טשולענט בונדלעך האט געשריבן:אגב וועל איך שוין שרייבן א ווארט וואס איך האב געזעהן אין זיין ספר אש קודש, דאס איז זיינע דברי תורה וואס ער האט געזאגט אין די סאמע ברען פונעם צווייטן וועלט מלחמה, זאגט ער פאריגע וואך פרשת בראשית, אלעס וואס דער באשעפער טוט איז גוט, נאר נישט אייביג זעהן אונז עס גלייך מיט אונזער פליישיגע אויגן, אויף אזא אופן איז עס נאר גוט לעיני ה', הערשט צום סוף שטעלט זיך עס אויס גוט אפילו לעיני ישראל, און אונז פארשטייען אויך אז עס איז געווען לטובה.
איז ער מנעץ סוף התורה לתחילתה, אונז בעטן דעם באשעפער לעיני כל ישראל בראשית, ער זאל אונז שיקן אזעלכע חסדים, וואס בראשית שוין פון אנפאנג לעיני כל ישראל פארשטייט יעדער אז איז א חסד, נישט אזעלכע וואס איז נאר גוט לעיני ה'.
היינט נאכט איז די הילולא קדישא פין הרב הקדוש ר' קלונימוס קלמן שפירא מפיאסעצנא זצוק''ל הי''ד, וואס ער איז נעבעך געהרג'ט געווארן עקה"ש בי די לעצטע וועלט מלחמה.
באוויסט גאר שטארק מיט די געוואלדיגע ספר חובת התלמידים. זאל ער זיך איינרייסן ביי אבינו שבשמים, אז מיר זאלן שוין זוכה זיין בזכותו הגדול צו אלעס וואס מען דארף ברוחניות ובגשמיות, אין די תינקות של רבן זאלן קענען ווייגער אנגיין מיט תורה ותפילה, אין מיר זאלן געהאפן ווערן ווי שנעלער מיט די גאו"ש אמן
עפעס א ציוני זאגט אז ער האט געטראפן די געבורטסשיין פון פיאסצנאר זי"ע אז ער איז געבוירן י"ד תמוז תרמ"ט שב"ק פרשת פנחס אינדערפרי זעקסע, און נישט אזוי ווי מ'האט געמיינט ביז היינט אז ער איז געבוירן י"ט אייר תרמ"ט. די שאלה איז וואס דא שטייט, און ווי שטארק עס ווייזט אויפן פאקטישן טאג.
רבי קלונימוס קלמן (קלמיש) שפירא נולד בשנת 1889 לרבי אלימלך שפירא שהיה האדמו"ר מגרודזיסק ולאמו חנה ברכה, בת האדמו"ר חיים שמואל מחנצ'ין. עד היום תאריך לידתו המקובל של האדמו"ר היה י"ט באייר תרמ"ט, 20 במאי 1889. בשבועות האחרונים הצליח ד"ר רייזר להניח ידיו על תעודת הלידה המקורית של האדמו"ר שעליה חתומים שלושה עדים - שלמה גוטקינד, מאיר יחיאל אדיגר, והאב רבי אלימלך - ואמינותה אינה מוטלת בספק. לבקשתנו ניאות רייזר לחשוף כאן לראשונה את תעודת הלידה ואת התאריך האמתי של הולדת האדמו"ר: שבת פרשת פינחס, י"ד בתמוז תרמ"ט (13 ביולי, 1889). בתעודה שנמצאה ב'ספר לידות היהודים שנת 1889' שב'ארכיון הפולני הלאומי', סניף גרודזיסק-מזובייצקי, רשום כי הלידה התרחשה בגרודזיסק, מחוז מקוב, בשעה 6 בבוקר.
מ'זאגט מיר אז ס'איז רוסיש, נישט פויליש. ווען דער פרופסר רייזר האט דאס צום ערשט מפרסם געווען האב איך אים געפרעגט צו האט ער זיך אינטערעסירט ביי די בעלי המסורה - לדוגמא, ר' אהרן סורסקי - אויף זייערע מקורות. כ'ווארט נאך דערווייל אויף אן ענטפער...
