ספר ליקוט ספרי חסידות השוים לכל נפש (או ספר מראה מקומות)

[שואלכענין]

אחים יקרים.
איך זוך א ספר על פרשיות השבוע, וואס זאל זיין א ליקוט פון ספרי חסידות, דברים השוים לכל נפש.
איך האב שוין געזען עטליכע אזעלכע זאכן, אבער נישט וואס איך זוך.
עס איז דא ספרים וואס האבן אליין איבערגעשריבן די דברי תורה לויט זייער אייגענע שפראך, אדער איז דא אזעלכע וואס קלויבן ארויס קורצע שארפזיניגע זאכן (ווערטלעך) פון דא און דארט, אנדערע שטעלן זיך נאר אויף פלפולים, אדער איז עס מוסר שמועסן, אדער איז עס נאר פון איין גזע (למשל די ספרי בית בעלזא), וכדומה.
איך זוך אבער אנדערש, עס זאל זיין דווקא ככתבם וכלשונם פון די ספרים, אן קיין שום שינוי.
נישט פון איין גזע, נאר פון אלע גדולי החסידות, ווי בעש"ט, תולדות, מאור עינים, נועם אלימלך, אוהב ישראל, עבודת ישראל, באר מים חיים, וכדומה וכדומה.
נישט קיינע קורצע בליצן און ווערטלעך, נאר געהעריג לאנגע שטיקלעך, וואס זענען שוים לכל נפש, אן קיינע הויכע ענינים אדער שווערע רמזים.
עס מוז נישט זיין מלוקט פון פארשטיפטע פלעצער, נאר פשוט פון די וואך.
עס זאל נישט זיין מיט פינטלעך, און קעפלעך, און צעשפרייט, ווי מען פראבירט היינט אויפצובלאזן, נאר געהעריג ערנסט צום לערנען פאר אן ערוואקסענער מענטש.
אדער - אויב איז דא אזא זאך, נישט מועתק די אלע שטיקלעך, נאר מראה מקומות און ציונים, אז איך זאל אליין קענען נעמען די ספרים און עס לערנען דארט, איז אויך גוט (אדער גאר נאך בעסער).
יישר כח.

[הלשון]

אדער - אויב איז דא אזא זאך, נישט מועתק די אלע שטיקלעך, נאר מראה מקומות און ציונים, אז איך זאל אליין קענען נעמען די ספרים און עס לערנען דארט, איז אויך גוט (אדער גאר נאך בעסער).

כ'געדענק נישט אויפ'ן מינוט וואו, אבער אזא מפתח איז זיכער דא. א ליסטע פון "געשמאקע" ווארימע ספרי חסידות על פרשיות השבוע.

[קנאפער ידען]

עס איז דא א ספר פניני תורה וחסידות אזוי פון הגה"ח ר' אליעזר דוד פרידמאן וואס האט די גאנצע שטיקלעך, זייער שיינע זאכן. (דא קענסטו זען דער דעקל http://www.lehmanns.co.uk/pnini-tvrh-vh ... dbrim.html)

און ווי הלשון זאגט איז דא מפתחות, און מער ווי איינס. איין ספר געדענק איך פלעג איך זייער הנאה האבן, עס איז אזא קליינע ברוינע ספר דאכטצעך דער מחבר איז איינער שיינפעלד (נישט זיכער) פון א"י.

[קליינקעפיק]

http://www.hebrewbooks.org/52153

[קנאפער ידען]

http://www.hebrewbooks.org/52153

דאס האב איך געמיינט, זייער א שיינע זאך.

[שואלכענין]

יישר כח חברים יקרים.
עלמיר פראבירן די צוויי וואס מען האט דא געברענגט, און זען צי דאס טאקע האב איך געמיינט.

[בנציון יאזעפאוויטש]

פשטות איז דאס ממש וואס איר זוכט
קונטרסים "ליקוטי ספרים" וואס קומען ארויס לעצטענס אויף די פרשיות השבוע
איך מיין אז מקען עס באקומען אויף אימעיל אויך וועכענטליך

[yalah]

יש ביאורי החסידות שזה בדיוק מה שכבודו מחפש. ליקוט מספרי חסידות השווים לכל נפש ככתבם וכלשונם. בצירוף הערות והארות והשוואות.

