מהלכים און מנהגים בשקיעה וצאה"כ / פילפולי דאורייתא להלכה ולא למעשה

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

מאירים האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:לשיטת המנחת כהן אחרי 6-7 מעלות זה כבר צאת הכוכבים למהדרין לכל הדעות, עכשיו הראשונים אומרים שבין השמשות הוא כהרף עין רק השאלה מה הם הכוכבים הבינונים, אלה שיוצאים בשקיעה שנייה של ר״ת או אלה שיוצאים בהכסיף העליון והשווה לתחתון, ולכן זה נחשב כל הזמן הזה בין השמשות.


היכן מצאת כן בדברי הראשונים?

בתוספת באותו דיבור המתחיל שמביא דברי ר״ת וכן כתבוהתוספת הראש והרשבא שם וכמדומה שכן כתב רבינו ירוחם

היכן מצאת בראשונים שמסופקים אנחנו בהכוכבים אחרי שכבר הכסיף העליון ?

היכן מצאת שכתבתי זאת?

היכן מצאת ראשונים שמדברים אודות כוכבים הנראים "בשקיעה שניה של ר"ת" ?

כנ״ל


מצפים לישועה האט געשריבן:יוצא לפי זה שגם בתחילת שקיעה שנייה אפשר לראות כוכבים שאפשר לקרוא להם בינונים,


בודאי, אז הוא הזמן שרואים רק ב' כוכבים בשמים, והן בינונים.
[תחילת שקיעה שניה, היא התחלת בין השמשות, כשרואים ב' כוכבים בינונים. וסוף שקיעה שניה הוא בצאת עוד כוכב אחד בינוני.]

מצפים לישועה האט געשריבן:עכשיו המנחת כהן מכריע כר״ת ואחד הסיבות בגלל שלדעתו לא יתכן שיראו כוכבים בינונים כרבע שעה אחרי השקיעה שזה בערך 3-4 מעלות אחרי השקיעה, עכשיו לפי דבריו שקיעה שניה של ר״ת הוא בערך ב4 מעלות אחרי השקיעה, והרי הוכחנו שגם לר״ת רואים כוכבים בינונים בזמן שקיעה שנייה.


המנחת כהן מכריע כר"ת, כי במקומו לא ראה ג' כוכבים בינונים 13.5 דקות אחר השקיעה.

וכי לא ידע שבא״י הנשף יותר קצר? האי כותב זאת בפירוש

ולא ראיתי בספר מנחת כהן, שידבר אודות ירידת השמש במנין המעלות. כל דבריו הם בראיית עינים.




מצפים לישועה האט געשריבן:עוד קשה על המנחת כהן הרי זמן צאת הכוכבים הוא לדעתו ב6-7 מעלות , א״כ גם עלות השחר צריך להיות באותו זמן כמבואר בסוגיא בפסחים שעובי הרקיע שווה בבקר ובערב, א״כ הרי ב7 מעלות וודאי שאפשר להכיר בין תכלת ללבן, אז איך יכול להיות שמשיכיר הוא לפני עלות השחר.

ועוד ניחא לפי השיטות שעלות השחר הוא בהאיר כל המזרח, אבל לשיטות שעלות השחר הוא בנקודה הראשונה של אור אז זה וודאי הרבה יותר מאוחר מ7 מעלות, ואלו שטוענים שהמנהג היה כמנחת כהן ולכן צריך להמשיך המנהג אע"פ שלא מבינים פשט, האם גם בעלות השחר ימשיכו את המנהג שהיה פחות מ72 דקות לפי מעלות? ואיך נעשה סתירה בין עלות השחר לצאת הכוכבים?


במקום, ובזמן, שיש ד' מיל בין השקיעה לראיית ג' כוכבים בינונים, (להסבר המח"כ "אולי" בארץ ישראל, בימים השוים) יש גם ד' מיל בין עלות השחר לנץ החמה...

