ר' יקותיאל יהודא טייטלבוים מסיגוט ז"ל-הי"ד
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 492
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am
מקונטרס "זכרון צבי" מאת הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער זצ"ל
מהנכון שלא כל דבר שבהסטריה צריכים לכתוב, והיא כענין שדבר שנשכח כבר אי אתה רשאי לכותבן.....
אכתוב כאן בענין הרבנות בעיר סיגעט אחר פטירתו של מרן העצ"ח זי"ע.
אתחיל בהקדמה קצרה, א] תלמידי מרן העצ"ח היו כ"כ קשורים אליו שהרבה מהם לא לקחו לעצמם אדמו"ר אחר אחרי פטירתו. ב] הרבה מהתלמידים וביניהם הרב צימענט והרה"ג ר' מרדכי ווילליגער היו להם ההרגשה שהרבנות תשאר אצל משפחת מרן העצ"ח זי"ע, [ומענין לענין באותו ענין אחר פטירתו של בעל הדברי יואל זי"ע, ובעל הברך משה זי"ע לא רצה בשום אופן לקחת את הרבנות לעצמו, הרבה מתלמידי העצ"ח ובפרט הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער שיכנו אותו לקחת אותה בכדי שיהי' המשך לשלשלת בית מרן העצ"ח זי"ע]
ג] זהו הנקודה האמיתות שתלמידי העצ"ח לא רצו ששום אחר יקח את הרבנות בסיגעט, יש קונטרס שעדיין בכת"י בשם "זכרון צבי" [חלק ממני נדפס בסוף ספר פרדס מרדכי] מאת הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער זצ"ל, שהתלמידים והחסידים של העצ"ח הרגישו שהי' צוואה מאת העצ"ח שבנו ימלא מקומו. ואצטט פה מקצת מהדברים.
.....והנה זאת נראה בחוש שהרגיש הצדיק הזה בעתידתו, דהנה בערך שני שבועות קודם פטירותו הי' בסלטאפינא ולן שם בבית המנוח החסיד ר' שלום טאבעק ז"ל, ובלילה הרבה אחר חצות הלך בחדר שם הלוך ושוב הלוך וחוזר ברעיונות עמוקות, וחתני של הנ"ל הוא ר' לייבעש פויגעל נ"י בא בחדרו לבקשו שינוח לפוש מעט, ובפסעו בחדרו תפש אותו כ"ק אדמו"ר בידיו הקדושים בפתאום ואמר לו האתה מכיר את בני זלמן לייב, אמר "איך קען איהם", אמר לו "וויסט וואס איך ועל דיר זאגען ער איז א גרוסער יר"ש מען קען אויף עם זאגען א צדיק", וכך אמר להרבה אנשים, ואיגלוי מילתא למפרע האיך שהרגיש בהסתלקותו ושבנו הנ"ל ימלא מקומו, הי' רצונו וע"כ שיבחו והודה אותו.
וגם לי הצעיר התחיל בימים האחרונים לשבח את בנו הנחמד מוה"ר יקתואל יהודה נ"י אשר מוכן ומזומן למלאת מקום אביו במהרה, ואמר לי בפעם האחרון בהיותי שמה בפרשת וישלח "ביזט אמבין אויף מיין זלמן ליבין, ער איזט אגרוסער יר"ש ער דאווענט זייער ערליך אין נישט ווייל מען זעהט" כך הוא לשונו הקודש ממש.
ובשבת אחרונה בביתו (קודם נסיעתו לקליינווארדיין) בבא לחדרו אמר להרבנות הצדיקות וז"ל "וויסטי וואס איך וועל דיר זאגען מיין זלמן לייבלו איז דער העכסטער אין ביהמ"ד, היינט האב איך געזעהן, ואח"כ אמר מיין ניכט דער העכסטער נאר טאקען דער העכסטור" והבן דבריו הקדושים.
ולא אאריך עוד רק להווי ידוע שאלו התלמידים והחסידים שהי' מקשורים מאוד אל הצדיק הקדוש כ"ק אדמו"ר, עכשיו זוכרים למפרע האיך שהצדיק הזה הרגיש מאוד עתידתו, וגם אני הייתי בשנה הזו על ימים האחרונים של חג הסוכות העל"ט, ואמר לי ידיד אחד ר' אייזיק לעפקאוויטש נ"י שמו ממארגערטין והוא ג"כ חסיד מופלג ונכבד, שמדוע אני הולך לראות האיך שכ"ק אדמו"ר בעת שהגבאי שר החרידים מוריד דמעות בהפלגה מאוד מה שלא הי' דרכו מעולם רק תמיד במסתרים תבכה נפשי.
וג"כ אמר להדומ"ץ משאוקייט "אז ווען מיין בני בית וועטין געוויסט וויא קראנק איך בין וועטים זיי איינגעריסען", אף שלא הי' נראה מבחוץ שום גרוע במעמדו בבריאות מבקדם.
