איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

מנהגים וסגולות שונות

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
סטיטשינער
שר עשרים אלף
תגובות: 22676
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 05, 2017 3:49 pm
לאקאציע: 50°18′N 21°4′E

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סטיטשינער »

חייקל האט געשריבן:
קרעמער האט געשריבן:
צדיק מושל האט געשריבן:בספר משרתיו אש לוהט חלק ב עמוד קל"ב: וז"ל, ודבר זה שמעתי מפי חסידים מדור העבר, שהרה"ק מרופשיץ זצ"ל אמר על אלו טובלי שחרית בכל יום ויום, שהם מבטלים תקנת עזרא, שהוא תיקן טבילה לבע"ק, כדי שלא יהיו מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים, ואם גם בלאו הכי הם טובלים מדי יום ביום, הרי בטלה תקנת עזרא כמובן.

הספר משרתיו אש לוהט הוא ליקוט מתוך הספרים הרבים שחיבר הידען המפורסם הגה"צ רבי יקותיאל אריה קאמהלר זצ"ל.

איך האב היינט איבערגעזאגט דעם טענה פאר א חשוב'ן איד, האט ער מיר געזאגט אז דאס פלעגן די משכילים טענה'ן אויף די חסידים. און די חסידים פלעגן ענטפערן אז די ציהל פון תקנת עזרא איז נישט געווען פויל צו מאכן די מענטשהייט פון זיין ווי די תרנגולים צוליב די נאכפאלגענדע טירחה פון א מקוה, נאר עס איז "סגולה" אז מען זאל זיך פירן העכער ווי די תרנגולים ודו"ק.



שמעתי בנעורי, אז די שאלה האט א געוויסער מתנגד געפרעגט פון איינער פון די צדיקים תלמידי הבעל שם טוב, און דער צדיק האט איהם געענטפערט
אז די טהרת המקוה אז משפיע אז ס'זאל זיין שלא יהא מצויין וגו'

יעך מיין אז היינט מיט די נסיונות הדור און ווי די גאסן קוקן אויס (אויך פאר'ן בייק לעין) איז נישט קיין שאלה אז מ'קען נוצן א מקוה יעדן טאג, הלואי עטליכע מאל אין טאג....
און די וואס גייען נישט, דאכט זיך אז זיי האלטן זיך אויך נישט צוריק צוליב דעם פון גארנישט.... ודו"ק ודי

שמעתי בשם הגאון ר' יחזקאל קליין פון מאנסי, במח''ס פתגם המלך, אז די קשיא איז מעיקרא ליתא. אין ירושלמי זעהט מען קלאר אז די ענין איז נישט כדאי צו ממעט זיין (ובאמת פשוט הוא דא''כ אמאי בחרו דווקא במקוה? יתקינו שכל אחד יתן צדקה וכדומה ובזה יבא למעט). נאר נישט אויסצוקוקען ווי תרנגולים וואס די גאנצע זאך האט נישט קיין ערך, מ'איז מצוי אצלם און דערנאך לויפט מען עסען וכדומה. אז מ'דארף גיין אין מקוה גלייך דערנאך הייבט עס אויף די גאנצע ענין. וממילא פשוט לפי''ז דליכא חיסרון בהליכה בכל יום, דאינו מגרע בהענין של תרנגולים. ודו''ק ודפח''ח.
שפאנט'ס מיט ווארטונג

די רעוואלוציע איז אין פילן שוואנג

טראגטס עס ארויס פון דא!
דייקן
שר חמש מאות
תגובות: 673
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג פעברואר 02, 2020 1:32 pm

Re: Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דייקן »

סטיטשינער האט געשריבן:שמעתי בשם הגאון ר' יחזקאל קליין פון מאנסי, במח''ס פתגם המלך, אז די קשיא איז מעיקרא ליתא. אין ירושלמי זעהט מען קלאר אז די ענין איז נישט כדאי צו ממעט זיין (ובאמת פשוט הוא דא''כ אמאי בחרו דווקא במקוה? יתקינו שכל אחד יתן צדקה וכדומה ובזה יבא למעט). נאר נישט אויסצוקוקען ווי תרנגולים וואס די גאנצע זאך האט נישט קיין ערך, מ'איז מצוי אצלם און דערנאך לויפט מען עסען וכדומה. אז מ'דארף גיין אין מקוה גלייך דערנאך הייבט עס אויף די גאנצע ענין. וממילא פשוט לפי''ז דליכא חיסרון בהליכה בכל יום, דאינו מגרע בהענין של תרנגולים. ודו''ק ודפח''ח.


אין ירושלמי איז טאקע משמע ווי ער זאגט, אבער אין בבלי איז פיל מער משמע ווי די פשטות, סיי פון די לשון "מצויין", און בעיקר ווייל די בבלי זאגט דער זאך פון שלא יהו וכו' אלס א טעם פארוואס מען זאל נישט מפרסם זיין אז ט' קבין איז גענוג, [ווייל עס איז צו גרינג צו טרעפען ט' קבין (כמו שמשמע בריטב"א ושיטמ"ק),] (נאר די מפרשים האבען פארשטאנען אז דאס קען אויך זיין די טעם אויף די גאנצע תקנת עזרא, וכדאיתא בירושלמי, וכ"כ בשו"ע סי' פ"ח), און לויט זיין סברא איז דאך לכאו' אינגאנצען נישט פארשטענדליך פארוואס זאל ט' קבין נישט זיין גענוג, און אין די ירושלמי קען מען גאנץ גרינג לערנען פשט ווי די פשטות פונעם בבלי ע"ש.

אבער לויט דעם איז אויך משמע נישט ווי די תירוץ וואס אנדערע האבען געשריבען אז דורך די מקוה ווערט מען געהייליגט וכו', ווייל אויב אזוי פארוואס זאל ט' קבין נישט זיין גענוג, אבער אויף דעם קען מען לכאו' ענטפערען אז מיט א מקוה ווערט מען מער געהייליגט.

נאך א תירוץ אויף די קשיא אויף די חסידים האב איך געזען נאכגעברענגט פון די ספר הלכה למשה, ע"פ וואס די ר"י יעב"ץ שרייבט אז די טעם פארוואס א בע"ק איז טמא מה"ת איז ווייל ער איז אביסעל בבחינת מת (לפי שכל השטוף וכו' זקנה קופצת עליו), איז ווען די מענטש ווייסט אז ער דארף זיך טובל'ען וועט ער אריינטראכטען אין דעם אז עס איז מקרב יום מותו ח"ו און ער וועט נישט זיין מצוי וכו' (ווייל אפילו אז ער טובל'ט זיך יעדע טאג, דאך ווייסט ער אז יעצט איז ער חייב זיך צו טובל'ן).
קליינע טאטע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 254
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 09, 2019 4:52 pm

Re: איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קליינע טאטע »

לגבי די מנהג פון גיין אין מקוה יעדן טאג איז לכאורה יעצט ווען מען קען נישט גיין אין מקוה און מען ניצט ט' קבין במקום איז לכאורה נאר פאר טבילות עזרה..

אגב שמעתי אז כ"ק אדמו"ר מסאטמאר זצ"ל איז נישט געגאנגען אין מקוה יעדען טאג, א טאג וואס ער האט געהאט א ברית האט ער מקפד געוועין צו גיין
גלאזער
שר האלפיים
תגובות: 2222
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

Re: Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלאזער »

דייקן האט געשריבן:
סטיטשינער האט געשריבן:שמעתי בשם הגאון ר' יחזקאל קליין פון מאנסי, במח''ס פתגם המלך, אז די קשיא איז מעיקרא ליתא. אין ירושלמי זעהט מען קלאר אז די ענין איז נישט כדאי צו ממעט זיין (ובאמת פשוט הוא דא''כ אמאי בחרו דווקא במקוה? יתקינו שכל אחד יתן צדקה וכדומה ובזה יבא למעט). נאר נישט אויסצוקוקען ווי תרנגולים וואס די גאנצע זאך האט נישט קיין ערך, מ'איז מצוי אצלם און דערנאך לויפט מען עסען וכדומה. אז מ'דארף גיין אין מקוה גלייך דערנאך הייבט עס אויף די גאנצע ענין. וממילא פשוט לפי''ז דליכא חיסרון בהליכה בכל יום, דאינו מגרע בהענין של תרנגולים. ודו''ק ודפח''ח.


אין ירושלמי איז טאקע משמע ווי ער זאגט, אבער אין בבלי איז פיל מער משמע ווי די פשטות, סיי פון די לשון "מצויין", און בעיקר ווייל די בבלי זאגט דער זאך פון שלא יהו וכו' אלס א טעם פארוואס מען זאל נישט מפרסם זיין אז ט' קבין איז גענוג, [ווייל עס איז צו גרינג צו טרעפען ט' קבין (כמו שמשמע בריטב"א ושיטמ"ק),] (נאר די מפרשים האבען פארשטאנען אז דאס קען אויך זיין די טעם אויף די גאנצע תקנת עזרא, וכדאיתא בירושלמי, וכ"כ בשו"ע סי' פ"ח), און לויט זיין סברא איז דאך לכאו' אינגאנצען נישט פארשטענדליך פארוואס זאל ט' קבין נישט זיין גענוג, און אין די ירושלמי קען מען גאנץ גרינג לערנען פשט ווי די פשטות פונעם בבלי ע"ש.

אבער לויט דעם איז אויך משמע נישט ווי די תירוץ וואס אנדערע האבען געשריבען אז דורך די מקוה ווערט מען געהייליגט וכו', ווייל אויב אזוי פארוואס זאל ט' קבין נישט זיין גענוג, אבער אויף דעם קען מען לכאו' ענטפערען אז מיט א מקוה ווערט מען מער געהייליגט.

נאך א תירוץ אויף די קשיא אויף די חסידים האב איך געזען נאכגעברענגט פון די ספר הלכה למשה, ע"פ וואס די ר"י יעב"ץ שרייבט אז די טעם פארוואס א בע"ק איז טמא מה"ת איז ווייל ער איז אביסעל בבחינת מת (לפי שכל השטוף וכו' זקנה קופצת עליו), איז ווען די מענטש ווייסט אז ער דארף זיך טובל'ען וועט ער אריינטראכטען אין דעם אז עס איז מקרב יום מותו ח"ו און ער וועט נישט זיין מצוי וכו' (ווייל אפילו אז ער טובל'ט זיך יעדע טאג, דאך ווייסט ער אז יעצט איז ער חייב זיך צו טובל'ן).