עפעס א ציוני זאגט אז ער האט געטראפן די געבורטסשיין פון פיאסצנאר זי"ע אז ער איז געבוירן י"ד תמוז תרמ"ט שב"ק פרשת פנחס אינדערפרי זעקסע, און נישט אזוי ווי מ'האט געמיינט ביז היינט אז ער איז געבוירן י"ט אייר תרמ"ט. די שאלה איז וואס דא שטייט, און ווי שטארק עס ווייזט אויפן פאקטישן טאג.
רבי קלונימוס קלמן (קלמיש) שפירא נולד בשנת 1889 לרבי אלימלך שפירא שהיה האדמו"ר מגרודזיסק ולאמו חנה ברכה, בת האדמו"ר חיים שמואל מחנצ'ין. עד היום תאריך לידתו המקובל של האדמו"ר היה י"ט באייר תרמ"ט, 20 במאי 1889. בשבועות האחרונים הצליח ד"ר רייזר להניח ידיו על תעודת הלידה המקורית של האדמו"ר שעליה חתומים שלושה עדים - שלמה גוטקינד, מאיר יחיאל אדיגר, והאב רבי אלימלך - ואמינותה אינה מוטלת בספק. לבקשתנו ניאות רייזר לחשוף כאן לראשונה את תעודת הלידה ואת התאריך האמתי של הולדת האדמו"ר: שבת פרשת פינחס, י"ד בתמוז תרמ"ט (13 ביולי, 1889). בתעודה שנמצאה ב'ספר לידות היהודים שנת 1889' שב'ארכיון הפולני הלאומי', סניף גרודזיסק-מזובייצקי, רשום כי הלידה התרחשה בגרודזיסק, מחוז מקוב, בשעה 6 בבוקר.
און דער גוטער באשעפער זאל העלפן
מ'זאגט מיר אז ס'איז רוסיש, נישט פויליש. ווען דער פרופסר רייזר האט דאס צום ערשט מפרסם געווען האב איך אים געפרעגט צו האט ער זיך אינטערעסירט ביי די בעלי המסורה - לדוגמא, ר' אהרן סורסקי - אויף זייערע מקורות. כ'ווארט נאך דערווייל אויף אן ענטפער...
פאלגענד האט מען מיר דאס איבערגעזעצט פון רוסיש אויף ענגליש:
Took place in the town of Grodzisk on July 8th/20th,1889 at 3 o’clock in the afternoon. Appeared in person the Rabbi of the town Grodzisk Majlich Szapiro, 64 years old, and in the presence of the witnesses Moszko Szlama Gutkin,sexton,age 68,and Majer Hil Ediger,synagogue servant,age 37, both residing in Grodzisk, he presented to Us a male child stated that this child was born in the town Grodzisk on July 1st/13th of the current year at 6 o'clock in the morning to his lawful wife Chana Brucha,nee Szternfeld ,27 years old. At the religious ceremony performed on this day this child was given the name Kelman. This act was read aloud to the declarant and witnesses, and then signed by Us, keeper of Registry acts, child’s father and 1st witness, the 2nd witness is illiterate.
חושבני שלכן כל כך נפש האדם טמונה וישנה שנת עולם ואי אפשר לה להתחזק במחשבה טהורה והתעוררות של קדושה היא, מפני שאין תפלתו והתעוררותו באות כאחת.