לא תירצת כלום, שהרי עדיין בזמן ראיית ג כוכבים בינונים להמנחת כהן, אפשר להכיר בין תכלת ללבן, וגם יש אור הרבה במזרח כשיש הרבה כוכבים קטנים להמנחת כהן

(ואל אף הקושיות שיש על דבריו, קבלו רוב רובם של הפוסקים גדולי האחרונים את שיטתו לדיני לילה בין להקל ובין להחמיר, כמבואר בכל האשכול)

ומה לגבי עלות השחר גם קבלו דבריו? ואיך לדעתך צריך לנהוג בעניין עלות השחר 72 דקות כמו שיוצא מהגמרא, או כמו שנהגו האחרונים 12-14 מעלות?
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

מצפים לישועה האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:לשיטת המנחת כהן אחרי 6-7 מעלות זה כבר צאת הכוכבים למהדרין לכל הדעות, עכשיו הראשונים אומרים שבין השמשות הוא כהרף עין רק השאלה מה הם הכוכבים הבינונים, אלה שיוצאים בשקיעה שנייה של ר״ת או אלה שיוצאים בהכסיף העליון והשווה לתחתון, ולכן זה נחשב כל הזמן הזה בין השמשות.


היכן מצאת כן בדברי הראשונים?

בתוספת באותו דיבור המתחיל שמביא דברי ר״ת וכן כתבוהתוספת הראש והרשבא שם וכמדומה שכן כתב רבינו ירוחם

לשון התוס' הוא רק שרבי יהודה מספקא ליה בכל הכוכבים הנראים עד שהכסיף העליון (ולא עד בכלל) וכו' ואינו מזכיר את השקיעה השני' לגבי הספק.


היכן מצאת בראשונים שמסופקים אנחנו בהכוכבים אחרי שכבר הכסיף העליון ?

היכן מצאת שכתבתי זאת?
בדבריך:
"או אלה שיוצאים בהכסיף העליון והשווה לתחתון"


היכן מצאת ראשונים שמדברים אודות כוכבים הנראים "בשקיעה שניה של ר"ת" ?

כנ״ל
מקור מדויק בבקשה, ראשונים שמדברים אודות "כוכבים הנראים בשקיעה שניה של ר"ת"
לא סתם שמות ראשונים...



מצפים לישועה האט געשריבן:יוצא לפי זה שגם בתחילת שקיעה שנייה אפשר לראות כוכבים שאפשר לקרוא להם בינונים,


בודאי, אז הוא הזמן שרואים רק ב' כוכבים בשמים, והן בינונים.
[תחילת שקיעה שניה, היא התחלת בין השמשות, כשרואים ב' כוכבים בינונים. וסוף שקיעה שניה הוא בצאת עוד כוכב אחד בינוני.]

מצפים לישועה האט געשריבן:עכשיו המנחת כהן מכריע כר״ת ואחד הסיבות בגלל שלדעתו לא יתכן שיראו כוכבים בינונים כרבע שעה אחרי השקיעה שזה בערך 3-4 מעלות אחרי השקיעה, עכשיו לפי דבריו שקיעה שניה של ר״ת הוא בערך ב4 מעלות אחרי השקיעה, והרי הוכחנו שגם לר״ת רואים כוכבים בינונים בזמן שקיעה שנייה.


המנחת כהן מכריע כר"ת, כי במקומו לא ראה ג' כוכבים בינונים 13.5 דקות אחר השקיעה.

וכי לא ידע שבא״י הנשף יותר קצר? האי כותב זאת בפירוש
לא ידע בבירור, כמו שכתב "ואנכי לא ידעתי"


ולא ראיתי בספר מנחת כהן, שידבר אודות ירידת השמש במנין המעלות. כל דבריו הם בראיית עינים.




מצפים לישועה האט געשריבן:עוד קשה על המנחת כהן הרי זמן צאת הכוכבים הוא לדעתו ב6-7 מעלות , א״כ גם עלות השחר צריך להיות באותו זמן כמבואר בסוגיא בפסחים שעובי הרקיע שווה בבקר ובערב, א״כ הרי ב7 מעלות וודאי שאפשר להכיר בין תכלת ללבן, אז איך יכול להיות שמשיכיר הוא לפני עלות השחר. המנחת כהן,
ועוד ניחא לפי השיטות שעלות השחר הוא בהאיר כל המזרח, אבל לשיטות שעלות השחר הוא בנקודה הראשונה של אור אז זה וודאי הרבה יותר מאוחר מ7 מעלות, ואלו שטוענים שהמנהג היה כמנחת כהן ולכן צריך להמשיך המנהג אע"פ שלא מבינים פשט, האם גם בעלות השחר ימשיכו את המנהג שהיה פחות מ72 דקות לפי מעלות? ואיך נעשה סתירה בין עלות השחר לצאת הכוכבים?