האמת, שזה לא עיקר הטעם , וכבר הקשו על המחבר, וברמב"ם, שבגמ' מבואר שקרי בא מקלות ראש על כן תיקן, שצריך להיות באימה ביראה ברתת ובזיע, ומשו"כ בטעם הביטול ג"כ נקט שד"ת אין מקבלין טומאה, וזה עיקר הטעם.
ונזכר גם ענין התרנגולין, ויש בזה אריכות דברים בתשו' הגאונים, והפרמ"ג רוצה לחלק בין תורה לתפלה, ולפי"ז אתי שפיר.
ובאמת, הרי יש שי' הראשונים שבטל רק לתורה ולא לתפלה, כמו שהביא הרי"ף ורב האי, וכך הי' מנהג כמה מקומות
חשבתי שלפי שי' הראשונים הללו, וכמו שהי' נוהג בבבל, וכהאי גאון שלא התפלל כל השבת שלא לעבור על מה שתיקן עזרא, לכאורה עדיין הי' מברכין עליה כדין, וכמו שכתב רש"י בפסחים ז' [אולי הי' שי' רש"י כן אף להלכה וצ"ע] ויש להסתפק מתי נתבטל הברכה, בעיקר הרמב"ם הי' מי ששלל כל הענין להלכה וכמו שהשיב להטוענים עליו שיודע המנהג וגם הוא נוהג, אבל בספרו כותב רק הדין, מ"מ לאלו שחוששי' לכל השי' ונוהגין כן לגמרי אולי יהי' מותר להם לברך בהרהור או בלי שם, שאפי' יהי' רק מנהג מימי הש"ס כמו הלל, והדין נשתנה לאלו שמקפידין גם לשבת וליו"כ.
דייקן
שר חמש מאות
תגובות: 673
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג פעברואר 02, 2020 1:32 pm

Re: Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דייקן »

גלאזער האט געשריבן:האמת, שזה לא עיקר הטעם , וכבר הקשו על המחבר, וברמב"ם, שבגמ' מבואר שקרי בא מקלות ראש על כן תיקן, שצריך להיות באימה ביראה ברתת ובזיע, ומשו"כ בטעם הביטול ג"כ נקט שד"ת אין מקבלין טומאה, וזה עיקר הטעם.
ונזכר גם ענין התרנגולין, ויש בזה אריכות דברים בתשו' הגאונים, והפרמ"ג רוצה לחלק בין תורה לתפלה, ולפי"ז אתי שפיר.
ובאמת, הרי יש שי' הראשונים שבטל רק לתורה ולא לתפלה, כמו שהביא הרי"ף ורב האי, וכך הי' מנהג כמה מקומות
חשבתי שלפי שי' הראשונים הללו, וכמו שהי' נוהג בבבל, וכהאי גאון שלא התפלל כל השבת שלא לעבור על מה שתיקן עזרא, לכאורה עדיין הי' מברכין עליה כדין, וכמו שכתב רש"י בפסחים ז' [אולי הי' שי' רש"י כן אף להלכה וצ"ע] ויש להסתפק מתי נתבטל הברכה, בעיקר הרמב"ם הי' מי ששלל כל הענין להלכה וכמו שהשיב להטוענים עליו שיודע המנהג וגם הוא נוהג, אבל בספרו כותב רק הדין, מ"מ לאלו שחוששי' לכל השי' ונוהגין כן לגמרי אולי יהי' מותר להם לברך בהרהור או בלי שם, שאפי' יהי' רק מנהג מימי הש"ס כמו הלל, והדין נשתנה לאלו שמקפידין גם לשבת וליו"כ.


בירושלמי איתא להדיא שזהו עיקר הטעם, וכ"ה ברמב"ם ושו"ע, ושם משמע להדיא דלא כחילוקו של הפמ"ג וכמו שהוא בעצמו כותב, ועל הקושיא מתחילת הגמ' ראיתי בארצה"ח שתירץ שהלימוד מן הפסוק והודעתם לבניך אינו אלא אסמכתא בעלמא, ועיקר ההיקש בא לאידך דריב"ל, והוא רוצה לומר עוד שהטעם דקלות ראש הוא לציור של אונס (ששם ל"ש הטעם של תרנגולין), והטעם של תרנגולין הוא לציור של מרגיל (שאז ליכא משום קלות ראש), אבל ברמב"ם ושו"ע לא נראה כן, ונראה לומר שגדר התקנה היא שבע"ק נחשב לטמא לגבי ד"ת ותפילה, וע"כ אף שעיקר הטעם לא שייך בציור של אונס מ"מ כך הוא גדר התקנה.

מה שהבאת השיטה שלא בטלה לגבי תפילה, איני יודע מה רצונך לומר בזה, והרי אדרבה בזה נעשה הקושיא על החסידים יותר קשה, שהרי ע"י מנהגם לטבול בכל יום נמצא שנעקר טעם התקנה שעדיין לא בטלה (ואם ס"ל שבטלה לגמרי וכמ"ש הפוסקים, לא קשה כ"כ, שהרי כיון שהתקנה בטלה לא חייבים להתחשב עם טעם התקנה, ומותר לעשות מה שגדו"י הרגישו שנחוץ בדורות הללו, אף אם עי"ז ליתא לטעם התקנה שכבר בטלה).

וחשבתי שאולי אפשר לתרץ מנהג החסידים בעוד דרך, שהרי מקפידים שביום שחייבים בטב"ע לא אומרים שום דבר שבקדושה עד אחרי המקוה (ואם נצרך לברכת אשר יצר יש בזה מנהגים שונים, וכ"א ישאל רבו מה המנהג אצלם), וע"כ הוא מרגיש עול מיוחד בימים כאלו, אבל לכאו' לא מיושב כ"כ שהרי בגמ' חזינן שאפילו ט' קבין לחד שיטה לא סגי כ"כ לטעם הזו, וע"כ גם העול הזה לכאו' לא סגי, וצריכים לתירוצים האחרים.

מה שכתבת בסו"ד "אולי יהיה מותר להם לברך בהרהור", לא הבנתי למה רק אולי, והרי כתבו הפוסקים שזוהי עצה נכונה עבור מי שמסופק בברכה, לפי שאין איסור לא תשא בהרהור (ע' פמ"ג בפתיחה להל' ברכות אות ב', הלק"ט ח"ג קמ"ו, דע"ת סו"ס רט"ו, שו"ת מנח"י ח"ה סי' ק').
גלאזער
שר האלפיים
תגובות: 2222
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

Re: איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלאזער »

ב"ה שיש לנו דייקן כזה, שיש עם מי לדבר, אקוה שלא תדייק בדברי כמו שאתה מדייק בדבריך.. כי לא למדתי הסוגי' לאחרונה, והריני כותב רק כמה נקודות מהרהורי לבי בלתי מסודר ואתך הסליחה, וכונתי להגדיל תורה ולהאדירה, ואם שגיתי העמידני על האמת.

פשטות גמרא דילן מפורש הטעם של אימה ויראה, ושלא יהי' מצוין נאמר כטעם על הלחישה שט' קבין מהני, עד כדי כך שאחר שהטור מזכיר טעם הגמרא כדאמרן, והב"י כותב שכן מוכח בגמרא, תמה הפרישה על השו"ע מנין לו טעם התרנגולין.

לכאורה גם להרמב"ם שכתב טעם התרנגולין [והשו"ע מעתיקו] צריכים לחלק, שהרי לדבריו הי' ב' תקנות, עזרא תיקן לתורה, ובי"ד שאח"כ לתפלה. ובודאי יש טעם למה עזרא לא תיקן לתפלה ולמה בי"ד שאחריו תיקן.
ור"ת בס' הישר, כותב להלכה שלתפלה לא בטל כיון שכל הטעם מחמת ד"ת אין מקבלין טומאה שלא שייך לתפלה. וגם הב"ח לומד מזה ההלכה שהרהור מותר. [והשו"ע נקט לשון הרמב"ם כדרכו, ובאמת גם הרמב"ם בטעם הביטול כותב שאין ד"ת מקבלין טומאה].

על מה שהבאתי השיטה שלא בטלה לתפלה, רציתי לומר שכיון שלפי שיטה זו יש חיוב מן הדין לטבול לקרי לתפלה עכ"פ, על כן מוצדק יותר מנהג כמה חסידים של טבילה בכל יום, שהרי מכמה טעמים סיבת ההליכה בכל יום הוא מחמת חומרת טב"ע, כבלי ידיעה, ומים חלקים, [אף שעזרא לא גזר ע"ז מ"מ המג"א מזכירו בהל' פסח והל' יוה"כ, ושאר אחרונים וכבר דנו בזה] או בשר חם וכדומה, ממילא אם זה חומרא בהלכה לחוש לטב"ע לא שייך כ"כ להקשות, משא"כ אם בטלה לגמרי, ואתה עושה מנהג חדש הקושי' יותר חזקה.

אם נלך בדרך הנזכר למעלה ממני, נוכל להקשות על עזרא גופא, מה הועיל בתקנת טבילה, הלא יכול כל אדם לטבול בכל יום ויהי' מצוי כתרנגול, ויתבטל הטעם, אלא שאז הי' המקוה קשה מאד, [ומי שהלך עכשיו לנהר ומי גבאים מחשש חולי המדבקת, מבשרו יחזה למה לא פשטה בכל ישראל ושלא יכלו לעמוד בה, חשבתי גם שאולי מחמת זה הי' הדבר נוהג בבבל מימי הש"ס ועד סוף הגאונים, ואפי' הרמב"ם מעיד על ארצות שנער וספרד, משא"כ רבותינו הצרפתים והאשכנזים שדרו בארצות הקרים לא נהגו כן, שטעם הביטול הי' שלא יכלו העם לעמוד בו, כדאיתא בירושלמי מחמת הצינון, והי' ביטול תורה וביטול פו"ר, וכדמפרש הכס"מ החכמים לא רצו למחות בהם, ובטל מאיליו ולא ע"י בי"ד, ואפי' הכה"ג דאג מצינון המקוה ביוה"כ, וראיתי מביאים משם הגאון מבאניהאד שכהיום שיש מקואות חמין,וקל לעמוד בה, הדרה התקנה לדוכתי'] במילא כהיום שקל לילך למקוה, והמקוה חם, עם מקלחת וסבון וכו' כל התשעה יארדס, הרי בטלה טעם התקנה בלאו הכי אף אם טובל רק לקריו, וממה נפשך קשה, על כן אין הדבר תלוי בה.

הענין של מקוה מהאר"י ועיקר מהבעש"ט ורבי ר' אלימלך אינו רק דין החזרת טבילת עזרא ליושנה, ולא מחמת פלפול בדברי חז"ל והראשונים אם בטלה או לא, ולא רק חומרא כדעות המחמירים וכמו שכל הראשונים שכתבו שכבר בטל סיימו שמ"מ המחמיר וכו', וע"כ החסידים שבכל דור החמירו, [אף שבדרך כלל זה הי' מנהג החסידים שנהגו כולם כמו שהי' נוהגים בכל הדורות רק החסידים,וע"ז טען החת"ס במכתבו הנודע להיש"מ] אלא שיש בה גם ענין חדש שהנהיגו על דעת הקבלה, ועניני טהרת הנשמה, ותוספת טהרה, [אף שהמאור ושמש בפרשתן מביא לעזרא בודאי שייך גם לטבילת עזרא], אבל מהאר"י מבואר ענין חדש על פי קבלה לטהר הנשמה מטומאה זו, וללמוד בקדושה ולכוין לאמיתתה, כמו שכותב במאור ושמש וראה גם בהנהגות האדם. וכמו שהזהיר לטבילה בעש"ק וביום שב"ק.

