח שרואה שיש ב"ה חברה טוב, ענה לו העצ"ח אתה חושב שזה טוב היית צריך להיות כאן כשהראש הישיבה הרב מרדכי הי' כאן.

וג"כ סיפר הרב הנ"ל דכשהוא בא ללמוד אצל העצ"ח אז הי' ר' מרדכי כבר לאחר חתנותו והי' גר במונקאטש, ופעם אחת אמר העצ"ח וזל"ק "איך האב הנאה פין די תלמידים פין זיער בקיאות אבער אמאל האב איך געהאט א תלמיד ר' מרדכי וואס איז געווען אוסגעוונטליך בבקיאות ובחריפות והבנה וואס איז כמעט נישט בנמצא עכ"ל.

ר' מרדכי למד בהישיבה דסיגעט כמעט י"א שנים.

כל ימיו הי' מקושר ומעודד עם רבו העצי חיים זצוק"ל אף לאחר פטירותו בכל עת מוצא הי' מזכיר ד"ת ועובדת מרבו.

ר' מרדכי זכה לתשובה שנדפס בשו"ת עצי חיים, כתב העצ"ח בזה"ל [התיאורים הם מהעתק מהכת"י ששלח העצ"ח, בהשו"ת שנדפס הוציאו התיאורים כידוע שכן עשו הרבה מחברים מפני כמה טעמים] לכבוד תלמידי חביבי החריף ובקי משנתו זך ונקי כש"ת מו"ה מרדכי ווילליגער נ"י וחותם וז"ל ידושה"ט שתעלה מעלה מעלה לשם ולתפארת בכל הענינים. חיים צבי טייטלבוים האבדק"ק סיגעט והגליל, ד"ש לכבוד אביך ידידי המפואר וכו' מו"ה משה נ"י ולכבוד בניו ידידיי נ"י עכ"ל, ועוד כתב לו תשובה שנמצא בכת"י שלו בענין אבלות וכותב לו וז"ל "כבוד תלמידי ידידי הרבני המופלג בתורה ויראה חריף ובע"כ מו"ה מרדכי ווילליגער נ"י, וחותם ידודו"ש באהבה רבה חיים צבי טייטלבוים עכדה"ק"

במכתב ששלח העצי חיים זצ"ל להגאון ר' אלטיר שאול פפעפפער אבד"ק בית המדרש הגדול א"א בנוי יארק כתב וז"ל אחדשת"ה הננו בזה לבקשו ע"ד אשר אברך אחד והוא מתלמידי החבובים (כוונתו להרב מרדכי) ומופלג בתורה ויראה ויקר רוח, וכו' והוא ת"ח מופלג וראי לאיצטלא דרבנן כם לפי האמת וכו' וחותם שמו הקדוש.

במכתב קודש שכתב בן העצי חיים הרה"ג רבי יקותיאל יהודה מסיגעט זי"ע הי"ד להגה"ח רבי יהודה לייב צירלסון הי"ד ז"ל מקעשינוב כותב בזה"ל כבוד ידידי הרב המאה"ג חריף ובקי טובא מו"ה מרדכי ווילליגער נ"י מילדי פה עירנו יצ"ו תלמיד מובהק וחביב של כ"ק אאמו"ר מרן הגה"ק זצללה"ה וכו' ובטח כי תלמיד חביב שלו ג"כ יהי' נחשב בעיניו.

בהסכמה על ספר פרדס מרדכי כתב חדב"ן העצ"ח הרה"ג ר' חיים יצחק אייזיק הלברשטאם זי"ע הי"ד אבדק"ק סלאטפינא והגליל יצ"ו ...אעפ"כ מחמת שמכיר אנכי את הרב הנ"ל מנעוריו ששיקד על דלתי התורה והיראה ומחדש חידושים הראוים לאומרם.
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

איך וועל בל"נ ממשיך זיין צו שרייבען מער תולדות פין הרב מרדכי זצ"ל, אבער ביז דערווייל וועל איך ברענגען פין א ארטיקעל אין "דער איד" געשריבען דורך צמ"ס הרב אהרן פרידמן שיחי' וואס ער האט באשריבען אפאר יאהר ציריק אין דער אידשע שפראך.

איינער פון צווישן די תלמידים מובהקים פונעם עצי חיים זי"ע איז געווען מיין עלטער פעטער הגאון רבי מרדכי ווילליגער ז"ל, וועלכער איז געווען אַ מחבר פון פילע ספרים און ער האָט שפּעטער געוואוינט לאַנגע יאָרן אין אַמעריקע.

רבי מרדכי'ס פאָטער מיין עלטער זיידע הגה"ח רבי משה ווילליגער ז"ל איז געווען פון די חשובי העיר סיגעט – אַ תלמיד מובהק פון מרן הקדוש בעל ייטב לב זי"ע – באַקאַנט אַלס אַ תלמיד חכם ומופלג און בעל מדות, און אויך געשעצט בעיני השרים והמדינה. דער פאָטער פון רבי משה איז געווען הגאון רבי יצחק זאב, און זיין ווייב ע"ה איז געווען אַ טאָכטער פון ר' מנחם אדלער ז"ל, פון די גדולי וחשובי עיר סיגעט, שטאַרק מקושר צו מרן הגה"ק בעל ייטב לב זי"ע.

ר' מרדכי איז געווען אַ תלמיד און געלערנט אין די ישיבה פון מרן הגה"ק בעל עצי חיים זי"ע וועלכער האָט אים שטאַרק מקרב געווען פון דעם טאָג אָן ווען ער איז אָנגעקומען אין די ישיבה. באַלד ווען ער איז אַריין האָבן די תלמידים אויפגעפּאַסט אַז ער וועט אויסשטייגן צו גרויסע זאַכן. און ער איז טאַקע שטאַרק געשטיגן אין די ישיבה, ביז ער האָט באַקומען דעם טיטול "ראש הישיבה", וועלכע איז געווען באַשטימט פאַר'ן חשוב'סטן בחור פון די גאַנצע ישיבה.

דער עצי חיים זי"ע האָט אים זייער געשעצט אַלס איינער פון די חשוב'סטע און נאָנטסטע בחורים. אַ שטייגער: ביים עצי חיים איז געווען אַ תקנה אַז ביים שלחן הטהור פרייטאָג צו נאַכטס האָבן נישט געמעגט קומען אַלע תלמידים, נאָר מען פלעגט זיך איינטיילן צווישן די תלמידים, יעדע וואָך האָט אַן אַנדערער געקענט קומען. אָבער דעם בחור מרדכי, וועלכער איז נאָך אין אָנהויב געווען זייער יונג, האָט דער עצי חיים געהייסן ער זאָל זיך יאָ באַטייליגן יעדע וואָך ביים טיש פרייטאָג צו נאַכטס, און ער זאָל אפילו שטיין ביי זיין רעכטע האַנט. ער האָט אָנגעזאָגט מען זאָל נישט אַוועקגעבן זיין פּלאַץ פאַר קיינעם אפילו נישט פאַר אַ רב צי פאַר אַ רבי'ן. דער עצי חיים האָט מסביר געווען אַז די סיבה וואָס ער וויל דער בחור מרדכי זאָל זיין יעדע וואָך ביים טיש, איז ווייל ווען מרדכי איז דאָרט איז ער "מער רואיג". (דער עצי חיים פלעגט אינמיטן זאָגן תורה מחדש זיין עטליכע מאָל אַנדערע חידושים, און ער האָט געוואוסט אַז אויב דער בחור מרדכי איז דאָרט וועט ער זיכער נישט פאַרגעסן די דברי תורה פרייטאָג צו נאַכטס, כאָטש דער עצי חיים אַליין איז דאָך געווען דער געוואַלדיגער בעל זכרון נפלא, כידוע).

צווישן די כתבי יד וואָס ר' מרדכי האָט זיך פאַרשריבן, טרעפט מען טאַקע רשימות וואו ער האָט זיך פאַרצייכנט מערערע דברי תורה וואָס ער האָט געהערט פון זיין רבי'ן דער עצי חיים. מען זעט דערפון באַשיינפּערליך ווי ווייט ער האָט געהערט און פאַרשטאַנען די ד"ת בדיוק נאָך אַלס יונג בחור, און די כתבים זענען פיל מאָל ממש אַקוראַט צו דאָס וואָס איז געדרוקט אין ספה"ק עצי חיים. – צווישן די כתבים זענען פאַראַן אויך פיל דברי תורה, הערליכע געדאַנקען, וואָס זענען נאָך ביז היינט נישט געדרוקט געווען, און מיר האָבן אויך אַראָפּגעברענגט אינעם מאמר עטליכע פון זיי.

הגה"צ דער טענקער רב זצ"ל האָט דערציילט אַז ווען ער איז געווען אַ יונגער בחור און ער איז זיך געקומען פאַרהערן ביים עצי חיים מען זאָל אים אָננעמען אין די סיגעטער ישיבה, האָט ער נאָכ'ן זען די ישיבה זיך אָנגערופן צום עצי חיים אַז ער זעט דאָ ב"ה אַ גוטן עולם. האָט אים דער עצי חיים געענטפערט: דו מיינסט דאָס איז גוט? וואָלסט געדאַרפט זיין דאָ ווען דער ראש ישיבה ר' מרדכי איז דאָ געווען...
נאָך האָט דער טענקער רב דערציילט אַז ווען ער איז געקומען לערנען ביים עצי חיים איז שוין ר' מרדכי ווילליגער געווען נאָך זיין חתונה און ער האָט דעמאָלט געוואוינט אין מונקאַטש, אַמאָל האָט דער עצי חיים געזאָגט בלשון קדשו: "איך האָב הנאה פון די תלמידים פון זייער בקיאות אָבער אַמאָל האָב איך געהאַט אַ תלמיד ר' מרדכי וואָס איז געווען אויסערגעווענליך אין בקיאות, חריפות און הבנה, וואָס איז כמעט נישט בנמצא".

ר' מרדכי האָט געלערנט אין די סיגעטער ישיבה כמעט עלף יאָר, און כל ימיו איז ער געבליבן מקושר און דבוק מיט זיין גרויסן רבי'ן דער הייליגער עצי חיים זצוק"ל, אויך לאחרי פטירתו, ווען ער האָט געקענט האָט ער דערמאַנט דברי תורה און עובדות פון מורו ורבו זי"ע.