במקום, ובזמן, שיש ד' מיל בין השקיעה לראיית ג' כוכבים בינונים, (להסבר המח"כ "אולי" בארץ ישראל, בימים השוים) יש גם ד' מיל בין עלות השחר לנץ החמה...

לא תירצת כלום, שהרי עדיין בזמן ראיית ג כוכבים בינונים להמנחת כהן, אפשר להכיר בין תכלת ללבן, וגם יש אור הרבה במזרח כשיש הרבה כוכבים קטנים להמנחת כהן

במקום, ובזמן, שיש ד' מיל בין השקיעה לראיית ג' כוכבים בינונים, (להסבר המח"כ "אולי" בארץ ישראל, בימים השוים) יש גם ד' מיל בין עלות השחר לנץ החמה...

(ואל אף הקושיות שיש על דבריו, קבלו רוב רובם של הפוסקים גדולי האחרונים את שיטתו לדיני לילה בין להקל ובין להחמיר, כמבואר בכל האשכול)

ומה לגבי עלות השחר גם קבלו דבריו? ואיך לדעתך צריך לנהוג בעניין עלות השחר 72 דקות כמו שיוצא מהגמרא, או כמו שנהגו האחרונים 12-14 מעלות?


לפי דבריו, במקומותינו זה לא שוה. (הנשף)
ולפי דבריו לא יוצא מהגמרא שצריך ד' מיל בכל מקום ובכל זמן. רק הכל לפי האופק בצאת הכוכבים, וגם בעלות השחר. וכן פסקו ונהגו כל גדולי הפוסקים כנ"ל
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

מאירים האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:לשיטת המנחת כהן אחרי 6-7 מעלות זה כבר צאת הכוכבים למהדרין לכל הדעות, עכשיו הראשונים אומרים שבין השמשות הוא כהרף עין רק השאלה מה הם הכוכבים הבינונים, אלה שיוצאים בשקיעה שנייה של ר״ת או אלה שיוצאים בהכסיף העליון והשווה לתחתון, ולכן זה נחשב כל הזמן הזה בין השמשות.


היכן מצאת כן בדברי הראשונים?

בתוספת באותו דיבור המתחיל שמביא דברי ר״ת וכן כתבוהתוספת הראש והרשבא שם וכמדומה שכן כתב רבינו ירוחם

לשון התוס' הוא רק שרבי יהודה מספקא ליה בכל הכוכבים הנראים עד שהכסיף העליון (ולא עד בכלל) וכו' ואינו מזכיר את השקיעה השני' לגבי הספק.


היכן מצאת בראשונים שמסופקים אנחנו בהכוכבים אחרי שכבר הכסיף העליון ?

היכן מצאת שכתבתי זאת?
בדבריך:
"או אלה שיוצאים בהכסיף העליון והשווה לתחתון"


היכן מצאת ראשונים שמדברים אודות כוכבים הנראים "בשקיעה שניה של ר"ת" ?

כנ״ל
מקור מדויק בבקשה, ראשונים שמדברים אודות "כוכבים הנראים בשקיעה שניה של ר"ת"
לא סתם שמות ראשונים...



מצפים לישועה האט געשריבן:יוצא לפי זה שגם בתחילת שקיעה שנייה אפשר לראות כוכבים שאפשר לקרוא להם בינונים,


בודאי, אז הוא הזמן שרואים רק ב' כוכבים בשמים, והן בינונים.
[תחילת שקיעה שניה, היא התחלת בין השמשות, כשרואים ב' כוכבים בינונים. וסוף שקיעה שניה הוא בצאת עוד כוכב אחד בינוני.]

מצפים לישועה האט געשריבן:עכשיו המנחת כהן מכריע כר״ת ואחד הסיבות בגלל שלדעתו לא יתכן שיראו כוכבים בינונים כרבע שעה אחרי השקיעה שזה בערך 3-4 מעלות אחרי השקיעה, עכשיו לפי דבריו שקיעה שניה של ר״ת הוא בערך ב4 מעלות אחרי השקיעה, והרי הוכחנו שגם לר״ת רואים כוכבים בינונים בזמן שקיעה שנייה.


המנחת כהן מכריע כר"ת, כי במקומו לא ראה ג' כוכבים בינונים 13.5 דקות אחר השקיעה.

וכי לא ידע שבא״י הנשף יותר קצר? האי כותב זאת בפירוש
לא ידע בבירור, כמו שכתב "ואנכי לא ידעתי"


ולא ראיתי בספר מנחת כהן, שידבר אודות ירידת השמש במנין המעלות. כל דבריו הם בראיית עינים.