תקנת עזרא, לכאורה שתי דברים בה, הן עצם הטבילה, דמדאורייתא אין חיוב טבילה רק אם רוצה ליטהר לקדשים, והוא תיקן טבילה, וזה נוסח הגמרא במרובה ותיקן טבילה, וכל הטבילה נקראת על שמו, הב' איסור תורה ותפלה מלפני הטבילה, ואיני יודע אם זה שני תקנות נפרדות או תלוי הא בהא, והנפק"מ יכול להיות למי שנוהג טבילת עזרא וכבר התפלל וכבר למד לפני טבילה, ויצא כבר מצות תורה ותפלה, עדיין יהי' מונח עליו לטבול. או להיפך, כאונן בר מינן שמותר ברחיצה להר"ם והרבה פוסקים לפני הקבורה, ואסור בקיום מצות האם יהי' מחויב לטבול לקריו אף שאינו יכול ללמוד ולהתפלל

המנחת חינוך מסתפק אם יכול אדם בזמן הזה לקבל טב"ע כחובה אף שהוא רשות כדין תפלת ערבית, ומסיק שכאן חומרא דאתי לידי קולא לבטל מתורה ותפלה, אבל אם כדברינו הרי שייך לקבל עליו עצם הטבילה, [אבל ידוע שאצל החסידים לא התחשבו במאומה.. ואולי לא ניתן לומר לע"ה, ומקוה הי' לפני כלום, ובמשמרת שלום כותב שמבטל תפלה בציבור]

בענין הברכה שזכרתי בד"א, אינני רוצה להאריך שאין כאן מקומו, ולא נוגע דייקא לטבילת עזרא, ואף לא לטומאת ש"ז, ששאלני א' בדיני טומאה וטהרה בזמן הזה.
בזמן הבית, הי' מברכין על כל טבילה, והשאלה היא מתי נפסק, מן התורה לא נשתנה דיני הטומאה והטהרה בזמן הזה, שהרי כשאחד נוגע בשרץ או בש"ז היום נטמא כמו בזמן הבית, וכשירחץ במ' סאה יטהר היום כמו אז, רק שאין מצות הטבילה מצוה חיובית, כדאיתא בתורת כהנים, רק אם ירצה אדם להיטהר צריך לטבול, ולמה כעת כשירצה אדם ליטהר אינו מקיים מצות הטבילה בברכה מדין תורה, כיון שכל ענין הטהרה נוגע רק למקדש וקדשים, וכיון שאבדו בעו"ה אין סיבה לטהרה, [ובנדה הסיבה לטהרה לקיין מצות עונתה ופו"ר ולערב אל תנח, ולשמחה בדבר מצוה, ובגר פשוט] אבל למה לא נאמר לכשיבנה ביהמ"ק על כן נהי' כבר מעתה טהורים, וגם מה הי' הדין בזמן הבית באדם שלא הי' בדעתו לילך למקדש ולאכול בקדשים ובאופן שלא הי' חייב בעלי' לרגל, ואף לא לפסחים כריב"ב, האם לא הי' טובל מטומאתו ומקיים בזה מ"ע ובברכה, למה לא, ולכאורה הטעם כיון שבלא"ה אנו טמאין לנפש שאין לנו אפר פרה ואין נטהרין לגמרי בהטבילה לאכילת קדשים וביאת מקדש, לא שייך כלל דיני טומאה וטהרה, [עד כאן לא חלקו הת"ק על ר' יהודה בזב שראה קרי אלא בטבילת עזרא, אבל בטמא מת שנגע בשרץ לכאורה כו"ע מודי שאין לטבול וצל"ע בגמרא בזה] בזכרוני שזה הטעם הפשוט בגאונים וראשונים, ולפי"ז הי' נוהג לכאורה עד זמן אביי ורבא שהי' להם אפר פרה כמובא בתוס' חגיגה, וכיון שנסתלק אפר פרה בטלה כל דיני טומאה וטהרה עד שיבוא שילה.

המנחת חינוך מוסיף בכל פעם כשהחינוך מסיים שאף שנוהג בזה"ז אבל לא נוגע עוד למעשה שאין לנו מקדש וקדשים, והוא מוסיף שנוגע לענין עלי' להר הבית לדברי הר"ם שקדושה ראשונה לא בטלה, ויש לדון אם א' טובל כדי לעלות הרי יש סיבה ומצוה לטהרתו, אם נאמר שיש מצות עלי' לרגל בזה"ז, ויש יתרון בהר הבית גופא, או להשתחות לה' בהר הקודש, ולהתפלל, אבל כל זה רק לפלפולא, כי למעשה כבר דנו בזה לחומרא אף בהר הבית כמובא בשו"ת מנחת יצחק בארוכה.

ועכשיו בדין טבילת עזרא, לכאו' מדין טבילת עזרא הי' מברכין על הטבילה כמו על כל תקנות חכמים, [אף כשהי' עדיין טמא מדאורייתא למקדש וקדשים] וכמו שמברכין על הטבילה בטומאה דרבנן ובכתמים וכדומה, וטב"ע הי' נוהג בתקופת האמוראים כנראה בתלמוד, ואח"כ נהוג עלמא כתלתא סבי, ובטלוה, אבל מחמירים היו מעולם, ומתי נפסק הברכה, בפרט לפי דברי הגאונים וראשונים שלתפלה לא נתבטל, לכאורה התקנה במקומה עומדת, ולדבריהם האם לא הי' מברכין עליו, ובפרט לפי דברי הכס"מ שלא נתבטל בבי"ד רק שלא מיחו חכמים, ולכל הראשונים המחמירים כדין עושים ותבא עליהם ברכה, למה לא יהי' התקנה במקומה, וצ"ל שמחשש ספק ברכה לבטלה החמורה החמירו לדברי האומרים שנתבטל מחכמים ודלא ככס"מ, על כן חשבתי אם שייך למי שרוצה ומי שמחמיר בכל פעם, שיברך בהרהור [בודאי ידעתי שזאת העצה במקום ספק והמנח"י, והלא מפני זה כתבתי כן] והשאלה אם נכנס בגדר ספק בכלל, או אין מקום לזה כלל.

וצריכים לעיין בהל' יו"כ ששם יש שיטת רב סעדי' מובא בטור שצריכים לברך על הטבילה, והרא"ש חולק כיון שלא נזכר בתלמוד ואינו אף מנהג אף שלא נזכר בתלמוד, ואם משום חובת טהרה, הרי אין לנו אפר פרה להזות ג' וז', ואם משום בע"ק הרי אין טובלין בכל השנה, גם הגה' אשרי בברכות כותב שברכה לבטלה, וכן פסק הרמ"א, אבל נראה מלשון הרא"ש שאם הי' טובלין לקרי הי' מקום לברכה, ועכ"פ לשיטות שיש עדיין איזה צד מנהג לטבול. ורי"ו כותב שם חידוש שביטול טב"ע הי' לכל השנה חוץ ליוה"כ, וראיתי עכשיו דברי הב"ח שם שמשיג על השגת הרא"ש שאף שאין נטהרין לגמרי במקוה, מ"מ עדיין יש מקום לדברי רב סעדי' שלכל טהרה וטהרה שאפשר לו לקיים יש מקום לברך, רק שמסיים שספק ברכות להקל. ואם אמר כן ביוה"כ מה יאמר לטב"ע. ואשבות קולמסי
טראק דרייווער
שר האלפיים
תגובות: 2281
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 01, 2009 2:58 pm

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טראק דרייווער »


ב. מ'טרעפט טאקע דא און דארט געוויסע גדולים וואס זענען געגאנגען אין מקוה יעדן טאג, אבער ביי חסידים (אויסער חב"ד און ברסלב) איז עס נישט געווען איינגעפירט אלץ נחלת הכלל.


פונקט פארקערט. מען טרעפט דא דארט ביי חסידות'ן ווי מען איז נישט געגאנגען יעדן טאג, אבער ביי סתם חסידים (אויסער ראפשיץ וויזשניץ ועוד קצת) איז עס געווען איינגעפירט אלץ א נחלת הכלל צו גיין אין מקוה יעדן טאג.
ווען משיח וועט קומען וועט קוקן מיט די אויגן די זענען די אויגן וואס האבן ארויסגעקוקט אויף די גאולה און דאס געהאלטן ריין לראות בתפארת עוזך
אוועטאר
סטיטשינער
שר עשרים אלף
תגובות: 22676
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 05, 2017 3:49 pm
לאקאציע: 50°18′N 21°4′E

Re: Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סטיטשינער »

טראק דרייווער האט געשריבן:

ב. מ'טרעפט טאקע דא און דארט געוויסע גדולים וואס זענען געגאנגען אין מקוה יעדן טאג, אבער ביי חסידים (אויסער חב"ד און ברסלב) איז עס נישט געווען איינגעפירט אלץ נחלת הכלל.


פונקט פארקערט. מען טרעפט דא דארט ביי חסידות'ן ווי מען איז נישט געגאנגען יעדן טאג, אבער ביי סתם חסידים (אויסער ראפשיץ וויזשניץ ועוד קצת) איז עס געווען איינגעפירט אלץ א נחלת הכלל צו גיין אין מקוה יעדן טאג.

כ'וואלט עס ענדישער אנגערופען גאנץ גאליציע ווי נאר ראפשיץ. (איבער בעלזא בין איך נישט באקאנט.)
שפאנט'ס מיט ווארטונג

די רעוואלוציע איז אין פילן שוואנג

טראגטס עס ארויס פון דא!
טראק דרייווער
שר האלפיים
תגובות: 2281
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 01, 2009 2:58 pm

Re: איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טראק דרייווער »

ווייס איך נישט. איך שטאם פון א גאליציאנע זיידע, און אין זיינע תולדות שטייט אז ער איז יעדן טאג געגאנגען האקן די אייז.
ווען משיח וועט קומען וועט קוקן מיט די אויגן די זענען די אויגן וואס האבן ארויסגעקוקט אויף די גאולה און דאס געהאלטן ריין לראות בתפארת עוזך
נאך איינער

Re: איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נאך איינער »

טראק דרייווער האט געשריבן:ווייס איך נישט. איך שטאם פון א גאליציאנע זיידע, און אין זיינע תולדות שטייט אז ער איז יעדן טאג געגאנגען האקן די אייז.

געווענליך וואס שטייט אין תולדות האט צי טיען ווער סהאט געשריבן די תולדות נישט אויף וועם מהאט געשריבן די תולדות,
אוועטאר
סטיטשינער
שר עשרים אלף
תגובות: 22676
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 05, 2017 3:49 pm
לאקאציע: 50°18′N 21°4′E

Re: איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סטיטשינער »

טראק דרייווער האט געשריבן:ווייס איך נישט. איך שטאם פון א גאליציאנע זיידע, און אין זיינע תולדות שטייט אז ער איז יעדן טאג געגאנגען האקן די אייז.

