דיונים ועיונים בפרשת וישלח
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- msp
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 18061
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
- לאקאציע: בין גברא לגברא
נאך אפאר הערה'לעך
עיין ברבינו בחיי עה"פ ויירא יעקב
וועגען דער דורון תפלה ומלחמה
וואס ער זאגט וועגען מלחמה בזמן הגלות אז עס גייט נישט אהן
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =14069&st=%u05dc%u05d3%u05d5%u05e8%u05d5%u05df
וויבאלד מען איז דאך באשוואוירען געווארען מען זאל נישט מורד זיין באומות
וועגען שמעון ולוי לכאורה יעקב אבינו איז געווען קעגען זיי
אבער אין די סליחות ווערען זיי דערמאנט לשבח וצ"ב
עיין ברבינו בחיי עה"פ ויירא יעקב
וועגען דער דורון תפלה ומלחמה
וואס ער זאגט וועגען מלחמה בזמן הגלות אז עס גייט נישט אהן
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =14069&st=%u05dc%u05d3%u05d5%u05e8%u05d5%u05df
וויבאלד מען איז דאך באשוואוירען געווארען מען זאל נישט מורד זיין באומות
וועגען שמעון ולוי לכאורה יעקב אבינו איז געווען קעגען זיי
אבער אין די סליחות ווערען זיי דערמאנט לשבח וצ"ב
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
- msp
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 18061
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
- לאקאציע: בין גברא לגברא
אויף רש"י עה"פ ויקרא לו קל אלקי ישראל
איז דא א מוראדיגע בני יששכר
עיין שם ותמצא נחת
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =14490&st=%u05D5%u05D9%u05E7%u05E8%u05D0%20%u05DC%u05D5%20%u05D0%u05DC%20
עס איז אויף פעידזש 345
אין מאמרי חודש אלול
מאמר ב' ברית כרותה אות ד
איז דא א מוראדיגע בני יששכר
עיין שם ותמצא נחת
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =14490&st=%u05D5%u05D9%u05E7%u05E8%u05D0%20%u05DC%u05D5%20%u05D0%u05DC%20
עס איז אויף פעידזש 345
אין מאמרי חודש אלול
מאמר ב' ברית כרותה אות ד
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
- שאינו יודע
- שר ששת אלפים
- תגובות: 6761
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm
יש להוסיף אויף די מדרש ווגן די מחלוקה פון המן מיט מרדכי לויט די מדרש פאריגע וואך אז וועגן עשיו האט געוויינט אז ער האט נישט געגבן צו עסן פאר יצחק ויזעק זעקה וכו' וועגן דעם איז געוווען ביי מרדכי ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה קען זיין אז עס איז הא בהא תליא ודוק
און אויסער דעם הרב עם עס פי דארף מען נאך געהעריג מברר זיין וואס עס גייט פאר מיט שכם מיר האבן גערעדט פאריגע וואך וועגן דעם און מען איז געבליבן אינמיטן
די שאלה איז אויב ערבות גייט אן ביי א גוי
האסטו געברענגט א ראי' פון רמבם
לכאורה איז נישט קיין ראי'פונעם רמבם עיין בשו"ת חתם סופר ח"ו סימן י"ד וואס ער איז מסביר אז דאס איז זיכער אאז א גוי טאר נישט גנב'נען און עס גייט אריין און כלל פון גזל
און דאס איז זיכער אז א גוי איז מצוה אויף לא תעשוק פעולת שכיר די שאלה איז נאר ווי עס איז נכלל און דינים אדער און גזל דהיינו לויטן רמבם איז עס נכלל און גזל און דינים מיינט אז די גוים זענען מצוה צו שטעלן א בית דין, און וועגן דעם האט מען געהארגעט די גאנצע שטאט שכם ווייל זיי האבן נישט געשטעלט קיין בית דין.
