אייגענע חדושי תורה

חידושים ופלפולים בפרד"ס התורה

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

דערציילער
שר מאה
תגובות: 116
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 16, 2011 8:13 am
לאקאציע: Boro Park
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דערציילער »

ברכות ג' ע"ב
דאמר רב אחא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו מיר היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר ביון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה
למה היה חשוב לחכמים לבקש מיד בעלות השחר על פרנסה,
וא"ל דוד המלך למד כל הלילה מחצות ולומדים זאת מהפסוק (תהילים קי"ט, קמ"ח) קדמו עיני אשמרות לשיח באמרתך, סופי תיבות חת"ך שם של פרנסה
כמו כן בגמ' לעיל ג' ע"א הגמ' נותן סימנים להבחין הזמנים של כל האשמורות
משמרה ראשונה חמור נוער
שניה כלבים צועקים
שלישית תינוק יונק משדי אמו
וכתוב בראשונים (אגודות למהרש"א והכותב בעין יעקב) בזה שנקט רבי אליעזר דוקא סימנים אלה יש רמז לעניינים רוחניים ויש ללמוד מהם כמה דברים
וא"ל הראשי תיבות של השלשה סימנים חמור כלב תינוק הוא חת"ך
רואים מזה שיש שייכות פרנסה עם האשמורות, אולי משום זה מיד בבוקר אחרי האשמורות, החכמים נכנסו לבקש על פרנסה
דערציילער
שר מאה
תגובות: 116
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 16, 2011 8:13 am
לאקאציע: Boro Park
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דערציילער »

בראשית כ"ד ב'
ויאמר אברהם אל עבדו וגו' פארוואס ווערט נישט דערמאנט די נאמען פון אליעזר און די גאנצע פרשה ביי די שידוך פון יצחק און רבקה, און ער ווערט נאר דערמאנט אלץ א עבד.
מען קען ענטפערן א עבד ווערט אנגערופן א ארור (הוריות י"ג, ע"א) און אור החיים הקדוש שטייט וז"ל אשר אנכי יושב בקרבו. גילה דעתו אברהם טעם שהוצרך להשביעו ולא הועיל טעם שזה ברוך והוא ארור, כי העבד חשב מחשבות שהגם שכנען ארור כבר יצא מארור מטעם שאמר הכתוב והיה ברכה פירוש שכל משפחה שהיה אברהם בתוכה תהיה מבורכת, וכו'. זעט מער פון דעם אז אליעזר עבד אברהם האט געמיינט אז אלע ארום אברהם ווערן פון ארור צו ברוך און אויך ער איז מער נישט א ארור ווייל ער איז א חלק פון די משפחה פון אברהם, אזוי אויך שטייט און בראשית רבה נ"ט וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד (בראשית כד, ה), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יב, ח): כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה לַעֲשֹׁק אָהֵב. כְּנַעַן זֶה אֱלִיעֶזֶר. בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּמַשְׁקִיל אֶת בִּתּוֹ, רְאוּיָה הִיא אוֹ אֵינָהּ רְאוּיָה. לַעֲשֹׁק אָהֵב, לַעֲשֹׁק אֲהוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה יִצְחָק, אָמַר: אוּלַי לֹא תֹאבֶה, וְאֶתֵּן לוֹ אֶת בִּתִּי. אָמַר לוֹ אַתָּה אָרוּר וּבְנִי בָּרוּךְ וְאֵין אָרוּר מִתְדַּבֵּק בְּבָרוּךְ, זעט מען פון דא אז אליעזר האט געהאלטן אז ער איז מער נישט בכלל ארור עד כדי כך אז ער האט אפילו געוואלט געבן זיין טאכטער פאר יצחק.
וועגן דעם קען זיין ווערט ער דערמאנט און די פרשה נאר אלץ עבר און נישט מיט זיין נאמען אליעזר כדי ער זאל נישט מיינען אז ער קען זיך משדך זיין מיט אברהם ווייל ער איז נאך אלץ א עבד וואס איז בכלל ארור.
שרייב תגובה

צוריק צו “דברי תורה”