הרבה פעמים מתפלל ואינו מוכשר להתעורר עתה, וכשיש לו זמן של התעוררות אינו מתפלל ואין זמן תפלה אז, לכן מורגל נפשו לישן ולנוח בטמטומה ואי אפשר לו לחשוב מחשבה טהורה, רק מחשבה גופנית, מה יאכל מה ישתה ולצייר לו ציור ודמיון גופני כנ"ל, לכן אמרנו בזה איך יעורר את עצמו בתפלה בתחבולות שונות, אבל גם את צד השני לא יעזוב, היינו כל מין התעוררות שעולה בקרבו בכל היום שלא בשעת התפלה ועבודה לא יעזוב אותה ג"כ, רק ישמשנה למפתח הנפש, כי כנ"ל כל מין התרגשות אפילו של מסחר ושאר עניני הגוף הן של שבירת הלב הן של שמחה יש בו צד גילוי הנפש, רק שמכוסה הוא בלבוש של צרכי עוה"ז, וצריך האיש להשתמש עם שעת הכושר הזו, וכשמרגיש איזה מין של שבירת הלב אפילו מצרכי גופו ילך תיכף הצידה ויעמיד עצמו אל הכותל ויאמר איזה קאפיטלאך תהילים, ויותר טוב לומר קאפיטיל שהוא מענין המאורע שלו ולפי דאגתו, למשל, אם דאגתו עתה מן שונאיו יתפלל הקאפיטיל ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי וכו' ואם דאגה אחרת יתפלל טבעתי ביון מצולה, או אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי, ולא שיבא פתאום מן השוק וידבר דיבורים בלא לב ובלא מוח, רק יתבונן קודם בדאגותיו, דאגות אלו המונעים אותו ומצערים לו כ"כ הרבה, ואל מי ילך ומי יושיעהו, אם לא הקב"ה הכל יכול אב הרחמן, והוא מתקרב עתה לפני כסא כבודו ובמחשבתו מצייר את כבוד ד' שעומד הוא לפניו ית' ומתחנן, ד' מה רבו צרי וכו' רבים אומרים אין ישועתה לו אלקים סלה, כך הם אומרים אבל ואתה ד' מגן בעדי וכו', ואחר שאומר את הקאפיטיל תהילים יתפלל בפיו בכל לשון שהוא שומע, כפי העולה על רוחו,
ומן דבור לדבור ומן תיבה לתיבה, ירגיש שמוחו ומחשבתו מתחזקים ועולים, ומעט מעט הוא עוזב את צרכי גופו, וצעקה מתפרצת מעומק לבו, רבש"ע קרבני אליך, טהר אותי, העלה אותי מכל דאגות אלו, כדי שאוכל להיות קרוב אליך, בלב ונפש טהור,
ובסוף תפלתו טוב שיאמר חד פסוקא של התחזקות כמו ד' רועי לא אחסר וכו' לא אירא רע כי רבש"ע אתה עמדי, ועכשיו ישמח על כי ד' עמו, כי באמת ד' עמו. ובפרט בשעה זו ששפך לבו לד', שהיא שעה של התרוממות והתקרבות, ובכל היום ירגיש אחר תפלה זו מין עונג רוחני, עונג של טהרה, נפשו היתה בגן עדן היום ומי ידמה לה ולשמחתה:
(בני מחשבה טובה)
יידישע קהילות האט געשריבן: ↑מיטוואך אקטאבער 18, 2023 9:42 pm
חושבני שלכן כל כך נפש האדם טמונה וישנה שנת עולם ואי אפשר לה להתחזק במחשבה טהורה והתעוררות של קדושה היא, מפני שאין תפלתו והתעוררותו באות כאחת.
