לוח היארצייטן - חסידים ואנשי מעשה

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
זיידע ומומחה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 389
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג פעברואר 12, 2012 11:09 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זיידע ומומחה »

ראה http://www.mytzadik.com/index.asp?lid=6 ... ik&kid=284


יאיר איןרבי מנשה בן-ישראל האט געשריבן:לבקשת ר' הפלא ופלא:

מנשה בן ישראל

רב דרשן מדפיס ומחבר, עסק בצרכי ישראל. 1604 - 1657

הדפיס ספרי עברית. ספרו El Consiliador בלשון הספרדית מיישב את הפסוקים בכה"ק הסותרים זה את זה. השתדל לאפשר את שיבת היהודים לאנגליה.

מנשה בן ישראל – רב, דרשן, מדפיס ומחבר, עסקן בצרכי עם ישראל. נולד בעיר לא רושיל בשנת 1604 ומת 26 בנובמבר 1657 בעיר מידלבורג בהולנד.

אבותיו עזבו את ליסבון בגלל רדיפות האינקוויזיציה, הגיעו להולנד והתיישבו באמשטרדם. ר' מנשה למד שם אצל ר' יצחק עוזיאל מפאס שהיה רב באמשטרדם לעדת נוה שלום. אחרי מות ר' יצחק בשנת 1620 התמנה ר' מנשה למלא מקומו, והיה לדרשן מפורסם.
אותו זמן החל להדפיס ספרי עברית. ספרו הראשון היה סדור תפילות (1627), מפתח למדרש רבות, 1628), והוצאה יפה מסדרי משניות.
הדפיס את ספרו El Consiliador בספרדית, כדי לישב את פסוקי המקרא הסותרים זה את זה. הספר הוציא את שמעו אצל חכמי הנוצרים שהחליפו עמו אגרות בענייני כתבי הקודש.

עסקיו אלה לא הספיקו לפרנס אותו, לכן נסע לבראזיל אחרי גיסו אפרים סואירו, וישב בעיר פירנאמבוקו (Pernambuco). האחים פיריירא שהיו שם יסדו ישיבה ומינו את ר' מנשה לראש (1640) ותמכו בו באופן שהיה יכול לישב על התורה ועל עבודתו הספרותית.

בשנת 1642 שב ר' מנשה לאמשטרדם.

דעותיו ע"ד המשיח
אשתו של ר' מנשה הייתה ממשפחת אברבנאל, שראו עצמם כצאצאי דוד המלך. בחכמת הקבלה חישב ומצא כי הגאולה תבוא מיד כאשר יהיו היהודים מפוזרים בכל חלקי התבל.
כאשר פגש את אנטוניא די מונטיסינוס (אהרן הלוי) בשנת 1644, אמר לו כי היהודים בצפון אמריקה הם מעשרת השבטים.

השתדל למצוא מקום מושב ליהודים בארצות שלא היו שם או שגורשו משם. כתב מכתבים לכריסטינה מלכת שבדיה על דברי החכמה המצויים בכתבי הקדש, ובדרך אגב ביקש ממנה להרשות ליהודים להתיישב בארצה.
השתדל בפני קרומוול להרשות ליהודים להתיישב שוב באנגליה.

הכומרים הפרוטסטנטים והתיאולוגיים, שגם הם האמינו בביאה השניה של משיחם, עזרו לר' מנשה להוציא מחשבתו לפועל. ואף כי לדעתם צריכים היהודים לקבל עליהם דת הנוצרית תחלה רצו שיהיו היהודים קרובים אליהם, ולכן רצו שהיהודים ישובו לאנגליה.

המחשבה כי בני עשרת השבטים נתגלו באמריקה נתקבלה על ידי האנגלים. ר' מנשה ניצל אמונה זו, וחיבר את ספרו Eiperanca de Israel (מקוה ישראל, בשנת 1650) בספרדית וברומית, והקדיש את הספר לבית המשפט הגבוה באנגליה. הספר עשה רושם רב בין גדולי העם.

ר' מנשה פנה באגרת מיוחדת "להאדון המגין" (Lord Protector) אוליבר קרומוול. הוא בא ללונדון להציע לפרלמנט להרשות ליהודים לשוב לאנגליה (1655). היועצים המשפטיים של הממשלה אמרו כי "אין בחוקי אנגליה דבר שיתנגד לשיבת היהודים".

ר' מנשה מת בשנת 1657. הוא לא הצליח לבטל את גירוש יהודי אנגליה, אבל השתדלותו לטובת היהודים באנגליה גרמה לחוות דעת משפטית כי אין חוק המתנגד לשיבת היהודים, ולאט לאט החלה שאלת היהודים באנגלית להפתר מעצמה.

ספריו
ר' מנשה כתב ספרים רבים ברומית ובספרדית על ענייני הדת.
"מקוה ישראל" - חקירות על מקום המצאות עשרת השבטים וענייני גאולה. מבוסס על ספורי ר' אהרן הלוי. תרגום לעברית ע"י חיים ארביך (אמשטרדם את"ן= 1651), וע"י אליקים ב"ר יעקב ש"ץ (שם 1698), וע"י א"מ מאהר (זאלקווא 1847).
"נשמת חיים", חקירות עיוניות על הנשמה. ד' מאמרים וקי"ז פרקים, להוכיח אמיתת דברי חז"ל בכמה עניינים (אמסטרדם 1652 עם צורת המחבר).
"תשועת ישראל" בטול כל העלילות ותואנות שוא וכזב שהעלילו על ישראל לפני שרי המועצה באנגליה. חברו באנגלית, ותירגמו רמבמ"ן לגרמנית, וממנה לעברית ע"י שמשון בלאך (וינה 1814).
פירוש מלות זרות בכל המשניות בהוצאת המשניות מבית דפוסו (1646).