וכאשר חותנו הרה"ג הגדול מושלם מאוד יצחק אייזיק שליט"א האבדק"ק סלאטפינא, אשר אז בשבת קודש נסע בפעם הראשון לישב על כסא הרבנות, סיפר לי בעצמו שביום ד' בבוקר נזדמן ביחד עם כ"ק חמיו במקוה וראה כ"ק האיך שחתנו הוא מיטרד מאוד בעניני קביעות דירה מסיגעט לסלאטוואנא, שאל אותו "וואס ביזטי אזוי צי טראגין גלייב מיר וועגין דער וועלט איז נישט כדאי צי זיין צי טראגען", וראה האיך ששכינה דיברה מתוך גרונו של הצדיק בראותו ברוח קדשו קירבת העתיד לבא ואשר בעוה"ר בא.
וג"כ סיפר לי תלמיד מובהק אחד מופלג מתלמידו של כ"ק מורי הגאה"ק זצוק"ל פלא גדול האיך שבשנה העברה בפרשת בא אמר תורה על השלחן ביומא דשבתא בסעודתא דעתיקא קדישא, וכשגמר התורה אמר לבנו היקר ר' יקתואל יהודא נ"י שנעשה בתחילת החורף אז לבר מצוה שיחזור ויאמר לו התורה שאמר, וחזר ואמר לו כל התורה, ויהי לפלא גדול שלא הי' דרכו לעשות כך, ועכשיו בעוה"ר בשנה הזה נתבררה החידה כי כ"ק אדמו"ר נפטר ו' שבט ה' פר' בא בקליינווארדיין, ובעש"ק נבחר בו הרב היקר ר' יקתואל יהודא שליט"א הנ"ל לרב ואב"ד שליט"א ממלא מקום אביו והי' לרב בפעם הראשון בפ' בא. והא לך עד האיך הדברים מגיעים.
ועוד סיפר לי פלא גדול חותנו הרה"ג מרודניק כעת בקלוזענבורג, האיך שידוע שבכל שנה ושנה כשבירך ביום א' וב' של חג הסוכות על האתרוג לא הי' רשאי לשום אדם להשאר בבית אפי' בחדר השני משום שהי' דלת של זכוכות, ועכשיו בשנה האחרונה הזאת הרשאה לאנ"ש להיות בחדר שני והביטו ע"י החלון וראו סדר עבודותו בסידור של ר' קאפעל זצ"ל, והי' לפלא כי עיקר עבודותו הי' לכסות ולהעלים מעיני כל ברי' עבודותו וקדושתו כי והתלבש הכל בעטיפת ענוה.
ומה אמור ומה אדבר אלקים מצא את עוני ועון כל תלמידיו וחסידיו אשר נשארנו פתאום כצאן בלא רועה, בימי בחוריו עוד לא הגיע לשנת מ"ז לימי חייו, ונחלש פתאום בהיותו בקליינווארדין על ש"ק וארא תרפ"ו, ובאור ליום ג' בא שפטר כמה מאות מישראל לשלום וישב כ"ק אדמו"ר לאכל סעודת ערבות, ובלקחו לפיו הקדוש הכף הראשונה אמר שמרגיש תנועה במוחו הקדוש, ונתעלף ומאז לא זכינו לשמוע דיבור אחת מפיו הקדוש, ושכב על ערש דוי עד אור ליום ה' בשבוע זו חצי שעה חמישית בלי שום תנועה ודיבור, והמדינת אונגארן וכן מדינת רומעניען טשעכיי, וגם סלאוויא, הרעישו באמירת תהלים ובקשות ותחנונים, מנער ועד זקן טף ונשים כולם געו בבכי' וצעקה לעורר רחמים שמים על הצדיק הקדוש הזה שישאר בחיים, אבל לא עלתה בידם וראו שהי' בבחי' סכותה בענן לב עבור התפילה, ונסגרו שערי שמים וגברו אראלים את המציקים ונשבה ארון הקודש את בקדרותא דצפרא ונתגבר החושך.
ואני הצעיר לגודל מכאבי עמדתי אז אצל מטתו הקדושה (אשר שלימה היתה מטתו כנודע שבמידת יסוד הי' כצדיקים הראשונים כאשר התפארו אבותיו הקדושים שהם משפחה נוטרי הברי"ת,) וצעקנו שמע ישראל וה' מלך ושאר התפילות אשר מדברים בייחודו יתב"ש, ולעיני יצאה נשמתו הקדושה והטהורה לג"ע למקום אבותיו הקדושים, אוי לעינים שכך רואות, והי' המרירות כ"כ מרור עוד לא הי' לנו יכולות להרגיש גדלות הענין ע"י ההעדר וההוה והעתיד מזה, (וגם אחיו האחד הרהגה"ק ר' יואל ט"ב שליט"א האבדק"ק אורשיווא כעת בקארלי הי' באותו מעמד), והוא הלך למנוחות אור ליום ה' פרשת בא בשעה חמישית בבקר ששה לחודש שבט תרפ"ו בחודש של פטירת כ"ק אביו הגה"ק בעל קדושת יו"ט זי"ע,
ואותני הניח לאנחות בלב נשבר ונדכה כצאן בלא רועה, ואין לנו מנחם, כי האיך אתנחם בראותי גודל השבר וההעדר באיש צדיק קדוש כזה אשר כל העולם הי' צריך לו, ומי יתרץ שברים, ומי יברר השיטות, ומי ישיב תשובות לעולם, והאיך נקח בחזרה השולחנות הקדושים כאשר ראינו אצל כ"ק אדמו"ר, או או או ואווי לנו, מה עשה לנו ה', או לעינים שצריכים לראות שבר גדול ונורא כזה, איש צעיר לימים ולא זכינו יותר להשתשע ולהינות מזיו קדשו, כי בוודאי לא הי' הדור ראוי לאיש קדוש כזה אשר בודאי השלים את עצמו.