אוודאי געווען מסירת נפש אידן. די עבודה פון צאנזער רב איז געווען חד בדרא. מ'רעדט פון די המון עם.
שפאנט'ס מיט ווארטונג

די רעוואלוציע איז אין פילן שוואנג

טראגטס עס ארויס פון דא!
טראק דרייווער
שר האלפיים
תגובות: 2281
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 01, 2009 2:58 pm

Re: איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טראק דרייווער »

סטיטשינער האט געשריבן:
טראק דרייווער האט געשריבן:ווייס איך נישט. איך שטאם פון א גאליציאנע זיידע, און אין זיינע תולדות שטייט אז ער איז יעדן טאג געגאנגען האקן די אייז.

אוודאי געווען מסירת נפש אידן. די עבודה פון צאנזער רב איז געווען חד בדרא. מ'רעדט פון די המון עם.


ברויך מען דאס מברר זיין, אויבן האט מען געברענגט עטליכע מראה מקומות פון ספרים, וואס פון דעם זעהט אויס אז די נחלת הכלל פון חסידישע אידן איז געווען צו גיין יעדן טאג אין מקוה פאר'ן דאווענען.

וכך קבלתי אז אזוי איז געווען דער מנהג אין אלגעמיין.
ווען משיח וועט קומען וועט קוקן מיט די אויגן די זענען די אויגן וואס האבן ארויסגעקוקט אויף די גאולה און דאס געהאלטן ריין לראות בתפארת עוזך
דייקן
שר חמש מאות
תגובות: 673
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג פעברואר 02, 2020 1:32 pm

Re: איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דייקן »

גלאזער האט געשריבן:ב"ה שיש לנו דייקן כזה, שיש עם מי לדבר, אקוה שלא תדייק בדברי כמו שאתה מדייק בדבריך.. כי לא למדתי הסוגי' לאחרונה, והריני כותב רק כמה נקודות מהרהורי לבי בלתי מסודר ואתך הסליחה, וכונתי להגדיל תורה ולהאדירה, ואם שגיתי העמידני על האמת.

פשטות גמרא דילן מפורש הטעם של אימה ויראה, ושלא יהי' מצוין נאמר כטעם על הלחישה שט' קבין מהני, עד כדי כך שאחר שהטור מזכיר טעם הגמרא כדאמרן, והב"י כותב שכן מוכח בגמרא, תמה הפרישה על השו"ע מנין לו טעם התרנגולין.

לכאורה גם להרמב"ם שכתב טעם התרנגולין [והשו"ע מעתיקו] צריכים לחלק, שהרי לדבריו הי' ב' תקנות, עזרא תיקן לתורה, ובי"ד שאח"כ לתפלה. ובודאי יש טעם למה עזרא לא תיקן לתפלה ולמה בי"ד שאחריו תיקן.
ור"ת בס' הישר, כותב להלכה שלתפלה לא בטל כיון שכל הטעם מחמת ד"ת אין מקבלין טומאה שלא שייך לתפלה. וגם הב"ח לומד מזה ההלכה שהרהור מותר. [והשו"ע נקט לשון הרמב"ם כדרכו, ובאמת גם הרמב"ם בטעם הביטול כותב שאין ד"ת מקבלין טומאה].

על מה שהבאתי השיטה שלא בטלה לתפלה, רציתי לומר שכיון שלפי שיטה זו יש חיוב מן הדין לטבול לקרי לתפלה עכ"פ, על כן מוצדק יותר מנהג כמה חסידים של טבילה בכל יום, שהרי מכמה טעמים סיבת ההליכה בכל יום הוא מחמת חומרת טב"ע, כבלי ידיעה, ומים חלקים, [אף שעזרא לא גזר ע"ז מ"מ המג"א מזכירו בהל' פסח והל' יוה"כ, ושאר אחרונים וכבר דנו בזה] או בשר חם וכדומה, ממילא אם זה חומרא בהלכה לחוש לטב"ע לא שייך כ"כ להקשות, משא"כ אם בטלה לגמרי, ואתה עושה מנהג חדש הקושי' יותר חזקה.

אם נלך בדרך הנזכר למעלה ממני, נוכל להקשות על עזרא גופא, מה הועיל בתקנת טבילה, הלא יכול כל אדם לטבול בכל יום ויהי' מצוי כתרנגול, ויתבטל הטעם, אלא שאז הי' המקוה קשה מאד, [ומי שהלך עכשיו לנהר ומי גבאים מחשש חולי המדבקת, מבשרו יחזה למה לא פשטה בכל ישראל ושלא יכלו לעמוד בה, חשבתי גם שאולי מחמת זה הי' הדבר נוהג בבבל מימי הש"ס ועד סוף הגאונים, ואפי' הרמב"ם מעיד על ארצות שנער וספרד, משא"כ רבותינו הצרפתים והאשכנזים שדרו בארצות הקרים לא נהגו כן, שטעם הביטול הי' שלא יכלו העם לעמוד בו, כדאיתא בירושלמי מחמת הצינון, והי' ביטול תורה וביטול פו"ר, וכדמפרש הכס"מ החכמים לא רצו למחות בהם, ובטל מאיליו ולא ע"י בי"ד, ואפי' הכה"ג דאג מצינון המקוה ביוה"כ, וראיתי מביאים משם הגאון מבאניהאד שכהיום שיש מקואות חמין,וקל לעמוד בה, הדרה התקנה לדוכתי'] במילא כהיום שקל לילך למקוה, והמקוה חם, עם מקלחת וסבון וכו' כל התשעה יארדס, הרי בטלה טעם התקנה בלאו הכי אף אם טובל רק לקריו, וממה נפשך קשה, על כן אין הדבר תלוי בה.

הענין של מקוה מהאר"י ועיקר מהבעש"ט ורבי ר' אלימלך אינו רק דין החזרת טבילת עזרא ליושנה, ולא מחמת פלפול בדברי חז"ל והראשונים אם בטלה או לא, ולא רק חומרא כדעות המחמירים וכמו שכל הראשונים שכתבו שכבר בטל סיימו שמ"מ המחמיר וכו', וע"כ החסידים שבכל דור החמירו, [אף שבדרך כלל זה הי' מנהג החסידים שנהגו כולם כמו שהי' נוהגים בכל הדורות רק החסידים,וע"ז טען החת"ס במכתבו הנודע להיש"מ] אלא שיש בה גם ענין חדש שהנהיגו על דעת הקבלה, ועניני טהרת הנשמה, ותוספת טהרה, [אף שהמאור ושמש בפרשתן מביא לעזרא בודאי שייך גם לטבילת עזרא], אבל מהאר"י מבואר ענין חדש על פי קבלה לטהר הנשמה מטומאה זו, וללמוד בקדושה ולכוין לאמיתתה, כמו שכותב במאור ושמש וראה גם בהנהגות האדם. וכמו שהזהיר לטבילה בעש"ק וביום שב"ק.

תקנת עזרא, לכאורה שתי דברים בה, הן עצם הטבילה, דמדאורייתא אין חיוב טבילה רק אם רוצה ליטהר לקדשים, והוא תיקן טבילה, וזה נוסח הגמרא במרובה ותיקן טבילה, וכל הטבילה נקראת על שמו, הב' איסור תורה ותפלה מלפני הטבילה, ואיני יודע אם זה שני תקנות נפרדות או תלוי הא בהא, והנפק"מ יכול להיות למי שנוהג טבילת עזרא וכבר התפלל וכבר למד לפני טבילה, ויצא כבר מצות תורה ותפלה, עדיין יהי' מונח עליו לטבול. או להיפך, כאונן בר מינן שמותר ברחיצה להר"ם והרבה פוסקים לפני הקבורה, ואסור בקיום מצות האם יהי' מחויב לטבול לקריו אף שאינו יכול ללמוד ולהתפלל

המנחת חינוך מסתפק אם יכול אדם בזמן הזה לקבל טב"ע כחובה אף שהוא רשות כדין תפלת ערבית, ומסיק שכאן חומרא דאתי לידי קולא לבטל מתורה ותפלה, אבל אם כדברינו הרי שייך לקבל עליו עצם הטבילה, [אבל ידוע שאצל החסידים לא התחשבו במאומה.. ואולי לא ניתן לומר לע"ה, ומקוה הי' לפני כלום, ובמשמרת שלום כותב שמבטל תפלה בציבור]

בענין הברכה שזכרתי בד"א, אינני רוצה להאריך שאין כאן מקומו, ולא נוגע דייקא לטבילת עזרא, ואף לא לטומאת ש"ז, ששאלני א' בדיני טומאה וטהרה בזמן הזה.
בזמן הבית, הי' מברכין על כל טבילה, והשאלה היא מתי נפסק, מן התורה לא נשתנה דיני הטומאה והטהרה בזמן הזה, שהרי כשאחד נוגע בשרץ או בש"ז היום נטמא כמו בזמן הבית, וכשירחץ במ' סאה יטהר היום כמו אז, רק שאין מצות הטבילה מצוה חיובית, כדאיתא בתורת כהנים, רק אם ירצה אדם להיטהר צריך לטבול, ולמה כעת כשירצה אדם ליטהר אינו מקיים מצות הטבילה בברכה מדין תורה, כיון שכל ענין הטהרה נוגע רק למקדש וקדשים, וכיון שאבדו בעו"ה אין סיבה לטהרה, [ובנדה הסיבה לטהרה לקיין מצות עונתה ופו"ר ולערב אל תנח, ולשמחה בדבר מצוה, ובגר פשוט] אבל למה לא נאמר לכשיבנה ביהמ"ק על כן נהי' כבר מעתה טהורים, וגם מה הי' הדין בזמן הבית באדם שלא הי' בדעתו לילך למקדש ולאכול בקדשים ובאופן שלא הי' חייב בעלי' לרגל, ואף לא לפסחים כריב"ב, האם לא הי' טובל מטומאתו ומקיים בזה מ"ע ובברכה, למה לא, ולכאורה הטעם כיון שבלא"ה אנו טמאין לנפש שאין לנו אפר פרה ואין נטהרין לגמרי בהטבילה לאכילת קדשים וביאת מקדש, לא שייך כלל דיני טומאה וטהרה, [עד כאן לא חלקו הת"ק על ר' יהודה בזב שראה קרי אלא בטבילת עזרא, אבל בטמא מת שנגע בשרץ לכאורה כו"ע מודי שאין לטבול וצל"ע בגמרא בזה] בזכרוני שזה הטעם הפשוט בגאונים וראשונים, ולפי"ז הי' נוהג לכאורה עד זמן אביי ורבא שהי' להם אפר פרה כמובא בתוס' חגיגה, וכיון שנסתלק אפר פרה בטלה כל דיני טומאה וטהרה עד שיבוא שילה.

