רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

לאדז'ער
שר מאה
תגובות: 192
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 02, 2019 12:26 am

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לאדז'ער »

אוועטאר
מומחה יוחס
סגן ראש הקהל
תגובות: 24332
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
לאקאציע: דא אינעווייניג

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מומחה יוחס »

לחיים לחיים טובים ולשלו' צו הילולא קדישא פין די גערע רבי דער פני מנחם זצוק"ל
מומחה יוחס
איז פורים רב!!!
אוועטאר
להודות ולהלל
שר האלף
תגובות: 1911
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך להודות ולהלל »

אפאר טעג פארן הסתלקות זיינע
אטעטשמענטס
פני מנחם.png
פני מנחם.png (111.08 KiB) געזען 3105 מאל
אוועטאר
אוראייניקל
רב הצעיר תשפ"ד
תגובות: 17017
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג פעברואר 21, 2019 9:05 am

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוראייניקל »

ביי א מעמד לטובת הישיבה
https://drive.google.com/file/d/1g9Ifrw ... sp=sharing
חוח בין השושנים האט געשריבן:
אוועטאר
KOLAK
שר מאה
תגובות: 147
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 04, 2018 6:19 pm

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך KOLAK »

אוראייניקל האט געשריבן:ביי א מעמד לטובת הישיבה
https://drive.google.com/file/d/1g9Ifrw ... sp=sharing

ווי קען מען האבן ס'גאנצע?
"פאַקט בלייבט פאַקט, אפּגעזעהן ווי אומגעשמאק ס'איז"
חסדי אבות
שר האלף
תגובות: 1169
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 15, 2013 1:49 pm

רבי פנחס מנחם אלתר מגור זצוקלה"ה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חסדי אבות »

עס איז מיר געווען א פלא, אז איך האב נישט געטראפן קיין אשכול אויף דעם פני מנחם פון גור. כפי הזכרון איז זיין פטירה געווען א פלוצלינגדיגע, נאך וואס ער האט געווארפן פילע רמזים אויף זיין קומענדיגע פטירה. טראצדעם וואס ער איז געווען יונג, און געווען ווייניג יארן רבי, האבן זיך די חסידים געשפירט שטארק צוגעבינדן צו אים, און ביז היינט רעדט מען מיט גרויס ערגה און געגועים פון אים.

איך האף אז די חברים וועלן אריינקומען רעדן עפעס און דערציילן איבער זיין פערזענליכקייט. דערווייל וועל איך עפעס צוברענגען לכבוד דעם יארצייט, אין א בחינה פון דרך אגב.

גדולים צדיקים במיתתן יתיר מבחייהון - מה כאן עומד ומשמש אף שם עומד ומשמש

מערכת 'דבר אמת' הוקמה ע"י מספר חברים מתוך אחוות מרעים ורצון להועיל לשוהים בריחוק מקום, מתוך מטרה זו ולבקשת רבים מערכת 'דבר אמת' מאפשרת לרחוקים גם קרובים לשלוח את שמותיהם ושמות בני משפחתם שיוזכרו במהלך יומא דהילולא על ציון הרבי זיעוכי''א

ובוודאי כמו שהתפלל בחיי חיותו על צאן מרעיתו בוודאי ימליץ טוב עלינו משמי מרומים.


https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIp ... A/viewform


איך לייג אויך צו א בילד פון זיין הייליגן ציון.

תורתו מגן לנו הוא מאירת עינינו.
אטעטשמענטס
ציון כ''ק הפני מנחם.jpeg
ציון כ''ק הפני מנחם.jpeg (177.17 KiB) געזען 1525 מאל
אוועטאר
להודות ולהלל
שר האלף
תגובות: 1911
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך להודות ולהלל »

פרק מיוחד על מידת ה'עין טובה', והתמסרותו המופלאה למען הכלל, של כ"ק מרן אדמו"ר ה'פני מנחם' מגור זיע"א

"ואמלא אותו רוח אלוקים" (לא ג)
הרב יעקב הייזלר

סיפר אחד החסידים: בראשית ההנהגה של הרבי זיע"א, נכנס אליו אדם אחד שגרם לו צער לפני שהתחיל בהנהגה, ובקש מהרבי מחילה על כך. ברוב ענוותנותו וצדקותו השיבו הרבי, שאינו מקפיד ח"ו על אף יהודי, כי עם קבלת ההנהגה קיבל על עצמו ופעל בלבבו, לאהוב את כל יהודי באשר הוא כאילו הוא בנו אהובו ויחידו, ורק לאחר מכן נעתר לקבל את ההנהגה לידיו הק'. ואכן כל אלה שנכנסו אליו לבקש עצה ותושיה, הרגישו בחוש כיצד הוא משתתף בבעיותיהם, נושא בעולם הפרטי ומתייחס אליהם כאב רחום, קטן כגדול.