הלא למשמע אוזן דאבה נפשינו האיך נשאר ט' בניו אחריו כולם יראי ה', חמשה בנות וארבעה בנים שיחי', כולם ב"ה לטובה יראי ה' באמת, וג' מבנות כבר נשאו לאנשים מפלוגים רבנים מפורסמים האחת הבכורה רוזא בלומא שתחי' בעלה הרב הגדול המופלג מוה"ר יחזקאל שרגא שליט"א האבדק"ק צעשנוב, בנו של הקדוש מצעשנוב, חתנו של הקדש ר"י מבעלזע ובנו של הקדוש משינאוו, והשני פעסל תחי', ובעלה הרהגה"ק מוה"ר יקתואל יהודא שליט"א האבדק"ק רודניק בנו של הרה"צ מרודניק, בנו של הרה"ק מגארליץ זי"ע כעת בסיגעט, והשלישית העסע שתחי' אשת הרה"ג הגדול מושלם מאוד יצחק אייזיק שליט"א האבדק"ק סלאטפינא, אשר אז בשבת קודש נסע בפעם הראשון לישב על כסא הרבנות בסלאטווונא,
וטיהרו את כ"ק שם בקליינוואדין במקוה שחפרו עבור גופו הקדוש, ונספד שמה מהרה"ג שליט"א דשם אשר עקר חתיכות מקירות לבו של כל אדם בגודל בכיותיו בצעקו "שעמט איך קליינווארדינער קהלה אז ביי אייך איזט געשעהן, שעמט אייך", אשר גם אני השומע נתפעלתי מאוד מדבריו אשר יצאו ממעקי הלב, וקרע את בגדו לעיני כל ישראל וצעק שכולם יעשו כן, וכן עשו, וגם הרה"ג ר' משה צבי דומ"ץ דשם הספיד את כ"ק, ולא יותר כי לא הי' זמן ועת כי הובלי את כ"ק עוד בלילה ההוא באור לש"ק אשר הי' חושך בעת הבאת לסיגעט למקום אבותיו הקדושים, אשר אני הצעיר עפ"י סיבה לא יכולתי לנסוע שמה ורק כאשר סיפרו לי גודל הכבוד אשר הי' אצל כל תחנה ותחנה עד סיגעט אשר לא ראו קיבוץ כזה מעולם, כי גם הגבולים הי' פתוחים כי איש נכבד מאוד הי' גם בעיני השרים, ובפרט בטשאָפ הי' אלפי אלפים מישראל ושם הספיד את כ"ק גיסו הרה"צ ר' חנוך העניך שליט"א מסאסיב כעת אבד"ק קערצקי וגם הרה"ג מהעלמיטץ קרא הספיד מר עליו, ובכל תחנה ותחנה כל אנשי העיר והדרים באו אל התחנה וצרפו את עצמם בקיום מצות לוי' לאיש הקדוש הזה אשר כל איש אשר הי' ירא ה' הי' דבוק בו בחייו וגם במותו לא נפרדו, ובשעה שמינות עש"ק בבוקר הגיע לסיגעט ושם הי' אלפי אלפים ישראל וכולם צעקו אבי אבי כי הי' אב נאמן לכל, והי' ערך ששים רבנים וכולם נשארו על שבת, ואף שהי' עש"ק ונתודע להעולם רק ביום ה' אחר צהרים מ"מ מי שהי' ביכולת לבא ולחלק כבוד האחרון לא מנע א"ע, והי' באופן כזה אשר לא הי' יכול למצא איש את אחיו ואת רעהו, והובל לקברות אבותיו אחר הספדים אחדים ובפרט הספד אותו הקדוש שליט"א.
והספיד בנו היקר הב' המופלא והמופלג כ"ה יקתואל יהודא שליט"א (חתן דודו הרה"ג מאורשיווא כעת בקראלי) אשר נתקבל מכל העיר והגליל בלב אחד כאיש אחד למלאות מקום אביו הגה"ק אדמו"ר זצללה"ה להיות לרב ולמנהיג, אשר נכנס בחורף הזה לשנת ט"ו לטובה, וקרא הרך הזה אבל מר על אביו בפ' בא ורומז על ענין פסח מצה ומרור, שפסח הוא פה סח פה ששח תמיד בתורה ויראה, מצה ע"ד שלא הפסיק בציקם להחמיץ עד שנגלה עליהם והיינו כ"ק אביו שנקטף __ ולא הגיע שנותיו לשנות אבותיו הקדושים, ומרור ע"ש המרירות לאמו הרבנות הצדיקות שתחי' ולבניו היקרים ולהדור שכך עלתה בימיהם, וגעו כל העולם כולו בבכי' מגודל ההתעוררת בראותם האיך בן רך בשנים צועק אחרי אביו, והובל בקברות אבותיו הקדושים ובהיכלם אחר חצות, וגם שרי העיר בכו על השריפה אשר שרף ה', ועל גודל האבידה אשר נאבד להדור ולכל העולם.