מקור הערך: ע"פ אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין




מנשה בן ישראל
מנשה בן ישראל

הרב מנשה בן ישראל (1604 - י"ד בכסלו ה'תי"ח - 20 בנובמבר 1657), רב, דרשן, מייסד הדפוס העברי הראשון באמסטרדם ומדינאי, הזכור בעיקר בשל פעילותו למען יהודי התפוצות.
תוכן עניינים
[הסתרה]

1 קורות חייו
2 חיבוריו
3 לקריאה נוספת
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] קורות חייו

הרב בן ישראל נולד בנולד בעיר הצרפתית לה רושל תחת השם מנואל דיאס סואירו (Manoell Dias Soeiro), למשפחת אנוסים שנמלטה מפורטוגל בשנת 1605 בשל רדיפות האינקוויזיציה. תחילה עברו ללה רושל, ולבסוף, בשנת 1610, התיישבה המשפחה באמסטרדם שבהולנד.

על-אף שהפרוטה לא הייתה מצויה בכיסם, הוריו של בן ישראל לא חסכו בחינוכו של ילדם והוא נשלח ללמוד אצל חכם חיים עוזיאל מפאס, שהיה רב קהילת בית הכנסת נווה שלום באמסטרדם.

עד מהרה התגלה מנשה הצעיר כעילוי, וכבר בגיל 15 החל לדרוש באופן רשמי בקהילה היהודית. בגיל 17 חיבר את חיבורו הראשון, "שפה ברורה", ובגיל 18, לאחר פטירת רבו (בשנת 1622), מונה ליורשו כמנהיג קהילת נווה שלום. אחד מתלמידיו היה ברוך שפינוזה.

בגיל 20 נישא לרחל סואירו, שהייתה קרובת משפחתו של רבי יצחק אברבנאל. נולדו להם בת ושני בנים, יוסף ושמואל.

הרב בן ישראל שלט בעשר שפות ואף פרסם חלק מחיבוריו בחמש מהן (עברית, לטינית, פורטוגזית, ספרדית ואנגלית). שליטתו בשפות אלו סייעה לו בהמשך חייו במאמציו המדיניים אצל מנהיגי אומות העולם למען יהודי התפוצות.

הרב מנשה בן ישראל לא הסתפק בידיעותיו התורניות, וקנה לו ידיעות רבות בחכמות חיצוניות ובמדעים. הוא אף מצא להם שימוש בחיבוריו, וכך כתב בהקדמתו לספרו "נשמת חיים":

"ואל ירע בעיניך הביאי בקצת דברינו אלו עדות סופרים אשר לא מבני עמנו, יען מן האנשים הטובים הוא לקבל את האמת ממי שאמרו ומהחכמים לאכול התוך ולזרוק הקליפה (...), ואני תפילות לאל לא עשיתי מהחכמות החיצוניות קבע".

עקב מצוקה כספית נאלץ הרב בן ישראל לצמצם את היקף לימודיו ולעבוד למען פרנסת משפחתו. עקב כך ייסד ב-1627 את הדפוס העברי הראשון באמסטרדם, ולימים הפכה העיר לאחד ממרכזי הוצאת הספרים החשובים בקהילות ישראל בגולה.

בשנת 1632 פרסם הרב בן ישראל את החלק הראשון של הספר "El Consiliador" (ב-1641 פרסם את החלק השני וב-1651 את השלישי). הספר, שהיה אחד מספריו החשובים, נכתב בשפה זרה ופנה בעיקר למלומדים נוצרים כדי לקרבם להבנת היהדות ובכך להפחית את הניכור כלפי היהודים. הספר עוסק ביישוב מאות פסוקים במקרא שלכאורה סותרים זה את זה. הספר זכה להצלחה רבה בעולם, תורגם לכמה שפות והעלה את מעמדו של הרב בן ישראל אצל נכבדי אומות העולם. כך החל בקשרי ידידות וחליפת מכתבים עם מלומדים נוצרים, כגון הוגו גרווטוס ופייר דניאל הוט, עם בעלי שררה כמו כריסטינה מלכת שבדיה, שאותה ניסה לשכנע ליישב יהודים בארצה, וגם עם האמן רמברנדט, שאף הנציח את דמותו של הרב בן ישראל באחת מיצירותיו [1]. על הכבוד הרב שרחשו לרב בן ישראל בעולם ניתן ללמוד ממכתב ששלח לו כומר נוצרי:

"אף כי דתך משונה מדתי, לעבוד האל נחיה באהבה.
ותהי נא חכמתך וחכמתי, בכל מקום כערכה נחשבה.
זאת היא אהבתי, האמן כי כן היא בלי עקבה.
אכן עודני חי אהיה נוצרי, וחיה עד העולם אתה עברי."