אחד מהחסידים תיאר את אהבתו המופלאה של הרבי לעדת הקודש, וכה כתב: "לנגד עיני עדיין ניצבת דמותו דיוקנו הק' של הרבי זיע"א, בשעה שעמד בראש השנה, וכל הקהל הרב עובר לפניו כבני מרון לקבל ברכת 'שנה טובה', והוא פונה בחיוך ובמאור פנים לכל אחד באותו מאור פנים ממש, והחיוך לא סר מעל פניו הק' במשך קרוב לשעתיים, עד שעבר כל הקהל העצום שבא לקבל את ברכתו. וחשבתי שעם כל רום מחשבותיו, שאין לנו בהן אף לא ערך והשגה, אולי יש בזה גם מגמה פשוטה, שלא לגרום חלישות הדעת לשום יהודי, שמא לאחרים מאיר הוא את פניו יותר ממנו, על כן העניק את אותו החיוך לכל האלפים שעברו לפניו…

"בכלל, כל ילד קטן ממש שנכנס לרבי, הרגיש את התייחסותו האבהית המיוחדת אליו, ואפילו שאלות ילדותיות זכו לתשובה בכובד ראש, כאילו השואל הוא גברא רבה… יש והדברים מזכירים את תשובותיו של הלל הזקן, לשאלותיו של אותו אדם, שביקש להטרידו ולהקניטו, ולא הצליח. הרבה בחורים זכו לקבל ממנו תשובות לבעיותיהם שהעלו לפניו, בדברי נועם מאירי עיניים, דברים שיש בהם הדרכה לכל ימי החיים. כזו היתה דרכו של הרבי זיע"א, להאזין לצרותיהם של ישראל קטנים כגדולים, בקשב ובסבלנות שאין בדומה לו כלל".

נתינת עצה עם כל הכרוך בה
מאות ואלפי סיפורים מצויים אודות מסירותו של הרבי למען היחיד. לפנינו מבחר עובדות על אהבת ישראל היוקדת, שפיעמה בקרבו של הרבי כפי שנשמעו מעדויות נאמנות, ע"י מקורביו ובני משפחתו.

מקורבו הגרמ"ח דנדרוביץ שליט"א, כתב: "עוד לפני הנהגתו את העדה, נכנס אחד מהמקורבים לרבי לבקש עצתו בעניין מכירת הדירה שהיתה צפופה לו מאד, ולקנות דירה אחרת יותר גדולה. הרבי בירר כל העניינים ויעצו למכור.

"בינתיים חיפש האברך דירה אחרת, ומצא דבר המתאים לו וקנה את הדירה. ההסכם לענייני התשלומים היה לשלם סכום גדול בעוד שלושה חדשים, אותו אברך חשב שבינתיים יצליח למכור את דירתו הישנה. עברו ג' חדשים והגיע זמן לשלם הסכום הגדול, ועדיין לא הצליח האברך למכור דירתו הישנה.

ניגש האברך אל הרבי ואמר לו: "שהיות ונראה לו שלא יצליח ימכור דירתו כל כך בנקל, לכן התיישב בדעתו לבטל קניית הדירה החדשה ולבטל את כל העסק".

נענה לו הרבי "ח"ו אני לא מסכים בשום אופן! בכמה מדובר?". אמר לו האברך: "מדובר בכמעט מאה אלף דולר". אמר לו רבינו: "אני אראה לדאוג מכמה אנשים שילוו לך כל הכסף, והעיקר שלא תתבטל הקניה!". אמר לו האברך, שאינו רוצה ללוות באופן שרואה שדירתו אינו נמכרת בקלות, ומאיפה ישלם?". על אתר אמר לו הרבי: "אם תהיה בעיה במכירת הדירה – אני אקנה ממך הדירה בסך פלוני ופלוני".