המנחת חינוך מוסיף בכל פעם כשהחינוך מסיים שאף שנוהג בזה"ז אבל לא נוגע עוד למעשה שאין לנו מקדש וקדשים, והוא מוסיף שנוגע לענין עלי' להר הבית לדברי הר"ם שקדושה ראשונה לא בטלה, ויש לדון אם א' טובל כדי לעלות הרי יש סיבה ומצוה לטהרתו, אם נאמר שיש מצות עלי' לרגל בזה"ז, ויש יתרון בהר הבית גופא, או להשתחות לה' בהר הקודש, ולהתפלל, אבל כל זה רק לפלפולא, כי למעשה כבר דנו בזה לחומרא אף בהר הבית כמובא בשו"ת מנחת יצחק בארוכה.

ועכשיו בדין טבילת עזרא, לכאו' מדין טבילת עזרא הי' מברכין על הטבילה כמו על כל תקנות חכמים, [אף כשהי' עדיין טמא מדאורייתא למקדש וקדשים] וכמו שמברכין על הטבילה בטומאה דרבנן ובכתמים וכדומה, וטב"ע הי' נוהג בתקופת האמוראים כנראה בתלמוד, ואח"כ נהוג עלמא כתלתא סבי, ובטלוה, אבל מחמירים היו מעולם, ומתי נפסק הברכה, בפרט לפי דברי הגאונים וראשונים שלתפלה לא נתבטל, לכאורה התקנה במקומה עומדת, ולדבריהם האם לא הי' מברכין עליו, ובפרט לפי דברי הכס"מ שלא נתבטל בבי"ד רק שלא מיחו חכמים, ולכל הראשונים המחמירים כדין עושים ותבא עליהם ברכה, למה לא יהי' התקנה במקומה, וצ"ל שמחשש ספק ברכה לבטלה החמורה החמירו לדברי האומרים שנתבטל מחכמים ודלא ככס"מ, על כן חשבתי אם שייך למי שרוצה ומי שמחמיר בכל פעם, שיברך בהרהור [בודאי ידעתי שזאת העצה במקום ספק והמנח"י, והלא מפני זה כתבתי כן] והשאלה אם נכנס בגדר ספק בכלל, או אין מקום לזה כלל.

וצריכים לעיין בהל' יו"כ ששם יש שיטת רב סעדי' מובא בטור שצריכים לברך על הטבילה, והרא"ש חולק כיון שלא נזכר בתלמוד ואינו אף מנהג אף שלא נזכר בתלמוד, ואם משום חובת טהרה, הרי אין לנו אפר פרה להזות ג' וז', ואם משום בע"ק הרי אין טובלין בכל השנה, גם הגה' אשרי בברכות כותב שברכה לבטלה, וכן פסק הרמ"א, אבל נראה מלשון הרא"ש שאם הי' טובלין לקרי הי' מקום לברכה, ועכ"פ לשיטות שיש עדיין איזה צד מנהג לטבול. ורי"ו כותב שם חידוש שביטול טב"ע הי' לכל השנה חוץ ליוה"כ, וראיתי עכשיו דברי הב"ח שם שמשיג על השגת הרא"ש שאף שאין נטהרין לגמרי במקוה, מ"מ עדיין יש מקום לדברי רב סעדי' שלכל טהרה וטהרה שאפשר לו לקיים יש מקום לברך, רק שמסיים שספק ברכות להקל. ואם אמר כן ביוה"כ מה יאמר לטב"ע. ואשבות קולמסי


אם כך זה נראה כשלא למדת הסוגיא לאחרונה, אני מתפלא איך זה נראה כשכן למדת הסוגיא לאחרונה.
גם אני לא למדתי הסוגיא לאחרונה, ואנסה להתיחס בקצרה להנקודות שהעלית.
פשטות הבבלי אכן נראה דלא כהרמב"ם, וזו א"צ לפנים, אבל פשטות הרמב"ם גם לא נראה כהפמ"ג, ומה דאיתא שאין ד"ת מקבלין טומאה, כתבתי לעיל הנלע"ד שגדר התקנה היתה שטמא לגבי ד"ת ותפילה.

מש"כ בטעם הטבילה בכל יום, אלו טעמים יפים, אבל הקו' במקומה עומדת שבזה עוקרים טעם התקנה, ולי הק' נראה בסברא שאם התקנה בטלה ואנחנו רק עושים דברים חדשים לא קשה כ"כ על מה שעוקרים הטעם שכבר בטלה, וכשם שאין פרצופיהן שוות כך דעותינו אינם שוות.

מה שהקשית שמה הועיל עזרא וכו', לענ"ד לק"מ דהרי הדבר קשה לטבול בכל יום וא"כ אותו האדם שטובל כל יום כדי שיוכל להיות כתרנגול הרי סו"ס הדבר קשה עליו, ויותר קל לו אם יפסיק לטבול כל יום וגם יפסיק להיות כתרנגול, וממילא איתא להתקנה שיש לו סיבה חזקה להפסיק להיות כתרנגול, משא"כ במי שטובל כל יום לסיבה אחרת כהחסידים הרי ימשיך לטבול כל יום משום הסיבה האחרת, וע"כ אין לו סיבה להפסיק להיות כתרנגול, ודו"ק היטב, וחוץ מזה לק"מ לפי מש"כ לעיל גדר התקנה, שסו"ס כך הוא הגדר אף אם לפעמים יימצא מי שיתחכם על הטעם האורגינלי.

מה שחידשת שבמקואות חמים ליתא לטעם התקנה, לכאו' לא מסתבר, וכי בזמן עזרא באמצע הקיץ בבורות מי גשמים שאינם צוננים לא היה טעם התקנה, אלא בפשטות הקושי הוא באיבוד הזמן (ועוד אף אם אתה צודק זה אינו מתרץ הקושיא, שבזמן תחילת החסידות לא היו המקואות חמים כידוע, ואדרבה תקשה לנו על מנהגינו היום עוד קושיא).

מה שהסברת בחילוק שבין הארצות, יפה אמרת, והכס"מ לא זכיתי לראות, ומה שהבאת מהגאון מבאניהאד, הנה כעי"ז י"א שכהיום חייבים להדליק נר חנוכה בחוץ כיון שבטלה הטעם למה שהתחילו להדליקו בפנים, אבל מנהג החסידים אינו כן וכדביאר הגר"י ארנברג בשו"ת דבר יהושע, אבל אני יודע שאפשר לחלק בין הנידונים.

מה שהבאת שטעם הטבילה בכל יום הוא מטעם חדש לטהרת הנפש וכו', כעי"ז היתה ג"כ כונתי במש"כ לעיל שאם תקנת עזרא (וממילא טעמה) בטלה א"כ הרשות ניתנה לגדו"י לתקן ע"פ הנצרך לדורותיהם, ואולי יש להוסיף עוד שאף אם לא בטלה (וכהשיטות שלתפילה לא בטלה, ואף להפמ"ג הרי בזה הוי הטעם להרמב"ם משום הא דתרנגולין, א"נ כהגאון מבאניהאד) מ"מ לפמש"כ לעיל שסו"ס התקנה היתה בגדר מסוים א"כ כל עוד ששומרים על אותו גדר (שלא מתפללים (ולומדים) לפני הטבילה) מותר לגדו"י לתקן דברים חדשים שהם רואים בעין שכלם שחשובים בדורות הללו יותר מן הטעם האורגינלי של עזרא, וכידוע שבדורות הראשונים לא הוצרכו כ"כ לטהרת הנשמה בכל יום כבדורותינו אנו.

מה שחידשת שעזרא תיקן ג"כ עצם הטבילה לחובה, לא נראה כן, דבגמ' במעשה של ר"י נראה שרק טבל כשהוצרך ללמוד, ועוד שא"כ איך נתבטלה כל התקנה ע"י הסברא של ד"ת אין מקבלין טומאה, והרי לפי דבריך היה צריך חצי התקנה להתקיים.

לא כ"כ הבנתי מה שברצונך לחדש שיש לברך על הטבילה כשעולה אח"כ להר הבית, והרי לפי מה שכתבת לעיל בסמוך ככל שהאדם נטהר כ"כ שיכול לאכול קדשים וכו' אז יכול לברך אף אם אין בדעתו לאכול קדשים וכו', והרי לפ"ז סגי לכו"ע בטבילת (מים חיים) כדי לברך, אף אם בפועל אין עולים להר הבית, אלא בודאי הדבר פשוט שאיננו יכולים לחדש מצוות, ובכ"מ איתא שיש מצוה בקדשים ומקדש, ולא כתוב בהר הבית, ואף אי נימא שיש בזה ענין גדול, מ"מ שיהיה מצוה עד כדי כך שיברכו כשנטהרים באופן שיכולים לעלות להר הבית, זה לא שמענו.
והאמת אגיד ולא אכחיד שאינני בקי כלל וכלל בהפרסומים של החרדים העולים, ואולי הם מצאו מקורות שיש מצוה גמורה בהעליה להר.
ומ"מ לכאו' קשה שהרי כשטובלים (במים חיים) נעשים מוכשרים להקריב קרבן פסח בהר הבית, וידוע הפולמוס שהיה בזה, ואף שבפועל איננו עושים כך, מ"מ לשיטתך שדי במה שנעשים מוכשרים בעצם א"כ לכאו' נצטרך לברך, אלא מכאן לכאו' ראיה שרק מברכים כשאכן מתעתד לאכול קדשים או להקריב פסח וכיו"ב, ולא רק כשנעשה מוכשר לכך, שוב חשבתי שיש לדחות שהרי י"א שכולנו ספק זבים והרי איננו עושים ז"נ לפני הטבילה, וממילא אנחנו לא נעשים מוכשרים להקריב פסח ולעלות להר הבית.

הכס"מ לא זכיתי לראות, אבל לשון הגמ' בטלוה לטבילותא משמע דלא כותיה, דבסמוך איתא בטלוה לנטילותא כהא דר"ח לייט וכו', ובפשטות הם באותו הגדר, וכמו שבנט"י בטל לגמרי (בעידן צלותא) ע"פ חכמים שלייטו וכו' כמו"כ בטבילה הוא ע"פ החכמים, וזהו לכאו' פי' "בטלוה" ש"הם" ביטלו, שו"ר שכן נראה שלמדו הריטב"א ומאירי וחי' הרא"ה ע"ש.

בהא דהרהור ברכה על הטבילה, אני דייקתי לשונך בתגובה הקודמת "אולי יהיה מותר", וע"ז הקשיתי, והיה לך לכתוב "אולי יהיה ענין" וכיו"ב, ולכאו' לפי מה שהבאת באריכות אכן יש ענין להרהר, שהרי י"א שלתפילה לא בטלה, וגם יש החידוש של הגאון מבאניהאד, וצ"ע.

מה שדייקת מלשון הרא"ש בהל' יו"כ הוא לכאו' דיוק טוב, אבל העולם לא נוהגים לברך, וא"א לפסוק למעשה מהדיוק הזה כנגד פשטות כל הפוסקים, ועוד לכאו' יש לדחות שכונת הרא"ש להביא ראיה ממנהג העולם שאנחנו נוקטים שאין חיוב לטבול, וממילא אין לאף אחד לברך.