ר' מרדכי האָט זוכה געווען צו אַ תשובה וואָס איז געדרוקט אין שו"ת עצי חיים (או"ח סימן כ"ד) וואו דער עצי חיים שרייבט: "לכבוד תלמידי חביבי החריף ובקי משנתו זך ונקי כש"ת מו"ה מרדכי ווילליגער נ"י", און ער שרייבט אונטער: "ידושה"ט שתעלה מעלה מעלה לשם ולתפארת בכל הענינים. חיים צבי טייטלבוים האבדק"ק סיגעט והגליל. ד"ש לכבוד אביך ידידי המפואר וכו' מו"ה משה נ"י ולכבוד בניו ידידיי נ"י".
נאָך אַ תשובה איז פאַראַן וואָס דער עצי חיים האָט אים געשריבן וואָס איז נאָך בכת"י און עס רעדט זיך בענין אבילות, וואו ער שרייבט אים בזה"ל: "כבוד תלמידי ידידי הרבני המופלג בתורה ויראה חריף ובע"כ מו"ה מרדכי ווילליגער נ"י", און ער שרייבט אונטער: "ידודו"ש באהבה רבה חיים צבי טייטלבוים".
ר' מרדכי איז שפּעטער געגאַנגען קיין מונקאַטש, וואו ער איז געוואָרן אַן איידעם ביי הרה"ח ר' בנימין פּערלשטיין ז"ל, ווען ער האָט זיך באַזעצט אין מונקאַטש האָט דער עצי חיים געזאָגט צום מנחת אלעזר: "איך האָב אים נישט אַוועקגעגעבן צו אייך, נאָר אַוועקגעבאָרגט".

עס איז פאַרבליבן אַ בריוו (געדרוקט אין קובץ נחלת צבי חט"ו עמ' קצ) וואָס דעם עצי חיים'ס זון הגה"צ רבי זלמן לייב זצ"ל הי"ד אבד"ק סיגוט האָט געשריבן אין שנת תפר"ח צו הגה"ח רבי יהודה לייב צירלסאָהן הי"ד ז"ל פון קעשינוב, וואו ער בעט אים צו געבן אַן הסכמה אויפ'ן ספר פרדס מרדכי פון הגאון רבי מרדכי ווילליגער ז"ל, וואו ער ברענגט אַרויס צווישן איבעריגס: "כבוד ידידי הרב המאה"ג חריף ובקי טובא מו"ה מרדכי ווילליגער נ"י מילידי פה עירנו יצ"ו תלמיד מובהק וחביב של כ"ק אאמו"ר מרן הגה"ק זצללה"ה וכו', ובטח כי תלמיד חביב שלו ג"כ יהי' נחשב בעיניו".

מחמת צוק העתים וואָס רבי מרדכי מיט זיין משפחה האָבן פאַרלוירן זייער מקור הפרנסה, איז ער געווען געצווינגען שפּעטער אַרויסצוקומען קיין אַמעריקע, וואו ער האָט זיך באַזעצט אויף דער דעמאָלטדיגער אידישער איסט-סייד. שפּעטער איז ער געווען פון די רבני ומרביצי תורה אין ביהמ"ד תורה ודעת אין ברוקלין. פון דאָ פלעגט ער שיקן אַסאַך אייגן געלט און וואָס ער האָט געזאַמלט פאַר רבנים און אדמורי"ם און אייראָפּע. ער האָט אינאיינעם מיט אַנדערע יחידים געגרינדעט די "הסתדרות תלמידי אונגאַרן", וואָס האָט געשיקט בימים ההם טויזנטער דאָלער פאַר אַלע אונגאַרישע ישיבות, ובפרט האָט ער געשיקט קיין סיגעט. באַזונדער האָט ער אַלע יאָרן אָנגעהאַלטן זיין קשר מיט'ן סיגעטער הויף, ספּעציעל נאָך די ביטערע מלחמה ווען מרן רבינו הגה"ק הברך משה זי"ע איז געקומען קיין אַמעריקע איז ער געווען פון די עמודי התווך פון די סיגעטער קהילה.

ר' מרדכי האָט זוכה געווען צו אַ געוואַלדיגן אריכות ימים בצלילות הדעת, ער איז נפטר געוואָרן שב"ק פרשת תרומה תשנ"ה אין עלטער פון 99 יאָר, און ער איז געקומען לקבורה אין ירושלים אויפ'ן הר המנוחות אין חלקת הרבנים.

פון ר' מרדכי וויליגער האָט מען שטענדיג געהערט וואָס ער האָט געהאַט געזען ביי זיין הייליגן רבי'ן דער עצי חיים, און ער האָט עס איבערגעזאָגט, אפילו זייענדיג בערוב ימיו, שוין אין די הויכע תשעים, מיט אַ זעלטענער פרישקייט.

יעצט שטייענדיג ערב די יאָרצייט פון עצי חיים זי"ע איז פּאַסיג צו דרוקן עובדות וענינים וואָס ר' מרדכי וויליגער האָט דערציילט אָדער זיך פאַרשריבן פון זיין גרויסן הייליגן רבי'ן דער עצי חיים, וואָס ער האָט צוגעזען, בייגעוואוינט און קולט געווען במחיצת קדשו. דער גרעסטער טייל פון דעם אַרטיקל איז פון כתבי יד און תורה'ס וואָס ר' מרדכי האָט זיך פאַרצייכנט און עס איז פאַרבליבן למשמרת. עס ווערן לעצטנס וועכנטליך געדרוקט אינעם תורה-בלעטל מעדני מרדכי, וואָס ווערט אַרויסגעגעבן דורך די קינדער און אייניקלעך פון מיין פעטער ר' מרדכי ז"ל. עס קומט זיך טאַקע אַ דאַנק פאַר די משפחה קינדער און אייניקלעך, און בפרט די וואָס געבן זיך אָפּ מיט'ן מסדר זיין און אַרויסגעבן די כתבים, און מיר האָבן עס מעתיק געווען געווען אַקוראַט אין אַ לייכטע אידישע איבערזעצונג, עס זאָל נישט פאַרלירן פון איר אָרגינאַליטעט. אין צוגאָב זענען אויך דאָ נאָכגעברענגט אַנדערע סיפורים פון פאַרשידענע ערטער, סיי פון זיינע אייגענע פילע רייכע ספרים, אָדער פון ספרי תולדות הצדיקים ווי שיח זקנים, וועלכע ציטירן מעשיות גענוי ווי ר' מרדכי האָט זיי עס דערציילט.

ווי פאַרשטענדליך זענען אויך זיכער דאָ סיפורים וואָס זענען שוין באַקאַנט אָדער טיילווייז מפורסם, אָבער עס האָט פאָרט אַ באַזונדערע חשיבות צודרוקן די מעשיות פון דעם זעלבן מקור, וועלכער איז ווי געזאָגט געווען אַזאַ תלמיד מובהק וחביב ביים הייליגן עצי חיים זי"ע, און איבערגעבן די מעשיות לויט ווי ער האָט עס צוגעזען און אָפּגעלערנט. (און מיר האָבן עס טאַקע מעתיק געווען אין זיין שפּראַך, אויף אידישע איבערזעצונג).

איך האָב נאָך די חתונה געוואוינט אין מונקאַטש, אָבער צוליב דעם מצב הפרנסה און דעם אַנטיסעמיטישן גייסט, האָב איך באַשלאָסן צו פאָרן קיין אַמעריקע זוכן דאָרט פרנסה און שפּעטער אַריבערפירן די משפחה.

איך פלעג פאָרן צום רבי'ן אויף יום טוב. אין די לעצטע יאָרן פאַ דער רבי איז אַוועק פון דער וועלט, בין איך דאָרט געווען תשרי, און מוצאי סוכות ווען איך בין אַריין צום רבי'ן זיך געזעגענען, האָב איך אים געזאָגט אַז איך וויל פאָרן קיין אַמעריקע. האָט דער רבי געפרעגט מיט וואונדער: "אַמעריקע?!"

האָב איך געענטפערט אַז מיט דריי יאָר פריער האָב איך געזאָגט מיין טאַטן אַז איך וויל פאָרן קיין אַמעריקע (ער איז שוין געווען אַוועק פון דער וועלט צוויי יאָר) האָט ער זיך געכאַפּט ביים האַרץ. האָט מיר דער רבי געזאָגט: "פון וואו ווייסטו אַז איך וועל מיך נישט כאַפּן ביים האַרץ?" [מיינענדיג צו זאָגן אַז עס שמעקט אים נישט ווען מען פאָרט קיין אַמעריקע].
בקיצור, האָב איך געענטפערט אַז דאָ קען מען נישט צוקומען צו קיין שום רבנות, ווייל אַלעס איז שוין געבליבן ביי משפחות פון רבנים, און אויך זענען שוין פאַראַן הונדערט טויזנט אידן שומרי תורה ומצוות אין אַמעריקע, און דער פינאַנציעלער מצב האָט זיך אַזוי דערקייקלט אַז איך האָב נישט קיין ברירה.

דעמאָלט איז אין אַמעריקע געווען אַ געזעץ אַז אויב עמיצער האָט געוואָלט אַהינברענגען איינעם פון אַן אַנדער פּלאַץ האָט מען געדאַרפט קענען אויפווייזן אין באַנק אַז מען האָט גענוג געלט מען זאָל קענען זיין ערב יענעם אויסצוהאַלטן מיט פרנסה. אָדער האָט מען געדאַרפט האָבן אַ קאָנטראַקט פון אַ שול אין אַמעריקע, אַז מען וויל אויפנעמען פאַר אַ רב, און אָן דעם האָט מען נישט געקענט קומען קיין אַמעריקע.
אַזוי ווי איך האָב נישט געהאַט גענוג געלט פאַר די גאַנצע משפחה, האָב איך דעריבער געבעטן דעם רבי'ן ער זאָל שיקן בריוו צו דריי גבירים, פון זיינע מקורבים, וואָס האָבן געוואוינט אין אַמעריקע, זיי זאָלן זען מיר צו שיקן פּאַפירן וואָס איך דאַרף האָבן צו די נסיעה.