דברים אלו אמר בלי לראות הדירה, וכן אכן היה, כאשר לבסוף התקשה למכור את דירתו, ולמרבה פליאתו הרבי קנה ממנו את דירתו.

כמו"כ סיפר, כי בתחילת הנהגתו של הרבי נכנס אברך, ושאל על מכירת דירה וקניית דירה אחרת, והרבי זי"ע היסס בתשובתו. אח"כ אמר לאחד מהמשמשים: "כשאני עונה לאדם תשובה לעשות משהו, אני נכנס לעובי הקורה ואני מלווהו בהמשך דרכו בדבר עד הסוף, וכך אכן עשיתי פעם, אולם עכשיו איני יכול לקבל אחריות על דבר גדול כזה, כי יש לי התחייבויות רבות להרבה אנשים".

מצוה בשלימות
סיפור מופלא סיפר אחד החסידים: "בתפילת המנחה שהיה מתפלל הרבי בביהמ"ד הגדול כל יום, ידעו כל עניי ירושלים מידו הפתוחה לכל ביד נדיבה ורחבה, ולכן באו הרבה עניים וקשי-יום, והיו מסתובבים בין המתפללים לבקש נדבות, ובין כך יראה אותם הרבי ויתן להם מתנה הגונה.

"יום אחד בעת תפלת מנחה, הבחין הרבי בעני אחד שהסתובב לקבץ נדבות, ועמד מרחוק ממנו. הלך הרבי זי"ע אחריו כדי לתת לו מתנה. העני שלא הבחין בביאת הרבי התרחק יותר ויותר, והרבי הולך אחריו…

"אחד מהאברכים שראה מה שקורה, נתן דפיקה לעני על שכמו, ורמז לו להסתובב לקבל הנדבה מהרבי, הרבי נתן לו המתנה וחזר למקומו.

"ביציאתו מביהמ"ד אחרי מנחה, ניגש הרבי לאותו אברך ואמר לו: 'אבקש ממך פעם אחרת לא לעשות דבר כזה, הלא כל פסיעה לדבר מצוה – נחשבת למצוה ולמה להפסיד לי המצוה בשלימות?"…

כמו"כ סיפר הגרמ"ח דרדנוביץ שליט"א: "יום אחד נכנסתי לקודש פנימה ודיברתי אתו בענין מסויים, ענה לי הרבי שלדבר זה יש דבר טוב טבעי שיכולים לקנותו בכל מקום, באמצע דיבורו נזכר לפתע הרבי, שיש לו דבר זה בחדר אחר באחת מהמגירות, ומיד עמד לקום ממקומו להביא לי, אמרתי לרבי שאינני רוצה להטריח את הרבי ואני יכול לקנותו בכל מקום, נענה לי הרבי באמרו: "למה אתה מעכבני מלקיים מצות גמילות חסדים? הלא גם אני מחוייב בגמילות חסדים!"…

נאחז בי פחד…
סיפור נוסף המעיד על עדינות נפשו של הרבי, קראנו משמו של נאמנו כ"ק האדמו"ר מטולנא שליט"א: היה זה באחת מנסיעותיו הארוכות של הרבי, כשחזר לביתו מותש ויגע, אולם במרחק לא רב מביתו נוצר פקק תנועה מורכב ומסובך, שמנע את הגעת רכבו סמוך לביתו.

אחר המתנה ממושכת, הוצע לרבי לירד מן הרכב ולילך רגלי עד לביתו, כדי לחסוך את ההמתנה הכפויה שהיא בודאי על חשבון זמנו היקר.

אולם ההצעה נדחתה על ידו בתוקף רב. רק למחרת סיבר הרבי את אוזן אחד מבני הבית, כיון שהנהג של הרכב אינו הנהג הרגיל, חשש שמא אין זה מן היושר לעוזבו לנפשו ולילך ברגל – וכי כך עושים לבני לויה? והוסיף הרבי שבאדם שהוא רגיל עמו – יודע הוא בוודאות שלא יקפיד ושאפשר לפייסו בדברים אחרים, אולם באדם אחר, כל עוד אינו יודע בוודאות מהות הרגשיו, לא היה יכול בשום אופן לנהוג כן, וכפי שהוסיף בהתרגשות ובהתלהבות: "אין די זאכען ציטער איך אפילו פין א ספק ספיקא!" – בדברים אלו נאחז בי פחד, אפילו מספק ספיקא! (קובץ 'קול התורה', לונדון תשרי תשנ"ז).