מה שהבאת מהב"ח אין לזה שייכות לניד"ד, שהוא קאי על המצוה ליטהר ברגל, ומחדש בזה שאף שרק נטהר במקצת מ"מ יש בזה המצוה הזו, ומובן השיטה לברך לפני הרגל, אבל בטב"ע שהפוסקים נוקטים שאין בזה חיוב מה הצד לברך, ואולי כונתך להביא מהב"ח שכ"ש בניד"ד א"א לברך.

ואסיים בתודה על תשובתך הנפלאה שגרם לי לעיין קצת בזה, וגם גרם שאדע איזה ניקים חשובים יש לנו פה.
גלאזער
שר האלפיים
תגובות: 2222
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

Re: איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלאזער »

כבוד הרב דייקן שי'
התענגתי מדבריך, ואין לי פנאי כעת להתיחס לכל ההערות, אבל דבר אחד חשוב אמרתי לכתוב לך שחשבתי כבר אחרי שנראה מהגמ' שמזכיר שניהם, וכן מכמה ראשונים שעירבו בין הטעמים ולא חילקו, שלכאורה חד טעמא נינהו ושלא יהיו כתרנגולין הוא הוא אימה ויראה לד"ת, ונהניתי מאד שמצאתי היום בנחלת צבי שכותב כן.
וכיון שאמרת שלא ראית הכס"מ, אביא לך את דבריו שהם דברי יסוד להטבילה בזה"ז
ולא פשטה תקנה זו וכו'. בפרק מי שמתו כי אתא זעירי אמר בטלוה לטבילותא כר"י בן בתירא ואמרינן התם נמי נהוג עלמא כר"י בן בתירא דאמר אין דברי תורה מקבלין טומאה ולפי שקשה והיאך היו יכולים לבטל תקנת עזרא שהרי לא קם אחריו בית דין כמוהו בחכמה ובמנין ר"ל שהוא ז"ל מפרש שמה שאמרו בטלוה אינו שב"ד עמדו ובטלוה שא"כ הו"ל לפרש מי הוא המבטל ועוד דהיכי אמרינן נהוג עלמא כר"י בן בתירא לימא ב"ד עמדו ובטלוה ועוד דאשכחן אמוראי בתראי שהיו טובלים לקריין וקא מפלגי בחולה אי צריך טבילה או לא ואם איתא דב"ד עמדו ובטלוה למה להו האי טבילה הא בטלוה לתקנת עזרא ואין עיקר לטבילה זו אלא בטלוה פירוש לא כפו את העם ללכת בה ונתבטלה מעצמה וז"ש רבינו ולא פשטה תקנה זו וכו' ולא היה כח וכו' כלומר לא פשטה תקנה זו בכל ישראל והטעם היה מפני שלא היה כח ברוב הצבור לעמוד בה ולפיכך בטלה מעצמה שאם הטעם שלא פשטה לא היה מטעם שלא היה כח ברוב הצבור לעמוד בה נהי דב"ד אחר אע"פ שאינו גדול כראשון יכול לבטלה ביטול מיהא בעיא אלא ודאי לפי שלא היה כח ברוב הציבור לעמוד בה לא כפו את העם לטבול ובטלה מאליה וזהו שדייק רבינו שכתב ולפיכך בטלה דמשמע מעצמה ולא כתב ולפיכך בטלוה דלישתמע אחרים בטלוה וכיון שלא היה שם ב"ד שביטלוה היו נוהגים חכמי הגמרא לטבול משום תקנת עזרא שלא בטלוה שום ב"ד שאע"פ שלא היו רשאין לכוף את העם לטבול הא כיון שהיה בהם כח היו רוצים לטבול כיון ששום ב"ד לא בטלו התקנה והא דשאני לן בין כשהטעם שלא פשטה התקנה הוא מפני שלא היה כח ברוב הציבור לעמוד בה או שהוא מפני טעם אחר כתב רבינו בפ"ב מהל' ממרים וז"ל הרי שגזרו ב"ד גזירה ודימו וכו' עד בחכמה ובמנין


וכאן תראה דברי הרב מבאניהאד, שמביא כמה דברים יקרים בענין. ובונה אילנו על הכס"מ הנ"ל
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=
אוועטאר
צו געזונט
שר שבעת אלפים
תגובות: 7049
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש נאוועמבער 21, 2009 6:24 pm
לאקאציע: חשש גילוי

Re: איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך צו געזונט »

טראק דרייווער האט געשריבן:ווייס איך נישט. איך שטאם פון א גאליציאנע זיידע, און אין זיינע תולדות שטייט אז ער איז יעדן טאג געגאנגען האקן די אייז.

ר' נחום איז ווארשיינליך געווען דער איינציגסטער גאליציאנער ספרדי...
לערנט אייך אויס סקול באס סעיפטי. דאן פראקטיצירט עס מיט אייערע קינדער.
צו קאנען בעיסיק ערשטע הילף איז נישט א אויסוואהל. עס איז א מוז פאר יעדע טאטע, מאמע און ערוואקסענער.
אוועטאר
גרשון
שר חמשת אלפים
תגובות: 5066
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 18, 2019 11:01 pm

Re: איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גרשון »

גלאזער האט געשריבן:כסף משנה:
ולא פשטה תקנה זו וכו'. בפרק מי שמתו כי אתא זעירי אמר בטלוה לטבילותא כר"י בן בתירא ואמרינן התם נמי נהוג עלמא כר"י בן בתירא דאמר אין דברי תורה מקבלין טומאה ולפי שקשה והיאך היו יכולים לבטל תקנת עזרא שהרי לא קם אחריו בית דין כמוהו בחכמה ובמנין ר"ל שהוא ז"ל מפרש שמה שאמרו בטלוה אינו שב"ד עמדו ובטלוה שא"כ הו"ל לפרש מי הוא המבטל ועוד דהיכי אמרינן נהוג עלמא כר"י בן בתירא לימא ב"ד עמדו ובטלוה ועוד דאשכחן אמוראי בתראי שהיו טובלים לקריין וקא מפלגי בחולה אי צריך טבילה או לא ואם איתא דב"ד עמדו ובטלוה למה להו האי טבילה הא בטלוה לתקנת עזרא ואין עיקר לטבילה זו אלא בטלוה פירוש לא כפו את העם ללכת בה ונתבטלה מעצמה וז"ש רבינו ולא פשטה תקנה זו וכו' ולא היה כח וכו' כלומר לא פשטה תקנה זו בכל ישראל והטעם היה מפני שלא היה כח ברוב הצבור לעמוד בה ולפיכך בטלה מעצמה שאם הטעם שלא פשטה לא היה מטעם שלא היה כח ברוב הצבור לעמוד בה נהי דב"ד אחר אע"פ שאינו גדול כראשון יכול לבטלה ביטול מיהא בעיא אלא ודאי לפי שלא היה כח ברוב הציבור לעמוד בה לא כפו את העם לטבול ובטלה מאליה וזהו שדייק רבינו שכתב ולפיכך בטלה דמשמע מעצמה ולא כתב ולפיכך בטלוה דלישתמע אחרים בטלוה וכיון שלא היה שם ב"ד שביטלוה היו נוהגים חכמי הגמרא לטבול משום תקנת עזרא שלא בטלוה שום ב"ד שאע"פ שלא היו רשאין לכוף את העם לטבול הא כיון שהיה בהם כח היו רוצים לטבול כיון ששום ב"ד לא בטלו התקנה והא דשאני לן בין כשהטעם שלא פשטה התקנה הוא מפני שלא היה כח ברוב הציבור לעמוד בה או שהוא מפני טעם אחר כתב רבינו בפ"ב מהל' ממרים וז"ל הרי שגזרו ב"ד גזירה ודימו וכו' עד בחכמה ובמנין

אינטערעסאנט, פארוואס פסק'נט די משנה "בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך", אזוי אויך אלע אנדערע תנאים אין די ברייתות, זיי זענען דאך געווען אסאך נאך עזרא?

אגב איז אינטערעסאנט צו צוצייכענען אז לויט רש"י (ברכות יח, ב) טרעפט מען שוין ביי בניהו בן יהודע, אין די צייטן פון דוד המלך, אז ער האט זיך גע'טובל'ט לקריו צו לערנען. מסתמא דארף מען מסביר זיין לויט רש"י אז עזרא האט עס בלויז מתקן געווען פאר'ן כלל, אבער יחידים האבן עס שוין געטון פארדעם אויך.

זע אויך תוספות בבא קמא פב, ב ווי ער קריגט מיט רש"י, אזוי אויך איבער דעם ווי אזוי מ'האט געקענט מבטל זיין תקנת עזרא.
מיט אזויפיל ביכער, אויסגאבעס, גליונות, בראשורן, קאמפיינס, און ווירטואלע ארטיקלען, וואקסט דער אידישער ליטעראטור ווי אויף הייוון. וואס וועט זיין מיט א אידישן ספעל טשעקער?
גלאזער
שר האלפיים
תגובות: 2222
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

Re: איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלאזער »

גרשון האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:כסף משנה:
ולא פשטה תקנה זו וכו'. בפרק מי שמתו כי אתא זעירי אמר בטלוה לטבילותא כר"י בן בתירא ואמרינן התם נמי נהוג עלמא כר"י בן בתירא דאמר אין דברי תורה מקבלין טומאה ולפי שקשה והיאך היו יכולים לבטל תקנת עזרא שהרי לא קם אחריו בית דין כמוהו בחכמה ובמנין ר"ל שהוא ז"ל מפרש שמה שאמרו בטלוה אינו שב"ד עמדו ובטלוה שא"כ הו"ל לפרש מי הוא המבטל ועוד דהיכי אמרינן נהוג עלמא כר"י בן בתירא לימא ב"ד עמדו ובטלוה ועוד דאשכחן אמוראי בתראי שהיו טובלים לקריין וקא מפלגי בחולה אי צריך טבילה או לא ואם איתא דב"ד עמדו ובטלוה למה להו האי טבילה הא בטלוה לתקנת עזרא ואין עיקר לטבילה זו אלא בטלוה פירוש לא כפו את העם ללכת בה ונתבטלה מעצמה וז"ש רבינו ולא פשטה תקנה זו וכו' ולא היה כח וכו' כלומר לא פשטה תקנה זו בכל ישראל והטעם היה מפני שלא היה כח ברוב הצבור לעמוד בה ולפיכך בטלה מעצמה שאם הטעם שלא פשטה לא היה מטעם שלא היה כח ברוב הצבור לעמוד בה נהי דב"ד אחר אע"פ שאינו גדול כראשון יכול לבטלה ביטול מיהא בעיא אלא ודאי לפי שלא היה כח ברוב הציבור לעמוד בה לא כפו את העם לטבול ובטלה מאליה וזהו שדייק רבינו שכתב ולפיכך בטלה דמשמע מעצמה ולא כתב ולפיכך בטלוה דלישתמע אחרים בטלוה וכיון שלא היה שם ב"ד שביטלוה היו נוהגים חכמי הגמרא לטבול משום תקנת עזרא שלא בטלוה שום ב"ד שאע"פ שלא היו רשאין לכוף את העם לטבול הא כיון שהיה בהם כח היו רוצים לטבול כיון ששום ב"ד לא בטלו התקנה והא דשאני לן בין כשהטעם שלא פשטה התקנה הוא מפני שלא היה כח ברוב הציבור לעמוד בה או שהוא מפני טעם אחר כתב רבינו בפ"ב מהל' ממרים וז"ל הרי שגזרו ב"ד גזירה ודימו וכו' עד בחכמה ובמנין

אינטערעסאנט, פארוואס פסק'נט די משנה "בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך", אזוי אויך אלע אנדערע תנאים אין די ברייתות, זיי זענען דאך געווען אסאך נאך עזרא?