משא"כ לויטן רמבן די וואך וועט אויסקומען אז די אלע זאכן ווי למשל לא תלין וכו' איז נכלל און דינים און א גוי איז אינגאנצן ינטש מצוה צו שטעלן א בית דין
די שאלה איז נאר צו אויף עבודה זרה צו עס איז אויך נכלל און דעם כלל פון שטעלן א בית דין ווייל אוןם חתם סופר האט מיר אויסגעקוקט אז נאר אויף עניני ממונות, וצ"ע לברר פארוואס האט אויסגעפעלט אז רחל זאל גנב'נען די עבו"ז
און אויסער דעם הרב עם עס פי דארף מען נאך געהעריג מברר זיין וואס עס גייט פאר מיט שכם מיר האבן גערעדט פאריגע וואך וועגן דעם און מען איז געבליבן אינמיטן
די שאלה איז אויב ערבות גייט אן ביי א גוי
האסטו געברענגט א ראי' פון רמבם
לכאורה איז נישט קיין ראי'פונעם רמבם עיין בשו"ת חתם סופר ח"ו סימן י"ד וואס ער איז מסביר אז דאס איז זיכער אאז א גוי טאר נישט גנב'נען און עס גייט אריין און כלל פון גזל
און דאס איז זיכער אז א גוי איז מצוה אויף לא תעשוק פעולת שכיר די שאלה איז נאר ווי עס איז נכלל און דינים אדער און גזל דהיינו לויטן רמבם איז עס נכלל און גזל און דינים מיינט אז די גוים זענען מצוה צו שטעלן א בית דין, און וועגן דעם האט מען געהארגעט די גאנצע שטאט שכם ווייל זיי האבן נישט געשטעלט קיין בית דין.
משא"כ לויטן רמבן די וואך וועט אויסקומען אז די אלע זאכן ווי למשל לא תלין וכו' איז נכלל און דינים און א גוי איז אינגאנצן ינטש מצוה צו שטעלן א בית דין
די שאלה איז נאר צו אויף עבודה זרה צו עס איז אויך נכלל און דעם כלל פון שטעלן א בית דין ווייל אוןם חתם סופר האט מיר אויסגעקוקט אז נאר אויף עניני ממונות, וצ"ע לברר פארוואס האט אויסגעפעלט אז רחל זאל גנב'נען די עבו"ז
אז דו ווייסט נישט, רעד נישט!
א פלא'דיגע חשבון פונעם ליובאוויטשער רבי ז"ל [פון זיינע רשימות וואס ער האט פארצייכענט פאר זיך אין די יאהרן פארן נשיאות]:
ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו, גמירי שמעון ולוי בההיא שעתא בני י"ג שנה הוו והרוצה לחשוב יצא ויחשוב (רש"י ד"ה ור' יוסי נזיר כ"ט ע"ב).
יש לבאר החשבון שלוי הי' באותו זמן בן י"ג שנה דהוא מדויק מיום ליום:
דהנה משלקח יעקב את לאה עד המאורע דויקחו איש חרבו עברו י"ד שנים וששה חדשים וכ' יום.
דלאחר שנשא את לאה חכה ז' ימים ונשא את רחל, ואח"כ עבד שבע שנים ברחל, ועוד שש שנים ללבן, הרי י"ג שנים וז' ימים.
אח"כ ברח מלבן ז' ימים (ראה רש"י ויצא ל"א, כ"ג), לן לילה אחד במעבר יבוק (ראה פרשתנו ל"ב, כ"ב-כ"ג), ונסע לסוכות ושהה שם י"ח חדשים (ראה רש"י פרשתנו ל"ג, י"ז), הרי לנו י"ד שנים ו' חדשים וט"ו יום.
הגיע לשכם בעש"ק (ראה רש"י פרשתנו שם, י"ח) וא"כ נותר מחוץ לעיר גם ביום השבת, ביום הראשון יצאה דינה ולקחה שכם, וביום השלישי בהיותם כואבים לקחו שמעון ולוי איש חרבו, הרי לנו י"ד שנים ו' חדשים וכ' יום.
והנה משלקח יעקב את לאה עד שנולד לוי עברו שנה אחת ו' חדשים וכ' יום, דהרי: א) ראובן נולד מביאה ראשונה (עיין רש"י ויחי מ"ט, ג'), ב) איתא בפרקי דר"א (פל"ו) 'מז' חדשים ילדה לאה את בני'', ואמרו חז"ל (ר"ה י"א ע"א) 'יולדת לשבעה יולדת למקוטעין', והיינו ו' חדשים וב' ימים (עיי"ש בתוס' ד"ה אלא 'טבלה נמי בליל ה' דחג ואפשר דילדה ביום אחרון של פסח').