בעקבות איחוד שלוש קהילות היהודים באמסטרדם הפסיד הרב בן ישראל את משרתו ופרנסתו התמעטה. לרב הקהילה המאוחדת התמנה רבי שאול מורטירה, והרב בן ישראל כיהן כדיין תחתיו בבית דינו. בעקבות מתיחות ששררה בינו לבין מורטירה, עבר הרב בן ישראל ב-1638 לברזיל, שם ישב גיסו אפרים סואירו אברבנאל. בברזיל ייסדו האחים אברהם וישראל פיריירא ישיבה, וב-1640 העמידו את הרב בן ישראל בראשה. בשנת 1642 שב הרב בן ישראל לאמסטרדם.
קברו של מנשה בן ישראל- בית הקברות "בית חיים", אדורקרק, הולנד

בין השנים 1655 - 1657 העסיקה את ממשלת אנגליה בראשותו של אוליבר קרומוול שאלת חירותו של כל אדם להאמין באלוהיו, ובפרט "השאלה היהודית", כלומר שאלת חופש הדת ביחס ליהודים. בדצמבר 1655 התכנסה באנגליה ועידת ויטהאל שדנה בזכותם של היהודים לשוב לאנגליה ולחיות בה כנתינים מוכרים על ידי הממשל, לאחר שגורשו ממנה ב-1290. הרב בן ישראל הוזמן לאנגליה על ידי קרומוול כנציג העם היהודי על מנת להשתתף בפולמוס. על אף שהרב בן ישראל היה אורחו הרשמי של קרומוול, הוא עדיין נזקק בבואו לאנגליה לתואר "רופא" כדי שיוכל להיכנס. בספטמבר 1655 עמד הרב בן ישראל בראש המשלחת שהגיעה לאנגליה, ובין מלוויו נמנו בנו שמואל ורבי יעקב ששפורטש. באנגליה ניסה הרב בן ישראל לפעול לטובת היהודים כדי שיוכלו להתיישב בה מחדש ולהקים בה קהילה יהודית כהלכתה. כחלק מאמצעי השכנוע בפולמוס חיבר באנגלית את הקונטרס "תשועת ישראל" (הכותרת במקור בלטינית: Vindiciae Judaeorum) והקדישו לפרלמנט הבריטי. בחיבור אפולוגטי זה הפריך את הטיעונים הרבים כנגד ישראל ודיבר רבות בזכותם. הספר נחשב עד לימינו כאפולוגטיקה היהודית הקלאסית בעת החדשה, וברבות השנים תורגם מאנגלית לגרמנית (על ידי מרכוס הרץ, ביוזמת משה מנדלסון שהוסיף הקדמה חשובה), עברית, הולנדית, פולנית, צרפתית ואיטלקית.

הרב בן ישראל שהה באנגליה כשנתיים, אך עם פטירתו הפתאומית של בנו ב-10 בספטמבר 1657 עזב את אנגליה על מנת להביא את בנו לקבורה בהולנד, כפי שהשביעו בנו על ערש דווי. ואולם הוא לא הספיק להגיע לאמסטרדם; הוא הגיע עד העיר מידלבורג בה התגוררו חלק מבני משפחתו ושם חלה ונפטר ב-20 בנובמבר 1657, י"ד בכסלו ה'תי"ח.

פעילותו המדינית של הרב בן ישראל באנגליה לא זכתה להצלחה מיידית, אולם שנים מספר לאחר פטירתו, ב-1664, זכתה קהילת לונדון להגנה רשמית, וב-1698 הוכרה חוקיות הפולחן היהודי והחלה להיווסד מחדש קהילה יהודית במקום. בשיאו של התהליך, ב-1868, עמד בראש ממשלת אנגליה בנימין דיזרעאלי, שהיה ממוצא יהודי.
[עריכה] חיבוריו

בגיל 17 חיבר את חיבורו הראשון, "שפה ברורה", ובסה"כ הוא חיבר כעשרה ספרים.

מקווה ישראל, מנשה בן ישראל, אתר "הלכה ברורה", (PDF)
הרב מנשה בן ישראל, נשמת חיים, הוצאה מחודשת, לבוב, 1858; יצא שוב במהדורה חדשה ומנוקדת, בהוצאת יריד הספרים, ירושלים, תשנ"ה.
Manasseh ben Israel, Elias Hiam Lindo, The Conciliator of R. Manasseh Ben Israel, Vol. 1, London, 1842
Manasseh ben Israel, Elias Hiam Lindo, The Conciliator of R. Manasseh Ben Israel: The prophets and hagiography, Vol. 2, London, 1842

[עריכה] לקריאה נוספת

Lucien Wolf, Menesseh Ben Israel's Mission to Oliver Cromwell, London 1901.
ססיל רות, מנשה בן ישראל, הוצאת מסדה.
לשם, רמברנדט והחכם מנשה בן-ישראל, ציור ופיסול 12 (תשל"ו) 3-13;
י' דן, תורת הרע ודימונולוגיה בספר "נשמת חיים" לר’ מנשה בן ישראל, מחקרים באגדה ובפולקלור יהודי (תשמ"ג) רסג-רעד.
כ"ץ, שליחותו של מנשה בן-ישראל אל המלכה כריסטינה, זמנים 21 (1986) 40-49.
ר' ש"ץ-אופנהימר, עמדתו של מנשה בן ישראל כלפי המשיחיות במערך היהודי-נוצרי, שנתון בר-אילן כב-כג (תשמ"ח) 429-447 [=הרעיון המשיחי בימי הביניים עמ' 162-180].
מנחם דורמן, מנשה בן ישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ת"א תשמ"ט.
הנרי משולן, מנשה בן ישראל, מורשת ספרד (הוצ' מאגנס תשנ"ב) 622-639.
נ' יושע, בין תאולוגיה לאנתרופולוגיה: עיון בחיבורו של ר’ מנשה בן ישראל : "De la fragilidad humana y inclinacin del hombre al peccado", תרביץ סא,ב (תשנ"ב) 273-295.
מיזלש, מנשה בן ישראל ו"היהודי הנודד", תימורה (תשס"ו) 87-110.
'דון קרלוס בליסבון', 'דון קרלוס בכלא' ע"י הסופר חיים אליאב (משה גרילק), הספרים מספרים את סיפור האנוסים תחת הנהגתו של מנשה בן ישראל.