אגב איז אינטערעסאנט צו צוצייכענען אז לויט רש"י (ברכות יח, ב) טרעפט מען שוין ביי בניהו בן יהודע, אין די צייטן פון דוד המלך, אז ער האט זיך גע'טובל'ט לקריו צו לערנען. מסתמא דארף מען מסביר זיין לויט רש"י אז עזרא האט עס בלויז מתקן געווען פאר'ן כלל, אבער יחידים האבן עס שוין געטון פארדעם אויך.

זע אויך תוספות בבא קמא פב, ב ווי ער קריגט מיט רש"י, אזוי אויך איבער דעם ווי אזוי מ'האט געקענט מבטל זיין תקנת עזרא.

לא הבנתי קושיתך מהמשנה בעל קרי מהרהר בלבו, הלא זהו דינו של עזרא שבע"ק אינו יכול לומר דברי תורה לפני הטבילה.
אודות בניהו שטבל מחמת לימוד התורה, ראיתי מביאים בשם הגאון בעל תפארת צבי שמוכיח שהי' כבר לפני עזרא, וגם מביא מהמרדכי ריש חולין בשם אלדד מעשרת השבטים ששוחט שלא טבל לקריו לא ישחוט. ואם הי' מעשרת השבטים הי' קודם לעזרא
אוועטאר
גרשון
שר חמשת אלפים
תגובות: 5066
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 18, 2019 11:01 pm

Re: איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גרשון »

גלאזער האט געשריבן:לא הבנתי קושיתך מהמשנה בעל קרי מהרהר בלבו, הלא זהו דינו של עזרא שבע"ק אינו יכול לומר דברי תורה לפני הטבילה.
אודות בניהו שטבל מחמת לימוד התורה, ראיתי מביאים בשם הגאון בעל תפארת צבי שמוכיח שהי' כבר לפני עזרא, וגם מביא מהמרדכי ריש חולין בשם אלדד מעשרת השבטים ששוחט שלא טבל לקריו לא ישחוט. ואם הי' מעשרת השבטים הי' קודם לעזרא

מדוע לא ישחוט? מפני הברכה?

קושייתי על הכסף משנה היא שאם כדבריו שלא פשטה התקנה בישראל ומפני כך נתבטלה מאליה, מדוע פוסקת המשנה כן, הלא לא נהגו ישראל בכך ומעולם לא נתפשטה?

ואם תרצה לומר שבזמן המשנה היתה פשוטה בישראל ורק אחר כך נתבטלה, ראשית, זהו דוחק גדול, כי אם היה הדבר לטורח על ההמון ולא יכלו לעמוד בו, מה זה שבזמן המשנה כן היו נוהגים בו ובדור שלאחריו (זעירי) לא. והשנית, שהרי ר' יהודה בן בתירה קדם לרבי, והקושיא עליו היאך היה בידו לבטל תקנת עזרא, ואם תאמר שבזמנו ההמון לא היה יכול לעמוד בדבר, על כרחך שבזמן חתימת המשנה התקנה היתה כבר בטלה. והשלישית, צריכים לדון אם זה שאין רוב הציבור יכול לעמוד באיזו תקנה בכוחו לבטל תקנה שכבר קנתה שביתה ונהגה בישראל.
מיט אזויפיל ביכער, אויסגאבעס, גליונות, בראשורן, קאמפיינס, און ווירטואלע ארטיקלען, וואקסט דער אידישער ליטעראטור ווי אויף הייוון. וואס וועט זיין מיט א אידישן ספעל טשעקער?
דייקן
שר חמש מאות
תגובות: 673
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג פעברואר 02, 2020 1:32 pm

Re: איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דייקן »

גרשון האט געשריבן:אינטערעסאנט, פארוואס פסק'נט די משנה "בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך", אזוי אויך אלע אנדערע תנאים אין די ברייתות, זיי זענען דאך געווען אסאך נאך עזרא?

אגב איז אינטערעסאנט צו צוצייכענען אז לויט רש"י (ברכות יח, ב) טרעפט מען שוין ביי בניהו בן יהודע, אין די צייטן פון דוד המלך, אז ער האט זיך גע'טובל'ט לקריו צו לערנען. מסתמא דארף מען מסביר זיין לויט רש"י אז עזרא האט עס בלויז מתקן געווען פאר'ן כלל, אבער יחידים האבן עס שוין געטון פארדעם אויך.

זע אויך תוספות בבא קמא פב, ב ווי ער קריגט מיט רש"י, אזוי אויך איבער דעם ווי אזוי מ'האט געקענט מבטל זיין תקנת עזרא.


דיין ערשטע קשיא איז לכאו' א טעות, די משניות זענען געווען פאר מען האט מבטל געווען תקנת עזרא.

די חיד"א (יעיר אזן מערכת ט' אות ז') ענטפערט אז בניהו האט עס געטאן בתורת חסידות, אדער אז ער האט עס מתקן געווען ולא קיבלוהו עד דאתי עזרא וקיבלוהו מיניה.

א דאנק פארען צוצייכענען תוס' ב"ק ווי מען זעט אז זיי האבען אויך געלערענט אז די חכמים האבען עס מבטל געווען, וכמו שהבאתי לעיל מהריטב"א ועוד, ודלא כהכס"מ, אבל הכס"מ לומד כן בהרמב"ם.
אוועטאר
גרשון
שר חמשת אלפים
תגובות: 5066
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 18, 2019 11:01 pm

Re: איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גרשון »

דייקן האט געשריבן:
גרשון האט געשריבן:אינטערעסאנט, פארוואס פסק'נט די משנה "בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך", אזוי אויך אלע אנדערע תנאים אין די ברייתות, זיי זענען דאך געווען אסאך נאך עזרא?

אגב איז אינטערעסאנט צו צוצייכענען אז לויט רש"י (ברכות יח, ב) טרעפט מען שוין ביי בניהו בן יהודע, אין די צייטן פון דוד המלך, אז ער האט זיך גע'טובל'ט לקריו צו לערנען. מסתמא דארף מען מסביר זיין לויט רש"י אז עזרא האט עס בלויז מתקן געווען פאר'ן כלל, אבער יחידים האבן עס שוין געטון פארדעם אויך.

זע אויך תוספות בבא קמא פב, ב ווי ער קריגט מיט רש"י, אזוי אויך איבער דעם ווי אזוי מ'האט געקענט מבטל זיין תקנת עזרא.


דיין ערשטע קשיא איז לכאו' א טעות, די משניות זענען געווען פאר מען האט מבטל געווען תקנת עזרא.

די חיד"א (יעיר אזן מערכת ט' אות ז') ענטפערט אז בניהו האט עס געטאן בתורת חסידות, אדער אז ער האט עס מתקן געווען ולא קיבלוהו עד דאתי עזרא וקיבלוהו מיניה.

א דאנק פארען צוצייכענען תוס' ב"ק ווי מען זעט אז זיי האבען אויך געלערענט אז די חכמים האבען עס מבטל געווען, וכמו שהבאתי לעיל מהריטב"א ועוד, ודלא כהכס"מ, אבל הכס"מ לומד כן בהרמב"ם.

זע וואס כ'האב געשריבן איין תגובה פארדעם.
מיט אזויפיל ביכער, אויסגאבעס, גליונות, בראשורן, קאמפיינס, און ווירטואלע ארטיקלען, וואקסט דער אידישער ליטעראטור ווי אויף הייוון. וואס וועט זיין מיט א אידישן ספעל טשעקער?
גלאזער
שר האלפיים
תגובות: 2222
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

Re: איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלאזער »

גרשון האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:לא הבנתי קושיתך מהמשנה בעל קרי מהרהר בלבו, הלא זהו דינו של עזרא שבע"ק אינו יכול לומר דברי תורה לפני הטבילה.
אודות בניהו שטבל מחמת לימוד התורה, ראיתי מביאים בשם הגאון בעל תפארת צבי שמוכיח שהי' כבר לפני עזרא, וגם מביא מהמרדכי ריש חולין בשם אלדד מעשרת השבטים ששוחט שלא טבל לקריו לא ישחוט. ואם הי' מעשרת השבטים הי' קודם לעזרא

מדוע לא ישחוט? מפני הברכה?

קושייתי על הכסף משנה היא שאם כדבריו שלא פשטה התקנה בישראל ומפני כך נתבטלה מאליה, מדוע פוסקת המשנה כן, הלא לא נהגו ישראל בכך ומעולם לא נתפשטה?

ואם תרצה לומר שבזמן המשנה היתה פשוטה בישראל ורק אחר כך נתבטלה, ראשית, זהו דוחק גדול, כי אם היה הדבר לטורח על ההמון ולא יכלו לעמוד בו, מה זה שבזמן המשנה כן היו נוהגים בו ובדור שלאחריו (זעירי) לא. והשנית, שהרי ר' יהודה בן בתירה קדם לרבי, והקושיא עליו היאך היה בידו לבטל תקנת עזרא, ואם תאמר שבזמנו ההמון לא היה יכול לעמוד בדבר, על כרחך שבזמן חתימת המשנה התקנה היתה כבר בטלה. והשלישית, צריכים לדון אם זה שאין רוב הציבור יכול לעמוד באיזו תקנה בכוחו לבטל תקנה שכבר קנתה שביתה ונהגה בישראל.

לא זה הפשט של פשטה שלא נהגו ישראל בכך, רק הכוונה שלא פשטה בכל ישראל, שבודאי הת"ח ודומיהם נהגו בזה כדין, רק שהי' גם מדלת העם, או מקומות רחוקות שלא נתפשטה בהם באופן תקנה, וזה סיבה שיכול בי"ד אחר לבטל דברי בי"ד הראשון, משא"כ תקנה שנתפשטה בכל ישראל אי אפשר, והך טעמא דכיון שלא פשטה יכול ליבטל, אינו חידוש של הכס"מ, הרבה ראשונים כתבו כן.
בשיטת ריב"ב כבר כתבו התוס' או שסבר שלא תיקן עזרא או שהתנה מי שרוצה לבטל יבטל, אבל הא ודאי שבזמנו לא פסקו כוותי', רק לאחר כמה דורות בסוף תקופת אמוראים אמרו שנהוג עלמא כוותי' בזה, וכזעירי שאמר בטלוה, אם כדברי הכס"מ בדעת הרמב"ם שלא נתבטל בבי"ד, ואם כשתמצי לומר שנתבטל בבי"ד. לכו"ע הי' איזה צד של ביטול להטבילה עכ"פ בדברי תורה ובטבילה, אבל בגמרא לא בריר אם נתבטל גם הרחיצה, ואם גם לתפלה, ועל זה אמר רב האי שכיון שלא בריר בגמרא הדין, הולכים אחר המנהג, ובזמנו בבבל הי' מנהג כל ישראל לרחוץ.