עבד לעם ה'
על מסירותו למען כלל ישראל תעיד העובדה הבאה: עוד בהיותו מכהן כראש ישיבה, הזדמן פעמים רבות שהפריעוהו אנשים בסדריו, אך מעולם לא הרשה לסדריו, שיהיו על חשבון הזמן שנטל על עצמו להיות הציבור נהנה ממנו עצה ותושיה.

באחת הפעמים אמר לאחד מבני הבית, שברצונו להתעמק בעניין מסויים בלי הפרעות. בן הבית ציית כמובן למה שהורו לו, ונעמד מן הצד כדי לא להפריע. אולם אחרי זמן קצר נשמעו דפיקות בדלת, לתומו חשב אותו בן בית, שעדיף למנוע מן האורח הלא קרוא את הפגישה, כדי שלא יפריע לראש הישיבה, בדבר שהיה כה חשוב עבורו.

ניגש, אפוא, בלאט לדלת הראשית, ובראותו כי המדובר ב'פושט יד' רצה לפטרו בנתינה הגונה. אולם למרבית הפלא, ניצב כבוד ראש הישיבה מאחוריו בפנים מסבירות אל העומד בפתח, כשהוא מזמינו פנימה לשיחה בהארת פנים מסבירה, וכאילו כשליח משמים היה אותו פושט יד פתח לטרדנים נוספים, ובמהלך השעה שאחריה לא פסקו הדפיקות בדלת והצלצולים בטלפון, כשכולם נענים במתק שפתים ובנפש חפצה.

אחר עבור השעה העמוסה, הסביר הרבי פנים לעומת בן הבית באומרו: "אינני מוצא את עצמי רשאי להתעסק בענייני הפרטיים על חשבון הזולת, ואחת היא לי מי הוא, רק כאשר אעסוק בענייני הכלל אחוש כי רשאי אני להתעלם מפניות שאינן מתוכננות מראש, אולם ענייני הפרטיים – מי יאמר שרשאי אני להיות בגדר חב לאחריני".

הרבי אף הוסיף, שמקור להנהגה זו מצא בהוראה חשובה, אותה מסר לו אחיו מרן ה'בית ישראל' זיע"א. "היה זה" – כך סיפר – "בשנותי הראשונות להיותי ראש ישיבה, קראני אחי הקדוש לחדרו ומסר לי הוראה כללית.

"וכה היו דברי קדשו: 'אומר לך יסוד גדול, מתי ובאיזה אופן יש לשלוח בחור מן הישיבה, ומתי עדיף לסלוח ולהתעלם: כל עוד הבחור הנחשל אינו מפריע לאחרים הלומדים, אע"פ שנחשלותו מזיקה להתקדמותו של הראש ישיבה או מפריעה לו להתעלות, יש להטות כלפיו חסד ולצפות להטבה, אולם ברגע שנוכחותו היא בגדר של 'חב לאחריני' לשאר תלמידי הישיבה – בכהאי גוונא אסור לשעות לשום תחנונים והפצרות, ויש לשלחו מיד מן הישיבה!'

"הוראה זו", סיים הראש ישיבה, "היא שלימדה אותי אורחות חיים, לא רק בהקשר בו נאמרו הדברים אלא ככלל לכל החיים – העיסוק בצרכי ציבור בלבד – רשאי לדחות אנשים פרטיים, אולם התעלותי וצרכי הרוחניים הפרטיים – אין בם בכדי לדחות את הפונים!"…
אוועטאר
להודות ולהלל
שר האלף
תגובות: 1911
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

Re: רבי פינחס מנחם אלתר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך להודות ולהלל »

סיפור מדהים על האדמו"ר ה'פני מנחם' מגור זי"ע בחשיפה ראשונה!
ביום ראשון שעבר, ט"ז באדר, חל יום ההילולא העשרים וחמש של הרבי בעל 'פני מנחם' מגור זי"ע. מאמרים וסיפורים רבים אודותיו התפרסמו לרגל התאריך המיוחד הזה, אולם קוראי 'הפותח' זוכים עתה לקרוא סיפור שכמעט ולא פורסם, גם ממרחק השנים שעברו מאז, וזאת משום שבעל המעשה איננו חסיד גור, ואף לא מוגדר כחרדי; הוא יהודי יקר, רואה חשבון בכיר במקצועו, הנמנה על הציבור הדתי, כך שסיפורו האישי לא קיבל עד כה את ההזדמנות להתפרסם בבמות המיועדות לציבור אנ"ש.