מצפים לישועה האט געשריבן:עוד קשה על המנחת כהן הרי זמן צאת הכוכבים הוא לדעתו ב6-7 מעלות , א״כ גם עלות השחר צריך להיות באותו זמן כמבואר בסוגיא בפסחים שעובי הרקיע שווה בבקר ובערב, א״כ הרי ב7 מעלות וודאי שאפשר להכיר בין תכלת ללבן, אז איך יכול להיות שמשיכיר הוא לפני עלות השחר. המנחת כהן,
ועוד ניחא לפי השיטות שעלות השחר הוא בהאיר כל המזרח, אבל לשיטות שעלות השחר הוא בנקודה הראשונה של אור אז זה וודאי הרבה יותר מאוחר מ7 מעלות, ואלו שטוענים שהמנהג היה כמנחת כהן ולכן צריך להמשיך המנהג אע"פ שלא מבינים פשט, האם גם בעלות השחר ימשיכו את המנהג שהיה פחות מ72 דקות לפי מעלות? ואיך נעשה סתירה בין עלות השחר לצאת הכוכבים?


במקום, ובזמן, שיש ד' מיל בין השקיעה לראיית ג' כוכבים בינונים, (להסבר המח"כ "אולי" בארץ ישראל, בימים השוים) יש גם ד' מיל בין עלות השחר לנץ החמה...

לא תירצת כלום, שהרי עדיין בזמן ראיית ג כוכבים בינונים להמנחת כהן, אפשר להכיר בין תכלת ללבן, וגם יש אור הרבה במזרח כשיש הרבה כוכבים קטנים להמנחת כהן

במקום, ובזמן, שיש ד' מיל בין השקיעה לראיית ג' כוכבים בינונים, (להסבר המח"כ "אולי" בארץ ישראל, בימים השוים) יש גם ד' מיל בין עלות השחר לנץ החמה...

(ואל אף הקושיות שיש על דבריו, קבלו רוב רובם של הפוסקים גדולי האחרונים את שיטתו לדיני לילה בין להקל ובין להחמיר, כמבואר בכל האשכול)

ומה לגבי עלות השחר גם קבלו דבריו? ואיך לדעתך צריך לנהוג בעניין עלות השחר 72 דקות כמו שיוצא מהגמרא, או כמו שנהגו האחרונים 12-14 מעלות?


לפי דבריו, במקומותינו זה לא שוה. (הנשף)
ולפי דבריו לא יוצא מהגמרא שצריך ד' מיל בכל מקום ובכל זמן. רק הכל לפי האופק בצאת הכוכבים, וגם בעלות השחר. וכן פסקו ונהגו כל גדולי הפוסקים כנ"ל

ווער ספארשטייט א ווארט וואס מאירים רעדט זאל ביטע מסביר זיין.
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

מה לא הבנת?
אוועטאר
חלב ישראל
שר חמש מאות
תגובות: 868
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 14, 2018 10:19 am

תגובה דורך חלב ישראל »

דער אמת איז, אז לויט ווי רוב ראשונים ברענגען אראפ דעם ר"ת, אז די sunset ווי מ'רופט עס איז דער צווייטער שקיעה, און דער ערשטער שקיעה איז 58 מינוט פריער, פאלן אלע קשיות אוועק. און לויט דעם קען מען אויך פארשטיין וויאזוי דער ר"ת האט זיך געקענט דינגען מיט די פריערדיגע אין איינס פון די עיקרי הלכות, ער האט זיך בכלל נישט געדינגען, סה"כ האט ער נאר געזאגט אז ס'איז דא נאך א שקיעה וואס איז אינגאנצן נישט נוגע להלכה (אויסער ביי דם קדשים). און לויט דעם קען מען אויך פארשטיין די סתירה אין מחבר צווישן ערב שבת און מוצאי שבת (די קשיא פון ברית מילה הייבט זיך בכלל נישט אן, כידוע), און נאך אסאך זאכן.
לעצט פארראכטן דורך חלב ישראל אום דאנערשטאג יאנואר 03, 2019 9:13 am, פארראכטן געווארן 1 מאל.
אוועטאר
חלב ישראל
שר חמש מאות
תגובות: 868
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 14, 2018 10:19 am

תגובה דורך חלב ישראל »

איך ווייס נישט צו איינער האט עס שוין דערמאנט דא, אבער אין דעם ספר הזמנים בהלכה ברענגט ער עדיות פון דריי עקסטערע גרופעס פון מענטשן, וואס האבן עס בודק געווען, און אלע האבן קלאר געזען אז די גמרא איז גערעכט, און די דריטע שטערן קומט ארויס 13.5 מינוט נאכן שקיעה (למען הפונקטליכקייט 13 מינוט און 40 מעלות, כ'ווייס נישט וואס די מעלות דארף צו מיינען, איך זאג נאר נאך וואס ער שרייבט).
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

מאירים האט געשריבן:מה לא הבנת?