וכן יש מפתח מעשי ידי הידען הנפלא ר׳ שלו׳ חיים פרוש בשם פניני חסידות.

[שואלכענין]

די לעצטע דריי "לקוטי ספרים", "פניני חסידות" און "ביאורי החסידות", ווייס איך נישט וואו מען קען עס זען, איינער דא האט עס? קען מען ארויפלייגן א סעמפל פון איין פרשה אדער עטליכע בלעטער?
א דאנק.

[בנציון יאזעפאוויטש]

בייגעלייגט א עטעטשמענט פון "ליקוטי ספרים" אויף די סדרה נארוואס באקומען אין אימעיל פון [email protected]

[בנציון יאזעפאוויטש]

נאך אפאר זייטן פונעם ספר

[בנציון יאזעפאוויטש]

דאס איז א נאך א טייל... די איבעריגע קענט איר פארלאנגען צו באקומען אויף די אויבנדערמאנטע אימעיל

[שואלכענין]

א הארציגן דאנק אייך הרב בנציון

[דוקטור]

יש ביאורי החסידות שזה בדיוק מה שכבודו מחפש. ליקוט מספרי חסידות השווים לכל נפש ככתבם וכלשונם. בצירוף הערות והארות והשוואות.

גם אני מצטרף, דאס איז א געוואלדיגע שיינע ליקוט

[שואלכענין]

קען איינער ביטע ארויפלייגן עטליכע בלעטער, א סעמפל פון דעם "ביאורי החסידות" דא?
א דאנק

[המחפש]

איך גיי דא ארויף לייגן פון עטליכע ספרים וואס ברענגען נאך הערליכע זאכן (בתוך הדברים) וואס זיי האבן געהערט פון אנדערע צדיקים.


די אלע זאכן שטייט אין ספרים דלהלן אויף פרשת יתרו!

