רבי יהושע דא סילוא זצ"ל אב"ד דק"ק הספרדים בלאנדאן

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אכטונג אכטונג
שר מאה
תגובות: 138
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 19, 2018 2:04 pm

רבי יהושע דא סילוא זצ"ל אב"ד דק"ק הספרדים בלאנדאן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אכטונג אכטונג »

רבינו יהושע דא סילוה זצוקללה''ה
אב"ד דק"ק הספרדים בלונדון בשנות ת"ל – תל"ט
יומא דהילולא י"ז אייר

"החכם השלם, קודש הלולים, קווצותיו תלתלים, תילי תילים של הלכות, עניו כהלל, ירא חטא כבן מהללאל, אהוב למעלה ונחמד למטה, כמוהר"ר יהושע דא סילוה נר"ו. יהי אלקיו עמו שתהי' הלכה כמותו בכל מקום אכי"ר".
בזו הלשון של חיבה ואהבה, הערצה והוקרה מופלגת, פותח הגאון הקדוש ר' יעקב ששפורטש זצ"ל את מכתבו לרבינו. והנה מלכים נועדו, מאן מלכי רבנן, האב"ד הראשון של ק"ק הספרדים בלונדון, בסוד שיח עם רעו ועמיתו ה"ה רבינו ממלא מקומו בתור אב"ד הקהילה.
לא נודע זמן מדוייק לידת רבינו, אמנם יש לשער שנולד בערך לסוף מחצית השני של שנות הש'. רבינו נתגדל בקהילת הספרדים באמשטרדאם, ושם קיבל תורה מפי רבו הגאון ר' יצחק אבוהב זצ"ל שהי' הרב הכולל דאמשטרדאם משנת ת"כ לפ"ק עד פטירתו בשנת תנ"ג לפ"ק.
וגם יצק מים ע"י הגאון ר' משה רפאל די אגילאר זצ"ל מחכמי העיר אמשטרדאם. ולימים, כשנתקבל רבינו בעיר הבירה לונדון, הריץ שאלותיו להני גאונים, וכמבואר בשו"ת אהל יעקב [להגר"י ששפורטש] סי' ס"ו, שהיה לו מו"מ של הלכה עמהם בענין תיקון עירובי חצרות בעיר, ושאלה אחרת בענין גט על תנאי .
י"א שרבינו נמנה ג"כ בין תלמידיו של הג"ר שאול לוי מרטירה זצ"ל , הלה שימש כרב הכולל באמשטרדאם משנת שע"ו עד פטירתו בשנת ת"כ לפ"ק, הניח אחריו חיבור דרשות בשם ספר "גבעת שאול" .
אחר הרשיון שקבלו ע"י השתדלן הג"ר מנשה בן ישראל בשנת תי"ז לפ"ק, חזרו היהודים להתיישב בלונדון, ובמשך שנים מועטות כבר הקימו מחדש קהילה קדושה, ובשנת תכ"ד נתמנה בתור אב"ד הגאון הנודע בשערים כלוחם מלחמות ה' ה"ה הג"ר יעקב ששפורטש זצ"ל, והגיע לשם לקבוע איתן מושבו בחודש אלול דההיא שעתא. אמנם לא ארכו הימים ובשנת תכ"ו הי' בלונדון מגיפה כבד מאד רח"ל, ויותר משבעת אלפים איש מתו באותו שעה, והגאון ר' יעקב עזב את העיר להימלט על נפשו. אמנם במשך היותו שם כבר הצליח ליצוק יסודות הקהילה. ובהיות מוצאו של הגר"י ששפורטש היה מק"ק אמשטרדאם, תיקן גם להקהילה החדשה בלונדון שינהגו כמנהג אחיהם באמשטרדאם . מלבד חיבורו הנודע הספר ציצית נובל צבי נגד ש"צ ימ"ש, חיבר גם ספר שו"ת אהל יעקב.
בשנת ת"ל נקרא רבינו מאמשטרדאם ללונדון למלא מקום הרבנות של רעו ועמיתו הגר"י ששפורטש, והגיע ללונדון בחודש אב באותו שנה. וישב על כסא הרבנות השקט ובטח עד יום פטירתו ביום י"ז אייר תל"ט. ומסופר כי רבו הנאמן הגאון ר' יצחק אבוהב סליק מהתם להכא לבא ולהשתתף בבכי ובהספד על תלמידו שנפטר בדמי ימיו.
בהשתדלות אשתו האלמנה, נדפס [בשנת תמ"ח, אמשטרדאם] חיבור בשם 'ל"א דרשות' והוא דרשות על הי"ג עיקרים וגם הספדים אשר דרש רבינו בהיותו בק"ק אמשטרדאם, ונכתב בלשון פורטוגיזית . ונדפס עמו הספד מר אשר קונן עליו הר"ר עמנואל אבוהב זצ"ל, וגם העלו שם בדפוס את נוסח מצבתו . זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
סי