מה נאמר ומה נדבר, השי"ת יודע מה שעושה והוא דיין האמת ואין לנו להתנחם, ונשאר בין התלמידים והחסידים שלא יניחו גם להבא מקום הקדוש הזה אשר נשתרש דור אחר דור בדור רבעי, כי גם הרב הקדוש ר' אלעזר ניסן זי"ע מדראביטש הי' שם אב"ד שנים אחדים, ואח"כ בעל ייט"ב זי"ע ובעל קדושת יו"ט זי"ע ובנו הקדוש הנפטר אחריהם, וע"כ דור חמישי הב' הנחמד הזה ממלא מקום אבותיו הקדושים בהתנהגות הרבנות והן לדורש שלום החסידים והידידים והתנהגות הישיבה להבא, ואז אנחם בעהי"ת במהרה לזכות לראות בנישואין שלו לטובה, ונזכה לביאת בן דוד ולתחית המתים במהרה דידן בשרו"ח, תנצב"ה.
[כל הזכיות שמורות למכון מגיד מרדכי, אם רוצים לצטט חלק מהנ"ל זהו על תנאי לצטט שזהו מקונטרס זכרון צבי מאת הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער זצ"ל]
אכתוב כאן בענין הרבנות בעיר סיגעט אחר פטירתו של מרן העצ"ח זי"ע.
אתחיל בהקדמה קצרה, א] תלמידי מרן העצ"ח היו כ"כ קשורים אליו שהרבה מהם לא לקחו לעצמם אדמו"ר אחר אחרי פטירתו. ב] הרבה מהתלמידים וביניהם הרב צימענט והרה"ג ר' מרדכי ווילליגער היו להם ההרגשה שהרבנות תשאר אצל משפחת מרן העצ"ח זי"ע, [ומענין לענין באותו ענין אחר פטירתו של בעל הדברי יואל זי"ע, ובעל הברך משה זי"ע לא רצה בשום אופן לקחת את הרבנות לעצמו, הרבה מתלמידי העצ"ח ובפרט הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער שיכנו אותו לקחת אותה בכדי שיהי' המשך לשלשלת בית מרן העצ"ח זי"ע]
ג] זהו הנקודה האמיתות שתלמידי העצ"ח לא רצו ששום אחר יקח את הרבנות בסיגעט, יש קונטרס שעדיין בכת"י בשם "זכרון צבי" [חלק ממני נדפס בסוף ספר פרדס מרדכי] מאת הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער זצ"ל, שהתלמידים והחסידים של העצ"ח הרגישו שהי' צוואה מאת העצ"ח שבנו ימלא מקומו. ואצטט פה מקצת מהדברים.
.....והנה זאת נראה בחוש שהרגיש הצדיק הזה בעתידתו, דהנה בערך שני שבועות קודם פטירותו הי' בסלטאפינא ולן שם בבית המנוח החסיד ר' שלום טאבעק ז"ל, ובלילה הרבה אחר חצות הלך בחדר שם הלוך ושוב הלוך וחוזר ברעיונות עמוקות, וחתני של הנ"ל הוא ר' לייבעש פויגעל נ"י בא בחדרו לבקשו שינוח לפוש מעט, ובפסעו בחדרו תפש אותו כ"ק אדמו"ר בידיו הקדושים בפתאום ואמר לו האתה מכיר את בני זלמן לייב, אמר "איך קען איהם", אמר לו "וויסט וואס איך ועל דיר זאגען ער איז א גרוסער יר"ש מען קען אויף עם זאגען א צדיק", וכך אמר להרבה אנשים, ואיגלוי מילתא למפרע האיך שהרגיש בהסתלקותו ושבנו הנ"ל ימלא מקומו, הי' רצונו וע"כ שיבחו והודה אותו.
וגם לי הצעיר התחיל בימים האחרונים לשבח את בנו הנחמד מוה"ר יקתואל יהודה נ"י אשר מוכן ומזומן למלאת מקום אביו במהרה, ואמר לי בפעם האחרון בהיותי שמה בפרשת וישלח "ביזט אמבין אויף מיין זלמן ליבין, ער איזט אגרוסער יר"ש ער דאווענט זייער ערליך אין נישט ווייל מען זעהט" כך הוא לשונו הקודש ממש.