אמרי ברוך
פגעתי בהרה"צ מו"ה בערצא בן אמ"ו הרה"ק שרף ונורא מו"ה מרדכי מנאדבורנא זי"ע - אמר לי בשם דודו זקנו הרה"ק מו"ה מאיר מפרעמישלאן זי"ע
ובשנת תרנ"ב כאשר נסעתי על שבת ב' דחנוכה פ' מקץ אל אמ"ו הרב הגה"ק רשכבה"ג מו"ה יושע רוקח זי"ע אבדק"ק בעלז ועברתי דרך עיר סטריא, פגעתי בהרה"צ מו"ה בערצא בן אמ"ו הרה"ק שרף ונורא מו"ה מרדכי מנאדבורנא זי"ע וזכיתי לדבר עמו שם ב''ה זמן רב, ובתוך אחד השיחים אמר לי הרה"צ מו"ה בערצא זצוק"ל בשם דודו זקנו הרה"ק מו"ה מאיר מפרעמישלאן זי"ע שפי' הפסוק הנ"ל בזה"ל, "כי יבא אלי העם" היינו עניני גשמיות ופרנסה ובריאות וכדומה אשר זה הוא בחי' "העם", אזי קלעבט זיי אן מאיר "לדרש אלקים" דאס זיי זאללען אהיים פיהרען יראת שמים - והרה"צ הנ"ל גמר אומר שלו באופן זה, "יבא אלי" פי' כאשר יבאו אלי, יפעלו שתיהם הן בחי' "העם" בבריאות ופרנסה וכדומה, הן "לדרש אלקים" עניני רוחני היינו יראת שמים, ודפח"ח.
כי כן אמר הרה"ק מו"ה מרדכי מנאדבורנא זי"ע
ועל דרך זה פירשתי מ"ק כי יהי' להם דבר בא אלי וגו', כי כן אמר הרה"ק מו"ה מרדכי מנאדבורנא זי"ע, שהרב ערב בעד קהלתו לאו דוקא רק בעניני רוחני שלא יעברו עבירות, כ"א גם בעניני גשמי בריאות ופרנסה - ובדבוריו הקדושים הללו נ"ל שתועלת גדול יצמח מזה אם יראו הבע"ב שהרב משתדל בעדן גם בעניני פרנסה הן בעצות טובות הן בפעולות מעשיות לקבץ מעות בעד עניים ולהשתדל בהלואות וכדומה ולחזק מסחרים באיזה אופן שיוכל עשותו ע"י פעולות שונות וכו' וממילא יאמינו לו שגם התוכחה אשר הוא מוכיח אותם לטובתם מתכוון וכו' וע"כ כששאל יתרו את משה רבינו ע"ה מדוע אתה יושב לבדך וגו' השיב משה כי יבא אלי העם לדרש אלקים שבאים ללמוד יראת שמים ואת"ל למה דוקא אלי ולא לאחר על זה אשיבך כי יהי' להם דבר פי' להם לעצמיותם, היינו אם נזדמן להם איזה דבר "להם" דווקא מה שנוגע להם דבר הזה בא אלי ג''כ הי' נוגע בי ג"כ ונשבר לבי בקרבי וכו'.
- ּ -
בשם הגר''א ז"ל
פלוגתא היא בגמ' סוטה דף ה' ע"א לר' חייא בר אשי אמר רב ת"ח צריך שיהא בו אחד משמונה שבשמינית של גסות הרוח כדי שיהא דבריו נשמעין ור' נחמן בר יצחק אמר לא מינה ולא מקצתה כמו שפי' רש''י ז"ל משום דתועבת ד' כל גבה לב. וראיתי בס' בית ועד לחכמים בשם הגר''א ז"ל שפי' שמונה שבשמינית, דהכוונה על פסוק "קטנתי" שפסוק זה הוא פסוק שמיני בסדר שמיני (היינו פ' וישלח), יען כי ממדת הגאוה צריך אדם להתרחק עד קצה האחרון וכמ"ש והאיש משה עניו מאד עכדה''ק.
היה מרגלא בפומי' של אמ"ו הרה"ק מו"ה מרדכי מנאדבורנא זי"ע
ובקל יוכל הת"ח לחשוב בדעתו שלש"ש ולכבוד התורה הוא מתכוון, אמנם לאמת לכבוד עצמו הוא דורש, וכן היה מרגלא בפומי' של אמ"ו הרה"ק מו"ה מרדכי מנאדבורנא זי"ע שהרב מחוייב לנסות את עצמו בכל עת האם אין כוונתו לכבוד עצמו בעת אשר יעלה על דעתו לנקום נקמת כבוד התורה.
וכן שמענו בשם הרה"ק מו"ה צבי מרומאנוב זי"ע
וכן שמענו בשם הרה"ק מו"ה צבי מרומאנוב זי"ע שאמר בדרך צחות כדרכו בקדש לא תונו איש את "עמיתו" (אחה"ע מתחלף עי"ן באל"ף), שאל תשקר באמת שלך שתאמר אל האמת אני מתכוון, ואמת שלך לאמת שקר הוא.
- ּ -