[עריכה] קישורים חיצוניים

סריקת מכתבים בכתב ידו של מנשה בן ישראל, וסריקת ספרים שנדפסו על ידו באתר אוניברסיטת אמסטרדם
מרדכי מרגליות (עורך כללי), "מנשה בן ישראל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1064-1063, באתר HebrewBooks
מנשה בן ישראל, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית)
דוד כ"ץ, שליחותו של מנשה בן-ישראל אל המלכה כריסטינה משבדיה, זמנים 21
צבי גולדבלום, ‏איש התקווה, באתר "סגולה"
אורי קציר, "תקדים רובלס" באתר אפלטון




מנשה בן ישראל
מחברת: ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן

בן למשפחת אנוסים מן האי מדרה ( באוקיינוס האטלנטי). הוא חונך כילד נוצרי. משפחתו ברחה מן האינקוויזיציה לאמסטרדם ושם חזרה ליהדות. מנשה בן ישראל הצטיין בלימודיו, וכבר בגיל 18 התמנה לרב הקהילה באמסטרדם. הוא יצר קשרים עם מלומדים יהודים ולא יהודים ברחבי אירופה וכתב ספרים בכמה שפות (עברית, לטינית , ספרדית, צרפתית ואנגלית), והדפיס אותם בבית הדפוס היהודי הראשון אשר הקים באמסטרדם.
מנשה בן ישראל האמין שהמשיח יבוא רק כאשר היהודים יהיו מפוזרים ברחבי העולם כדברי הפסוק " והפיצך ה' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ..." (דברים כח, 64). לדעתו אנגליה (angleterre - קצה האדמה) היא קצה הארץ. מנשה בן ישראל פנה לקרומוול שליט אנגליה ובקש ממנו להתיר ליהודים לשוב ולחיות באנגליה לאחר שגורשו ממנה ב- 1290. היהודם חזרו לאנגליה אם כי ללא היתר רשמי של השלטון.
נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

כ"ה סיון

החזן ר' יוסף ראזענבלאט ב"ר רפאל, תרצ"ג, הה"ז
נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

י"ז תמוז

הרה"צ ר' יעקב יוסף הערמאן ב"ר יצחק אייזיק זצ"ל
all for the boss
נפטר תשכ"ז ומנו"כ בהה"ז
אוועטאר
וועלוועל קליינער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 418
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 06, 2016 6:27 pm

וועלוועל קליינער

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך וועלוועל קליינער »

היינט ר"ח מנחם אב איז די יארצייט פון הרה"ח מוה"ר חיים מרדכי ע"ה ב"ר שמואל שווארץ ז"ל וועלכער איז געווען באמת א עובד ה', ער פלעגט גיין אין די גאס, מיט צוגעמאכטע אויגן, צוליב יראת שמים, ער איז געווען א נהנה מיגיע כפו, ווען ער פלעגט גיין אין די באנק, האבן די אלע גוים מיט גויט'עס - ביים טעלער - געוויסט, אז ער גייט זיך נישט אויפהייבן די אויגן ודי. יהא זכרו ברוך.
אוועטאר
וועלוועל קליינער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 418
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 06, 2016 6:27 pm

וועלוועל קליינער

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך וועלוועל קליינער »

ר' חיים מרדכי ע"ה ב"ר שמואל נ"י שווארץ, וחתן הרבני החסיד מוה"ר יחזקאל שרגא בן בילא פריעדמאן לרפו"ש.
א חסיד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4575
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך נאוועמבער 26, 2014 3:45 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א חסיד »

מי הוא זה?
אוועטאר
דונש
שר האלף
תגובות: 1880
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יאנואר 25, 2017 3:23 pm
לאקאציע: שבתדיגע זמירות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דונש »

וועלוועל קליינער האט געשריבן:ר' חיים מרדכי ע"ה ב"ר שמואל נ"י שווארץ, וחתן הרבני החסיד מוה"ר יחזקאל שרגא בן בילא פריעדמאן לרפו"ש.