ובשבת אחרונה בביתו (קודם נסיעתו לקליינווארדיין) בבא לחדרו אמר להרבנות הצדיקות וז"ל "וויסטי וואס איך וועל דיר זאגען מיין זלמן לייבלו איז דער העכסטער אין ביהמ"ד, היינט האב איך געזעהן, ואח"כ אמר מיין ניכט דער העכסטער נאר טאקען דער העכסטור" והבן דבריו הקדושים.
ולא אאריך עוד רק להווי ידוע שאלו התלמידים והחסידים שהי' מקשורים מאוד אל הצדיק הקדוש כ"ק אדמו"ר, עכשיו זוכרים למפרע האיך שהצדיק הזה הרגיש מאוד עתידתו, וגם אני הייתי בשנה הזו על ימים האחרונים של חג הסוכות העל"ט, ואמר לי ידיד אחד ר' אייזיק לעפקאוויטש נ"י שמו ממארגערטין והוא ג"כ חסיד מופלג ונכבד, שמדוע אני הולך לראות האיך שכ"ק אדמו"ר בעת שהגבאי שר החרידים מוריד דמעות בהפלגה מאוד מה שלא הי' דרכו מעולם רק תמיד במסתרים תבכה נפשי.
וג"כ אמר להדומ"ץ משאוקייט "אז ווען מיין בני בית וועטין געוויסט וויא קראנק איך בין וועטים זיי איינגעריסען", אף שלא הי' נראה מבחוץ שום גרוע במעמדו בבריאות מבקדם.
וכאשר חותנו הרה"ג הגדול מושלם מאוד יצחק אייזיק שליט"א האבדק"ק סלאטפינא, אשר אז בשבת קודש נסע בפעם הראשון לישב על כסא הרבנות, סיפר לי בעצמו שביום ד' בבוקר נזדמן ביחד עם כ"ק חמיו במקוה וראה כ"ק האיך שחתנו הוא מיטרד מאוד בעניני קביעות דירה מסיגעט לסלאטוואנא, שאל אותו "וואס ביזטי אזוי צי טראגין גלייב מיר וועגין דער וועלט איז נישט כדאי צי זיין צי טראגען", וראה האיך ששכינה דיברה מתוך גרונו של הצדיק בראותו ברוח קדשו קירבת העתיד לבא ואשר בעוה"ר בא.
וג"כ סיפר לי תלמיד מובהק אחד מופלג מתלמידו של כ"ק מורי הגאה"ק זצוק"ל פלא גדול האיך שבשנה העברה בפרשת בא אמר תורה על השלחן ביומא דשבתא בסעודתא דעתיקא קדישא, וכשגמר התורה אמר לבנו היקר ר' יקתואל יהודא נ"י שנעשה בתחילת החורף אז לבר מצוה שיחזור ויאמר לו התורה שאמר, וחזר ואמר לו כל התורה, ויהי לפלא גדול שלא הי' דרכו לעשות כך, ועכשיו בעוה"ר בשנה הזה נתבררה החידה כי כ"ק אדמו"ר נפטר ו' שבט ה' פר' בא בקליינווארדיין, ובעש"ק נבחר בו הרב היקר ר' יקתואל יהודא שליט"א הנ"ל לרב ואב"ד שליט"א ממלא מקום אביו והי' לרב בפעם הראשון בפ' בא. והא לך עד האיך הדברים מגיעים.
ועוד סיפר לי פלא גדול חותנו הרה"ג מרודניק כעת בקלוזענבורג, האיך שידוע שבכל שנה ושנה כשבירך ביום א' וב' של חג הסוכות על האתרוג לא הי' רשאי לשום אדם להשאר בבית אפי' בחדר השני משום שהי' דלת של זכוכות, ועכשיו בשנה האחרונה הזאת הרשאה לאנ"ש להיות בחדר שני והביטו ע"י החלון וראו סדר עבודותו בסידור של ר' קאפעל זצ"ל, והי' לפלא כי עיקר עבודותו הי' לכסות ולהעלים מעיני כל ברי' עבודותו וקדושתו כי והתלבש הכל בעטיפת ענוה.
ומה אמור ומה אדבר אלקים מצא את עוני ועון כל תלמידיו וחסידיו אשר נשארנו פתאום כצאן בלא רועה, בימי בחוריו עוד לא הגיע לשנת מ"ז לימי חייו, ונחלש פתאום בהיותו בקליינווארדין על ש"ק וארא תרפ"ו, ובאור ליום ג' בא שפטר כמה מאות מישראל לשלום וישב כ"ק אדמו"ר לאכל סעודת ערבות, ובלקחו לפיו הקדוש הכף הראשונה אמר שמרגיש תנועה במוחו הקדוש, ונתעלף ומאז לא זכינו לשמוע דיבור אחת מפיו הקדוש, ושכב על ערש דוי עד אור ליום ה' בשבוע זו חצי שעה חמישית בלי שום תנועה ודיבור, והמדינת אונגארן וכן מדינת רומעניען טשעכיי, וגם סלאוויא, הרעישו באמירת תהלים ובקשות ותחנונים, מנער ועד זקן טף ונשים כולם געו בבכי' וצעקה לעורר רחמים שמים על הצדיק הקדוש הזה שישאר בחיים, אבל לא עלתה בידם וראו שהי' בבחי' סכותה בענן לב עבור התפילה, ונסגרו שערי שמים וגברו אראלים את המציקים ונשבה ארון הקודש את בקדרותא דצפרא ונתגבר החושך.
