מכתבים מאדמורי"ם ורבנים זצוק"ל

[אוצרות]

ייחודי! תשובה ארוכה שלא נדפס מהגה"ק ר' דוד כ"ץ - ביסטריץ זצוק"ל אב"ד מיכלדארף אל הגה"ק ר' ישראל דוד מרגליות-יפה זצוק"ל אב"ד פעזינג כולו בכתב יד קדשו וחתימתו.

התשובה המתפרסת על פני 3 עמודים שלמים נשלחה במוצאי יוהכ"פ תר"ט, ועוסקת בדיני פדיון הבן. התשובה נשלחה אל הגה"ק ר' ישראל דוד מרגליות אב"ד פעזינג, התשובה פותחת בתוארים, "יושב תהלות, ישפות שלום וישע רב לאיש גדול המעלות, ה"ה ידידי ורב חביבי הרב המובהק החכם הכולל, המאור הגדול, מעוז ומגדול, החריף ובקי ערוגת הבושם, קש"ת מהור"ר דוד מרגליות נר"ו המקום בעזרו ר"מ ואב"ד דק"ק פעזינג יע"א". בתשובה הוא מגלה טפח וטפחיים מבקיאותו הרחבה בים התלמוד ובספרי הפוסקים הראשונים והאחרונים, עד דנחית לדינא. את מכתב התשובה הוא מסיים, "וכעת מפני אישון הלילה אקצר, וכל טוב לא יבצר, וה' ישפות שלום עלינו ויצילנו מידי רעש ופחד כל הימים, ונזכה לראות העומד על אורים ותומים, דברי ידידו מכבדו ומוקירו".

מאחורי הדף נכתב בכתב יד קדשו, "ליד ידידי הרב המובהק ומפורסים לשבח ותהילה המאור הגדול, מעוז ומגדול, החריף ובקי, משנתו זך ונקי, ע"ה פ"ה כקש"ת מהור"ר ישראל דוד מרגליות נר"ו רב ור"מ בק"ק פעזינג יע"א".

הגאון ר' דוד כ"ץ - ביסטריץ נולד בשנת תקע"ג לערך לאביו הגאון ר' קלונימוס קלמן זאב הכהן אב"ד וואג - ביסטריץ. למד בפרעשבורג אצל הגה"ק מרן בעל ה'חתם סופר' שחיבבו ביותר, ואף היה זה שהציע לו את שידוכו עם בת הרב שמעון מאנדל מסעמניץ. לאחר נישואיו התגורר בסעמניץ למשך כעשר שנים. בשנת תר"ט התמנה לאב"ד מיכלדארף, שם כיהן כ"ה שנים, אשר מסר נפשו למען הנהגת הקהילה בכל לבו ונפשו. בשנת תרכ"ד נתקבל לאב"ד העדילא-מאדע, אולם עוד בטרם הגיעו לשם נפטר ביום ו' תמוז תרכ"ד ומנו"כ במיכלדארף. חיבר ספר "בית דוד" על שו"ע יו"ד ב' חלקים.

הגאון ר' ישראל דוד מרגליות - יפה נולד בשנת תקס"ב לאביו הגאון ר' מרדכי בעיר סערעד בהונגריה, ולכן התכנה ג"כ בשם ר' דוד סערעדער. תחילה למד אצל הגאון ר' צבי הירש דייטש, ומשם עלה ונתעלה ללמוד בפרעשבורג בישיבתו הרמה של הגה"ק מרן בעל ה'חתם סופר'. בשנת תקפ"ד נשא את בת הרב ישעי' סג"ל קויפמאן מסעמניץ. בהמשך נתמנה לכהן בסעמניץ כדומ"ץ. הלך בדרכי רבו, ולחם במתחדשים בעוז, בעיקר בשינוי המנהגים שהנהיגו בסדרי ביהכנ"ס, ולשם כך אף הוציא את ספרו "מחולת המחניים". לאחר שהמתחדשים יצאו נגדו בעיתון 'הכרמל', הוציא לאור חיבור תגובה נגדם בשם 'הר התבור' והוא עומד נגד הכרמל. בשנת תקצ"ב נתמנה לכהן כאב"ד פעזינג, שם כיהן עד לפטירתו בכ"ד ניסן תרכ"ד. חיבר הרבה ספרים.

https://bidspirit.com/ui/lotPage/source ... /lot/18237

[אוצרות]

מכתב מהגאון ר' לייבוש הולס זצוק"ל אב"ד סאמבור, בשבח השר משה מונטיפיורי, ומצד השני מכתב מבנו, סאמבור, תרכ"ד 1864.