את הסיפור שיגר לנו קרוב משפחתו, הרב מאיר וסרצוג מחיפה, מחבר הספרים 'מראה השולחן' ו'אמא של תורה', ששמע אותו מפיו וראה לעצמו זכות גדולה לפרסמו ברבים.

וכך מספר הרב וסרצוג במכתבו:

היה זה למחרת פטירת סבי הרה"ח ר' אריה מנחם וסרצוג ז"ל. בשעות הבוקר מיד לאחר התפילה הגיע רואה חשבון מר שמואל רוזנבלום הי"ו לניחום אבלים בבית אבי שליט"א – בן דודו מצד אמו. כשראה בחדר את תמונת האדמו"ר ה'פני מנחם' זצ"ל, פנה אל אבי ואל אחי ואמר: "למרות זמני הדחוק, כשאני רואה את התמונה הזו אינני יכול שלא לספר לכם את שהיה לי עם האדמו"ר זצ"ל.

"היה זה בראשית ימי הנהגתו של הרבי. כבעלי משרד רואי חשבון, וכמי שחמי היה מקורב אצל האדמו"ר ה'לב שמחה' שנים רבות, פנו אלי חברי 'עמותת ועד בית המדרש החדש', שאז החלה בנייתו בשטח 'מחנה שנלר'. הם סיפרו לי על תסבוכת פיננסית שנוצרה אצלם, בשל העובדה שהחפירות ויציקת היסודות עלו הרבה יותר מהצפוי, ובמקביל חלה ירידה מסויימת בגיוס התרומות מסיבות שונות. חמי ביקש ממני שאעשה הכל לעמוד לעזרתם, ואכן נכנסתי לעניין בכל המרץ, כשתפקידי היה לגשר בין הבנקים וחברת הבניה לבין העמותה, ולהגיע להסדרים שיעלו את מחדש את הפרויקט על דרך המלך.

"בס"ד מיוחדת הצלחתי להגיע להבנות עם כל הגורמים, וההסדר החדש יצא לדרך לטובת כל הצדדים. בסיום העבודה ביקשתי בקשה 'צנועה' מחברי העמותה: חפץ אני להיכנס לקודש פנימה אצל האדמו"ר, שכן זקוק אני לברכה בעניין מסוים, אך בתנאי שלא אצטרך להמתין בתור הארוך שיכול להימשך שעות, משום שזמני יקר מאוד. כמובן, בקשתי התקבלה ונקבע היום והשעה בו אכנס אל הרבי.

"מיד כשהגעתי לחדר ההמתנה זיהה אותי הגבאי ר' חנינא שיף ז"ל, שהיה כבר מודע לכל העניין, ואכן דילגתי על התור הארוך ונכנסתי לחדר פנימה, כשר' חנינא מסביר לרבי מי אני ואף נותן לידיו סידור שוקולד מיוחד מטעם עמותת בית המדרש – שיעניקו לי כאות הוקרה.

"האדמו"ר הגביה את עיניו כשחיוך נסוך על פניו: 'הבורר, הבורר נמצא פה…' והמשיך ואמר: 'עקבתי כל הזמן אחר עבודתך. עשית עבודה נפלאה לטובת כל הצדדים. לא רציתי להתערב עד כה מפני חשש נגיעה, אך עכשיו מגיעה לך תודה על כל העמל', והוא הגיש לי את סידור השוקולד.

"אני מצידי הגשתי לו את בקשתי בכתב, לקבלת ברכה על שני דברים: האחד – שאני עומד לפני שמחה וזקוק לברכה שהכל יהיה בנקל וכשורה. השני, מאחר וזה עתה חתמתי על זיכרון דברים לקניית בית מגורים קבוע מפואר בגבעת שמואל, העומד לקראת תחילת בניה, מבקש אני ברכה שהכל יצליח ולא יהיו תקלות.

"על הבקשה הראשונה מיד קיבלתי ברכה – 'שהכל יהיה כשורה ובמזל טוב'.