קיין איין ווארט
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

חלב ישראל האט געשריבן:איך ווייס נישט צו איינער האט עס שוין דערמאנט דא, אבער אין דעם ספר הזמנים בהלכה ברענגט ער עדיות פון דריי עקסטערע גרופעס פון מענטשן, וואס האבן עס בודק געווען, און אלע האבן קלאר געזען אז די גמרא איז גערעכט, און די דריטע שטערן קומט ארויס 13.5 מינוט נאכן שקיעה (למען הפונקטליכקייט 13 מינוט און 40 מעלות, כ'ווייס נישט וואס די מעלות דארף צו מיינען, איך זאג נאר נאך וואס ער שרייבט).

דער פראבלעם מיט די עדותן איז אז סאיז שווער צו גלייבן וויייל יעדער פון זיי זאגט איגאנצן עפעס אנדערש, צווייטנס קען מען עס זען נאר בדוחק גדול און כחודו של מחט און נאר ווער עס וווייסט ווי מען דארף קוקן און כולי האי ואולי, און אין תשובת מהרם מרוטנבררג זאגט ער אז די כוכבים בינונים דארף זיין אזעלעכע כוכבים וואס יעדער קען זיי זען און בשעת נען זעט זייי זענען זיי בינונים נישט קטנים, און נאך א פראבלעם איז אז מזעט זיי נישט אלעמאל די זעלבע צייט נאר אמאל פריער און אמאל שפעטער.

נאך א קושיא איז דא אויף דעם הסבר וואס רב טיקוצינסקי מיט דער דברי יוסף פרעגן, אז די מימרא כוכב אחד יום ושניים בין השמשות שלוש לילה, ממ״נ אויב גייט דאס ווי רבי יהודה מיז דאך זיין באלד ביי די שקיעה איין כוכב, אויב גייט דאס ווי רבי יוסי מיזון זיי דאך ארויס קומען כהרף עין, נאר מען קען דאס פארענטפרן לויט וואס רב טיקוצינסקי ברענגט דארטן פון דע ר״ש אין זבים אז רבי יוסי איז מסתפק ווען איז דער כהרף עין, ממילא קען זיין אז די גאנצע צייט פון די ערשטע כוכב ביז דער צוויטע איז בכלל הספק, אבער רב טיקוצינסקי איז נישט ציפרידן מיט דעם תירוץ און איז מעדיף צו זאגן אז רבי יוסי איז מופלג פון רבי יהודה, אבער סאיז שווער ווייל אין רמבם שטייט אז בין השמשות איז כשליש שעה און און גרא שטייט אז רבי יוסי איז נישט מופלג און אזוי איז אויך משמע אין תשובת הגאונים.
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

מצפים לישועה האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:מה לא הבנת?

קיין איין ווארט

די ווילסט דען פארשטיין?

די ווילסט דאך נאר "אפפרעגן" דעם מנחת כהן, מיט אלע גדולי הפוסקים וואס גייען בשיטתו.

ולפלא, אז די האסט נאך קיינמאל נישט געלערנט דעם מנחת כהן... כנראים מדבריך.

וכמו שכתבתי לך לעיל, די סוגיא כדבעי אויך נישט.


"יונגעלע, שפיל מיט אנדערע שפילצייג"...
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

מאירים האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:מה לא הבנת?

קיין איין ווארט

די ווילסט דען פארשטיין?

די ווילסט דאך נאר "אפפרעגן" דעם מנחת כהן, מיט אלע גדולי הפוסקים וואס גייען בשיטתו.

ולפלא, אז די האסט נאך קיינמאל נישט געלערנט דעם מנחת כהן... כנראים מדבריך.

וכמו שכתבתי לך לעיל, די סוגיא כדבעי אויך נישט.


"יונגעלע, שפיל מיט אנדערע שפילצייג"...