הערות
השם דה סילוה מצוי הי' בעיר אמשטרדאם מקור מוצאו של רבינו, אמנם קשה לברר בוודאות מי הי' מגזע מחצבתו וממשפחתו יען שסיבת השם דא סילוה הכוונה ככל הנראה על יהודים שבאו ונתגרשו מעיר בספרד בשם ''סילוה'', ועל זה נקראו דא סילוה פי' מן העיר סילוה. ומן הנכון לציין כי ברשימת פרנסי הקהילה הספרדית בלונדון מופיע פעמיים השם דא סילוה כמה שנים אחרי פטירת רבינו. ומצינו עוד בספר אורים ותומים [של הגאון ר' אורי פייויש האמבורגער אב"ד הראשון לקהילת האשכנזים בלונדון, נדפס בשנת תפ"ח, אודות נידון פרשה הסוערה שהי' אז בלונדון אודות ערעור על גט א'], כתוב שם בתו"ד כי הגט נכתבה ע"י הסופר הספרדי דא סילוה ע"ש.
אמנם חובה עלינו להזכיר אחד המיוחד, גאון מפורסם ומגדולי האחרונים ה"ה בעמח"ס פרי חדש שנקרא ג"כ בשם זו ה"ה מוהר"ר יחזקי' דא סילוה. הפרי חדש נולד בעילר ליוורנו שבאיטליא ועלה בילדותו לארץ ישראל והתיישב בירושלים עיה"ק. וכדאי לעיין בהקדמתו הנפלאה שכתב לספרו פרי חדש על יו"ד שהדפיס באם הדרך בהיותו באמשטרדאם בתור 'שליח א"י'. ובין השאר הוא מזכיר לטובה ''הגבירים הנדיבים אשר על נדבות יקומו, הלה המה אחינו שבלונדריש אשר היה לנו מעיר, לעזר להועיל ולהעיר, יצו ה' הברכה באסמיהם ובכל משלח ידיהם אכי"ר" עכ"ל.
מה היו שמות הוריו של רבינו עדיין לא עלה בידינו למצוא דבר ונשמח מאוד לקבל ידיעה על זה.
ונקרא בספרים וסופרים בשם ר' יצחק אבוהב 'השלישי', והי' ג"כ מכונה בשם הספרדית 'דה פונסקה'.
שני אריות אלו היו מתחלה חכמי העיר באמשטרדאם, ובשנת ת"ב לפ"ק כיתתו רגליהם ללכת לעיר ריסיפ"י במדינת בראזי"ל שנכבשה בשנת ש"צ לפ"ק ע"י מלכות הולונד, וקבלו עליהם משרת הרבנות בשני הקהילות שהוקמה שם. אבל לא ארכו שם הימים, כי בשנת תי"ד לפ"ק, אחרי מלחלמת מרד מהפורטוגזים חזרה השלטון לממשלת מדינת פורטוגאל, ופחדו היהודים מידם הארוכה של האינקוויזצי', ואז חזרו למקום מושבותם באמשטרדאם.
לאחרונה, בשנת תשס"ז לפ"ק, זכינו להתגלות כתבי יד מהני תרי מאורות, [נערך ונלקט ע"י הרב ווייטמאן מבראזי"ל, ונדפס ברוב פאר והדר ע"י מכון ירושלים], בשם ''כתבי רבינו יצחק אבוהב וחכמי ריסיפי ואמסטרדאם''. וראה שם בהקדמת הספר מבוא גדול לקורות הקהילה באמסטרדאם בכלל, ותולדותיו של הג"ר יצחק אבוהב בפרט. הוא האריך ימים ונפטר בשנת תנ"ג לפ"ק בשיבה טובה בגיל שמונים ושמונה. ראה גם מה שדיבר עוד בשבחו [של הגר"י אבוהב] בעל פרי חדש בהקדמתו לחיבורו על יו"ד, וגם בהקדמת הגאון ר' משה רבקש לספרו באר הגולה על השו"ע.
המדוברת הי' בתו של יהודי בשם יצחק אלבאריס, והי' גט על תנאי והי' פקפוק והכחשה בדבר, וגם עדי מסורה לא נראו, ושלח רבינו מכתבים להג"ר יצחק אבוהב, ור' משה רפאל די אגילאר, ולהג"ר יעקב ששפורטוש, להגיד לו דעתם בדבר כשרות הגט ע"ש. ועעו"ש סי' מו תשובה שני' לרבינו אודות תיקון העירובין הנ"ל. לא העתקי כל נוסח התשובה כי קצרה היריעה מהכיל, המעיין בפנים ימצא מבוקשו וירוה נחת.