בשנת תרכ"ד הגה ויזם רעיון מיוחד, הגאון ר' אליעזר (ליפמן) זילבערמאן אב"ד דק"ק ליק ועורכו של העיתון "המגיד", להוציא ספר מיוחד ובו תודות מאת רבנים וקהילות לראש משביר השר הגדול מאחיו משה מונטיפיורי. במכתב זה, כותב הגאון ר' לייבוש הולס אב"ד סאמבור אל עורך 'המגיד', "גם אנכי גם כל רבני הגליל שלי גליל סאמבור לא לבד שאנחנו מסכימים כי אם גם מבקשים מהדרתו לחתום בשמנו את המכתב תודה הערוך בעלי המגיד עבור השר הנכבד המהולל לו דומיה תהילה, כי לו כל פיות מלאו שבח כים ותודה כהמון גליו לא יספיקו לפאר ולהודות את שומר ישראל זה". הוא מוסיף גם הבטחה מעניינת, "אי"ה בדרשות שבת הגדול הבע"ל נוסיף להריע בתודה ולהתפלל עבור נפש זה הצדיק תמים".

המכתב נכתב כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו. בצד השני מופיע חותמתו וכתובתו. וכן מצורף לזה מכתב מבנו הגאון מסאמבור, באותו עניין. מכתבים ממנו הם נדירים.
https://bidspirit.com/ui/lotPage/source ... /lot/18190

[אוצרות]

נדיר מאוד! מכתב מאת הגאון הגדול ר' אהרן סודיטץ זצוק"ל אב"ד סערדאהעלי בהצעת שידוך לבן הגאון ר' ברוך בענדיט גאיטיין זצוק"ל אב"ד העדיעס בעמח"ס "כסף נבחר" כולו בכתב יד קדשו וחתימתו, ומאחורי המכתב ובצדדים דרשה שלימה מהגאון ר' ברוך בענדיט בעל ה'כסף נבחר' כולו בכתב יד קדשו.

לפנינו שילוב נדיר מאוד מצד אחד ישנו מכתב תוכן מעניין מאוד, אודות הצעת שידוך ע"י הגאון ר' אהרן סודיטץ אב"ד סערדאהעלי לבן ידידו הגאון ר' ברוך בענדיט גאיטיין אב"ד העדיעס בעל ה'כסף נבחר', ומצד שני דרשה שלימה על פרשת נצבים מאת גאון עולם הידוע בדרשותיו הנעימים, הגאון ר' ברוך בענדיט גאיטיין אב"ד העדיעס.

המכתב נשלח ביום כ"ח שבט תקפ"ג, במענה להתעניינותו של ה'כסף נבחר' בהצעת שידוכין שהוצע לבנו הגאון ר' נטע, את בת הרב ר' אבלי מסערדאהעלי. את מכתבו פותח אב"ד סערדהאעלי, "יתענג על רוב שלום, נופך ספיר ויהלום, אהובי ידידי וחביבי הרב המאה"ג המובהק החכם השלם מו"ה בענדיט נ"י". ומיד לאחמ"כ הוא מפנה את דבריו בעניין השידוך, אשר הוא מעודדו בכל לב לעשותו, "ועתה מגיד משנה אשיב לידידי הרב נ"י בהפלגת השידוך הזה מאוד, כי האיש הזה הוא יקר וחכם ונכבד פה קהילתנו ובניו כשתילי זיתים סביב ובניו כולם הם יראים ושלמים מהם מופלגי תורה, וביחוד חתנו רה"ק דקהילתנו למדן ועשיר מופלג, וזאת בתו האחרונה אשר יש לו להשיא ורוצה ליתן לנדן בתו סך ט"ו מאות זהב ושלושה שנים מזונות וספרי הראשונים", ובתוך דבריו הוא מליץ במליצתו "ולאו בכל יומא מתרחש 'נישא' כזה, ולזאת יודיענו נא מעכ"ת על המוקדם, גם ההתחייבות שלו ולפחות ישיב אמרו אלי בשוק פעסט, אולי יגמר הדבר לטובה, אם מה' יצא הדבר", את מכתבו הוא מסיים בהבטחתו אליו, "ואנכי עומד לטובתו ולטובת בניו כאשר אהבתי אתכם מעודי ועומד לטובתו".
אך עיקר ההפתעה מצפה מאחורי המכתב וכן בצדדי ובשולי המכתב, כאשר מקבל המכתב הגאון ר' ברוך בענדיט גאיטיין אב"ד העדיעס ובעל מחבר הספר הנודע 'כסף נבחר', ניצל את המכתב עבור כתיבת חידושי תורתו, וכתב עליו דרשה שלימה על פרשת נצבים.