ונמצא דזמן עיבור ראובן שמעון ולוי הי' ו' חדשים וב' ימים לכל אחד כנ"ל, הרי לנו י"ח חדשים וו' ימים, הוסף שבועיים לטומאת לידה דראובן ושמעון, הרי לנו שנה אחת ו' חדשים וכ' יום ואז נולד לוי.
ונמצא דביום השלישי בהיותם כואבים נתמלאו ללוי י"ג שנה בדיוק מיום ליום.
ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו, גמירי שמעון ולוי בההיא שעתא בני י"ג שנה הוו והרוצה לחשוב יצא ויחשוב (רש"י ד"ה ור' יוסי נזיר כ"ט ע"ב).
יש לבאר החשבון שלוי הי' באותו זמן בן י"ג שנה דהוא מדויק מיום ליום:
דהנה משלקח יעקב את לאה עד המאורע דויקחו איש חרבו עברו י"ד שנים וששה חדשים וכ' יום.
דלאחר שנשא את לאה חכה ז' ימים ונשא את רחל, ואח"כ עבד שבע שנים ברחל, ועוד שש שנים ללבן, הרי י"ג שנים וז' ימים.
אח"כ ברח מלבן ז' ימים (ראה רש"י ויצא ל"א, כ"ג), לן לילה אחד במעבר יבוק (ראה פרשתנו ל"ב, כ"ב-כ"ג), ונסע לסוכות ושהה שם י"ח חדשים (ראה רש"י פרשתנו ל"ג, י"ז), הרי לנו י"ד שנים ו' חדשים וט"ו יום.
הגיע לשכם בעש"ק (ראה רש"י פרשתנו שם, י"ח) וא"כ נותר מחוץ לעיר גם ביום השבת, ביום הראשון יצאה דינה ולקחה שכם, וביום השלישי בהיותם כואבים לקחו שמעון ולוי איש חרבו, הרי לנו י"ד שנים ו' חדשים וכ' יום.
והנה משלקח יעקב את לאה עד שנולד לוי עברו שנה אחת ו' חדשים וכ' יום, דהרי: א) ראובן נולד מביאה ראשונה (עיין רש"י ויחי מ"ט, ג'), ב) איתא בפרקי דר"א (פל"ו) 'מז' חדשים ילדה לאה את בני'', ואמרו חז"ל (ר"ה י"א ע"א) 'יולדת לשבעה יולדת למקוטעין', והיינו ו' חדשים וב' ימים (עיי"ש בתוס' ד"ה אלא 'טבלה נמי בליל ה' דחג ואפשר דילדה ביום אחרון של פסח').
ונמצא דזמן עיבור ראובן שמעון ולוי הי' ו' חדשים וב' ימים לכל אחד כנ"ל, הרי לנו י"ח חדשים וו' ימים, הוסף שבועיים לטומאת לידה דראובן ושמעון, הרי לנו שנה אחת ו' חדשים וכ' יום ואז נולד לוי.
ונמצא דביום השלישי בהיותם כואבים נתמלאו ללוי י"ג שנה בדיוק מיום ליום.