ווען דער עצי חיים האָט דאָס געהערט האָט ער באַלד גערופן ר' משה קאָהן ע"ה, זיין גבאי, און אים געהייסן שרייבן דריי בריוו צו די דערמאַנטע דריי אַדרעסן, און דעם אַנדערן טאָג האָט מען שוין אָפּגעשיקט די בריוו קיין אַמעריקע. איינער פון די דערמאַנטע אַדרעסן האָט געשיקט אַן ענטפער אַז צופיל מענטשן האָבן שוין געבעטן, און מען דאַרף אַסאַך געלט דערפאַר. די אַנדערע צוויי האָבן בכלל נישט געענטפערט.

איינער פון די וואָס מען האָט געשיקט אַ בריוו איז געווען הרה"ח ר' מנחם שוואַרץ ע"ה, וועלכער האָט געוואוינט אין סקרענטן, פּענסילוועניע, ער איז געווען אַן אָפּשטאַמיגער פון סיגעט און אַ חסיד פונעם עצי חיים און פונעם מנחת אלעזר. אויך אים האָט מען אָנגעפרעגט צי ער וואָלט מיר געקענט שרייבן בריוו אַז ער נעמט זיך אונטער צו זיין אַן ערב אויסצוהאַלטן מיין משפחה.

אינצווישן איז דער רבי דער עצי חיים זי"ע נסתלק געוואָרן, און איך האָב נישט געקענט באַקומען די שריפטן פאַר מיין משפחה. איך בין אַליין געווען ביי ר' מנחם יענעם יאָר (ר' מרדכי איז אינצווישן אַרויסגעקומען אַליין קיין אַמעריקע און פון דאָ פּרובירט צו ערלעדיגן די שריפטן) האָט ער מיר געענטפערט אַז בעצם וואָלט ער זיכער עס געטאָן, נאָר ער דאַרף נאָך אויך אַריבערברענגען זיין משפחה וועלכע געפינט זיך נאָך אין אייראָפּע, און דעריבער איז אים אוממעגליך צו שרייבן אַזאַ בריוו ווייל ער האָט פשוט נישט גענוג געלט אין באַנק. איך בין פון דאָרט אַרויס אינגאַנצן צובראָכן, אָבער איך האָב זיך פאַרלאָזט אויפ'ן אויבערשטן.

אַ יאָר שפּעטער האָב איך באַקומען אַ טעלעגראַם – קין ניו יאָרק - פון ר' מנחם איך זאָל זיך זיך פאַרבינדן מיט זיין אַדוואָקאַט און ער וועט מיר געבן בריוו פאַר די גאַנצע משפחה (ווי געזאָגט איז ער געווען איינער פון די צוויי וואָס האָט נישט געהאַט געענטפערט). איך בין תיכף אַהינגעגאַנגען און דער אַדוואָקאַט האָט אויסגעשטעלט די אַלע בריוו און עס אָפּגעשיקט קיין אייראָפּע און אַזוי ב"ה איז די גאַנצע משפחה געראַטעוועט געוואָרן.

נאָך יום טוב בין איך אַריבער באַזוכן ר' מנחם אים צו באַדאַנקען אויף דעם חסד וואָס ער האָט מיר מיר געטאָן, און איך בין דאָרט געווען צוויי וואָכן ביי אים. אין איינע פון די שמועסן האָט מיך ר' מנחם געפרעגט אויב איך וואונדער זיך נישט אויף זיין התנהגות, פריער האָט ער נישט געוואָלט געבן די בריוו און שפּעטער האָט ער געשיקט אַ טעלעגראַם מען זאָל עס קומען אָפּנעמען? לכתחילה מאי קסבר, ולבסוף מאי קסבר.

האָב איך געענטפערט: יאָ, ס'איז מיר טאַקע געווען אַ פלא.

אויף דעם האָט ר' מנחם דערציילט: לאָמיך דיר דערציילן וואָס דאָ האָט פּאַסירט. איך האָב קרובי משפחה וואָס האָבן אויך געוואָלט דאָס זעלבע, און איך האָב נישט געוואָלט ענטפערן אַז איך קען נישט העלפן, האָב איך ליבערשט גאָרנישט געענטפערט.

אָבער איך בין דאָך אַ איד פון "דער אַלטער היים"' און איך קען נישט אַרבעטן חול המועד, איז אינמיטן טאָג חוה"מ סוכות תרפ"ז בין איך געגאַנגען אַביסל דרימלען, פּלוצלינג זע איך אין חלום די צורה פון דעם רבי'ן דער עצי חיים זי"ע, און ער זאָגט מיר: איך פאַרשטיי נישט, וויאַזוי האָסטו געזאָגט צו מיין באַליבטן תלמיד אַז דו וועסט אים נישט געבן די בריוו וואָס ער דאַרף, איך האָב דיר דאָך געשיקט אַ בקשה דו זאָלסט אים העלפן? איך בין באַלד אויפגעשטאַנען מיט אַ פחד, אָבער איך האָב געקלערט אַז ס'איז נישט אמת.

דעם אַנדערן טאָג האָט ווידער פּאַסירט דאָס זעלבע, און ווי נאָר כ'האָב זיך אויפגעכאַפּט בין איך געווען אין גרויס שרעק, ווען מיין ווייב האָט דאָס געזען און זי האָט מיך געפרעגט וואָס דאָ האָט פּאַסירט, האָב איך איר דערציילט דעם גאַנצן חלום, האָט זי מיר געזאָגט: זיי נישט קיין נאַר, מאַך זיך וויסנדיג, שיק אים שוין בריוו און דו וועסט זיך שוין מסדר זיין אין די באַנק וויאַזוי אַריבערצוברענגען אונזערע משפחות. איך האָב דיר דעריבער זאָפאָרט געשיקט אַ טעלעגראַם צו גיין צו מיין אַדוואָקאַט ער זאָל דיר ערלעדיגן די בריוו.

איך בין טאַקע שטענדיג געבליבן דאַנקבאַר פאַר ר' מנחם, און ווען מיין זון הר"ר שלמה אלעזר איז געבוירן, בין איך געגאַנגען אים מכבד זיין מיט סנדקאות, אָבער וויבאַלד ער איז געווען קראַנק האָט ער נישט געקענט דעמאָלט אָננעמען דעם כיבוד.
אטעטשמענטס
בילד פין הרב מרדכי ווילליגער זצ"ל אין זיינע יונגע יאהרען
בילד פין הרב מרדכי ווילליגער זצ"ל אין זיינע יונגע יאהרען
Horav M.jpeg (37.49 KiB) געזען 9042 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12993
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך SPUSMN »

לידיעתי ליגט ער אויפען הר המנוחות, נישט אויפען הר הזיתים.
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

SPUSMN האט געשריבן:לידיעתי ליגט ער אויפען הר המנוחות, נישט אויפען הר הזיתים.


גערעכט איך האב עס פאראכטען
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12993
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך SPUSMN »

ער האט געקויפט זיין פלאץ אויפען הר המנוחות (נישט ווייט פון בעלזא רב זי"ע) מיט בערך 30 יאר אדער מער פאר ער איז נפטר געווארען, און דאס איז געווען פאר דער זעקס טאגיקע מלחמה.
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

SPUSMN האט געשריבן:ער האט געקויפט זיין פלאץ אויפען הר המנוחות (נישט ווייט פון בעלזא רב זי"ע) מיט בערך 30 יאר אדער מער פאר ער איז נפטר געווארען, און דאס איז געווען פאר דער זעקס טאגיקע מלחמה.


זיין רעבצין איז אוועק אין תש״כ אין האט געקופט דעמאלטס
אטעטשמענטס
image.jpg
image.jpg (44.54 KiB) געזען 9000 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

חלק ג'
פרק האיש מקדש
מחמת המלחמה ששרה אז באירפי' [מלחמת העולם הראשונה] הי' ר' מרדכי צריך לברוח מהצבא, וע"כ נמלט לבית אחיו ר' זלמן לייב ווילליגער הי"ד שגר במונקאטש.