אמרי יהודה
ששמעתי מאאמו"ר ז"ל שאמר בשם רבו הקדוש ר שלום מבעלז ז"ל
וזה כי בדבר אשר זדו עליהם, ע"ד ששמעתי מאאמו"ר ז"ל שאמר בשם רבו הקדוש ר' שלום מבעלז ז"ל שאמר "על חטאים שאנו חייבים", היינו "שאנו חייבים" ח"ו, יהי' "עליהם חטאת" היינו על הגוים, וכן כלם הפי' כן, "ועל חטאים שאנו חייבים" "עליהם יהי' כך וכך" ע"ד הנ"ל ואתן אדם תחתיך, ודפח"ח. והוא לדרכינו הנ"ל, וזה "כי בדבר אשר זדו", היינו שזדו ח"ו ישראל, ואעפ"כ "עליהם" העונש הי' על המצרים כנ"ל והבן.
- ּ -
ששמעתי מאדומ"ר הקדוש מסאנץ ז"ל
אא"ל בהקדם מה ששמעתי מאדומ"ר הקדוש מסאנץ ז"ל שסיפר מצדיק אחד שהי' מביט בספר אורחות צדיקים וראה שאין שום מדה הכתובה שם שלא יהי' בו כי הוא קיים הכל, ואחכ חשב בדעתו הלא הספר הזה עבור כל אדם הוא, לכן הביט בו שנית ביותר דיוק ובשפלות עד שראה בעצמו שלא קיים שום דבר הכתוב שם, ופירש בזה אדומ"ר הנ"ל ז"ל הכתוב אשה כי תזריע וילדה זכר, היינו מי שיהיה בעיני עצמו בחי' זכר שהוא בחי' גדולה שקיים הכל, אז וטמאה שבעת ימים, היינו יעיי' על עצמו וידין א"ע עד שיראה שלא עשה כלום ושעדיין טמא הוא בהז' מדות, ובזה יוכל למול ערלתו ערלת הלב, וזה וביום השמיני ימול בשר ערלתו, ע"כ ודפח"ח.
- ּ -
שמעתי אומרים בשם הקדוש מריזין ז"ל
דאיתא בספר המגיד מהב"י שלפעמים אמר לו המגיד איך שהוא גדול בשמים וכל הפמליא של מעלה באים לשמוע תורתו, ואמר לו מפני מה צוני הקב"ה לספר לך כל הכבוד הזה כדי שאם יפתוך יצרך לעשות עבירה ח"ו תוכל לומר לו ראה כל הכבוד שיש לי בשמים ואיך אעשה עבירה ואפסיד כל הכבוד הזה, ע"ש.
וכדרך זה שמעתי אומרים בשם הקדוש מריזין ז"ל פי' המדרש קדושים תהי' יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני, היינו יכול אתה להיות כמוני כב"י, עפ"י חז"ל עתיד לומר לפניכם קדוש, ומפרש איך ואמר "תלמוד לומר" היינו שתלמיד א"ע לומר תמיד "כי קדוש אני", ואם כה תאמר תמיד אז אם יבוא יצרך לפתותך לעשות עבירה תאמר לו הלא קדוש אני ואיך אחטא ואפסיד הכל ח"ו, ואם יבוא היצ"ט לומר לך לעשות מצוה תאמר מוכרח אני לעשות כי קדוש אני ולי נאה לעשות מצוה, ודפח"ח וש"י.
- ּ -

אמרי יהודה - ראזנער
אומרים בשם ההצה"ק מהר"מ המגיד מזלוטשוב זצוקללה"ה
והנה אומרים בשם ההצה"ק מהר"מ המגיד מזלוטשוב זצוקללה"ה זי"ע ועכ"י א', שאמר מה שמתעורר האדם לפעמים מבלי שידע מהיכן בא לו זאת, ידע כי הוא מכח של תלמידי הבעש"ט הק' זי"ע ועכ"י א', רק שיראה האדם שלא ינתק החבל וכו'.
- ּ -
הה"צ מהר"ם מוויזניצא זצוקללה"ה
שהבאתי במקום אחר דברי הה"צ מהר"ם מוויזניצא זצוקללה"ה שאמר לגדול אחד ששאלו מדוע אינו מוכיח את הבאים אליו בבקשות, והשיבו ממקרא במשלי גם "אויל מחריש" חכם יחשב, כי האויל צריך לעשות בפועל לחרוש לשון נירו לכם ניר, "חכם יחשב" החכם יעשהו במחשבה.
- ּ -

איך האב נאך אסאך - ווער עס וויל קען עס בעטן פערזענליך, איך וויל נישט אנפילן די עמוד!

[בתוךשארישראל]

ספר מילי דחסידא ליקוטים ככתבם וכלשונם

ספר "נחמד למראה" מראי מקומות אויף יעדע סדרה שיינע זאכן

[וואס עפעס?]