הגאון ר' אהרן סודיטץ - ביכלער נולד בשנת בשנת תקמ"ה לאביו ר' חנוך העניך בכפר סודיטץ. הוא נשא את בת הגאון ר' משה סג"ל גלונא אב"ד צעהלים בעמח"ס 'שער הקטן' הנדפס בתוך ספר 'חוט המשולש בשערים'. תחילה כיהן כדיין בנייטרא, ובסביבות שנת תקע"ו התמנה לכהן כאב"ד ור"מ העיר הגדולה לאלוקים סערדאהעלי. שם העמיד תלמידים הרבה, ביניהם הגאון ר' דוד צבי עהרנפעלד חתנו של הגה"ק מרן בעל ה'חתם סופר', וכן הגה"ק ר' יהודה אסאד. נפטר בד' אב תקפ"ח.

הגאון ר' ברוך בענדיט גאיטיין נולד בשנת תק"ל לאביו ר' צבי בכפר בכפר קוייטין שבמורביה, וכפי הנראה ממנו נגזר שם משפחתו. כבר בגיל צעיר הלך ללמוד בישיבתו של הגאון ר' משה מינץ באובן ישן (בודא-פעסט), והוא היה לרבו המובהק. בהגיעו לפרקו נשא את בת הרב חנוך העניך זילבערער. לאחר נישואיו התגורר ביארמוט שם נתקרב להגאון ר' בנימין וואלף באסקאוויץ בעל ה'סדר משנה' שסמך אותו לרבנות. תחילה כיהן כדיין בבית דינו של הגאון המהר"ם א"ש, ובהמשך נתמנה לרבה של העדיעס, הוא אף הקים ישיבה בה, ושימש בה ברבנות כארבעים וחמש שנים עד לפטירתו בי"ג כסלו תר"ב. את ספרו 'כסף נבחר' ערך על כללי הש"ס וסוגיותיה לפי סדר א'ב', הספר מכסה 160 סוגיות שונות בתלמוד, כשהוא חובק את כל המקורות בנדון לכל אורך הגמרא ועד לדברי ראשוני האחרונים בנושא. החיבור קיבל הסכמות ושבחים מהמהר"ם מינץ, החת"ם סופר ואחרים, והפכה לחיבור יסודי ומרכזי בישיבות הונגריה בדורות הבאים. כך כותב החת"ס בהסכמתו:"הספר הזה יהיה מורה דרך ללומדי תורה".
https://bidspirit.com/ui/lotPage/source ... /lot/18162

[אוצרות]

גילוי מעולם האמת על הגה"ק ר' אליעזר זוסמאן סופר אב"ד פאקש! מכתב מעניין מאוד מאת הגאון ר' ישראל בערגער אב"ד פרוביזנא ובוקארעשט בעמח"ס ספרי ה'עשר' אורות אל הגאון ר' יוסף לייב סופר אב"ד פאקש בעל ה"ילקוט סופר".