ונפשי יודעת מאד ידיעה ברורה שאין ביצת הנמלה כנגד הגלגל העליון צעירה כאשר חכמתי קטנה ודעתי קצרה (הקדמת הרמב"ן לפירושו עה"ת)
- msp
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 18061
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
- לאקאציע: בין גברא לגברא
שאינו יודע האט געשריבן:יש להוסיף אויף די מדרש ווגן די מחלוקה פון המן מיט מרדכי לויט די מדרש פאריגע וואך אז וועגן עשיו האט געוויינט אז ער האט נישט געגבן צו עסן פאר יצחק ויזעק זעקה וכו' וועגן דעם איז געוווען ביי מרדכי ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה קען זיין אז עס איז הא בהא תליא ודוק
און אויסער דעם הרב עם עס פי דארף מען נאך געהעריג מברר זיין וואס עס גייט פאר מיט שכם מיר האבן גערעדט פאריגע וואך וועגן דעם און מען איז געבליבן אינמיטן
די שאלה איז אויב ערבות גייט אן ביי א גוי
האסטו געברענגט א ראי' פון רמבם
לכאורה איז נישט קיין ראי'פונעם רמבם עיין בשו"ת חתם סופר ח"ו סימן י"ד וואס ער איז מסביר אז דאס איז זיכער אאז א גוי טאר נישט גנב'נען און עס גייט אריין און כלל פון גזל
און דאס איז זיכער אז א גוי איז מצוה אויף לא תעשוק פעולת שכיר די שאלה איז נאר ווי עס איז נכלל און דינים אדער און גזל דהיינו לויטן רמבם איז עס נכלל און גזל און דינים מיינט אז די גוים זענען מצוה צו שטעלן א בית דין, און וועגן דעם האט מען געהארגעט די גאנצע שטאט שכם ווייל זיי האבן נישט געשטעלט קיין בית דין.
משא"כ לויטן רמבן די וואך וועט אויסקומען אז די אלע זאכן ווי למשל לא תלין וכו' איז נכלל און דינים און א גוי איז אינגאנצן ינטש מצוה צו שטעלן א בית דין
די שאלה איז נאר צו אויף עבודה זרה צו עס איז אויך נכלל און דעם כלל פון שטעלן א בית דין ווייל אוןם חתם סופר האט מיר אויסגעקוקט אז נאר אויף עניני ממונות, וצ"ע לברר פארוואס האט אויסגעפעלט אז רחל זאל גנב'נען די עבו"ז
ביזט גערעכט אז אין פרינציפ וועט לכאורה לפי דער רמב"ן נישט זיין קיין אחריות אויף יענעמס עבירות ביי בני נח
ואולי יש לומר דרחל גנבה התרפים משום פיקוח נפש וכמו שכתבו המפרשים שחששה שלבן ימצא על ידי התרפים היכן הם בורחים
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
- שאינו יודע
- שר ששת אלפים
- תגובות: 6761
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm
- שאינו יודע
- שר ששת אלפים
- תגובות: 6761
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm
יעקב נולד מהול (אדר"נ ב' ה').
איבער דינים, דער לשון הרמב"ם (מלכים פ"ט הי"ד) איז: כיצד מצווין על הדינין, חייבים להושיב דיינים לדון בשש מצוות אלו ולהזהיר את העם.
ובעצם ענין גניבת התרפים, כבר הבאנו מש"כ השבות יעקב אז ס'איז נישטא קיין איסור גזל בע"ז כיון שעומדת להתבער, או שאין בה שו"פ דאסורה בהנאה (ואף שהאריכו האחרונים אי גם ב"נ אסור להנות, מפורש כן בחי' הר"ן ע"ז נט:), ובאבנ"ז שהבאנו כ' שאין איסור לגנוב ע"מ לאפרושי מאיסורא. ממילא אפי' אויב איז איז זי נישט מחויב געווען משום דינים אדער ערבות, האט זי דאס גענומען להפריש אבי' מע"ז. אמנם בזוה"ק מבואר שנענשה ע"ז.
איבער דינים, דער לשון הרמב"ם (מלכים פ"ט הי"ד) איז: כיצד מצווין על הדינין, חייבים להושיב דיינים לדון בשש מצוות אלו ולהזהיר את העם.
ובעצם ענין גניבת התרפים, כבר הבאנו מש"כ השבות יעקב אז ס'איז נישטא קיין איסור גזל בע"ז כיון שעומדת להתבער, או שאין בה שו"פ דאסורה בהנאה (ואף שהאריכו האחרונים אי גם ב"נ אסור להנות, מפורש כן בחי' הר"ן ע"ז נט:), ובאבנ"ז שהבאנו כ' שאין איסור לגנוב ע"מ לאפרושי מאיסורא. ממילא אפי' אויב איז איז זי נישט מחויב געווען משום דינים אדער ערבות, האט זי דאס גענומען להפריש אבי' מע"ז. אמנם בזוה"ק מבואר שנענשה ע"ז.