א ברודער פון -פונאנדערגעשייד- ר' יצחק שווארץ נ"י מייסד ומנהל חבורת תורתך שעשועי
זוכט איר דוי?
א חסיד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4575
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך נאוועמבער 26, 2014 3:45 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א חסיד »

היינט איז דער יאהרצייט פון הרה"ח רבי אפרים אהרן שטיין ע"ה בן להבלח"ט רבי מרדכי שטיין מפאלטישאן שליט"א
אוועטאר
וועלוועל קליינער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 418
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 06, 2016 6:27 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך וועלוועל קליינער »

זיין פאטער הרה"צ מפאלטיטשאן שליט"א האט אנגעהויבן די דברי הספד ביי די לוי' "הבן יקיר לי אפרים..."
ער איז געווען מגדולי חסידי ותלמידי כ"ק אדמור ממונקאטש שליט"א, מנו"כ אין די חלקת מונקאטש אין ניו דזערסי
נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

ו' אב

הרה"ח ר' שואל אלכסנדר בהרב מרדכי ביסטריצקי ז"ל

א פייערדיגע פארצייטישע חסידישע איד, דבוק בלו"נ לצדיקי אמת.
נאדווערנער אייניקעל
שר חמישים
תגובות: 72
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 20, 2016 3:51 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נאדווערנער אייניקעל »

באקאנט פון דו סוד ישרים סעריא חסידשע ספרים וואס גייט ארויס דורך נכדו יצחק ביסטריצקי ווי באקאנט איז דער שיינע נועם אלימלך זייערע אויסגאבא
א חסיד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4575
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך נאוועמבער 26, 2014 3:45 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א חסיד »

ר' יצחק ביסטריצקי איז בנו ולא נכדו
נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

י"ג מנ"א

השר ר' משה מונטיפיורי ב"ר יוסף אליהו, תרמ"ה
א חסיד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4575
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך נאוועמבער 26, 2014 3:45 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א חסיד »

ט"ז מנ"א
?? רבי משה בר יוסף אליהו (מונטיפיורא) מלונדון ע"ה תרמ"ג ה
ומנו"כ בלונדון??
אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

א חסיד האט געשריבן:ט"ז מנ"א
?? רבי משה בר יוסף אליהו (מונטיפיורא) מלונדון ע"ה תרמ"ג ה
ומנו"כ בלונדון??

לויט די ידענים איז זיין יא"צ ט"ז
ומנוחתו ב Ramsgate
Thanet District
Kent England
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

א-ב כסלו
קדושי מומביי הי"ד
נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

ב' כסלו

הגה"ח ר' שמואל מרגליות זצ"ל
אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

נחום וואהלינער האט געשריבן:ב' כסלו

הגה"ח ר' שמואל מרגליות זצ"ל

מנו"כ בשיכון סקווירא
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


גלאזער
שר האלפיים
תגובות: 2222
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלאזער »

קיקיון האט געשריבן:היינט נאכט דע יארצייט

קיקיון האט געשריבן:ג אדר א
הרב שלמה בן הרה"ג רי אביגדור שאנפעלד דער מיסד פון התאחדות קהילות החרדים אין לאנדאן
הרב שלמה איז געפארען פון ענגלטנד לערנען אין נייטרא ווי ער איז געווארען מקושר צום רב'ס איידעם הרהג"הצ ר חמ"ד זצ"ל
און שפעטער בימי הזעם ואחריה עוסק געווען בפעולות הצלה ער איז געווען דער וואס האט ג'האלפען פאר
ר יעקב שלמה שטיינפעלד מיט דעם קינער טראנספארט
ער האט אויסגעניצט די קשרים פון זיין שווער דער טשיף ראביי הערץ און אינטער דעם נאמען
Chief Rabbi’s Religious Emergency Council (ער אליין אז געווען דער גאנצער קאונסיל)
אויפעטוען גדולות ונצורות
אויך האט ער אויפגעטוען גרויסע זאכען אין בויען אידישקייט אין לאנדאן, ער איז געווען ווער עס האט ג'ברענגט הרהגה"צ ר חנוך דוב פאדווא קיין לאנדאן

עס איז דא א בוך
Kranzler, David (2003). Holocaust Hero: the Untold Story of Solomon Schonfeld,
the British Rabbi Who Saved Thousands of Jews During the Holocaust

קיקיון האט געשריבן:
לכתחילה אריבער האט געשריבן:געבליבען וואונען מיט א פרוי נישט לפי רוחו, פשוט מיט א מסירת נפש, ווייל אזוי האט ער געקענט מער אויפטאן מיטן שווערס נאמען!

מיר א פלא ווי דער זון פון דעם מיסד פון איחוד הקהילות א נייטרא תלמיד וכ' וכ' איז אנגעקימען און שטיב פון the first graduate of Jewish Theological Seminary of America
__
עס האט טייער געקאסט
לכה"פ איין זון DR JEREMY איז א פראפעססאר און ___