עי' קובץ עץ חיים דחסידי באבוב טז. גם הגר"י אבוהב הנ"ל הי' מתלמידיו ושימש תחתיו בבי דינא שלו, ואחר פטירתו בשנת ת"כ מילא הוא את מקומו כרב הכולל עד יומו האחרון בשנת תנ"ג לפ"ק.
נדפס לראשונה באשטרדאם שנת ת"ה לפ"ק, ושוב שנית בווארשא שנת תרס"ב מעוטר בהסכמת הגאון ר' חיים הלוי סאלאווייצי'ק וז"ל: והנה גוף הספר אינו ראוי שאבא בדברי בפילולי, גדולתו נודעה בדורות הראשונים, והובא בבאר הגולה אבה"ע סי' ט"ז, ואיך אבא בדברי בזה וכו' עכ"ל הגר"ח. ועי' שם בבאר הגולה סק"ד וז"ל: והרב הגדול מוהר"ר שאול הלוי מורטירה זצ"ל ר"מ ואב"ד בק"ק אמשטרדאם חיבר פסק ארוך בבא על הגויה דרך זנות והגדיל והפליא להוכיח בו שהיא מדאורייתא בראיות ברורות ומוכרחות, ופי' אותה סוגיא דע"ז דף ל"ו מסכמת לדעתו, השם יזיכני שיצא לאור בדפוס עם שאר חיבוריו כי רבים המה. עכ"ל הבאר הגולה. הנה יצא חוץ מדרכו הרגיל לקצר בחיבורו הידוע הנדפס בצד כל סעיפי השו"ע, ויצא כאן חוץ מגדרו להאריך בשבחו ולהעלות על נס זכרו של הגאון הלז, הלא דבר היא! ועיין עוד בבאר הגולה יו"ד סי' רכא ס"ק סה הביא פסק דין ממנו וסיים: "ושפתיים יישק".
כמבואר בשו"ת אהל יעקב סי' ס"ד. תשובה זו נכתבה למהר"ש איילון אב"ד לונדון בשנת אילות"י [תנ"ז לפ"ק], בענין המנהג שלא לומר הפטורה דרשו בצום גדלי', וז"ל בתו"ד: ומאחר שבלונדריס לעולם נמשכו אחר מנהג אמשטרדם ויש להם על מה לסמוך למה אנו מחדשים מנהג חדש ולפרוץ מנהג הראשונים הקבוע וכו' וכת"ר יבחר ולא אני ואיני מוחה ולא מעכב אבל אמרתי שכבר הוקבע המנהג וכו' עכ"ל.
כ"כ באוצר הספרים [בן יעקב] ערך 'דרשות' מס' 547.
בספר אוצר טוב [ברליו תרט"ז] נדפס מכתב מהגאון ר' דוד ניטו זצ"ל, בעמח"ס כוזרי שני, ואב"ד דק"ק הספרדים בלונדון. חתימת האגרת 'פה לונדרוש כ"ז תמוז ה'תעט לפ"ק'. ומזכיר שם לשבח ספר הדרשות הנ"ל וז"ל: החר' יעקב הנ"ל העתיק ללשון ספרדי ס' הכוזרי עם קצת פירוש, והוא אשר שלחתי בין הספרים למעלת הדרת כבודך, הוא היה רב בק"ק הזה כמה שנים, ומת ג' תשרי ה'תנ"ו לבריאת העולם, וקודם לו היה החר' יהושע די סילוא שמת בי"ז באייר ה'תל"ט, הוא חיבר ספר על דרשות בלשון ספרדי על הי"ג עיקרים, והוא ספר נחמד, ולפי שבקשתיו ולא מצאתיו לא שלחתיו, אבל אם אמצא חן בעיניך וישיב לי תשובה, אבקשהו ואשלחהו עכ"ל.
מקורות למאמר זה: תולדות גאוני ישראל וגאוני איטליא לר' מרדכי שמואל גירונדי ע' 207, כנסת ישראל לר' שמואל יוסף פין ע' 431. ועוד. והנה העלינו מה שעלה עכשיו במצודה, אם כי אפשר להאריך ולהרחיב עוד, בפרט בפנקס הקהילה שנשתמרה במשך הדורות אמנם דא עקא שנכתבה בלשון פורטוגזית ועדיין לא תורגמה ללשון הקודש [כי אם ללשון ענגלי"ש]. ועוד זאת ספר הדרשות של רבינו שלא תורגם בכלל. ועוד חזון למועד אי"ה.