היודע כל החכמות אם אינו אוהב החכמה אינו חכם אלא טפש הוא, אחר שאינו אוהב, כי היא הדעת. אך האוהב אותה ומתאוה אלי' אע"פ שאינו יודע כלום הרי"ז נקרא חכם, שעכ"פ תשיג אל החכמה האמיתית ודעת אלקים תמצא. (רבינו יונה אבות רפ"ד)
- שאינו יודע
- שר ששת אלפים
- תגובות: 6761
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm
אוהב חכמה האט געשריבן:יעקב נולד מהול (אדר"נ ב' ה').
איבער דינים, דער לשון הרמב"ם (מלכים פ"ט הי"ד) איז: כיצד מצווין על הדינין, חייבים להושיב דיינים לדון בשש מצוות אלו ולהזהיר את העם.
ובעצם ענין גניבת התרפים, כבר הבאנו מש"כ השבות יעקב אז ס'איז נישטא קיין איסור גזל בע"ז כיון שעומדת להתבער, או שאין בה שו"פ דאסורה בהנאה (ואף שהאריכו האחרונים אי גם ב"נ אסור להנות, מפורש כן בחי' הר"ן ע"ז נט:), ובאבנ"ז שהבאנו כ' שאין איסור לגנוב ע"מ לאפרושי מאיסורא. ממילא אפי' אויב איז איז זי נישט מחויב געווען משום דינים אדער ערבות, האט זי דאס גענומען להפריש אבי' מע"ז. אמנם בזוה"ק מבואר שנענשה ע"ז.
לויט די ראשונים וואס האלטן אז עס נישט געווען קיין עבו"ז (רמב"ן והאע"ז) איז שווער
אויסער לויט ווי ר' מנחם שלום האט געזאגט אז עס איז גווען פיקוח נפש
און עס איז זייער אינטערעסאנט די לשון החת"ס ווייטער און די תשובה וואס ער שרייבט דארט אז מען טאר נישט אונטערקויפן א גויאישע שופט ווייל ער איז מצוה אויף דינים און מען איז גורם אז ער זאל מעות זיין די משפט והוא חידוש
אז דו ווייסט נישט, רעד נישט!
- msp
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 18061
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
- לאקאציע: בין גברא לגברא
בעהתו"ס זאגען אז ווען יעקב האט געזאגט יש לי כל האט ער געמיינט צו ווארענען עשו'ן
אז ער האט יוסף און ער וועט דאך האבען א מפלה דארך יוסף כמ"ש והיה בית יוסף להבה
קען זיין אז אין כל איז מרומז יוסף
וויבאלד כל איז מדת יסוד
כידוע מכוונת הכתוב לך ה' הגדולה וגו' כי כל בשמים ובארץ
און יוסף איז דאך דער זעקסטע רועה כנגד יסוד
אז ער האט יוסף און ער וועט דאך האבען א מפלה דארך יוסף כמ"ש והיה בית יוסף להבה
קען זיין אז אין כל איז מרומז יוסף
וויבאלד כל איז מדת יסוד
כידוע מכוונת הכתוב לך ה' הגדולה וגו' כי כל בשמים ובארץ
און יוסף איז דאך דער זעקסטע רועה כנגד יסוד
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
- שאץ מאץ
- שר שלשת אלפים
- תגובות: 3030
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 15, 2008 5:01 pm
- לאקאציע: איבעראל
- פארבינד זיך:
אין ילקוט מעם לועז שטייט די וואך אז בנימין איז געבוירן געווארן ביום י"א חשון (יארצייט פון רחל אמנו ווארום זי איז געשטארבן גלייך נאך די לידה) און זיין מקור וואס ער צייכנט צו איז דער רמב"ן, איך וואלט שטארק מכיר טוב געוועהן ווער עס קען מיר אנצייכענען ווי דער רמב"ן איז, ווייל דא אויפן פלאץ האב איך אים נישט געפינען קוקנדיג שנעל,
ווייל עס איז דא וואס טענה'ן אז די יארצייט פון רחל אמנו איז נישט אזוי קראנט, אבער אויב איז דא א רמב"ן איז דאך דאס א שטארקע מקור, אויסער דעם וואס דעם בעוד כברת ארץ מוז מען פארענפערן, ווייל עפ"י חשבון איז חודש חשון נישט כברת ארץ פון היץ,
ווייל עס איז דא וואס טענה'ן אז די יארצייט פון רחל אמנו איז נישט אזוי קראנט, אבער אויב איז דא א רמב"ן איז דאך דאס א שטארקע מקור, אויסער דעם וואס דעם בעוד כברת ארץ מוז מען פארענפערן, ווייל עפ"י חשבון איז חודש חשון נישט כברת ארץ פון היץ,
http://shatzmatz.blogspot.com/" onclick="window.open(this.href);return false;
דאס איז אן אלטן קאנטראווערסיע, אבער ס'שטייט אזוי אין ילקוט שמעוני פ' שמות רמז קסב (אויף וימת יוסף וכל אחיו). ס'דארף לכאורה צו זיין מדרשות חלוקות מיט די דרש אויף בעוד כברת ארץ.