אין HAMODIA איז דא אן ארטיקל שרייבען זיי
HS DIED A LONELY MAN

לא אוכל עוד להניח העט מידי טרם אברר את איזה מידידי שעזרו לי בדחקי הגדול. בראשונה יזכר לטוב אדם אחד מאלפי אלפים ה״ה הרה״ג מוה״ר ד״ר שלמה שאהנפעלד שליט״א, רב הראשי של התאחדות קהלות החרדים פה בקמ״ר לונדון יצ״ו, הוא הגבר שמסר נפשו והציל נפשות למאות מתחת צפרני הנאצים הארורים ימ״ש לפני המלחמה הנוראה וגם אחרי׳, הוציא מאות אנשים מתחת כור הברזל שמאחורי מסד הברזל ועמל לספקם בצרכיהם ההכרחיים עד שידו מגעת, והוא הגבר הוקם על עולה של תורה ויראה שהרחיב ובצר את בנין קהלות החרדים שיסדו אביו המנוח הרה״ג ר׳ ד״ר אביגדור שאהנפעלד ז״ל, ואפשר לכמה אלפים משפחות חרדיות ליהנות ממוסדות הציבוריים כמו כשרות ומקוואות ועוד, כאשר בקהלות המפוארות הישנות בימי אבותינו ז״ל, והוא הוא שלוחם בכל עוז ותעצומות את מלחמת ה׳ ותורתו מיד מחבלי׳ ומהרסי׳ ואך ורק הודות לעמלו ומאמציו מבלי ליאות, לילה לא ינוח ויומם לא ישקוט, הוכשרה הקרקע פה להתפתחות ישוב חרדי מסורתי להפליא. הוא הגבר אשר מיטיב לכל אדם, אץ ורץ כל היום בצרכי צבור ולטובת יחידים שפונים לעזרתו להיות להם לפה אצל הערכאות השונות ואצל נגידי עמינו וחברות ההטבה. הוא הגבר שהציל גם אותי והביאני לכאן, וגם קבלתי מאתו תמיכה הגונה, שעי״כ הוטב מעט מעמדי מכפי שהי׳ לפנים. יבורר הוא וכל אשר לו בברית גופא וזרעא חיא וקימא בעושר ואושר לאורד ימים ושנים עד בג״צ בב״א:


הרב אלישע ראזענפעלד


דער רב הראשי הערץ איז טאקע געווען די ערשטע גרעדועיט אבער דאס איז נישט די זעלבע זאך פון שעכטער סעמינאר וואס איר קענט, ווי ר' פישל ממח"א זאגט איז דאס אן אנדער מאיסע אינגאנצען פון די גלגול ראשון, די סעמינאר איז געגרינדעט געווארן דורך טייל רבנים נישט ממש אונזער חדר אבער אין אמעריקא אזעלכע וואס האבן זיך געשלאגן מיט די מאדערנע ווינטן.
צווייטנס, ס'איז טאקע נישט געווען לרוחו דער שידוך, אבער כ'מיין אז אזא צדיק ווי ר' שלמה וואלט נישט געוואוינט מיט איינע וואס האלט חלילה נישט תו"מ. ס'מוז זיין אז נישט דאס איז געווען די אישו.

חוץ מזה, איר טאטע האט טאקע גראדואירט פון שעכטער, אבער אין די זעלבע צייט באקומען סמיכה להוראה פון די עכטע היימישע רבנים פון די איסט סייד, ער איז געווען א פרומער ארטאדאקס וואס האט געקעמפפט קעגן רעפארם און ארויסגעגעבן ביכער דערקעגן, ער האט געהאט א זכי' צו האבן אזא איידעם [אגב ר' שלמה האט קינדער געלאזט?]

די היסטאריע פון רב הראשי איז אזוי. זיין פאטער ר' שמערל איז געבוירן אין א דארף נעבן מיהאלעוויץ, ער איז געווארן א איידעם ביי דעם צדיק וחסיד מפורסם ועובד ה' מופלא ר' יחיאל מיכל סליפקאוויצער [מאשקאוויטש] דער זיידער פון הרה"צ ר' מיכל'ע נתני' מזלאטשוב, מסתמא געווען א ווואילער בחור אז ער האט אים גענומען,
ר' מיכל מסליפקאוויץ האט געשטאמט פון חשוב'ע ערליכע משפחות ידועות, ונכד הרה"ק ר' יחיאל מיכל מזלאטשוב זי"ע.

ר' שמערל איז געווען שפעטער א תלמיד פון ר' עזריאל הילדעסהיימער אין אייזנשטאט און אפשר שפעטער אויך אין בערלין, און דארט זעט אויס האט ער איבערגענומען דעם דרך פון ר' עזריאל, ער איז געפארן קיין ניו יארק מיט זיין זון, ר' שמערל האט געדינט אלס מלמד עברי לילדים און ארויסגעגעבן כמה חיבורים בנושא זה. זיין זון האט ער אויפגעצויגן מיט דעם גייסט פון ר' עזריאל הילדעסהיימער, אבער פרומע שומתו"מ, דער רב הראשי איז געווען קודם רב אין סיראקיוז ווען מ'האט געוואלט דארט איינפירן ישיבה תערובות רח"ל איז ער אנטלאפן, געווארן אויפגענומען אין סאוט אפריקא אלס רב, צוריק קיין נ"י און פון דארט צו רב הראשי אין לונדון.
נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

כ"א טבת

הגה"ח רבי משה שלמה ווייס ב"ר חיים פרץ, תשל"ב ומנו"כ בשיכון סקווירא

איר כאפט נישט פון וועם מ'רעדט? אה, נו דאס איז ר' משה בטלן/גבאי

דא האט איר זיין מצבה:
http://kevarim.com/rabbi-moshe-shlomo-weiss/
אוועטאר
וועלוועל קליינער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 418
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 06, 2016 6:27 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך וועלוועל קליינער »