מצאתי עכשיו דברי התפארת צבי, נורא נוראות
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=118
דייקן
שר חמש מאות
תגובות: 673
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג פעברואר 02, 2020 1:32 pm

Re: איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דייקן »

גלאזער האט געשריבן:
גרשון האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:לא הבנתי קושיתך מהמשנה בעל קרי מהרהר בלבו, הלא זהו דינו של עזרא שבע"ק אינו יכול לומר דברי תורה לפני הטבילה.
אודות בניהו שטבל מחמת לימוד התורה, ראיתי מביאים בשם הגאון בעל תפארת צבי שמוכיח שהי' כבר לפני עזרא, וגם מביא מהמרדכי ריש חולין בשם אלדד מעשרת השבטים ששוחט שלא טבל לקריו לא ישחוט. ואם הי' מעשרת השבטים הי' קודם לעזרא

מדוע לא ישחוט? מפני הברכה?

קושייתי על הכסף משנה היא שאם כדבריו שלא פשטה התקנה בישראל ומפני כך נתבטלה מאליה, מדוע פוסקת המשנה כן, הלא לא נהגו ישראל בכך ומעולם לא נתפשטה?

ואם תרצה לומר שבזמן המשנה היתה פשוטה בישראל ורק אחר כך נתבטלה, ראשית, זהו דוחק גדול, כי אם היה הדבר לטורח על ההמון ולא יכלו לעמוד בו, מה זה שבזמן המשנה כן היו נוהגים בו ובדור שלאחריו (זעירי) לא. והשנית, שהרי ר' יהודה בן בתירה קדם לרבי, והקושיא עליו היאך היה בידו לבטל תקנת עזרא, ואם תאמר שבזמנו ההמון לא היה יכול לעמוד בדבר, על כרחך שבזמן חתימת המשנה התקנה היתה כבר בטלה. והשלישית, צריכים לדון אם זה שאין רוב הציבור יכול לעמוד באיזו תקנה בכוחו לבטל תקנה שכבר קנתה שביתה ונהגה בישראל.

לא זה הפשט של פשטה שלא נהגו ישראל בכך, רק הכוונה שלא פשטה בכל ישראל, שבודאי הת"ח ודומיהם נהגו בזה כדין, רק שהי' גם מדלת העם, או מקומות רחוקות שלא נתפשטה בהם באופן תקנה, וזה סיבה שיכול בי"ד אחר לבטל דברי בי"ד הראשון, משא"כ תקנה שנתפשטה בכל ישראל אי אפשר, והך טעמא דכיון שלא פשטה יכול ליבטל, אינו חידוש של הכס"מ, הרבה ראשונים כתבו כן.
בשיטת ריב"ב כבר כתבו התוס' או שסבר שלא תיקן עזרא או שהתנה מי שרוצה לבטל יבטל, אבל הא ודאי שבזמנו לא פסקו כוותי', רק לאחר כמה דורות בסוף תקופת אמוראים אמרו שנהוג עלמא כוותי' בזה, וכזעירי שאמר בטלוה, אם כדברי הכס"מ בדעת הרמב"ם שלא נתבטל בבי"ד, ואם כשתמצי לומר שנתבטל בבי"ד. לכו"ע הי' איזה צד של ביטול להטבילה עכ"פ בדברי תורה ובטבילה, אבל בגמרא לא בריר אם נתבטל גם הרחיצה, ואם גם לתפלה, ועל זה אמר רב האי שכיון שלא בריר בגמרא הדין, הולכים אחר המנהג, ובזמנו בבבל הי' מנהג כל ישראל לרחוץ.

מצאתי עכשיו דברי התפארת צבי, נורא נוראות
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=118


לא הבנתי כ"כ איך אתה מתרץ הקשיא, קושיתו של ר' גרשון לכאו' פשוט, דבשלמא אם לומדים כהראשונים שבשביל שלא נתפשטה הגזירה להכי יכלו חכמים לבטלה, א"כ לק"מ שי"ל שריב"ב סבר לבטלה כבר בזמנו (משום שאין ד"ת מקבלין טומאה, אבל מה שנתן לו היכולת לבטלו היה מה שלא נתפשטה בישראל, א"נ כתי' האחרים שסבר שעזרא נתן רשות לבטל וכו'), ובזמן רבי לא נפסק עדיין כך וע"כ פסק במשניות שבע"ק חייב להרהר וכו', כיון שעדיין לא ביטלו חכמים הטבילה, ובזמן מאוחר יותר באו האמוראים וביטלו הטבילה כמו שריב"ב סבר לעשות בזמנו, וטעמם יכול להיות משום ביטול תורה או טעמים אחרים, ומה שנתן להם היכולת לבטלו הוא מכיון שלא נתפשט בישראל.

אבל כ"ז ניחא רק אם סוברים שלמעשה צריכים חכמים לבטלו, אבל אי סבירא לן כהכס"מ בהרמב"ם שכשלא נתפשט ממילא בטלה, א"כ קשה קושיתו של ר' גרשון שלכאו' היה צ"ל כבר מבוטל מאליו לפני המשניות, וא"כ למה פסקו המשניות והברייתות כתקנת עזרא.

ואולי י"ל שבשיטת ריב"ב יודה הכס"מ שהוא סבר שעזרא מעולם לא תיקן הטבילה (א"נ שתיקן שמי שירצה לבטלה יוכל לבטלה), ואין הפירוש בריב"ב משום שלא נתפשטה הטבילה, שהרי הוא נותן טעם אחר של אין ד"ת מקבלין טומאה, והכס"מ רק לומד כן בשיטת הא דנהוג עלמא בדורות האחרונים כריב"ב, אף שמתחילה לא נהגו כך, וזה מוכיח שהם סברו שעזרא כן תיקן הטבילה (בלי התנאי שמי שירצה לבטלה יוכל לבטלה), אלא טעמם היה משום שהדורות נחלשו והעולם הפסיקו לטבול וע"כ בטל ממילא, ולפ"ז נמצא שלשה חידושים, א' שכשהגמ' כותב שבטלוה לטבילותא כריב"ב, אין הפי' כשיטת ריב"ב (כמו שמפרשים דלא כהכס"מ, שכמו שריב"ב סבר לבטלה בזמנו, כך ביטלוהו האמוראים בזמנם), אלא שלמעשה המנהג הוא כמו לריב"ב, ב' שהעולם הפסיק לטבול אחר זמן המשניות משום שהדורות הולכים ונחלשים, וג' שאע"פ שבתחילה נתפשטה בישראל מ"מ כשלאחר זמן הפסיק להתפשט ממילא נתבטלה [ולפ"ז מסתבר שבזמנינו ששוב נתפשטה יחזור התקנה למקומה], וצ"ע.
אוועטאר
גרשון
שר חמשת אלפים
תגובות: 5066
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 18, 2019 11:01 pm

Re: איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גרשון »

לא הבנתי דבריך, שאם כדברי התוספות שסבר ר' יהודה בן בתירה שלא תיקן עזרא תקנה כזו או שהתנה שיכולה ליבטל, שוב אינך צריך לדברי הכסף משנה שנתבטלה מאליה מפני שלא נתפשטה. ודעת הכסף משנה שר' יהודה בן בתירה אמר אין דברי תורה מקבלין טומאה מפני שראה שאין העם עומד בכך וסבר שלא נתקיימה התקנה, ואנו נוהגים כוותיה.

עכשיו אני רואה ש"דייקן" כותב כעין זה. אראה מה שהוא אומר.
מיט אזויפיל ביכער, אויסגאבעס, גליונות, בראשורן, קאמפיינס, און ווירטואלע ארטיקלען, וואקסט דער אידישער ליטעראטור ווי אויף הייוון. וואס וועט זיין מיט א אידישן ספעל טשעקער?
אוועטאר
גרשון
שר חמשת אלפים
תגובות: 5066
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 18, 2019 11:01 pm

Re: איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גרשון »

הרב דייקן, דבריך נעימים ליישב הכסף משנה, אבל בוודאי הרגשת שיש כמה דוחקים בזה.

ראשית, מה שהערת בעצמך שלשון הגמרא שהעולם נוהג כר' יהודה בן בתירה אינו משמע כך. שנית, כי אם הלכו כל ישראל לטבילה במשך כמה מאות שנה, מה זה שפתאום נעשה הדבר קשה עליהם. ושלישית, האם כך הדין, שאם תקנה פשוטה בישראל וחל עליה לאו ד"לא תסור" יכול להתבטלה מאליה אם הדבר למשא על ההמון?

אגב, נראה לי שהטעם שאין דברי תורה מקבלין טומאה שנאמר הלא כה דברי כאש הוא כעין דרוש בעלמא, כי מי אמר שדברי תורה מקבלין טומאה, הלא הטעם מפני קלות הדעת ושלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן.
מיט אזויפיל ביכער, אויסגאבעס, גליונות, בראשורן, קאמפיינס, און ווירטואלע ארטיקלען, וואקסט דער אידישער ליטעראטור ווי אויף הייוון. וואס וועט זיין מיט א אידישן ספעל טשעקער?
דייקן
שר חמש מאות
תגובות: 673
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג פעברואר 02, 2020 1:32 pm

Re: איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דייקן »

ראשית, כל שלושת ההערות שכתבת כבר הערתי בתגובתי הקודמת.
מה שהקשית על טעמו של ריב"ב, כתבתי בתגובותי הקודמות שנ"ל שאף שטעם התקנה אכן היה מפני קלות הדעת והא דתרנגולין, למעשה גדר התקנה הוא שלגבי ד"ת ותפילה הוא טמא, וע"כ מובן טענתו של ריב"ב.

עכשיו חשבתי שאולי אפשר לתרץ קושיתך בדרך אחרת, שבתחילה עוד ניסו חכמים לכפות התקנה על ישראל (חוץ מריב"ב, שבשביל טענתו על עצם התקנה "נכנע" להאי התפשטות לפני שאר החכמים), וע"כ כתבוהו במשניות וכו', אבל לאחר זמן כשראו שבמשך מאות שנים לא נתפשטה ושאין אפשרות לכופו, הסכימו חכמים שלא לכופו ונתבטלה ממילא.
שרייב תגובה

צוריק צו “מנהג ישראל”