היודע כל החכמות אם אינו אוהב החכמה אינו חכם אלא טפש הוא, אחר שאינו אוהב, כי היא הדעת. אך האוהב אותה ומתאוה אלי' אע"פ שאינו יודע כלום הרי"ז נקרא חכם, שעכ"פ תשיג אל החכמה האמיתית ודעת אלקים תמצא. (רבינו יונה אבות רפ"ד)
ויכוח יעקב ועשו
לכבוד חברי הפורום שלום רב
באנו בזה לבקש מכם להאיר עיני בהבנת מקראי קודש אלו.
וַיֹּאמֶר, נִסְעָה וְנֵלֵכָה; וְאֵלְכָה, לְנֶגְדֶּךָ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי-הַיְלָדִים רַכִּים, וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר, עָלוֹת עָלָי; וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד, וָמֵתוּ כָּל-הַצֹּאן.
רשיז''ל מפרש ואלכה לנגדך בשוה לך, טובה זו אעשה לך שאאריך ימי מהלכתי ללכת לאט כאשר אתה צריך, וזהו לנגדך, בשוה לך.
וא''כ מהו טענת יעאע''ה ''וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד, וָמֵתוּ כָּל-הַצֹּאן'',הרי עשו נזהר מטענה זו ואמר ''אאריך ימי מהלכתי ללכת לאט כאשר אתה צריך''?
באנו בזה לבקש מכם להאיר עיני בהבנת מקראי קודש אלו.
וַיֹּאמֶר, נִסְעָה וְנֵלֵכָה; וְאֵלְכָה, לְנֶגְדֶּךָ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי-הַיְלָדִים רַכִּים, וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר, עָלוֹת עָלָי; וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד, וָמֵתוּ כָּל-הַצֹּאן.
רשיז''ל מפרש ואלכה לנגדך בשוה לך, טובה זו אעשה לך שאאריך ימי מהלכתי ללכת לאט כאשר אתה צריך, וזהו לנגדך, בשוה לך.
וא''כ מהו טענת יעאע''ה ''וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד, וָמֵתוּ כָּל-הַצֹּאן'',הרי עשו נזהר מטענה זו ואמר ''אאריך ימי מהלכתי ללכת לאט כאשר אתה צריך''?
ישוטטו רבים, ותרבה הדעת.
נהר-דעה האט געשריבן:לכבוד חברי הפורום שלום רב
באנו בזה לבקש מכם להאיר עיני בהבנת מקראי קודש אלו.
וַיֹּאמֶר, נִסְעָה וְנֵלֵכָה; וְאֵלְכָה, לְנֶגְדֶּךָ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי-הַיְלָדִים רַכִּים, וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר, עָלוֹת עָלָי; וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד, וָמֵתוּ כָּל-הַצֹּאן.
רשיז''ל מפרש ואלכה לנגדך בשוה לך, טובה זו אעשה לך שאאריך ימי מהלכתי ללכת לאט כאשר אתה צריך, וזהו לנגדך, בשוה לך.
וא''כ מהו טענת יעאע''ה ''וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד, וָמֵתוּ כָּל-הַצֹּאן'',הרי עשו נזהר מטענה זו ואמר ''אאריך ימי מהלכתי ללכת לאט כאשר אתה צריך''?