כל יום הלך להתפלל מנחה ומעריב אצל מרן בעל המנחת האלעזר זצוק"ל, המנח"א הבחין שהוא תלמיד חכם ובקי גדול, והחליט שהוא ראוי לבת ידיד נפשו הרה"ח ר' בנימין פערלשטיין ז"ל שהי' ת"ח מופלג אשר הי' מפורסם ביראתו וצדקתו שהי' מחשובי העיר במונקאטש שנפטר ז' אדר ראשון, (המנח"א אמר על ר' בנימין בזה"ל "ר' בנימין האט שאהן האלב צווי ביינאכט [1:30] געלערנט זיינע שיעורים מיט א חבר אין שוין נאך די מקוה" ושמעתי מהרה"ח ר' יוסף בנימין ווילליגער שיחי' ראיתי את הש"ס של זקיני הר' בנימין ז"ל ובסוף מסכת נדה כותב כמה פעמים סיימתי). ושהשאיר בת מופלגת, לכן אחר התפילה אמר להבחור מרדכי שיבא לביתו לאכול אורחת בוקר, ואז שחח עמו המנח"א בד"ת וראה שהוא באמת בעל כישרון אדיר ות"ח ויר"ש גדול, וקרא להרבנית שרה ליפשא ע"ה (בת מוה"ר מאיר יעקב ליטשקיר גרינפעלד זצ"ל בת כקש"ת מו"ה שאול יחזקאל זצוק"ל המחבר דספר מגן שאול תלמיד מהישמח משה והח"ס, בן מוה"ר אברהם שלמה זצ"ל ראב"ד אוהל, בן מרת שרה ליפשא ע"ה, בת מוה"ר יהושיע העישל זצוק"ל, בן מוה"ר בנימין זאב זצוק"ל, בן מוהרה"ג יהודה לייב זצוק"ל, בן רשכבה"ג מוה"ר יהושיע העשיל זצוק"ל אב"ד קרקא בעל חנוכת התורה. נפטרה י"ג שבט. וסיפר לי הרה"ח ר' יוסף בנימין ווילליגער שיחי' שבעל הדברי חיים מצאנז זי"ע צוה לאביה מוה"ר מאיר יעקב ליטשקיר גרינפעלד זצ"ל שבתו מרת שרה ליפשא שהיתה אז בת יד-טו ישא לזקיני הרה"ח ר' בנימין פערלשטיין שהי' יותר מעשרים שנה יותר מבוגר ממנה ונתאלמן והי' לו בת מזיוויג ראשון) שהיתה מאוד מקורבת להמנח"א (וסיפר הרה"ח ר' יוסף בנימין ווילליגער שיחי' שכמה פעמים הלך עם הסבתא שלו להמנח"א עם קוויטלעך ועמד לפני' ואמר ברוכה הבאה באב"ע והי' מכבדה מאוד. ועוד כתב לי הנ"ל שהסבתא שלו שרה ליפשא ע"ה הי' לה מסחר עם "קרעטשמיס" ופעם אחת היתה לה סכסוך במסחר עם ערל אחד בעיר הבירה פעסט ולקחה עורך דין אבל הרבנית שרה ליפשא לא דיברה אונגארש והעורך דין דיבר רק אונגאריש ולכן הלכה לשאול הדרכי תשובה מה לעשות, ואמר לה בזה"ל "נעם מיט מרים אין זי וועט זיין דער דאלמיטשער אירע ווערטער וועלען האבען חן, וכתב הנ"ל שאמו ע"ה אמרה שהברכה לעולם נתקיים ודבריה לעולם פעלו לטובה. ושמעתי מהרה"ג חיים צבי ווילליגער ז"ל שאמו הרבנית מרים זכתה לישב על ברכי הדרכי תשובה זצוק"ל בילדותה, וכתב לי הר"ר יוסף בנימין ווילליגער שליט"א שהי' כמה וכמה פעמים עם אמו ע"ה אצל המנח"א והי' קורא אותה בשמה מרים, וכמה זקני חסידים אמרו לו שהם אינם זוכרים עוד אשה שקרא המנח"א בהשם וזה הי' משום שנתגדל אצל הדרכי תשובה, וסיפר הרה"ג חיים צבי ווילליגער ז"ל שפעם אחד כשהי' אביו הרב מרדכי בארה"ב קודם שהביא כל המשפחה שם נחלתה אמו והמנח"א בא לבקרה וכמה חסידים עשו רעש היתכן שאדמו"ר הולך לבקר אשה זרה... ואמר המנח"א מה כל הרעש הלא זה דבר פשוט שאח הולך לבקר אחותו כשהיא חולה.)

ואמר לה שיש לו בחור מציון שראוי לבתה המופלגת הבתולה מרים. וביום ה' א' דחוה"מ פסח תרע"ט בשטו"מ באו בקשר שידוכין, והתנאים היתה אצל המנחת אלעזר, ואביו של ר' מרדכי הר' משה לא הי' יכול להגיע מחמת המלחמה ששר אז, וע"כ על התנאים נכתב בזה"ל מצד אחד ה"ה הנגיד ר' זלמן ווילליגער אח החתן ברשות ובכח הראויה מאבי החתן ה"ה הרבני הנגיד הר' משה ווילליגער העומד מצד החתן ה"ה הב' המופלג כמר מרדכי שיחי', ומצד השני ה"ה האשה החשובה מרת שרה לפשא אלמנת הרב המנוח ר' בנימין פערלשטיין ז"ל העומדת מצד בתה הכלה הבתולה מרת מרים שתחי' בשאלת פי' ואמרה הן, וחתמו מצד החתן אחיו ר' זלמן לייב ווילליגער, ומצד הכלה אמה מרת שרה ליפשא פערלשטיין ע"ה. וערב קבלן מצד הכלה הי' ר' אליעזר פאשקעס ז"ל חתן הרב המנוח ר' בנימין פערלשטיין ז"ל.

החתונה נערכה בערש"ק פ' נשא תרע"ט ח' לחודש סיון אסרו חג דשבועות והמנחת אלעזר הי' המסדר קידושין. בקריאת הכתובה נתכבד הגה"צ אב"ד בערגסאסז חתנו של הגאון בעל קול ארי' זצ"ל.


מחמת המלחמה שהי' אז לא הי' שייך לרחוש לכבוד החתן שטריימעל חדש, ולהמנחת אלעזר הי' לו שני שטריימעלעך אחד הרגיל היפה שהי' לובש בכל שבת, וג"כ הי' לו שטריימעל שירש מאביו הדרכי תשובה זצוק"ל, ולכן נתן המח"א להחתן רבי מרדכי השטריימעל החדש שלו באומרו שחתן הוא דומה למלך ולכן מגיע לו השטריימעל החדש, והר' מרדכי הי' לבוש בזה כמעט שנה שלימה, והמח"א לבש השטריימעל הישנה כל אותו זמן.

אחר החתונה נתיישב בעיר מונקאטש, ובשבת הראשון הוליך אותו המנחת אלעזר למקום בהמזרח ששם הי' ישובים הדיינים והרבנים ואמר לו בזה"ל "דא זאלסטי זיצען אין נישט אוועקגעבען דאס פלאץ פאר קיין שום מענטש", ואמר המנח"א להגבאים שיקראו אותו לתורה הרב ר' מרדכי בן ר' משה.
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

חלק ד'

במונקאטש
דער ברך משה זצ"ל פלעגט אייביג דערציילן ווי פאלגענד: דער טאטע דער עצי חיים זי"ע האט געהאט צוויי תלמידים וועלכע האבן חתונה געהאט קיין מונקאטש, און דער טאטע האט זיי ביידע אנגעזאגט בעפאר ווען זיי זענען געגאנגען וואוינען קיין מונקאטש, זיי זאלן נוהג כבוד זיין אין דעם מרא דאתרא [וויבאלד ווי באקאנט איז דעמאלט פארגעגאנגען אין מונקאטש גרויסע מחלוקת פון עטליכע חסידים אקעגן דעם מונקאטשער רב זצ"ל]. און ער האט זיי פארשפראכן אויב וועלן זיי מיטגיין מיט'ן מרא דאתרא וועלן זיי האבן גוטע קינדער.
האט דער ברך משה אויסגעפירט: איך האב געקענט די ביידע תלמידים, איינער האט געפאלגט דעם טאטן זי"ע און ער האט ב"ה זוכה געווען צו קינדער און אייניקלעך יראים ושלמים, און דער צווייטער תלמיד האט נישט געפאלגט דעם טאטן, ער איז נישט מיטגעשטאנען מיט'ן מרא דאתרא, און ער האט זייער נישט גוט אפגעשניטן... ע"כ.
אט דער איין תלמיד וואס האט ב"ה יא גוט אפגעשניטן, איז געווען ר' מרדכי ווילליגער ז"ל.

המנחת אלעזר קירבו מאוד, כשהלך לגור בעיר מונקאטש אמר העצי חיים זצ"ל להמנחת אלעזר בזה"ל "איך האב עם נישט אוועקגעגעבען צי דיר נאר אוסגעבארגט".

וז"ל מכתב אחר ששלח מרן המנח"א להרב מרדכי זצ"ל, יום ועש"ק ואתה תצוה תרצ"ה מונקאטש יע"א כבוד ידיד נפשי חביבי ויקירי היקר באדם חכם לבב הרב החו"ב ומגיד טוב ובעל מדות ישרים לפלגות חקרי לבב וכו' ווח"ס מו"ה מרדכי ווילינגער שליט"א עד ביאגצב"ב בכ"י ... עם מכתבך [וחפצתי] ....על אתר, ואחר עד עתה מרוב .... שלא לחכות וכאביי .... בעוונותי. ועתה באתי בתשובה מאהבה כי קראתי יקרתך והרגשתי רגשי אהבה ולעומתו אומר ברוך בכל הפירושים טובים ותשבע נחת מיו"ח ומכל טוב. את בנך שליט"א יוסף בנימין הנני רואה בכ"ע בש"ק והוא נחמד בעה"י כן יעזור ה' הטוב בנחת מכל צאצאיך עד עולם ותבוא לביתך לשוכט"ס בבריאות עם נות ביתך וכל מילי דמיטב בכ"י, ידידו בלונ"ח באהבה, חיים אלעזר שפירא.


ובהסכמה שנתן המח"א להספר פרדס מרדכי בא"ד כותב אמנם למרות רוחי באהבתי אליך לא אוכל להמלט משא הגדר אשר עלי להרשותך להדפיס את מכתבי אליך מיום ה' מטות מסעי, בתור הסכמה על חיבורך באשר ידעת ונודע לכל ומשום לא פלוג וכו', ואחתום רק בברכה יהי' ה' עמך בכל דרכיך ובכל משאלות לבך ונזכה להרמת התורה וישראל ובנין אריאל בביאת הגואל בב"א. ידידך דוש"ת וטובתך באהבה חיים אלעזר שפירא.

פעם אחת הי' הרב מרדכי במקום חופש עם מרן המנח"א זצ"ל ואז כתב מכתב נחוץ הנוגע לכלל ישראל לאדם מפורסם בעל תורה וחסידות בגאליציא וסזמן תפילת מנחה ומעריב אמר להר"מ הא לך האגרת הזאת מאוד נחוץ לכלל ולפרט "אין קיק עס דארך גיט אין זאג מיר דיין חוו"ד וועגען דעם בריף" ולמחרת בבוקר הביא הר"מ האגרת להמנח"א ואמר חוו"ד בזה ונתפעל הרב ואמר "אזוי שנעל אזוי שנעל" ושבחו.