ואני הצעיר לגודל מכאבי עמדתי אז אצל מטתו הקדושה (אשר שלימה היתה מטתו כנודע שבמידת יסוד הי' כצדיקים הראשונים כאשר התפארו אבותיו הקדושים שהם משפחה נוטרי הברי"ת,) וצעקנו שמע ישראל וה' מלך ושאר התפילות אשר מדברים בייחודו יתב"ש, ולעיני יצאה נשמתו הקדושה והטהורה לג"ע למקום אבותיו הקדושים, אוי לעינים שכך רואות, והי' המרירות כ"כ מרור עוד לא הי' לנו יכולות להרגיש גדלות הענין ע"י ההעדר וההוה והעתיד מזה, (וגם אחיו האחד הרהגה"ק ר' יואל ט"ב שליט"א האבדק"ק אורשיווא כעת בקארלי הי' באותו מעמד), והוא הלך למנוחות אור ליום ה' פרשת בא בשעה חמישית בבקר ששה לחודש שבט תרפ"ו בחודש של פטירת כ"ק אביו הגה"ק בעל קדושת יו"ט זי"ע,
ואותני הניח לאנחות בלב נשבר ונדכה כצאן בלא רועה, ואין לנו מנחם, כי האיך אתנחם בראותי גודל השבר וההעדר באיש צדיק קדוש כזה אשר כל העולם הי' צריך לו, ומי יתרץ שברים, ומי יברר השיטות, ומי ישיב תשובות לעולם, והאיך נקח בחזרה השולחנות הקדושים כאשר ראינו אצל כ"ק אדמו"ר, או או או ואווי לנו, מה עשה לנו ה', או לעינים שצריכים לראות שבר גדול ונורא כזה, איש צעיר לימים ולא זכינו יותר להשתשע ולהינות מזיו קדשו, כי בוודאי לא הי' הדור ראוי לאיש קדוש כזה אשר בודאי השלים את עצמו.
הלא למשמע אוזן דאבה נפשינו האיך נשאר ט' בניו אחריו כולם יראי ה', חמשה בנות וארבעה בנים שיחי', כולם ב"ה לטובה יראי ה' באמת, וג' מבנות כבר נשאו לאנשים מפלוגים רבנים מפורסמים האחת הבכורה רוזא בלומא שתחי' בעלה הרב הגדול המופלג מוה"ר יחזקאל שרגא שליט"א האבדק"ק צעשנוב, בנו של הקדוש מצעשנוב, חתנו של הקדש ר"י מבעלזע ובנו של הקדוש משינאוו, והשני פעסל תחי', ובעלה הרהגה"ק מוה"ר יקתואל יהודא שליט"א האבדק"ק רודניק בנו של הרה"צ מרודניק, בנו של הרה"ק מגארליץ זי"ע כעת בסיגעט, והשלישית העסע שתחי' אשת הרה"ג הגדול מושלם מאוד יצחק אייזיק שליט"א האבדק"ק סלאטפינא, אשר אז בשבת קודש נסע בפעם הראשון לישב על כסא הרבנות בסלאטווונא,
וטיהרו את כ"ק שם בקליינוואדין במקוה שחפרו עבור גופו הקדוש, ונספד שמה מהרה"ג שליט"א דשם אשר עקר חתיכות מקירות לבו של כל אדם בגודל בכיותיו בצעקו "שעמט איך קליינווארדינער קהלה אז ביי אייך איזט געשעהן, שעמט אייך", אשר גם אני השומע נתפעלתי מאוד מדבריו אשר יצאו ממעקי הלב, וקרע את בגדו לעיני כל ישראל וצעק שכולם יעשו כן, וכן עשו, וגם הרה"ג ר' משה צבי דומ"ץ דשם הספיד את כ"ק, ולא יותר כי לא הי' זמן ועת כי הובלי את כ"ק עוד בלילה ההוא באור לש"ק אשר הי' חושך בעת הבאת לסיגעט למקום אבותיו הקדושים, אשר אני הצעיר עפ"י סיבה לא יכולתי לנסוע שמה ורק כאשר סיפרו לי גודל הכבוד אשר הי' אצל כל תחנה ותחנה עד סיגעט אשר לא ראו קיבוץ כזה מעולם, כי גם הגבולים הי' פתוחים כי איש נכבד מאוד הי' גם בעיני השרים, ובפרט בטשאָפ הי' אלפי אלפים מישראל ושם הספיד את כ"ק גיסו הרה"צ ר' חנוך העניך שליט"א מסאסיב כעת אבד"ק קערצקי וגם הרה"ג מהעלמיטץ קרא הספיד מר עליו, ובכל תחנה ותחנה כל אנשי העיר והדרים באו אל התחנה וצרפו את עצמם בקיום מצות לוי' לאיש הקדוש הזה אשר כל איש אשר הי' ירא ה' הי' דבוק בו בחייו וגם במותו לא נפרדו, ובשעה שמינות עש"ק בבוקר הגיע לסיגעט ושם הי' אלפי אלפים ישראל וכולם צעקו אבי אבי כי הי' אב נאמן לכל, והי' ערך ששים רבנים וכולם נשארו על שבת, ואף שהי' עש"ק ונתודע להעולם רק ביום ה' אחר צהרים מ"מ מי שהי' ביכולת לבא ולחלק כבוד האחרון לא מנע א"ע, והי' באופן כזה אשר לא הי' יכול למצא איש את אחיו ואת רעהו, והובל לקברות אבותיו אחר הספדים אחדים ובפרט הספד אותו הקדוש שליט"א.