לפנינו מכתב בעל תוכן נדיר מאוד, ומעניין מכל צדדיו. המכתב נשלח מאת הגאון ר' ישראל בערגער אב"ד בוקארעשט אל ידידו ורעו הגאון ר' יוסף לייב סופר אב"ד פאקש, ביום א' לסדר 'ליל' שימורים הוא לה' שנת הסת"ר לפ"ק'. בו מספר אב"ד בוקארעשט לידידו אודות חזיון נפלא ביותר שהיה לו בליל שב"ק העבר, מהתגלות אביו אליו מעולם האמת.
הוא מספר בהרחבה את השתלשלות העניין לפרטי פרטיו, את סדר לימודו בליל שב"ק לאחר חצות הלילה, וכאשר סיים את לימוד המשניות לעילוי נשמת אביו הגאון ר' יצחק שמחה ב"ר יחיאל מיכל בערגער, ופרש לשנת הלילה. פתאום הופיע אצלו אביו וסיפר לו שהוא שכנו של הגה"ק ר' אליעזר זוסמאן סופר אב"ד פאקש בעולם העליון, וסיפר לו דברים טמירים וגנוזים ממנו, ומהם שביקש ממנו גם כן לכתבו אותם לבנו הגאון ר' יוסף לייב סופר ממלא מקומו ברבנות פאקש. המכתב כולו המתפרש על פני 6 עמודים שלמים, מלא גילויים נוראים ומיוחדים.

הגאון ר' ישראל בערגער נולד בשנת תרט"ו. בצעירותו הסתופף בצל הרה"ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב, שאף שידכו עם בת הרה"ק ר' מנחם מנדל מזאבלטוב. שימש ברבנות בפרוביז'נא שבגליציה, דרנא-ווטרא שבבוקובינא, פיאטרא-ניאמץ ובאזא שבמולדובא, ומשנת תרנ"ח רבה של קהילת החרדים בבוקרשט. חיבר ספרים רבים "עטרת יעקב וישראל'', ''עין ישראל'', ''רצון ישראל', ''ילקוט ישראל'' שהמפורסם שבהם הוא ספרו ''זכות ישראל'', המכיל בתוכו כמה חיבורים של סיפורי צדיקים בשמות "עשר עטרות", "עשר אורות" ועוד. נפטר בכ"א אייר תרע"ט.

הגאון ר' יוסף לייב סופר נולד בשנת תרכ"א לאביו הגה"ק ר' אליעזר זוסמאן סופר אב"ד פאקש. בתחילה שקד על תלמודו בעיר באניאד אצל הגה"ק ר' משה פאלאק בעל "וידבר משה", לאחמ"כ עבר ללמוד בישיבת פרעשבורג אצל מורו ורבו בעל ה"שבט סופר".
בשנת תרמ"ה נתמנה לאב"ד דערטשקע, ועם הסתלקות אביו בערב יוהכ"פ תרס"ג עלה למלאות את מקומו ברבנות העיר פאקש, עד לפטירתו ביום כ"ב סיון תרע"ח. מספריו הידועים, "ילקוט סופר" ו"לקוטי סופר".


https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... /lot/18494

[אוצרות]

מכתב הערכה לשר משה מונטיפיורי מאת הגאון ר' מרדכי מאיר פולק אב"ד העלישויא - וויען, תרכ"ד.

בשנת תרכ"ד הגה ויזם רעיון מיוחד, הגאון ר' אליעזר (ליפמן) זילבערמאן אב"ד דק"ק ליק ועורכו של העיתון "המגיד", להוציא ספר מיוחד ובו תודות מאת רבנים וקהילות לראש משביר השר הגדול מאחיו משה מונטיפיורי. במכתב זה, מוקיר הגאון ר' מרדכי מאיר פולק שכיהן כאב"ד וויסקירכען באותה העת, את רעיונו של עורך "המגיד" ובהמשך המכתב מעלה על נס את פועלו הטוב של השר לעמו, הוא משתמש בביטויים מליציים מיוחדים לאורך כל המכתב הנמשכת על פני 2 עמודים.

הגאון ר' מרדכי מאיר פולק נולד בשנת תק"צ בקאלין. למד תחילה אצל הגאון ר' דניאל פראנק בקאלין, ולאחמ"כ אצל הגאון ר' גדליה טיקטין אב"ד ברעסלויא. משם עלה ונתעלה ללמוד בפרעשבורג בישיבתו הרמה של הגה"ק מרן בעל ה'כתב סופר', שם זכה לזכיה מיוחדת, לשמש את רבו זה. נשא את בת הגאון ר' יהודה יצחק לייב פריישטאט מוויען. בשנת תרי"ט התמנה לכהן כאב"ד וויסקירכען (רייניץ) שבגרמניה. בשנת תרכ"ז עבר לכהן כאב"ד העלישויא. ומשנת תר"נ כיהן כדיין בעיר הבירה וויען, עד לפטירתו בכ"ו סיון תרנ"ה.