"אך על העניין השני נכונה לי הפתעה. האדמו"ר נעצר. 'לא, לא, עניין הבית לא כל כך נראה לי…' ואז הוא התחיל במסע חקירות: מי הוא המוכר? מי הם השכנים? כיצד בנויה הדירה? היכן היא הכניסה?… ואני עומד משתומם, מה בדיוק רוצה הרבי? אולי כוונתו שאין זה אזור חרדי? אמרתי לו אפוא, שזה אזור מעורב ליד בני ברק, בגבעת שמואל וכו'.

"לפתע קם הרבי ממקומו, פתח מגירה, הביא דף ועט ואמר לי: 'תשרטט לי כיצד הבית אמור להיבנות'. וכאן אני מתחיל לחשוב לעצמי: 'מה לאדמו"ר ולשרטוט הדירה? מה הוא מבין בזה? באתי בסה"כ לקבל ברכה'…

"התחלתי לשרטט, והסברתי: זו לא וילה פרטית ממש, אלא סוג בניה של דו-זוגי, דהיינו שתי וילות במגרש משותף. בווילה שלי, הפתח חיצוני הוא לרחוב, ובווילה השניה, הפנימית יותר, הכניסה היא משביל צדדי. כל השטח שייך לאדם מסויים, ובתוכנית אב זו נבנה כל הרחוב.

"'לא, לא', אומר לי האדמו"ר. 'אל תקנה את הבית. מפח נפש אני רואה כאן, מפח נפש אני רואה כאן – תבטל את העסקה'…

"עשינו כבר זיכרון דברים, והביטול יעלה לי כסף – אמרתי.

"'כמה יעלה?' שואל הרבי.

עשרת אלפים דולר, אני עונה.

"'מה זה בשבילך, בטל את העסקה ובקרוב תמצא בית במקום אחר. בהצלחה רבה ותודה על כל עבודתך'. הוא הגיש את ידו ללחיצת פרידה, וכבר אני מוצא את עצמי מחוץ לחדר.

"אנשים מסתכלים עלי כמי שעיכב את התור זמן ממושך, ואני כולי מבולבל. מה אני עושה? הרי שנים חיפשנו אזור מיוחד לבית קבוע, ועד שסוף סוף מצאנו – האדמו"ר אומר לבטל.

"באתי הביתה, סיפרתי לאשתי את הסיפור המוזר ואמרתי לה: כיון ששאלתי, אני חייב לקבל את התשובה, ואנו מבטלים את העסקה. לא היה לה קל, אך היא נתנה לי אור ירוק – עשה כהבנתך.

"קבעתי פגישה עם בעל המגרש הכללי, יהודי ממוצא תימני. אני מספר לו חצי מהסיפור: האדמו"ר שלי אמר לי לבטל את העסקה. 'מה, אתה בטוח שאתה לא רוצה?! אתה הוא המפסיד!' – והוא קורע בחמתו את שטר זיכרון-הדברים לגזרים. ברגע זה הבנתי שניצלתי מההפסד של העשר אלף דולר, שהרי השטר איננו… ונפרדתי ממנו לחיים טובים ולשלום.

"עבר זמן, רכשתי בית במקום אחר והכל היה בסדר, אך תמיד הסיפור הזה עלה מעת לעת על השולחן המשפחתי. מה רצה האדמו"ר? הרי הפרויקט בגבעת שמואל לא פשט את הרגל – מה היה רע בבית שם? תמהנו.

"עד לאותו היום בו חזרה אשתי מעבודתה וסיפור קצר ומשמעותי בפיה…

"אשתי עובדת כאחות בבית החולים 'בילינסון'. מטבע הדברים, משפחות שיקיריהן שוהים זמן ממושך בבית החולים, משתדלות ליצור קשר חם עם האחיות, למען יטפלו בנאמנות יתר ביקיריהן. כך שנוצר קשר בינה ובין משפחה כואבת ודואגת לראש המשפחה שלקה בכמה התקפי לב לא עלינו.

"באותו יום, לפתע שואלת הבת את אשתי: 'תגידי, אולי אתם רציתם לקנות פעם דירה בגבעת שמואל ולבסוף ביטלתם את החוזה בהוראת רב?' אשתי הופתעה מעצם השאלה, אך כמובן שהתשובה הייתה חיובית.