והספיד בנו היקר הב' המופלא והמופלג כ"ה יקתואל יהודא שליט"א (חתן דודו הרה"ג מאורשיווא כעת בקראלי) אשר נתקבל מכל העיר והגליל בלב אחד כאיש אחד למלאות מקום אביו הגה"ק אדמו"ר זצללה"ה להיות לרב ולמנהיג, אשר נכנס בחורף הזה לשנת ט"ו לטובה, וקרא הרך הזה אבל מר על אביו בפ' בא ורומז על ענין פסח מצה ומרור, שפסח הוא פה סח פה ששח תמיד בתורה ויראה, מצה ע"ד שלא הפסיק בציקם להחמיץ עד שנגלה עליהם והיינו כ"ק אביו שנקטף __ ולא הגיע שנותיו לשנות אבותיו הקדושים, ומרור ע"ש המרירות לאמו הרבנות הצדיקות שתחי' ולבניו היקרים ולהדור שכך עלתה בימיהם, וגעו כל העולם כולו בבכי' מגודל ההתעוררת בראותם האיך בן רך בשנים צועק אחרי אביו, והובל בקברות אבותיו הקדושים ובהיכלם אחר חצות, וגם שרי העיר בכו על השריפה אשר שרף ה', ועל גודל האבידה אשר נאבד להדור ולכל העולם.
מה נאמר ומה נדבר, השי"ת יודע מה שעושה והוא דיין האמת ואין לנו להתנחם, ונשאר בין התלמידים והחסידים שלא יניחו גם להבא מקום הקדוש הזה אשר נשתרש דור אחר דור בדור רבעי, כי גם הרב הקדוש ר' אלעזר ניסן זי"ע מדראביטש הי' שם אב"ד שנים אחדים, ואח"כ בעל ייט"ב זי"ע ובעל קדושת יו"ט זי"ע ובנו הקדוש הנפטר אחריהם, וע"כ דור חמישי הב' הנחמד הזה ממלא מקום אבותיו הקדושים בהתנהגות הרבנות והן לדורש שלום החסידים והידידים והתנהגות הישיבה להבא, ואז אנחם בעהי"ת במהרה לזכות לראות בנישואין שלו לטובה, ונזכה לביאת בן דוד ולתחית המתים במהרה דידן בשרו"ח, תנצב"ה.
[כל הזכיות שמורות למכון מגיד מרדכי, אם רוצים לצטט חלק מהנ"ל זהו על תנאי לצטט שזהו מקונטרס זכרון צבי מאת הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער זצ"ל]
לעצט פארראכטן דורך מגיד מרדכי אום דינסטאג דעצעמבער 31, 2013 9:04 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 492
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am
ממה שנדפס בקונטרס זכרון צבי אשר בסוף פרדס מרדכי
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי האט געשריבן: [ומענין לענין באותו ענין אחר פטירתו של בעל הדברי יואל זי"ע, ובעל הברך משה זי"ע לא רצה בשום אופן לקחת את הרבנות לעצמו, הרבה מתלמידי העצ"ח ובפרט הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער שיכנו אותו לקחת אותה בכדי שיהי' המשך לשלשלת בית מרן העצ"ח זי"ע]
ווארשיינדליך א זיסער דמיון
דער ר"מ וויליגער ע"ה האט קיין שייכות נישט געהאט מיטן ברך משה נישט אלץ רב און סיגוט און נישט שפעטער אלץ אב"ד סאטמאר.
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 492
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am
יאסל האט געשריבן:מגיד מרדכי האט געשריבן: [ומענין לענין באותו ענין אחר פטירתו של בעל הדברי יואל זי"ע, ובעל הברך משה זי"ע לא רצה בשום אופן לקחת את הרבנות לעצמו, הרבה מתלמידי העצ"ח ובפרט הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער שיכנו אותו לקחת אותה בכדי שיהי' המשך לשלשלת בית מרן העצ"ח זי"ע]
ווארשיינדליך א זיסער דמיון
דער ר"מ וויליגער ע"ה האט קיין שייכות נישט געהאט מיטן ברך משה נישט אלץ רב און סיגוט און נישט שפעטער אלץ אב"ד סאטמאר.