בעת שגר במונקאטש הסתופף ג"כ בצה"ק של הרה"ק מבעלזא מרן מהרי"ד (סיפר הרב מרדכי שהוא היה בראצפערט עם רבו ה'עצי חיים' מסיגוט זצ"ל כששהה שם כ"ק המהרי"ד זי"ע, והם הלכו לביקור אצל כ"ק המהרי"ד זי"ע, והיו מדברים זמן ארוך בדברי תורה, ובתוך הדברים הזכיר כ"ק המהרי"ד זי"ע מזכרונו תשובה מהספה"ק 'השיב משה' מהגה"ק בעל ה'ישמח משה' זי"ע ועוד כמה וכמה ספרי שו"ת, כשיצאו מהביקור אמר ה'עצי חיים' להרב מרדכי [הוא היה אז עדיין בחור, והלך הרבה עמו] בזה"ל: "ביזט א מבין! אויף זיין גרויס גאונות בכל מקצועות התורה, מילא עס איז דאך מפורסם אבער איך בין מלא התפעלות דאס ווען מען האט גערעדט פון די תשובה און 'השיב משה' האט ער געזאגט א גרויסען טייל פון די תשובה כמעט מיט'ן לשון אויף אויסווייניג!" [האם אתה מבין על גאונותו?! הלא זה דבר ידוע, אבל אני מלא התפעלות שכשדיברנו התשובה מ'השיב משה' הוא חזר על רוב התשובה בעל פה!.]) ומרן מהר"א זי"ע, ונתקשר בקשר ידידות עם הרה"ק ר' מרדכי מבולגרייא זי"ע, הרב מרדכי כתב כמה תשובות וד"ת להרה"ק ר' מרדכי רוקח. (בחורף תרע"ד כשפרצה מלחמת העולם הראשונה והעצי חיים היה מוכרח לברוח מסיגוט והוא נסע אז לנידערהאז, והרבנית ע"ה בת הרה"ק ר' שלום אליעזר'ל מראצפערט זצ"ל הי"ד נולדה לה בן ה"ה בעל הברך משה מסיגעט – סאטמער ז"ל למז"ט בראצפערט, והסנדק היה כ"ק המהרי"ד זי"ע, והשלום זכר היה בשבת קודש פרשת תולדות, והמהרי"ד זי"ע אמר תורה עה"פ "מה זה מהרת" (עיין בפרדס מרדכי פרשת תולדות). וסיפר הרב מרדכי זצ"ל שבליל שב"ק בשולחן הטהור וקודם שהמהרי"ד אמר הפיוט 'בואכם לשלום' נפל נר על השולחן והמפה התחילה לבעור, ורצו לקרוא גוי שיכבה השריפה וזה נמשך לכמה דקות, והמהרי"ד זי"ע הרים קצת את קולו ואמר כמה פעמים 'נישט דא קיין גוי אין ראצפערט' [שלא נמצא גוי בראצפערט]? וכשנכנס הגוי קרא אחד בקול: "דער גוי איז דא" (הגוי נמצא פה) ומרן המשיך בתוכ"ד בקולו המתוק "בואכם לשלום", ואחר השולחן הטהור כשחזר העצי חיים לביתו נאו"ק והרב מרדכי ביחד, אמר אז העצ"ח בפנים צוהבות ובנעימות: ''מה אתה אומר על ה'בואכם לשלום', זה היה מלא טעם ומלא חן'', והרב מרדכי סיפר שכמה פעמים אח"כ כשבא לשבות בצל רבו העצ"ח אמר לו העצ"ח: "מאך מיר נאך דער בא'חן'טע תנועה בואכם לשלום" (תנגן לו את התנועה המיוחדת של 'בואכם לשלום').

בשנת תשט"ז היה הרב מרדכי בארצה"ק מסוף חודש אייר עד חצי סיון, ורצה ללכת עם פתקא אל הקודש פנימה לכ"ק מרן ר' אהרן מבעלז זי"ע, ובמוצש"ק הוא נסע מירושלים לת"א ליפרד ממרן זי"ע בחזרתו לארה"ב, וכשהגיע לת"א היו שם כמה אנשים שגם הם המתינו ליכנס אל הקודש פנימה, ואחר זמן מה נכנס המשב"ק ר' שלום פויגל ז"ל ואמר שמרן זי"ע אינו מרגיש בטוב, ועל כן אי אפשר למרן לקבל שלום, וכל האנשים שהיה שם חזרו לביתם, ואאמו"ר הי' לו חלישות הדעת מזה, כיון שכבר היה צריך לחזור לארה"ב, וכבר היה הכל מוכן לנסיעתו, ויהי כאשר כבר עמד אצל הדלת לילך הביתה נפתח הדלת מחדרו של מרן זי"ע, והגבאי ר' שלום יצא ואמר שיכולים ליכנס למרן, ורק אבי היה שם אז ונכנס למרן זי"ע ונפרד ממנו מרן בחמימות. ובתוך הדברים אמר הרב מרדכי לכ"ק מרן המהר"א זי"ע שהוא יכול לומר לו התורה ששמע מאביו, כ"ק המהרי"ד זי"ע, מה ששמע בראצפערט בשב"ק פרשת תולדות, ומרן זי"ע אמר לו: "א רגע א רגע", ואחז לו בידיו הקדושות ועמד ממקומו, ואז שמע מפיו את הד"ת, וכשסיים לומר, אמר לו מרן: "בבקשה, אם אפשר לעשות לי טובה, ולחזור על דברי אבי", וכך עשה אבי, וכשסיים, עמד מרן זי"ע כמה רגעים ואח"כ אמר בלש"ק: "שלום, שלום [להמשב"ק ר' שלום פויגל] : "דו ווייסט דו ווייסט, ער זאגט זייער גוט איבער" [היודע אתה! הוא חוזר טוב!] והמשיך בדבריו הק': "דער טאטע ז"ל האט זייער האלט געהאט זייער משפחה אין מונקאטש, זעהר א חשובע משפחה זענען זיי געווען אינדערהיים" [אבי זי"ע החשיב מאוד את משפחתו במונקאטש הם היו משפחה חשובה. ועוד סיפר שבעת שנפרד מכ"ק המהרי"ד זי"ע, הזכיר את אשתו מרת מרים בת הרה"ח ר' בנימין פערלשטיין ז"ל שחלתה כבר לפני כמה שנים וביקש ממרן ברכת רפואה שלימה, ואמר לו מרן מהרי"ד זי"ע שלא תאכל עוד גבינה, ובעז"ה תהיה לה רפואה שלימה, וכך הוה. ובעת ששהה הרב מרדכי בארצה"ק בשנת תשט"ז, בעת שנכנס עם פתקא [כמסופר לעיל] סיפר למרן את כל הענין מה שפקד מרן מהרי"ד על אשתו שלא תאכל גבינה, ועמד מרן בדביקות כמה רגעים והפטיר כמה פעמים: "זי זאל ווייטער טוען וואס דער טאטע האט געהייסען" (שתמשיך לעשות מה שצוה אבי). והיא לא אכלה מאז שפקד כן מרן מהרי"ד זי"ע וב"ה שלא ידעה יותר מחולי.)

ביתם של הרב מרדכי וזוגתו הרבנית מרים היתה בית פתוחה במונקאטש, ובכל יום ויום באו בחורים מהישיבה לאכול "טעג" וסיפר בניהם הר"ר יוסף בנימין שליט"א שאצל אחרים לא אכלו יותר מבחור אחד אבל אצלינו אכלו שני או שלשה בחורים כל יום ובשבת אכלו כמה וכמה בחורים אצלינו, והרבנית מרים ע"ה היתה דואגת לכל בחור כאילו הוא בנה היחידה והיתה דואגת שיהי' לכל בחור מלביש נאה לחול ולשבת, והי' כמה בחורים ממשפחת עניים והיתה שולח כסף ובגדים למשפחתם, והיתה דואגת לשלם הרבה כסף להמלמדים של בניה והיתה נותן להם בגדים ושאר דברים.

סיפר הרה"ח ר' יוסף בנימין ווילליגער שיחי' וואָס ער האָט עס געהערט פון זיין פאָטער, הרב הגאון ר׳ מרדכי ז״ל. דאָס באַווייזט די מסירות נפש און דביקות בתורה פונעם בעל ״מנחת אלעזר״, הן אין עבודת הציבור, הן אין עבודה פון יגיעת התורה און חסד.

האָט מיין טאטע ז"ל דערציילט ביי דער אסיפה פון אגודת הרבנים, ווען זיי האָבן איינגעאָרדנט אַ הספּד אין אַמעריקע אויף דער סתלקות פונעם ״מנחת אלעזר״, די פאָלגנדע פּלא׳דיקע מעשה: טאטע, ר׳ מרדכי, האָט איינמאָל געהאַט אַן אפַּאָינטמענט״, אַריינצוגיין צום מונקאַטשער רב, אַ געוויסן מיטוואָך אָוונט, כדי דורכצורעדן אַן עניין. ווען ער איז אָנגעקומען אין הויז פונעם רבי׳ן און געוואָלט אַריינגיין, זאָגט צו אים דער גבאי, אַז מען קען איצט נישט אַרייגיין צום רבי׳ן, וויבאַלד דער רבי איז זייער אָ פּגעשוואַכט און מיד, דאַרף דער רבי זיך אָ פּרוען און מען קען איצט נישט שטערן. דער גבאי האָט דערציילט, אַז אין דער גרויסער שטאָט פּעסט איז געווען אַ גרויסע פאַבריק פון מאַשין-מצות, און ס׳איז פאַררופן געוואָרן אַן אסיפת רבנים דורכצורעדן צי מ׳זאָל אויפשטעלן פאַבריקן צו פּראָדוצירן מאַשין-מצות אויך אין די שטעטלעך און דערפלעך אַרום דער שטאָט פּעסט. ווען דער מונקאַטשער רבי איז געוואויר געוואָרן וועגן דער אסיפה, האָט ער זיך אַרויסגעלאָזט אינדערפרי קיין פּעסט, און ער איז אָנגעקומען אַהין נאָך עטלעכע שטונדן. ער האָט אויסגעדריקט זיין מיינונג, אַז ער האַלט אַז ס׳וועלן אַרויסקומען אַ סך מכשולות אויב מ׳וועלט דערלויבן צו עפענען פאַבריקן פון מאַשין-מצות אין די קליינע שטעטלעך. דערפאַר איז בעסער אַז ס׳זאָלן ענדערש פאַרבלייבן מאַשין-מצה-פאַבריקן בלויז אין פּעסט, אַ גרויסע שטאָט וואו עס געפינען זיך כסדר די רבנים און זיי קענען אַכטונג געבן עס זאָלן נישט פאָרקומען קיין מכשולות פון חמץ, חס וחלילה. די ״דברים היוצאים מן הלב״ פונעם מונקאַטשער רב, זיינען געווען ״נכנסים אל הלב״, און די רבנים האָבן באַשלאָסן נישט צו עפענען מאַשין-מצה-פאַבריקן אין די קליינע שטעטלעך. האָט דער גבאי דערציילט פאַר הרב ר׳ מרדכי ווילליגער, אַז דער רבי איז צוריקגעקומען פון דער נסיעה קיין פּעסט מיט אַ קורצער צייט פריער, און דערפאַר איז ער אַזוי אָ פּגעשוואַכט און ער מוז זיך אָ פּרוען. דער רבי האָט אָבער אַרויסגעהערט פון זיין צימער מיין זיידנ׳ס שטים, האָט ער באַפוילן מ׳זאָל אים אַריינלאָזן צו אים אין צימער. ווען מיין טאטע איז אַריין אין צימער, זעט ער ווי דער רבי ליגט אויפן בעט מיט אַ נאַסער שמאַטע אויף זיין קא פָּ און נאָך אַ נאַסע שמאַטע אויף זיין האַרץ, און הרב הגאון ר׳ דוד שליסל זצ״ל זיצט נעבן אים האַלטנדיק אַ ירושלמי אין זיין האַנט, און דער רבי שרייבט זיינע הגהות אויפן ירושלמי. די מעשה האָט מיין זיידע דערציילט ביי דער אסיפה פון אגודת הרבנים אין יאָר תרצ״ז, וואו עס זיינען דעמאָלט געזעסן גדולי התורה און ארזי הלבנון, די גדולים פון אַמעריקע.