בהעמק דבר כתב דאע"פ שעשו הציע ללכת לאט, יהיה קשה עליו העיכוב שצריכין להתעכב בשביל הצאן והבקר (אידיש גערעדט: דו מיינסט אז דו קענסט גיין בשוה לי, אבער דיינע נערוון וועלן פלאצן פון די שטייטקייט וואס מען דארף גיין צוליב די בהמות, על כן גיי דיר ווייטער).
-
- שר האלפיים
- תגובות: 2952
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג יולי 15, 2016 12:37 am
- לאקאציע: אין בעסמענט
-
- שר האלף
- תגובות: 1276
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אקטאבער 31, 2014 10:34 am
- לאקאציע: Almost Daily on MSNBC...
ויאמר יעקוב אל-ביתו, ואל כל-אשר עימו: הסירו את-אלוהי הנכר, אשר בתוככם, והיטהרו, והחליפו שמלותיכם
די שבטי ק-ה זענען געווען געצו דינער ח"ו?
דער מלבי"ם איז מדייק דעם אשר 'בתוככם' און זאגט אז דאס מיינט מחשבות זרות וכו' נאך אלץ שווער אבער עטוואס מער קרוב אל השכל, אבער לויט דעם שטימט נישט די אנדערע פסוק
"וייתנו אל-יעקוב, את כל-אלוהי הנכר אשר בידם, ואת-הנזמים, אשר באוזניהם" אויב ס'מיינט מחשבות זרות וכו' וואס האבן זיי 'געברענגט' פאר יעקב?
אויך איז שווער אז יעקב האט זיי דאך נישט געבעטן קיין נזמים שבאזניהם, פארוואס האבן זיי דאס געברענגט? אפשר האבן זיי געהאט עבו"ז אויער רינגלעך?
די שבטי ק-ה זענען געווען געצו דינער ח"ו?
דער מלבי"ם איז מדייק דעם אשר 'בתוככם' און זאגט אז דאס מיינט מחשבות זרות וכו' נאך אלץ שווער אבער עטוואס מער קרוב אל השכל, אבער לויט דעם שטימט נישט די אנדערע פסוק
"וייתנו אל-יעקוב, את כל-אלוהי הנכר אשר בידם, ואת-הנזמים, אשר באוזניהם" אויב ס'מיינט מחשבות זרות וכו' וואס האבן זיי 'געברענגט' פאר יעקב?
אויך איז שווער אז יעקב האט זיי דאך נישט געבעטן קיין נזמים שבאזניהם, פארוואס האבן זיי דאס געברענגט? אפשר האבן זיי געהאט עבו"ז אויער רינגלעך?
-
- שר האלף
- תגובות: 1487
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 22, 2009 9:52 pm
בליקנדיג שבת אין חמישה חומשי תורה ״סלאוויטא״ הוצאת כפתור ופרח מדור ליקוטי דינים ומנהגים ברענגן זיי אז אין פרשת וישלח קאפיטל ל״ה פסוק כ״ב איז דא א טעם העליון מיט א טעם התחתון.
אויך ברענגן זיי אז דער יעב״ץ אין סידור האלט נישט פון זאגן פרשת וישלח מוצ״ש אלץ נישט זאגן מקרא ביינאכט.
אגב, ברענגן זיי אז אין קרעטשניף האט מען ביי די עטליכע סדרות וואס ענדיגן זיך נישט מיט א דבר טוב (ויקרא, קדושים און אפשר נאך איינס וואס איך געדענק נישט) אריין געצויגן א פסוק אין די קומענדיגע פרשה.
אויך ברענגן זיי אז דער יעב״ץ אין סידור האלט נישט פון זאגן פרשת וישלח מוצ״ש אלץ נישט זאגן מקרא ביינאכט.
אגב, ברענגן זיי אז אין קרעטשניף האט מען ביי די עטליכע סדרות וואס ענדיגן זיך נישט מיט א דבר טוב (ויקרא, קדושים און אפשר נאך איינס וואס איך געדענק נישט) אריין געצויגן א פסוק אין די קומענדיגע פרשה.