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... /lot/18390

[מה ידידות]

זייער אינטערסאנטע בריווען, יישר כח פארן ברענגן.
איך בין סתם אזוי נייגעריג וויאזוי קלויבט איר אויס וועלכע בריווען דא צו ברענגן?

[אוצרות]

זייער אינטערסאנטע בריווען, יישר כח פארן ברענגן.
איך בין סתם אזוי נייגעריג וויאזוי קלויבט איר אויס וועלכע בריווען דא צו ברענגן?

בריווען פין נישט באקאנטע רבנים אדער בריווען מיט א שטארקא תוכן

[אוצרות]

פולמוס! דין תורה בין בני 'כולל קאסוב' לבני 'כולל זיבנבירגן' בעניין חלוקת כספי התמיכה בהוראת הגה"ק בעל ה'ערוגת הבושם', מכתב מאת הגאון ר' יוסף יהודה שטראזבערג דומ"ץ ד'קהל חסידים' בירושלים אל הגה"ק ר' משה גרינוואלד אב"ד חוסט בעל ה'ערוגת הבושם', ירושלים, תרס"ז.

מכתב נדיר ופולמוסי, המכתב נשלח ביום ט"ו סיון תרס"ז, בו פונה הגרי"י שטראזבערג דומ"ץ ד'קהל חסידים' בירושלים, המכונה 'דער קוסובער דיין', אל הגה"ק ה'ערוגת הבושם', אודות הדין תורה בין בני 'כולל קאסוב' לבני 'כולל זיבנבירגן'. קיצור העניין הוא, שריב גדול פרץ בין בני הכוללים שבעבר היו נהנים מכספי קופה אחת, אך עם הזמן נפרדו וכל אחד פתח כולל וקופה לעצמו. בריב שפרץ ביניהם ונמשך על פני שנים רבות, נדרש ה'ערוגת הבושם' רבה של חוסט, להביא אותה לסיומה. על כן שלח מכתב לבני הכוללים אשר היות ורוב מנין ובנין מבני כולל זיבנבירגן נמצאים בצפת על כן יבוא הדין תורה בפני הבית דין צדק בעיה"ק צפת, אך בעקבות מכתב שקיבל מאת ראשי כולל זיבנבירגן שבדקו ומצאו בעיה"ק צפת קי"ב נפשות ומנגד בירושלים עיה"ק קכ"ד נפשוץ, על כן חזר בו מהוראותו הראשונה, והורה להם לבוא לדין בפני בית דין צדק אשר בירושלים.

במכתב זה פונה הגרי"י שטראזבערג הנמנה על בני 'כולל קאסוב' אל ה'ערוגת הבושם' ומעיר את לבו, אשר הטעו בני כולל זיבנבירגן אותו ברשימות שבידיהם, "אמנם כעת הביאו לפני הממונים הנ"ל רשימה מבוררת מעיה"ק צפת ת"ו בקיום הבד"ץ אשר בצפת"ו נמצאים 103 נפשות מילידי ז"ב... וספרי החיים פתוחים לפניהם כי תבוא חוק זכרון לפניהם להיפקד כל נפש ורוח יושבי עיה"ק ירושלים ת"ו, ובסה"כ נמצאו בשנת תרס"ו בשעת העמידה בדין רק תשעים נפש מכולל ז"ב, ואיך הטעו אנשי כולל ז"ב את לבב קדשו אשר אנשי כולל ז"ב רבו למעלה עד 124 נפשות, ובמילתא דעבידי לגלויי משקרי אינשי, ובמה כוחם יפה להכריח את אנשי צפת אשר ידונו בירושלים". לכן הוא מבקש במכתבו אשר ה'ערוגת הבושם' יורה שנית כראשונה, שהדין תורה יתקיים בפני הבד"ץ שבצפת. את מכתבו הוא מסיים, "ואקווה כי דברים היוצאים נכנסים ללב, ובשכר זאת ישא ברכה מאת ה' וברכות עליו תבוא למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב כל ישראל".