נוסח אחר בשעת השבעה אחר פטירת הרב מרדכי ז"ל הגיע האדמו"ר ממונקאטש שליט"א לנחם, וסיפר מה ששמע מהרב מרדכי כמה פעמים: סיפר הרב מרדכי, בהיותי באמעריקע עוד לפני המלחמה, הלכתי אצל המוסד (כמדומה עזרת תורה) שעזר בימים ההם לישיבות ומקומות-תורה, להשתדל עבור הישיבה דרכי תשוכה במונקאטש, שהיו משוקע אז בחובות ועמד במצב גשמי קשה מאד. המשימה על שכמי היתה להתייצב לפני הרבנים החשובים שעמדו בראש המוסד (שהיו רובם יוצאי מדינת ליטא) ולהמליץ בפניהם על חשיבות הישיבה, ובעיקר מגודל קדושת נשיאה הלא-הוא רבינו בעל מנחה אלעזר זי"ע. וזה אשר סיפרתי להם:
הנה חזרתי לעיר מונקאטש על הג הפסח שעע"ל, מקום דידת משפחתי, וכדרכי, תיכף בבואי העירה הלכתי לבית רבינו לקבל ברכה שלום. אך בפתח הבית הקדמני המשב"ק ר' חיים בער ז"ל ובקשני למחול ולחזור ביום המחרת. כי א"א ליכנס היום אל הקודש פנימה. כי היה באותו יום לרבינו עגמת־נפש גדולה, וחש כאבי ראש נוראים, וכדי להקל קצת מכאביו שמו על ראשו ועל לבו מטליות רטובות (נאסע האנטוכער) נבהלתי, ושאלתיו לפשר הדבר. ענה לי ר' חיים בער, רבינו קנס היום את בית אפיית המצות לסגרו למשך כמה ימים, מחמת שהזהיר את בעליה כמה דברים על ענינים שלא מצא רבינו כהוגן בעת שבא לפקח, ולא הועיל. אכן היות שבעל בית האפיה הוא יהודי עני ואביון ל"ע, ולא במזיד ח"ו עשה מה שעשה, אלא שכל חתיכת נייר היא חשבון אצלו־ וכו' ,לכן מצטער רבינו עכשיו מאד על ההפסד הנגרם לו, עד שנוגע לו בדכדוכה של נפש, ואף שאומר רבינו "ומה היה עלי לעשות" וכי אתן ח"ו להכשיל את הרבים, הלא כרב העיר הייתי חייב לעשות כן ע"פ תורה, בכל זאת יש לי עגמת-נפש נורא מכל הענין, והוא יושב גונח ונאנח מתוך כאבים. בין כה וכה, שמע רבינו הק מחדרו את קולי, וציווה להכניסני כאשד נכנסתי אל הקודש פנימה לקבל ברכת שלום, אכן מצאתי את רבינו באותו מצב שתיאר ר' חיים בער, הוא יושב כל כסא קדשו כשמטליות רטובות נתונות על ראשו ולבו. אך מה גדלה תמיהתי כשראיתי שהיה נייר מונח לפניו ועט סופר בידו, ואוחז באמצע כתיבה ספרו הגהות הירושלמי.... באותו מעמד זכיתי להכיר לימוד תודה במסירת-נפש מהו... כשסיפרתי זאת לפני הרבנים, הצלחתי לטובת הישיבה הרבה יותר מהמשוער.. והוסיף הרב ר' מרדכי דאחר פטירת רבינו זי"ע, כשראיתי שציווה לרשום על מצבת ו"למד תורה מתוך יסורים" הרהרתי בלבי הלא זכיתי ואני עד נאמן לזה.
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9581
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

זכיתי לראותו כמה פעמים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

פ"א הגיע לוומב"ג לעת זקנתו להשתתף בברית מילה של נינו שהיה בסקווירא שטיבל בוומב"ג כשאד"ש היה שם
וכשהבירך משה זצ"ל הלך מביהמ"ד של סאטמאר ראדני לביתו אחר התפלה = אמר לו אחד שהרב וויליגער נמצא כעת בסקווירא ביהמ"ד
אמר דעם טאענס א תלמיד ומיד שם פעמיו לביהמ"ד סקווורא הנ"ל ונכנס לשם וישב על הבאנק משך זמן ודיבר עמו עם חביבות יתירה
גירסא דינקותא
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

א מודעה אין דער מארגען דשורנעל אז דער סיגעטער רב [בעל הברך משה ז"ל] וועט וויילען אין דער איסט סייד בשב"ק של יו"ד של אביו בעל העצי חיים זי"ע, האכסניא אצל זיין איבערגעגעבנע פריינד הרה"ג החסיד מו"ה מרדכי וויליגער נ"י 20 קלינטען סטריט ניו יארק
א מודעה אין דער מארגען דשורנעל
א מודעה אין דער מארגען דשורנעל
אטעטשמענטס
א מודעה אין דער מארגען דשורנעל
א מודעה אין דער מארגען דשורנעל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

פרק ה'
בצל אדמור"י בעלז
בעת שגר במונקאטש [אחיו ר' זלמן לייב ווילליגער הי"ד שגר במונקאטש הי' מהבעלזער חסידים] הסתופף ג"כ בצלם של הרה"ק מבעלזא מרן מהרי"ד ומרן מהר"א זי"ע , ונתקשר בקשר ידידות עם הרה"ק ר' מרדכי מבולגרייא זי"ע, הרב מרדכי כתב כמה תשובות וד"ת להרה"ק ר' מרדכי רוקח.

סיפר הרב מרדכי שהוא היה בראצפערט עם רבו ה'עצי חיים' מסיגוט זצ"ל כששהה שם כ"ק המהרי"ד זי"ע, והם הלכו לביקור אצל כ"ק המהרי"ד זי"ע, והיו מדברים זמן ארוך בדברי תורה, ובתוך הדברים הזכיר כ"ק המהרי"ד זי"ע מזכרונו תשובה מהספה"ק 'השיב משה' מהגה"ק בעל ה'ישמח משה' זי"ע ועוד כמה וכמה ספרי שו"ת, כשיצאו מהביקור אמר ה'עצי חיים' להרב מרדכי [הוא היה אז עדיין בחור, והלך הרבה עמו] בזה"ל: "ביזט א מבין! אויף זיין גרויס גאונות בכל מקצועות התורה, מילא עס איז דאך מפורסם אבער איך בין מלא התפעלות דאס ווען מען האט גערעדט פון די תשובה און 'השיב משה' האט ער געזאגט א גרויסען טייל פון די תשובה כמעט מיט'ן לשון אויף אויסווייניג!" [האם אתה מבין על גאונותו?! הלא זה דבר ידוע, אבל אני מלא התפעלות שכשדיברנו התשובה מ'השיב משה' הוא חזר על רוב התשובה בעל פה!.]

בחורף תרע"ד כשפרצה מלחמת העולם הראשונה והעצי חיים היה מוכרח לברוח מסיגוט והוא נסע אז לנידערהאז, והרבנית ע"ה בת הרה"ק ר' שלום אליעזר'ל מראצפערט זצ"ל הי"ד נולדה לה בן ה"ה בעל הברך משה מסיגעט – סאטמער ז"ל למז"ט בראצפערט, והסנדק היה כ"ק המהרי"ד זי"ע, והשלום זכר היה בשבת קודש פרשת תולדות, והמהרי"ד זי"ע אמר תורה עה"פ "מה זה מהרת" (עיין בפרדס מרדכי פרשת תולדות). וסיפר הרב מרדכי זצ"ל שבליל שב"ק בשולחן הטהור וקודם שהמהרי"ד אמר הפיוט 'בואכם לשלום' נפל נר על השולחן והמפה התחילה לבעור, ורצו לקרוא גוי שיכבה השריפה וזה נמשך לכמה דקות, והמהרי"ד זי"ע הרים קצת את קולו ואמר כמה פעמים 'נישט דא קיין גוי אין ראצפערט' [שלא נמצא גוי בראצפערט]? וכשנכנס הגוי קרא אחד בקול: "דער גוי איז דא" (הגוי נמצא פה) ומרן המשיך בתוכ"ד בקולו המתוק "בואכם לשלום", ואחר השולחן הטהור כשחזר העצי חיים לביתו נאו"ק והרב מרדכי ביחד, אמר אז העצ"ח בפנים צוהבות ובנעימות: ''מה אתה אומר על ה'בואכם לשלום', זה היה מלא טעם ומלא חן'', והרב מרדכי סיפר שכמה פעמים אח"כ כשבא לשבות בצל רבו העצ"ח אמר לו העצ"ח: "מאך מיר נאך דער בא'חן'טע תנועה בואכם לשלום" (תנגן לו את התנועה המיוחדת של 'בואכם לשלום').