"'אתם לא יודעים ממה ניצלתם. הרב הציל אתכם מצער רב. אבינו החולה, הוא זה שקנה את הווילה במקומכם, כאשר הוא משקיע לשם כך הון רב אותו צבר במשך רוב ימי חייו. והנה, רק לאחר שהבית עמד על תילו ונכנסנו לגור, נודע לנו לאיזה מוקש נפלנו.

"'בעלי הקרקע לקח לעצמו את הווילה הפנימית, תוך שהוא משייר לעצמו חוקית שטח בצידה של חצר הכניסה לכל צורך. הנ"ל היה בעל מסגרייה, והוא העביר את המסגרייה לחלק החצר הצדדית, כשהוא עובד בשעות לא שעות, ומשמיע דפיקות ורעשים חזקים, כטבעה של עבודה זו. לא הבקשות ולא שלטונות החוק יכלו לעצור בעדו, שכן הדבר היה מעוגן באותיות קטנות במכירה. אבינו לקח את הדבר קשה לליבו, ובפרט כשהבין שלא יוכל למכור את הדירה באופן זה, וכך לקה בליבו והגיע למצב הקשה בו הוא נתון.

"'מיהו אותו רב שאמר לכם לבטל את העסקה?' – שאלה.

"עמדנו נפעמים, כשבראשנו צף ומהדהד המשפט שאמר לי הרבי לפני שנים: 'מפח נפש אני רואה כאן!'…

זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל לטובה.
לעילא ולעילא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 471
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 22, 2016 2:04 pm

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לעילא ולעילא »

א שבת פון די הייליגע צדיק
https://drive.google.com/file/d/1tS1wT3 ... sp=sharing
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן
אוועטאר
הבעש''ט
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4108
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 17, 2018 6:17 pm
לאקאציע: אינעם חסידישן ווינקל פין היכל הבעש"ט

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הבעש''ט »

עוז וחדוה במקומו

IMG-20200907-WA0064.jpg
IMG-20200907-WA0064.jpg (221.32 KiB) געזען 2632 מאל
אוועטאר
שאראש-פאטאק
שר חמש מאות
תגובות: 955
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 20, 2019 10:25 pm

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שאראש-פאטאק »

אוראייניקל האט געשריבן:ביי א מעמד לטובת הישיבה
https://drive.google.com/file/d/1g9Ifrw ... sp=sharing

אינטערסאנט ער רעדט פון א צעטיל
האט ער ביים טיש אויך געזאגט תורה פון א צעטיל?
אוועטאר
להודות ולהלל
שר האלף
תגובות: 1911
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך להודות ולהלל »

שאראש-פאטאק האט געשריבן:
אוראייניקל האט געשריבן:ביי א מעמד לטובת הישיבה
https://drive.google.com/file/d/1g9Ifrw ... sp=sharing

אינטערסאנט ער רעדט פון א צעטיל
האט ער ביים טיש אויך געזאגט תורה פון א צעטיל?

ביים טיש אוודאי נישט!
אויך ווען ער האט געהאלטן דרשות, אין ער האט געהאלטן א צעטיל, איז עס געווען א ענין פון ענוה....
זיי זאגן אז אמאהל איז עהם ארופ געפאלן דע צעטיל אינמיטן דרשה, אין מען האט געזעהן אז דע צעטיל איז געווען ליידיג.
אוועטאר
שאראש-פאטאק
שר חמש מאות
תגובות: 955
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 20, 2019 10:25 pm

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שאראש-פאטאק »

להודות ולהלל האט געשריבן:
שאראש-פאטאק האט געשריבן:
אוראייניקל האט געשריבן:ביי א מעמד לטובת הישיבה
https://drive.google.com/file/d/1g9Ifrw ... sp=sharing

אינטערסאנט ער רעדט פון א צעטיל
האט ער ביים טיש אויך געזאגט תורה פון א צעטיל?

ביים טיש אוודאי נישט!
אויך ווען ער האט געהאלטן דרשות, אין ער האט געהאלטן א צעטיל, איז עס געווען א ענין פון ענוה....
זיי זאגן אז אמאהל איז עהם ארופ געפאלן דע צעטיל אינמיטן דרשה, אין מען האט געזעהן אז דע צעטיל איז געווען ליידיג.