איך בין די וואך געווען אין מאנסי - ערב ר"ח - ביים ציון פון הרה"ק מריבניץ, ומסוקלען ועוד. האט מיר איינער געוויזן דעם קבר פון א צדיק נסתר ר' משה ב"ר יצחק אייזיק ע"ה הנקרא ר' משה ניו יארק'ער.
איינער ווייסט עפעס פרטים וועגן דעם? אדער איינער וואס איז שוין געהאלפן געווארן וכדומה. זאל ביטע דאס ארויפלייגן. ייש"כ.
א חסיד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4575
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך נאוועמבער 26, 2014 3:45 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א חסיד »

רבי משה המכונה רב משה ניו יארקער האט געוואוינט אין דער איסט סייד מנהטן און איז געזעצען אגאנצע טאג אין באיאנער קלויז און געלערנט. ער פלעגט זיך שפילען מיט אלע קינדער וואס פלעגען זיך דרייען אין קלויז. אסאך אידען ובתוכם גאר חשובער אידען פלעגען קומען צו איהם און פארברענגען מיט אין קבלה. דער ניקולבורגער רבי שליט"א פון מאנסי פלעגט קומען גאר אסאך צו איהם
באר מים
שר מאה
תגובות: 114
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 04, 2016 7:14 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך באר מים »

גלאזער האט געשריבן:
קיקיון האט געשריבן:היינט נאכט דע יארצייט

קיקיון האט געשריבן:ג אדר א
הרב שלמה בן הרה"ג רי אביגדור שאנפעלד דער מיסד פון התאחדות קהילות החרדים אין לאנדאן
הרב שלמה איז געפארען פון ענגלטנד לערנען אין נייטרא ווי ער איז געווארען מקושר צום רב'ס איידעם הרהג"הצ ר חמ"ד זצ"ל
און שפעטער בימי הזעם ואחריה עוסק געווען בפעולות הצלה ער איז געווען דער וואס האט ג'האלפען פאר
ר יעקב שלמה שטיינפעלד מיט דעם קינער טראנספארט
ער האט אויסגעניצט די קשרים פון זיין שווער דער טשיף ראביי הערץ און אינטער דעם נאמען
Chief Rabbi’s Religious Emergency Council (ער אליין אז געווען דער גאנצער קאונסיל)
אויפעטוען גדולות ונצורות
אויך האט ער אויפגעטוען גרויסע זאכען אין בויען אידישקייט אין לאנדאן, ער איז געווען ווער עס האט ג'ברענגט הרהגה"צ ר חנוך דוב פאדווא קיין לאנדאן

עס איז דא א בוך
Kranzler, David (2003). Holocaust Hero: the Untold Story of Solomon Schonfeld,
the British Rabbi Who Saved Thousands of Jews During the Holocaust

קיקיון האט געשריבן:
לכתחילה אריבער האט געשריבן:געבליבען וואונען מיט א פרוי נישט לפי רוחו, פשוט מיט א מסירת נפש, ווייל אזוי האט ער געקענט מער אויפטאן מיטן שווערס נאמען!

מיר א פלא ווי דער זון פון דעם מיסד פון איחוד הקהילות א נייטרא תלמיד וכ' וכ' איז אנגעקימען און שטיב פון the first graduate of Jewish Theological Seminary of America
__
עס האט טייער געקאסט
לכה"פ איין זון DR JEREMY איז א פראפעססאר און ___

אין HAMODIA איז דא אן ארטיקל שרייבען זיי
HS DIED A LONELY MAN

לא אוכל עוד להניח העט מידי טרם אברר את איזה מידידי שעזרו לי בדחקי הגדול. בראשונה יזכר לטוב אדם אחד מאלפי אלפים ה״ה הרה״ג מוה״ר ד״ר שלמה שאהנפעלד שליט״א, רב הראשי של התאחדות קהלות החרדים פה בקמ״ר לונדון יצ״ו, הוא הגבר שמסר נפשו והציל נפשות למאות מתחת צפרני הנאצים הארורים ימ״ש לפני המלחמה הנוראה וגם אחרי׳, הוציא מאות אנשים מתחת כור הברזל שמאחורי מסד הברזל ועמל לספקם בצרכיהם ההכרחיים עד שידו מגעת, והוא הגבר הוקם על עולה של תורה ויראה שהרחיב ובצר את בנין קהלות החרדים שיסדו אביו המנוח הרה״ג ר׳ ד״ר אביגדור שאהנפעלד ז״ל, ואפשר לכמה אלפים משפחות חרדיות ליהנות ממוסדות הציבוריים כמו כשרות ומקוואות ועוד, כאשר בקהלות המפוארות הישנות בימי אבותינו ז״ל, והוא הוא שלוחם בכל עוז ותעצומות את מלחמת ה׳ ותורתו מיד מחבלי׳ ומהרסי׳ ואך ורק הודות לעמלו ומאמציו מבלי ליאות, לילה לא ינוח ויומם לא ישקוט, הוכשרה הקרקע פה להתפתחות ישוב חרדי מסורתי להפליא. הוא הגבר אשר מיטיב לכל אדם, אץ ורץ כל היום בצרכי צבור ולטובת יחידים שפונים לעזרתו להיות להם לפה אצל הערכאות השונות ואצל נגידי עמינו וחברות ההטבה. הוא הגבר שהציל גם אותי והביאני לכאן, וגם קבלתי מאתו תמיכה הגונה, שעי״כ הוטב מעט מעמדי מכפי שהי׳ לפנים. יבורר הוא וכל אשר לו בברית גופא וזרעא חיא וקימא בעושר ואושר לאורד ימים ושנים עד בג״צ בב״א:


הרב אלישע ראזענפעלד


דער רב הראשי הערץ איז טאקע געווען די ערשטע גרעדועיט אבער דאס איז נישט די זעלבע זאך פון שעכטער סעמינאר וואס איר קענט, ווי ר' פישל ממח"א זאגט איז דאס אן אנדער מאיסע אינגאנצען פון די גלגול ראשון, די סעמינאר איז געגרינדעט געווארן דורך טייל רבנים נישט ממש אונזער חדר אבער אין אמעריקא אזעלכע וואס האבן זיך געשלאגן מיט די מאדערנע ווינטן.
צווייטנס, ס'איז טאקע נישט געווען לרוחו דער שידוך, אבער כ'מיין אז אזא צדיק ווי ר' שלמה וואלט נישט געוואוינט מיט איינע וואס האלט חלילה נישט תו"מ. ס'מוז זיין אז נישט דאס איז געווען די אישו.

חוץ מזה, איר טאטע האט טאקע גראדואירט פון שעכטער, אבער אין די זעלבע צייט באקומען סמיכה להוראה פון די עכטע היימישע רבנים פון די איסט סייד, ער איז געווען א פרומער ארטאדאקס וואס האט געקעמפפט קעגן רעפארם און ארויסגעגעבן ביכער דערקעגן, ער האט געהאט א זכי' צו האבן אזא איידעם [אגב ר' שלמה האט קינדער געלאזט?]

די היסטאריע פון רב הראשי איז אזוי. זיין פאטער ר' שמערל איז געבוירן אין א דארף נעבן מיהאלעוויץ, ער איז געווארן א איידעם ביי דעם צדיק וחסיד מפורסם ועובד ה' מופלא ר' יחיאל מיכל סליפקאוויצער [מאשקאוויטש] דער זיידער פון הרה"צ ר' מיכל'ע נתני' מזלאטשוב, מסתמא געווען א ווואילער בחור אז ער האט אים גענומען,
ר' מיכל מסליפקאוויץ האט געשטאמט פון חשוב'ע ערליכע משפחות ידועות, ונכד הרה"ק ר' יחיאל מיכל מזלאטשוב זי"ע.

ר' שמערל איז געווען שפעטער א תלמיד פון ר' עזריאל הילדעסהיימער אין אייזנשטאט און אפשר שפעטער אויך אין בערלין, און דארט זעט אויס האט ער איבערגענומען דעם דרך פון ר' עזריאל, ער איז געפארן קיין ניו יארק מיט זיין זון, ר' שמערל האט געדינט אלס מלמד עברי לילדים און ארויסגעגעבן כמה חיבורים בנושא זה. זיין זון האט ער אויפגעצויגן מיט דעם גייסט פון ר' עזריאל הילדעסהיימער, אבער פרומע שומתו"מ, דער רב הראשי איז געווען קודם רב אין סיראקיוז ווען מ'האט געוואלט דארט איינפירן ישיבה תערובות רח"ל איז ער אנטלאפן, געווארן אויפגענומען אין סאוט אפריקא אלס רב, צוריק קיין נ"י און פון דארט צו רב הראשי אין לונדון.




היאר צייט שלו הוא ד' אדר [לא ג' אדר]
אוועטאר
וועלוועל קליינער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 418
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 06, 2016 6:27 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך וועלוועל קליינער »

היינט כ"ז לחודש אדר איז דער יארצייט פון הרב החסיד מוה"ר חנא טייטלבוים ז"ל היושבים ראשונה במלכות פון כ"ק מרן רביה"ק מסאטמאר זי"ע.
ער האט איבעגעלאזט זייער א שיין דור, הרה"צ מנעפלעמיץ שליט"א, הרה"צ מקלאסנא ודומ"ץ ביהמ"ד קיט"ל קליימער סטריט שליט"א, הרה"צ רבי לייבוש ז"ל דומ"ץ ביהמ"ד ויואל משה, הרה"ח רבי שמואל שליט"א, הרה"ג מוה"ר יקותיאל ראש הכולל סניף קיעפ סטריט שליט"א, הר"ג מוהר יעקב שליט"א רב דקהל תולדות אברהם יצחק מאנסי.
איידעמער הרה"צ רבי יצחק אלעזר מאסקאוויטש שליט"א אדמו"ר משאץ מאנסי כעת בבני ברק (בזוו"ר) הרה"צ רבי זלמן לייב פילאף שליטא מח"ס מכלל יופי, וחבר ביד"ץ קיט"ל, הרה"צ רבי זושא כ"ץ שליט"א מו"ץ קיט"ל, הרה"צ רבי משה רוטה שליט"א רב הצעיר דקארלסבורג. ומאות אלפים נכדים ונינות, רובם ככולם מורי הוראה, ומרביצי תורה, מחברי ספרים, ויושבי אוהל. יהא זכרו ברוך.
משה ישר
שר חמש מאות
תגובות: 734
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 05, 2018 7:37 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך משה ישר »

נחום וואהלינער האט געשריבן:כ"ה סיון

החזן ר' יוסף ראזענבלאט ב"ר רפאל, תרצ"ג, הה"ז

היינט איז די יארצייט. וואס זענען די ווערטער פון: הה"ז
פארליר דיך נישט, האלט דיך גראד אויפ'ן דרך הישר, וועסטו אנקומען אי"ה.
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”