עז איז פאריאר געווען באשריבען אין די היימישע צייטונגען עפעס א נייע ספר וואס דינט אלס יסוד צו חסידות

ווייסט איינער די נאמען פון די ספר ?

[אידיאט]

עז איז פאריאר געווען באשריבען אין די היימישע צייטונגען עפעס א נייע ספר וואס דינט אלס יסוד צו חסידות

ווייסט איינער די נאמען פון די ספר ?

אפשר מיינסטו ספר שפתי חן פון הרה"צ רבי שמואל קרויס ז"ל?

[וואס עפעס?]

עז איז פאריאר געווען באשריבען אין די היימישע צייטונגען עפעס א נייע ספר וואס דינט אלס יסוד צו חסידות

ווייסט איינער די נאמען פון די ספר ?

אפשר מיינסטו ספר שפתי חן פון הרה"צ רבי שמואל קרויס ז"ל?

דאכציך אז מען האט גערעדט פון א נייע סארט ליקוט ספר מיט די יסודות

וואס איז די ספר שפתי חן ?

[אידיאט]

עז איז פאריאר געווען באשריבען אין די היימישע צייטונגען עפעס א נייע ספר וואס דינט אלס יסוד צו חסידות

ווייסט איינער די נאמען פון די ספר ?

אפשר מיינסטו ספר שפתי חן פון הרה"צ רבי שמואל קרויס ז"ל?

דאכציך אז מען האט גערעדט פון א נייע סארט ליקוט ספר מיט די יסודות

וואס איז די ספר שפתי חן ?

א ספר הקדמה פאר ספרי חסידות וקבלה צו קענען פארשטיין ספרי חסידות. סאיז א געוואלדיגע ספר.

[איינס]

עז איז פאריאר געווען באשריבען אין די היימישע צייטונגען עפעס א נייע ספר וואס דינט אלס יסוד צו חסידות
ווייסט איינער די נאמען פון די ספר ?

מילי דחסידותא אפשר.

אבער במחילת כבוד המארקטעניג קאמפעני, נישט יעדע עד וואס סשטייט אז די ספר איז ״יסוד החסידות״ איז עס טאקע אזוי

דיסקלעימער: איך האב די ספר נישט געזעהן, און איך באציה מיר נישט איבער זיין תוכן נאר דו שרייבסט האסט געזהן אין צייטונג לגבי דעם שרייב איך אז נישט וואס שטייט אויפן עד איז קובע די יסוד החסידות...

[וואס עפעס?]

עז איז פאריאר געווען באשריבען אין די היימישע צייטונגען עפעס א נייע ספר וואס דינט אלס יסוד צו חסידות

ווייסט איינער די נאמען פון די ספר ?

אפשר מיינסטו ספר שפתי חן פון הרה"צ רבי שמואל קרויס ז"ל?

דאכציך אז מען האט גערעדט פון א נייע סארט ליקוט ספר מיט די יסודות

וואס איז די ספר שפתי חן ?

א ספר הקדמה פאר ספרי חסידות וקבלה צו קענען פארשטיין ספרי חסידות. סאיז א געוואלדיגע ספר.

איז דא א אשכול איבער דעם ספר אין איר מחבר ?

[אידיאט]

עז איז פאריאר געווען באשריבען אין די היימישע צייטונגען עפעס א נייע ספר וואס דינט אלס יסוד צו חסידות

ווייסט איינער די נאמען פון די ספר ?

אפשר מיינסטו ספר שפתי חן פון הרה"צ רבי שמואל קרויס ז"ל?

דאכציך אז מען האט גערעדט פון א נייע סארט ליקוט ספר מיט די יסודות

וואס איז די ספר שפתי חן ?

א ספר הקדמה פאר ספרי חסידות וקבלה צו קענען פארשטיין ספרי חסידות. סאיז א געוואלדיגע ספר.

איז דא א אשכול איבער דעם ספר אין איר מחבר ?

Not that i know of.