דאס איז געווען ממין קאשיא
ער האט געהאט מוח עצום עד להפליא ממש אין דוגמתו
אוועטאר
יוסף פריעדמאן
שר שבעת אלפים
תגובות: 7415
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 4:31 am

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף פריעדמאן »

פון וועלכע מאמענט איז דער בילד?
ווער נאך זענען די נוכחים?
אטעטשמענטס
FL170066060.jpg
FL170066060.jpg (486.22 KiB) געזען 2478 מאל
כי לך טוב להודות

. ע . ע . ע . ש . ע . . ש . . ש . ע . ש . ש . ע ולשמחה נאה לזמר . ע . ע
מודה ומהלל
שר מאה
תגובות: 231
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 25, 2018 10:52 am

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מודה ומהלל »

האמצעי הוא הרב משה זאב פלדמן זצ"ל ראש ישיבת אמרי אמת גור בבני ברק, ויו"ר אגודת ישראל באר"י (היה גם ח"כ מטעם אגו"י).
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

אוראייניקל האט געשריבן:ביי א מעמד לטובת הישיבה
https://drive.google.com/file/d/1g9Ifrw ... sp=sharing

פון אונטן זיצט בנו רבי יעקב מאיר
דביה תחדי נפשא
אוועטאר
יוסף פריעדמאן
שר שבעת אלפים
תגובות: 7415
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 4:31 am

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף פריעדמאן »

מודה ומהלל האט געשריבן:האמצעי הוא הרב משה זאב פלדמן זצ"ל ראש ישיבת אמרי אמת גור בבני ברק, ויו"ר אגודת ישראל באר"י (היה גם ח"כ מטעם אגו"י).

רעכטס איז ר' חיים משה קנופף פון המודיע.
אטעטשמענטס
FL170000271.jpg
FL170000271.jpg (424.63 KiB) געזען 2346 מאל
כי לך טוב להודות

. ע . ע . ע . ש . ע . . ש . . ש . ע . ש . ש . ע ולשמחה נאה לזמר . ע . ע
אוועטאר
יוסף פריעדמאן
שר שבעת אלפים
תגובות: 7415
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 4:31 am

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף פריעדמאן »

די גבאי ר' חנינא שיף, ר' יהושע רבינוביץ מזכיר מוסדות סדיגורא בירושלים, ר' חיים יצחק כהן.
אטעטשמענטס
FL170000144.jpg
FL170000144.jpg (718.04 KiB) געזען 2321 מאל
כי לך טוב להודות

. ע . ע . ע . ש . ע . . ש . . ש . ע . ש . ש . ע ולשמחה נאה לזמר . ע . ע
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

אונטערן סא"ג רבי'ן שטייט חתנו ר' שמואל זיינוויל שארף דער חתן איז ככל הנראה זיין זון ר' שלמה

אקעגן איבער זיצט ר' אלימלך (בן ר' מוניע) שפירא
דביה תחדי נפשא
אוועטאר
ישראל אברהם
שר חמישים ומאתים
תגובות: 406
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג פעברואר 11, 2016 5:31 am

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ישראל אברהם »

dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9580
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

מכתב חריף
אטעטשמענטס
PM.jpg
PM.jpg (138 KiB) געזען 2192 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
הבעש''ט
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4108
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 17, 2018 6:17 pm
לאקאציע: אינעם חסידישן ווינקל פין היכל הבעש"ט

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הבעש''ט »

זומער אין קאנטרי מיט מקורבו הרב וואסערטייל האדמו"ר מרימנוב.
כאפט אן די האנט פונעם רימנובער'ס קינד

pnai menachem.jpg
pnai menachem.jpg (150.89 KiB) געזען 2118 מאל
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

לינקס איז א נעפיו פון זיין רעביצין ר׳ משה בצלאל ווערדיגער נכד השפת אמת
דביה תחדי נפשא
shalsheles
שר האלף
תגובות: 1487
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 22, 2009 9:52 pm

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך shalsheles »

ווער זענען די קינדער פון די פני מנחם זצ״ל ?
וואס זענען זייערע שטעלעס ?
הראש הישיבה רבי שאול שליט”א
הרה״ג ר׳ דניאל
ווער נאך?
געהאט טעכטער ?
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

Re: רבי פינחס מנחם אלטר זצ"ל הפני מנחם מגור - ט"ז אדר תשנ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

בנו רבי יעקב מאיר א בעה״ב
בנו רבי איטשע דוד א עילוי דוגמת די צוויי אנדערע
חתנו רבי בערל ליפל
דביה תחדי נפשא
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”