הגאון ר' יוסף יהודה שטראזבערג נולד בשנת תקפ"א בבאזאנאב שבגליציה. בשנת תרכ"א מונה לדיין ומורה צדק בקאסוב, שם כיהן במשך יותר מ-33 שנה, בימיהם של הרה"ק ר' יעקב שמשון מקאסוב, ובנו הרה"ק ר' משה מקאסוב בעל ה'לקט עני'. בשנת תרנ"ו בהיותו כבן 75 עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר העתיקה בירושלים, בחצר שגבלה בבית הכנסת תפארת ישראל ובסמוך לביתו של הגאון ר' יהושע לייב דיסקין. בשנת תרס"א כשהוקם בית הדין של החסידים בירושלים, צורף להרכב בית הדין, בראשותו של הדיין הגאון ר' ליפמן דוד שובקס, יחד עם הגאון ר' טוביה אריה גולדברגר. הוא שימש כחבר בית הדין עד לפטירתו בכ"ז חשוון תרע"א. חיבר שו"ת "יד יוסף".

הגה"ק ר' משה גרינוואלד נולד בשנת תרי"ג לאביו הגאון ר' עמרם אב"ד טשארנא, למד אצל זקינו הגאון רבי יוסף גרינוואלד אב"ד טשעטשאוויץ ואצל רבי מנחם כ"ץ -פרוסטיץ אב"ד צעהלים, נשא את בת ר' אברהם גשטטנר משארקאני. בשנת תרמ"ג נתמנה לאב"ד הומנא. בשנת תרמ"ז עבר לכהן כאב"ד קליינווארדיין, ומשנת תרנ"ג אב"ד חוסט, אחז בדרכי החסידות ונהג לנסוע לאדמו"רי בעלזא וסיגעט. בחוסט הקים את חצרו המפוארת והרחיב את ישיבתו, אשר הפכה לאחת הישיבות הגדולות בהונגריה. לישיבתו נהרו תלמידים מכל רחבי המדינה ומחוצה לה, ורבים מרבני הונגריה היו תלמידיו, מגדולי מרביצי התורה בדורו. נפטר ז' אב תר"ע. מחבר ספרי "ערוגת הבושם", "מקוה טהרה", "עולת התמיד".

https://bidspirit.com/ui/lotPage/source ... /lot/18439

[אוצרות]

מכתב בקשה מאת הגאון ר' חיים יצחק מאליק הי"ד ר"מ בסאטמאר, תרצ"ט.

המכתב שנשלח ביום א' פר' אמור תרצ"ט, מעניין מאוד מצד תוכנו, במכתב פונה הגרח"י מאליק, ת"ח עצום ויושב אוהל בעיר סאטמאר, אשר לא התהדר בייחוס אבות, או במשרת רבנות, ושם של כבוד, אלא המית עצמו באהלה של תורה כפשוטו. אל יהודי בשם רויזענבערג, ומבקש ממנו תמיכה כספית. הוא לא הכיר את היהודי הנ"ל, ואפי' את שמו הפרטי לא ידע. "אל הארז בלבנון, לפני שמש שמו ינון, הרב הגאון הצ' המופלג בהפלגת חכמים כקש"ת (נעלם ממנו) המכונה רויזענבערג". הוא פורש את מצוקתו, עם היותו בן תורה, "הנה אני הייתי מבני עניים, ומחמת גודל עניות של אבי, וגם שאר סיבות, לא היה ביכולתי ללמוד, ואח"כ בהיותי בן שמונה עשרה שנה נתעורר לבי בקרבי ורציתי ללמוד תוה"ק...".

הגאון ר' חיים יצחק מאליק נולד לאביו ר' יעקב משה בעיר מאסיף שבמארמאראש. אביו היה תם וישר ועסק בסנדלרות. הוא עצמו החל לפעם בו אהבת תורה, ועלה ונתעלה במעלות התורה, והלך ללמוד בסיגעט בישיבתו של הגה"ק בעל ה'עצי חיים'. לעאחר נישואיו ישב בסאטמאר, שם החל לכהן כר"מ בישיבתו של האדמו"ר רבי אליעזר פיש מביקסאד. היה מקורב להאדמו"ר רבי אהרן ראטה בעל ה'שומר אמונים', וכאשר עזב האדמו"ר את סאטמאר, בחזיק הוא את ישיבתו. נספה בשואה עקד"ה בשנת תש"ד.

https://bidspirit.com/ui/lotPage/source ... /lot/18402

[אוצרות]

הפיצול בכולל וואהלין! מכתב מאת המדפיס ר' ניסן ב"ק אל השר משה מונטיפיורי, אודות הפיצול ב'כולל וואהלין' וההתחלקות ל'כולל פרושים' ו'כולל וואהלין - ירושלים', ירושלים, תרי"א 1851 כולו בכתב ידו וחתימתו.