בשנת תשט"ז היה הרב מרדכי בארצה"ק מסוף חודש אייר עד חצי סיון, ורצה ללכת עם פתקא אל הקודש פנימה לכ"ק מרן ר' אהרן מבעלז זי"ע, ובמוצש"ק הוא נסע מירושלים לת"א ליפרד ממרן זי"ע בחזרתו לארה"ב, וכשהגיע לת"א היו שם כמה אנשים שגם הם המתינו ליכנס אל הקודש פנימה, ואחר זמן מה נכנס המשב"ק ר' שלום פויגל ז"ל ואמר שמרן זי"ע אינו מרגיש בטוב, ועל כן אי אפשר למרן לקבל שלום, וכל האנשים שהיה שם חזרו לביתם, ואאמו"ר הי' לו חלישות הדעת מזה, כיון שכבר היה צריך לחזור לארה"ב, וכבר היה הכל מוכן לנסיעתו, ויהי כאשר כבר עמד אצל הדלת לילך הביתה נפתח הדלת מחדרו של מרן זי"ע, והגבאי ר' שלום יצא ואמר שיכולים ליכנס למרן, ורק אבי היה שם אז ונכנס למרן זי"ע ונפרד ממנו מרן בחמימות. ובתוך הדברים אמר הרב מרדכי לכ"ק מרן המהר"א זי"ע שהוא יכול לומר לו התורה ששמע מאביו, כ"ק המהרי"ד זי"ע, מה ששמע בראצפערט בשב"ק פרשת תולדות, ומרן זי"ע אמר לו: "א רגע א רגע", ואחז לו בידיו הקדושות ועמד ממקומו, ואז שמע מפיו את הד"ת, וכשסיים לומר, אמר לו מרן: "בבקשה, אם אפשר לעשות לי טובה, ולחזור על דברי אבי", וכך עשה אבי, וכשסיים, עמד מרן זי"ע כמה רגעים ואח"כ אמר בלש"ק: "שלום, שלום [להמשב"ק ר' שלום פויגל] : "דו ווייסט דו ווייסט, ער זאגט זייער גוט איבער" [היודע אתה! הוא חוזר טוב!] והמשיך בדבריו הק': "דער טאטע ז"ל האט זייער האלט געהאט זייער משפחה אין מונקאטש, זעהר א חשובע משפחה זענען זיי געווען אינדערהיים" [אבי זי"ע החשיב מאוד את משפחתו במונקאטש הם היו משפחה חשובה. ועוד סיפר שבעת שנפרד מכ"ק המהרי"ד זי"ע, הזכיר את אשתו מרת מרים בת הרה"ח ר' בנימין פערלשטיין ז"ל שחלתה כבר לפני כמה שנים וביקש ממרן ברכת רפואה שלימה, ואמר לו מרן מהרי"ד זי"ע שלא תאכל עוד גבינה, ובעז"ה תהיה לה רפואה שלימה, וכך הוה. ובעת ששהה הרב מרדכי בארצה"ק בשנת תשט"ז, בעת שנכנס עם פתקא [כמסופר לעיל] סיפר למרן את כל הענין מה שפקד מרן מהרי"ד על אשתו שלא תאכל גבינה, ועמד מרן בדביקות כמה רגעים והפטיר כמה פעמים: "זי זאל ווייטער טוען וואס דער טאטע האט געהייסען" (שתמשיך לעשות מה שצוה אבי). והיא לא אכלה מאז שפקד כן מרן מהרי"ד זי"ע וב"ה שלא ידעה יותר מחולי.
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

מתוך העתק ממכתב להרה"ק ר"מ מבולגרייא זצ"ל
אטעטשמענטס
belz2.JPG
belz 1.JPG
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

לקראת יום היא"צ היום ב' אדר ב'
אטעטשמענטס
מודעה על הלויה בארה"ב
מודעה על הלויה בארה"ב
מודעה על הלויה בארץ ישראל
מודעה על הלויה בארץ ישראל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

אלגעמיינער דזורנאל
אטעטשמענטס
Article Algemainer #1.JPG
Article Algemainer #2.JPG
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

המודיע
אטעטשמענטס
המודיע
המודיע
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

עם הרה"ק רבי ברוך בער ראש ישיבת קאמיניץ

בין המסכימים על ספריו של הרב מרדכי הי' הגאון ר' ברוך בער לייבאוויץ זצוק"ל ר"י קאמיעניץ ובעל מחבר ספר ברכת שמואל, הרב מרדכי נסע לקאמינץ לקבל ההסכמה ואז זכה להתארך אצל הגאון ר' ברוך בער זצ"ל לשבת קודש, באותו ש"ק אחה"צ הלך הרב"ב מביתו להישיבה עם שני חותניו להגיד שיעור, והרב מרדכי פגע בהם בהרחוב בדרכם להישיבה והלך ועמד לצדם לילך עמהם להישבה לשמוע השיעור, אבל הרב"ב ברוב צדקו אמר א חושבער אורח מכובד לאמער צירוק גיין לביתינו עם צו מכבד זיין מיט פירות לכבודו, והרב מרדכי הפציר שהוא ילך לביתו עם אחד מחותניו ולא רצה הרב"ב להסכים רק אחר הפצרת הרבה הסכים והלך להישבה.

ולזכרון ארשום מה שסיפר לי הרה"ג חיים צבי ווילליגער ז"ל שסיפר לו אביו הר' מרדכי שהמנהג של רב"ב הי' דכשהגיע אורח מלבד מהכנסת אורחים גשמית הגונה הי' פשוט בעיניו שיש לכבדו ולהגיד בשיעור חידוש מיוחד לכבודו וכשהגיע הרב מרדכי להתארח אצלו אמר הרב"ב "אמור בשיעור איזה דבר חידוש לכבודך" ואכן כך הי' אלא שבאמצע השיעור חזר בו ואמר "כנראה מה שריצתי לומר אינו הפשט האמיתי, ולכבוד האורח אומר דבר ששמעתי מהגאב"ד דבריסק הגרי"ז. ועוד סיפר הרב מרדכי שהמנהג של רב"ב הי' שבסעודה שלישות לא הי' מזמר זמירות רק הי' מספרים מעשיות, אבל באותו שבת אמר רב"ב שיזמרו זמירות "ווייל וואס וועט דער אינגערשער רב זאגען ווען ער קומט צירוק דארטען אז אין קאמעניץ זינגט מען ניט", וג"כ סיפר ר' מרדכי מגדלות של הרב"ב דבהיותו שמה נכנס אליו חותנו הג"ר ראובן גרוזובסקי זצ"ל (ראש ישיבת בית המדרש עליון בארה"ב) ועוד מחכמי הישיבה לבקשו שיתן מכתב המלצה לאחד מתלמידיו שהיצג עצמו מועמד לרבנות להיות רב באיזה מן העיירות, ובתוך הדברים סיפרו לו שעל אותה משרה מתמודד עוד ת"ח שקיבל מכתב מהג"ר שמעון שקאפ זצ"ל, והרב"ב הכיר גם את המועמד השני בו וסבר שהוא ג"ד ראוי, אמנם סירב לכתוב מכתב המלצה לתלמידו כי לא רצה להזיק השני, ופנה הרב מרדכי להרב"ב ושאל אותו מדוע רבי שמעון לא חשש לתת מכתב לתלמידו, והשיב הר"ב ברוב ענוותנותו, מה הדמיון ר' שמעון הוא צדיק ולא תבא תקלה על ידו, אבל אני חושש שתבא תקלה תחת ידי ח"ו.

וגם סיפר ר' מרדכי שהי' שני בחורים אחד מעיר מונקאטש ואחד מבודאפעסט שלמדו בישבת קמניץ אצל רב"ב ואבותיהם שאלו להרב מרדכי שישאל הראש הישיבה האיך הם לומדים, וכששאל את הרב"ב ענה על אחד שהי' בחור טוב ומציון שהוא מציון, ועל השני שלא הי' בחור טוב ענה "דער בחור דער בחור אה וכן חזר כמה פעמים" והכל כדי ח"ו לא להוציא לשון הרע מפיו. וג"כ סיפר ששאל אותו הרב"ב איפה נוסע אח"כ השיב לו שנוסע להגאון רח"ע בווילנא אמר לו הרב"ב שיש אתו גליונות מספרו "ברכת שמואל" שרוצה שרח"ע יעבור עליהם ולכן שאל אותו אם יכול להביאים לשם וכן עשה וסיפר הרב מרדכי שתיכף הגיב הגרח"ע "הרי הגאון רבי ברוך בער עסוק כל כך עם לימודו ומצוותיו, מתי הי' לו זמן לכתוב ספר. וזכה ר"מ לקבל הסכמה מהרב"ב וכותב וז"ל הנה כבוד הרב הגאון החריף ובקי סוע"ה וכו' אוצר של יראה איש האשכולות כש"ת ר' מרדכי נ"י ווילליגער ממדינת טשעכין אתא ואייתי בידו אוצר נחמד כשמו כן הוא וכו', והננו עולה בהסכמה שיצליחו הש"י להדפיסו ויהנו רבים מפרי תורותו להרב בעל אוצר נחמד נ"י כי יקרה תורתו ויראתו יהי' הש"י עמו, אלה דברי המדבר בהסכמה הספר אוצר נחמד ושבחו של הרב המחבר וכו'.

והרב מרדכי עזר להרב"ב בארצה"ב לאסוף תרומות להישיבה ובמכתב ששלח הרב"ב לאנשי ארה"ב עם הרב מרדכי מתקונן עבור הישיבה הק' אשר גלתה ממקומה ושבה להעיר ווילנע וכו' והנה אנחנו עשינו לשלוחינו ולבאי כוחינו כבוד גיסי הרב הגאון יקר היראה ר' יעקב יהושע הלוי ציממערמאן עם כבוד הרב המאוה"ג יקר יראה דשת"ה ר' מרדכי וויליגער שיעשו מפעל הצלה עבור ישיבתינו וכו'.
אטעטשמענטס
הרב מרדכי עם הרה"ק רבי ברוך בער ראש ישיבת קאמיניץ
הרב מרדכי עם הרה"ק רבי ברוך בער ראש ישיבת קאמיניץ
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

מגיד מרדכי האט געשריבן: והרב מרדכי עזר להרב"ב בארצה"ב לאסוף תרומות להישיבה ובמכתב ששלח הרב"ב לאנשי ארה"ב עם הרב מרדכי מתקונן עבור הישיבה הק' אשר גלתה ממקומה ושבה להעיר ווילנע וכו' והנה אנחנו עשינו לשלוחינו ולבאי כוחינו כבוד גיסי הרב הגאון יקר היראה ר' יעקב יהושע הלוי ציממערמאן עם כבוד הרב המאוה"ג יקר יראה דשת"ה ר' מרדכי וויליגער שיעשו מפעל הצלה עבור ישיבתינו וכו'.