קרעדיט. גליון תולדות קדושי ענגלאנד
יו''ל ע''י וועד למען קדושי ענגלאנד
07947083374
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

אינטרעסאנטע אינפארמאציע

איז דא א אימעיל אדרעס ווי צו באקומען זייערע זאכן?
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אכטונג אכטונג
שר מאה
תגובות: 138
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 19, 2018 2:04 pm

יארצייט תשע''ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אכטונג אכטונג »

מודעה

ועד למען קדושי ענגלאנד
עולו והתכנשו להלולא דרבי
לרגל הילולת רבינו הגאון הגדול הצדיק המפורסם
גודר גדר ועומד בפרץ אשר האיר את שמי עירנו לונדון
רבינו יהושע דא סילוא זצוקללה''ה
אב"ד דק"ק הספרדים בלונדון בשנות ת"ל – תל"ט
אשר יומא דהילולא דיליה חל ביום ד' בהר י"ז אייר
יעלו המוני בית ישראל על ציון קדשו
[סמוך ונראה לציון המציונת של
רבינו הגדול בעל חופת חתנים זיעועכ''י]
בביה"ח הישן דקהל ספרדים
253 MILE END RD E1 4BL
זכותו הגדול יגן עלינו ועל כל ישראל
להיפקד בדבר ישועה ורחמים.

מפני העבודות שנעשים בסביבות הביה''ח יש צורך לבקש בקשה מהבעה''ב של הביה''ח ליכנס ויש להתקשר עד יום ב' לטעל. 079-575-75888

הנהלת הוועד


א] מי שרוצה לנדב הגליון ''תולדות קדושי ענגלאנד'' על רבינו זי''ע שהוצאנו לאור לפני שנתיים, שלראשונה קבצנו לפונדק אחד תולדות חייו וקורותיו – שנוכל עוה''פ השנה להפיצו בכל קצוי תבל לכבוד רבינו זי''ע שיהא שפתותיו דובבות. יפנה נא להוועד על הטעל'. 07947-083374

ב] וכן מי שרוצה לשלוח ''קויטל'' על הציון הק' ועל ציון החופת חתנים הסמוך לו נא יפנה להוועד על הטעל. 07808-543245
אכטונג אכטונג
שר מאה
תגובות: 138
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 19, 2018 2:04 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אכטונג אכטונג »

היינט י''ז אייר די יארצייט
זכותו יגן עלינו ועכי''א
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”