המכתב שלפנינו שופך רקע על התקופה הראשונה בה אירע הפיצול ב'כולל וואהלין', הכולל אשר נתייסדה במקורה ע"י אדמו"רי פולין, הרה"ק ה'חוזה מלובלין', הרה"ק ר' מרדכי מנעשכיז, הרה"ק ה'מגיד מקאז'ניץ' והרה"ק ה'אוהב ישראל' מאפטא, על מנת לאסוף כספים לטובת קהילת החסידים יוצאי פולין אשר החלו לעלות לארץ ישראל. בהמשך הזמן עקב ויכוחים וחילוקי דעות בין מנהלי הכולל ויושבי ירושלים ה'חסידים', התפצלו ממנו כוללים אחרים וכוללים שונים ייחסו עצמם כממשיכיו. כשביניהם בלט במיוחד כולל וואהלין-ירושלים אשר הוקם בשנת תר"א, ע"י המדפיס ר' ישראל ב"ק. עם זאת שהכולל התפצל, והחסידים התחילו לנהל כולל משל עצמם בנפרד מהפרושים, עדיין לא היו מקבלים בנפרד את כספי החלוקה, אלא קיבלוהו באמצעות ממוני צפת, עש שבשנת תר"ט הפכו לעצמאיים בקבלת הכספים גם כן.
במכתב זה שנשלח ביום כ"ד טבת תרי"א, מגולל ר' ניסן ב"ק בנו של מייסד 'כולל החסידים' החדש ר' ישראל ב"ק, את תלאותיהם אל השר משה מונטיפיורי. הוא מבקשו להתחיל לשלוח את כספי 'כולל פרושים' בנפרד מכספי ה'כולל חסידים' שלהם, משום שהם מקבלים את כל הכסף ואין נותנים קבלות ודין וחשבון אנה הלך הכסף.

רבי ניסן ב"ק נולד בשנת תקע"ה בברדיטשוב לאביו ר' ישראל ב"ק. בנערותו עלה לארץ ישראל יחד עם אביו. תחילה התיישב בצפת ועזר לאביו בהקמת בית הדפוס. בשנת תקצ"ט עבר לירושלים, שם הצטרף לחוג החסידים. הוא בלט כעסקן בחוגי החסידים הירושלמים ושמש נציגו של האדמו"ר מבויאן בירושלים. היה מעורב בפעילויות רבות למען תושבי ירושלים. בין היתר, הקמת שכונת "קריה נאמנה' והקמת בית הכנסת 'תפארת ישראל' ברובע היהודי שבעיר העתיקה. נפטר בי' כסלו תר"נ.

https://bidspirit.com/ui/lotPage/source ... AA?lang=he

[אוצרות]

מכתב תוכחת מגולה מאת הגאון ר' אברהם שטארק אב"ד הוניאד מתלמידי ה'כתב סופר' אל אחיו ר' משה שטארק מפראג על עיסוקו בלימודי חול, תרכ"ו.

מכתב מיוחד במינו, נשלחה יום ג' פרשת נשא תרכ"ו. הגאון ר' אברהם שטארק אב"ד באנפי-הוניאד מתלמידי מרן בעל ה'כתב סופר', מתאונן על אחיו ר' משה שטארק מפראג, שלמד בישיבתו של המשכיל שי"ר (שלמה יהודה רפפורט), והתעסק בלימודי חול. הוא כואב את עזבו דרך החיים לחצוב בארות בארות נשברים. "ראיתי עתה שכל דבריך לילך מדחי אל דחי... ולדאבון לבי לא אדע מה להשיב לשולחי דבר, כי אהיה בעיני אדמ"ו הג' נ"י (בעל ה'כת"ס') כמתעתע".