הרבה פעמים מתפלל ואינו מוכשר להתעורר עתה, וכשיש לו זמן של התעוררות אינו מתפלל ואין זמן תפלה אז, לכן מורגל נפשו לישן ולנוח בטמטומה ואי אפשר לו לחשוב מחשבה טהורה, רק מחשבה גופנית, מה יאכל מה ישתה ולצייר לו ציור ודמיון גופני כנ"ל, לכן אמרנו בזה איך יעורר את עצמו בתפלה בתחבולות שונות, אבל גם את צד השני לא יעזוב, היינו כל מין התעוררות שעולה בקרבו בכל היום שלא בשעת התפלה ועבודה לא יעזוב אותה ג"כ, רק ישמשנה למפתח הנפש, כי כנ"ל כל מין התרגשות אפילו של מסחר ושאר עניני הגוף הן של שבירת הלב הן של שמחה יש בו צד גילוי הנפש, רק שמכוסה הוא בלבוש של צרכי עוה"ז, וצריך האיש להשתמש עם שעת הכושר הזו, וכשמרגיש איזה מין של שבירת הלב אפילו מצרכי גופו ילך תיכף הצידה ויעמיד עצמו אל הכותל ויאמר איזה קאפיטלאך תהילים, ויותר טוב לומר קאפיטיל שהוא מענין המאורע שלו ולפי דאגתו, למשל, אם דאגתו עתה מן שונאיו יתפלל הקאפיטיל ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי וכו' ואם דאגה אחרת יתפלל טבעתי ביון מצולה, או אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי, ולא שיבא פתאום מן השוק וידבר דיבורים בלא לב ובלא מוח, רק יתבונן קודם בדאגותיו, דאגות אלו המונעים אותו ומצערים לו כ"כ הרבה, ואל מי ילך ומי יושיעהו, אם לא הקב"ה הכל יכול אב הרחמן, והוא מתקרב עתה לפני כסא כבודו ובמחשבתו מצייר את כבוד ד' שעומד הוא לפניו ית' ומתחנן, ד' מה רבו צרי וכו' רבים אומרים אין ישועתה לו אלקים סלה, כך הם אומרים אבל ואתה ד' מגן בעדי וכו', ואחר שאומר את הקאפיטיל תהילים יתפלל בפיו בכל לשון שהוא שומע, כפי העולה על רוחו,
ומן דבור לדבור ומן תיבה לתיבה, ירגיש שמוחו ומחשבתו מתחזקים ועולים, ומעט מעט הוא עוזב את צרכי גופו, וצעקה מתפרצת מעומק לבו, רבש"ע קרבני אליך, טהר אותי, העלה אותי מכל דאגות אלו, כדי שאוכל להיות קרוב אליך, בלב ונפש טהור,
ובסוף תפלתו טוב שיאמר חד פסוקא של התחזקות כמו ד' רועי לא אחסר וכו' לא אירא רע כי רבש"ע אתה עמדי, ועכשיו ישמח על כי ד' עמו, כי באמת ד' עמו. ובפרט בשעה זו ששפך לבו לד', שהיא שעה של התרוממות והתקרבות, ובכל היום ירגיש אחר תפלה זו מין עונג רוחני, עונג של טהרה, נפשו היתה בגן עדן היום ומי ידמה לה ולשמחתה:
(בני מחשבה טובה)
אה! די הייליגע אור פון די יונגע פארשניטענע פעלדער וואס די רשע האט פארשניטן ביים קריג,
אויב ממעג זאגן איז עס פון מיינע פערזענליכע פארלוסטן ביים קריג ווען איך לערן זיינע הייליגע דיבורים און אומפארענדיגטע חיבורים און מפילט וויפיל אזא צדיק וואלט געקענט אריינשיינען אין דעם דור האחרון.
זיעועכ”י.
יא לויט די עדס און די אופן וויאזוי זיי פראווען די יארצייט זעהט עס בכלל נישט אויס ווי זיינע ספרים
זיי האבן נאך רבי'ס (בפרט די יפו'ער רב....) אבער זיי לערנען אסאך זיינע ספרים, כמדומה לי ר' שרגא פליישמאן איז אויסגעקאכט אין זיינע ספרים און בויט אפציעל זיינע שיעורים אויף זיי.
איך גלייב נישט ס'דא א פול פלעדזש חבורה וואס גייט מיט זיינע ספרים אינגאנצן אבער טויזענטע אידן לעבן מיט דעם, גראדע ביי די אלגעמיינע ציבור אין אר'''י (מזרחי וכו') וואס לערנען אסאך ספרי חסידות איז עס היבש מצוי.
נוסח תפילה
להשבת החטופים והשבויים
מרבי קלונימוס קלמיש שפירא הי"ד (האדמו''ר מפיאסצנה, בעל הספר ''חובת התלמידים'')
שנהרג על קידוש ה' ביום ד' מרחשוון תש''ד.