מודעה בהפרדס תרצ"ז שר' מרדכי וויליגער ביחד עם ר' נחמן קאוואלסקי (?) נוסעים בתור דעלעגאציע לגייס כספים לטובת ישיבת כנסת בית יצחק בקאמעניץ:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=40
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

מיללער האט געשריבן:
מגיד מרדכי האט געשריבן: והרב מרדכי עזר להרב"ב בארצה"ב לאסוף תרומות להישיבה ובמכתב ששלח הרב"ב לאנשי ארה"ב עם הרב מרדכי מתקונן עבור הישיבה הק' אשר גלתה ממקומה ושבה להעיר ווילנע וכו' והנה אנחנו עשינו לשלוחינו ולבאי כוחינו כבוד גיסי הרב הגאון יקר היראה ר' יעקב יהושע הלוי ציממערמאן עם כבוד הרב המאוה"ג יקר יראה דשת"ה ר' מרדכי וויליגער שיעשו מפעל הצלה עבור ישיבתינו וכו'.


מודעה בהפרדס תרצ"ז שר' מרדכי וויליגער ביחד עם ר' נחמן קאוואלסקי (?) נוסעים בתור דעלעגאציע לגייס כספים לטובת ישיבת כנסת בית יצחק בקאמעניץ:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=40


ישר כח הרב מילער
[שוין נישט געווען דא א לענגערע צייט]
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

בעוד כמה ימים יופיע ספרו ~ פרדס מרדכי על סדר בראשית

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

ספרא הדין הוא ראשית ביכורי ספרי המחבר זצ"ל, תוכו רצוף חידושים ופירושים וביאורים, על התורה ומועדים, ועל סוגיות הש"ס, יצא לאור לראשונה ע"י המחבר זצ"ל בשנת תפר"ח לפ"ק בעיר מונקאטש, בהסכמת ובברכת גדולי וצדיקי הדור זצ"ל.
במהדורא זו אשר אנו נותנים לפניכם היום ברכה, הדפסנו כל החידושי תורה שכבר נדפסו ע"י המחבר זצ"ל בספר פרדס מרדכי, ואלה מוסיף על הראשונים, ציצים ופרחים, מרגליות ופנינים יקרים, אשר עדיין היו בכתובים, וגם ירד ירדנו בגנים, ללקוט בשושנים, לקוטי בתר לקוטי מתוך שאר ספריו שהוציאם לאור עולם, ואת הכל צירפנו והיו לאחדים. וסידרנו אותם בעריכה חדשה באופן השוה לכל נפש, והוספנו מראה מקומות, כאשר עיני הקורא תחזינה מישרים, עמלנו ויגענו לסדר את הספר בתכלית היופי וההידור במשך שנים הרבה, עד שחפץ ה' בידינו הצליח להוציא מתחת ידינו דבר מתוקן ונאה, ועתה כאשר זכינו לברך על המוגמר הגיע זמן לומר שירה, לשבח ולהודות ליושב תהילה, שהיה בעזרינו עד עתה, כה יתן ה' להכניס בעמלינו ברכה מרובה, שיתקבל הספר בחיבה יתירה בפני שוחרי תורה ולומדיה.
אטעטשמענטס
פרדס
פרדס
שער
שער
שער ישן
שער ישן
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
אוועטאר
יציב פתגם
שר ששת אלפים
תגובות: 6775
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יציב פתגם »

משפחת ווילליגער בביקור אצל גדולי האדמורי"ם שליט"א, לרגל הופעת ספר חדש "פרדס מרדכי", מאת אביהם וזקנם הגאון רבי מרדכי ווילליגער זצ"ל, שי"ל אחרי שנים ארוכות של עריכה מפוארת ברוב פאר והדר.

הספר כולל בו ד"ת רבים מצדיקי הדור הקודמים שטרם ראו עין הדפוס, עשרות ד"ת מרבו המובהק הגה"ק בעל העצי חיים מסיגעט זי"ע, וכן מהגה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע והגה"ק בעל המנחת אלעזר ממונקאטש זי"ע.

בתמונות נראה בנו של המחבר החסיד הישיש המפו' ר' יוסף בנימין ווילליגער שליט"א, ונכד המחבר הגאון רבי אברהם ווילליגער שליט"א נשיא מוסדות בית אברהם לעיקוואוד, מגישים הספר החדש להאדמורי"ם שליט"א
אטעטשמענטס
sanz.jpg
12.jpg
13.jpg
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

יציב פתגם האט געשריבן:משפחת ווילליגער בביקור אצל גדולי האדמורי"ם שליט"א, לרגל הופעת ספר חדש "פרדס מרדכי", מאת אביהם וזקנם הגאון רבי מרדכי ווילליגער זצ"ל, שי"ל אחרי שנים ארוכות של עריכה מפוארת ברוב פאר והדר.

הספר כולל בו ד"ת רבים מצדיקי הדור הקודמים שטרם ראו עין הדפוס, עשרות ד"ת מרבו המובהק הגה"ק בעל העצי חיים מסיגעט זי"ע, וכן מהגה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע והגה"ק בעל המנחת אלעזר ממונקאטש זי"ע.

בתמונות נראה בנו של המחבר החסיד הישיש המפו' ר' יוסף בנימין ווילליגער שליט"א, ונכד המחבר הגאון רבי אברהם ווילליגער שליט"א נשיא מוסדות בית אברהם לעיקוואוד, מגישים הספר החדש להאדמורי"ם שליט"א


שיין שיין! איך וועל דיר נישט פרעגען פון ווי די האסט דער בילדער
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
פרשיסחא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 482
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 17, 2013 1:26 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פרשיסחא »

רבי מרדכי וויליגער שילדערט זכרונות פארן ליובאוויטשער רבי'ן - פון דעם רבי'ן מהריי"ץ אין וויען.

http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D ... %A0%D7%94/
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

שיינע ד"ת פין די קרן לדוד נאכנישט געדריגט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים. (י"ח, א') ופירש"י מה שמועה שמע ובא, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. וכבר חקרו כל המפרשים בביאור כוונתו, דהלא הרבה נסים נעשו לבני ישראל, ומדוע נתעורר לבוא כאשר שמע שתי דברים אלו.

אציגה נא רעיון נחמד בזה, ששמעתי מהגה"צ ר' אליעזר דוד גרינוואלד (שליט"א) [זצ"ל] אבדק"ק אויבערווישא [בעל קרן לדוד אב"ד סאטמאר], בסעודה שלישית בפרשה זו שנת תרע"ד, כשהייתי בצוותא חדא עם מורי הגה"ק שליט"א מסיגעט [בעל העצי חיים זי"ע], שם על שבת פרשת יתרו. שתירץ דמצינו בקריעת ים סוף, שאמר משה רבינו לבני ישראל (שמות יד יד) ה' ילחם לכם ואתם תחרישון, שנצטוו שלא לעשות שום פעולה ותחבולה כנגד המצרים, ולעומת זאת מצינו כאשר בא עמלק להלחם בישראל, שאמר משה רבינו ליהושע תלמידו בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק, שאזי היה הציווי לעשות פעולה לצאת במלחמה כנגדם, וטעמא בעי מהו ההבדל בין עמלק להמצרים לעמלק.

וביאר באופן נפלא, דבני ישראל בעמדם על שפת הים והמצרים היו נוסעים אחריהם, היתה זאת סכנה רק בגשמיות, שהרי רדפו אחריהם כדי להחזירם למצרים שיהיו משועבדים אצלם בשיעבוד הגוף, וכמו שמצינו שאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו, ועל כן ציוה להם משה רבינו ה' ילחם 'לכם' ואתם תחרישון, דכיון שהמלחמה נוגע רק לנפשם, אין להם לבטוח בכוחם וחילם, רק ישומו מבטחם בה'.

אבל מלחמת עמלק היתה סכנה רוחנית, כי עמלק ראה איך שנתגדל ונתקלס שמו ית' בעולם, כאשר קרע היום סוף לגזרים, וכדכתיב שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת וגו', ועל כן החליט לחלל כבוד שמים, ולטמא את בני ישראל כמו שאמרה התורה עליו אשר קרך בדרך, ובכהאי גוונא כל איש מישראל אשר יראת ה' נוגע בלבבו צריך לצאת במלחמת ה' השערה, ולמסור נפשו אל קדושת שמו ית' שלא יתחלל ח"ו.

והנה בתחילה כאשר פירש יתרו מעבודה זרה, והחליט בדעתו להתגייר, לא עלה בדעתו לנדוד עד למדבר כדי לשמוע תורה מפי משה רבינו, אלא חשב דכאשר יבואו אל המנוחה ואל הנחלה בארץ נושבת אזי יצטרף אליהם, ועל זה שאל רשיז"ל מה שמועה שמע ובא, דאיזה שמועה גרמה לו לבוא אל המדבר, והלא היה יכול להשאר בביתו ולהיות יהודי, ובא כמשיב קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, דבקריעת ים סוף לא ערכו בני ישראל מלחמה עם המצרים, ואילו במלחמת עמלק יצאו לקראתם למלחמה, ומדוע לא בטחו בהקב"ה שיעשה להם נס ופלא כמו שקרע לפניהם הים ויעברו בתוכה ביבשה, אלא דבמקום שיש חילול ה' אסור לבטוח בהשי"ת, וצרילך לחגור כלי מלחמה ללחום מלחמת ה' ביד רמה, ומזה למד מוסר השכל לנפשו, דבענין הנוגע לכבוד שמים צריך לעשות איזה פעולה אפילו במסירות נפש ממש, ועל כן קיבל על עצמו טלטולי דאורחא ובא אל המדבר מתוך מסירות נפש ממש, עכ"ד ודפח"ח.
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”