הגאון ר' אברהם שטארק למד אצל מרן ה'כתב סופר' בפרעשבורג בין השנים תרט"ו - תרכ"ד. כיהן כאב"ד באנפי-הוניאד, כבר משנת תרכ"ו עד לפטירתו.

https://bidspirit.com/ui/lotPage/source ... /lot/18299

[אוצרות]

מכתב תודה מאת הגאון ר' אפרים מלאך רב ביהכנ"ס "בית יעקב" בשיקאגו, אל הגאון ר' צבי הירש פערבער רב דק"ק "חסד ואמת" בלאנדאן.


המכתב נשלח ביום ד' פרשת ויקרא תרפ"ו, תודה על ספרו כרם הצבי ששלח לו. כן הוא מעיר לו על מה שהתאונן בספרו על ירידתה הרוחנית של היהדות באנגליה.

הגאון ר' צבי הירש פערבער נולד בשנת תרל"ט היה מגדולי רבני לונדון וראש איגוד הרבנים "התאחדות הרבנים". תלמידם של רבי יצחק אלחנן ספקטור, רבי יצחק בלאזר ורבי נפתלי אמסטרדם. עמד בראשות ישיבת 'עץ חיים' דלונדון. כיהן כרבה של שכונת סוהו ברובע ה"וסט אנד" בלונדון. נואם מחונן וסופר פורה. חיבר כארבעה עשר ספרים.

הגאון ר' אפרים מלאך רב בליעדז, ובגייטסהעד שבאנגליה, משנת תרפ"ב רב ביהכנ"ס "בית יעקב" בשיקאגו.

https://bidspirit.com/ui/lotPage/source ... /lot/18408

[יש מבין]

מכתב מיוחד מהאדמו"ר הרה"ק ר' ישראל אריה מרגליות מפרעמישלאן לאנדאן. להרה"ג ר' שלמה בוימגארטען כרב צבאי לשארית הפליטה. תש"ה.

מכתב מפעים ומרגש. מבקש אוכל כשר עבור הרב יעקב אביגדור אב"ד דרוהוביטש שכיהן אז כרב צבאי בווארבורג וסבל מחרפת רעב טוטאלית כי לא השיג אוכל כשר.

גם מתעניין אודות בני משפחתו מרגליות, באב"ד ופרענקל. הוא מסיים עם ברכות חמים להרב בוימגארטען על עבודת הקודש שלו, וברכות תנחומים לשארית הפליטה מעמינו.



https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/app ... 9C?lang=he

84.jpg (208.1 KiB) געזען 334 מאל

85.jpg (189.12 KiB) געזען 334 מאל

[יש מבין]

תשובה ארוכה מהגאון רבי יצחק משה פערלס אב"ד אייזענשטאט ובאניהאד להגאון רבי משה פירסט דיין בקארלסבורג ואב"ד מארוש-וואשערהעלי. תר"ג.

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/app ... A1?lang=he

86.jpg (210.21 KiB) געזען 332 מאל

87.jpg (87.21 KiB) געזען 332 מאל

[יש מבין]

מכתב מאת רבי שלום גרינבוים אב"ד מאטע-סאלקא. תרצ"ג.

מכתב המלצה יפה להבחור אליהו בן יצחק פרייליך ממאטעסאלקא שהוא יר"ש ההולך בדרך הישר.


https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/app ... 93?lang=he

69.jpg (317.63 KiB) געזען 222 מאל

[יש מבין]

מכתב מהגאון רבי שמעון קרויס אב"ד אטש, תרפ"ט.


https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/app ... 93?lang=he

70.jpg (398.88 KiB) געזען 219 מאל

[יש מבין]

מכתב פולמוסי מעניין- אם מלין בן הנולד מנוכרית מהגאון רבי יחזקאל אברמסקי ראב"ד לונדון ורבי משה אליהו ראגאזניצקי אב"ד קרדיף. תש"ג.


https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/app ... 9F?lang=he

70.jpg (75.56 KiB) געזען 114 מאל

71.jpg (98.43 KiB) געזען 114 מאל

[יש מבין]

מכתב המלצה מהגה"צ רבי מיכאל פרעסבורגער ראב"ד פאפא עבור הרבני רבי שלמה האלצער מפאפא.

פאפא, תרצ"ה.

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/app ... 9C?lang=he

6.jpg (343.27 KiB) געזען 53 מאל