יש שכותבים מחמת חוסר ידיעה, ויש שכותבים מתוך שנאה, מדברך נראה שאתה מכת השני. וע"כ לא אכנס בוויכוחים אתך.
לעצט פארראכטן דורך מגיד מרדכי אום דינסטאג דעצעמבער 31, 2013 9:00 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 492
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 492
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 492
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am
מכתב א' מאת בעל הברך משה זי"ע להרה"ג ר' מרדכי ווילליגער זצ"ל
מכתב מאת בעל הברך משה זי"ע להרה"ג ר' מרדכי זצ"ל
שלום וברכה לכבוד אהובי רעי כאח לי הרב הגאון החכם וסופר כש״ת הרב ר׳ מרדכי ווילליגער שליט״א
שלום וברכה לכבוד אהובי רעי כאח לי הרב הגאון החכם וסופר כש״ת הרב ר׳ מרדכי ווילליגער שליט״א
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 492
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am
ביקש לשלוח קמיעא.. כי יראתי להתחיל בזה...
מכתב קודש מאת ר' יקותיאל יהודא טייטלבוים מסיגוט ז"ל-הי"ד
- אטעטשמענטס
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
- יוסף שרייבער
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4589
- זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 23, 2010 4:24 pm
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 492
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am
מכתב קודש מאת ר' יקותיאל יהודא טייטלבוים מסיגוט ז"ל-הי"ד
מכתב קודש מאת ר' יקותיאל יהודא טייטלבוים מסיגוט ז"ל-הי"ד שמתאר את הדחקות ששרה בבית שם בימים ההם.
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 492
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 492
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am
מיללער האט געשריבן:מגיד מרדכי האט געשריבן:מיללער האט געשריבן:מגיד מרדכי האט געשריבן:מכתב קודש מאת ר' יקותיאל יהודא טייטלבוים מסיגוט ז"ל-הי"ד
הערליך!
ווער איז דער משה הכהן קאהן און וואס איז געווען זיין תפקיד אין סיגוט?
ער איז געווען דער גבאי נאמן
היינו משב"ק או גבאי בביח המדרש? בן מי היה, האם שרד את השואה? יש צאצאים ממנו?
ער איז געווען דער משמש בקודש נאך ביי דער עצי חיים,
ועיין בספה"ק עצי חיים שהוא הי' המו"ל וחותם עצמו .... דברי המו"ל ר' משה הכהן קאהן ששימש את המחבר עשרים שנה רצופות, [והוא הי' זה שרשם את תורותיו בכתב נאה.]
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
- יוסף שרייבער
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4589
- זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 23, 2010 4:24 pm
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 492
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am
מכתב קודש מאת ר' יקותיאל יהודא טייטלבוים מסיגוט ז"ל-הי"ד
מכתב קודש מאת ר' יקותיאל יהודא טייטלבוים מסיגוט ז"ל-הי"ד להרב ווילליגער כשנסע לגור בארה"ב
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 492
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am
תמונות של הרב מרדכי ווילליגער זצ"ל עם משפחת טייטלבוים
צווי בילדער פין הרב מרדכי ווילליגער זצ"ל עם משפחת טייטלבוים
- אטעטשמענטס
-
- 4567.jpg (51.31 KiB) געזען 2338 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
- שמעלקא טויב
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5396
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
- לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 492
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am
מספר יד יקותיאל ד"ת ותולדות
לעצט פארראכטן דורך מגיד מרדכי אום מוצ"ש יאנואר 04, 2014 9:58 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 492
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am
ספר יד יקותיאל ד"ת ותולדות ר' יקותיאל יהודא טייטלבוים מסיגוט
ספר יד יקותיאל ד"ת ותולדות ר' יקותיאל יהודא טייטלבוים מסיגוט ז"ל
נישט דא יעצט אין די געשעפטען, אבער מען רעדט פין עס איבערדריקען.
נישט דא יעצט אין די געשעפטען, אבער מען רעדט פין עס איבערדריקען.
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 492
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am
ווילוויסן האט געשריבן:א ספר וואס איז אנגעסקריבלט פון קינדישע שריפטן, מ'זעט אפאר מאל, משה טייטלבוים, יקותיאל יהודה טייטלבוים, רוזה טייטלבוים [אולי רויזא בלומא].
מעגליך געווען ביים עצי חיים אין שטוב און די קינדער האבן געקאטשקעט.
זיער שיין, איך האב געזהען אן ענדלעכיא זאך. לכאורה איז עס זיער חתימות.
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי האט געשריבן:ווילוויסן האט געשריבן:א ספר וואס איז אנגעסקריבלט פון קינדישע שריפטן, מ'זעט אפאר מאל, משה טייטלבוים, יקותיאל יהודה טייטלבוים, רוזה טייטלבוים [אולי רויזא בלומא].
מעגליך געווען ביים עצי חיים אין שטוב און די קינדער האבן געקאטשקעט.
זיער שיין, איך האב געזהען אן ענדלעכיא זאך. לכאורה איז עס זיער חתימות.
יישר כח
נאך איינס פון דארט.
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 492
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am