איך מיין אז קיינער דא האט נישט פארשאנען וואס דו רעדסט, איך בעט נא כאמא ל ווער סהאט פארשטאנען א ווארט וואס מאירים רעדט זאל זיל אנרופן ביטע.
אוועטאר
חלב ישראל
שר חמש מאות
תגובות: 868
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 14, 2018 10:19 am

תגובה דורך חלב ישראל »

מצפים לישועה האט געשריבן:דער פראבלעם מיט די עדותן איז אז סאיז שווער צו גלייבן וויייל יעדער פון זיי זאגט איגאנצן עפעס אנדערש, צווייטנס קען מען עס זען נאר בדוחק גדול און כחודו של מחט און נאר ווער עס וווייסט ווי מען דארף קוקן און כולי האי ואולי, און אין תשובת מהרם מרוטנבררג זאגט ער אז די כוכבים בינונים דארף זיין אזעלעכע כוכבים וואס יעדער קען זיי זען און בשעת נען זעט זייי זענען זיי בינונים נישט קטנים, און נאך א פראבלעם איז אז מזעט זיי נישט אלעמאל די זעלבע צייט נאר אמאל פריער און אמאל שפעטער.

נאך א קושיא איז דא אויף דעם הסבר וואס רב טיקוצינסקי מיט דער דברי יוסף פרעגן, אז די מימרא כוכב אחד יום ושניים בין השמשות שלוש לילה, ממ״נ אויב גייט דאס ווי רבי יהודה מיז דאך זיין באלד ביי די שקיעה איין כוכב, אויב גייט דאס ווי רבי יוסי מיזון זיי דאך ארויס קומען כהרף עין, נאר מען קען דאס פארענטפרן לויט וואס רב טיקוצינסקי ברענגט דארטן פון דע ר״ש אין זבים אז רבי יוסי איז מסתפק ווען איז דער כהרף עין, ממילא קען זיין אז די גאנצע צייט פון די ערשטע כוכב ביז דער צוויטע איז בכלל הספק, אבער רב טיקוצינסקי איז נישט ציפרידן מיט דעם תירוץ און איז מעדיף צו זאגן אז רבי יוסי איז מופלג פון רבי יהודה, אבער סאיז שווער ווייל אין רמבם שטייט אז בין השמשות איז כשליש שעה און און גרא שטייט אז רבי יוסי איז נישט מופלג און אזוי איז אויך משמע אין תשובת הגאונים.

עיין בספר הנ"ל שמבאר כל הקשיות שלך בטוטו"ד. בקיצור, כ'האב נישט קיין נערוון נאכאמאל איבערצוקיין אלע יסודות פון די סוגיא. ווען דו פרעגסט מיר נייע קשיות, נו, אבער דו פרעגסט מיר דא זאכן וואס יעדער וואס האט נאר אמאל געלערנט שיטת הגאונים דארף צו וויסן.
לעצט פארראכטן דורך חלב ישראל אום דאנערשטאג יאנואר 03, 2019 9:21 am, פארראכטן געווארן 1 מאל.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

חלב ישראל האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:דער פראבלעם מיט די עדותן איז אז סאיז שווער צו גלייבן וויייל יעדער פון זיי זאגט איגאנצן עפעס אנדערש, צווייטנס קען מען עס זען נאר בדוחק גדול און כחודו של מחט און נאר ווער עס וווייסט ווי מען דארף קוקן און כולי האי ואולי, און אין תשובת מהרם מרוטנבררג זאגט ער אז די כוכבים בינונים דארף זיין אזעלעכע כוכבים וואס יעדער קען זיי זען און בשעת נען זעט זייי זענען זיי בינונים נישט קטנים, און נאך א פראבלעם איז אז מזעט זיי נישט אלעמאל די זעלבע צייט נאר אמאל פריער און אמאל שפעטער.

נאך א קושיא איז דא אויף דעם הסבר וואס רב טיקוצינסקי מיט דער דברי יוסף פרעגן, אז די מימרא כוכב אחד יום ושניים בין השמשות שלוש לילה, ממ״נ אויב גייט דאס ווי רבי יהודה מיז דאך זיין באלד ביי די שקיעה איין כוכב, אויב גייט דאס ווי רבי יוסי מיזון זיי דאך ארויס קומען כהרף עין, נאר מען קען דאס פארענטפרן לויט וואס רב טיקוצינסקי ברענגט דארטן פון דע ר״ש אין זבים אז רבי יוסי איז מסתפק ווען איז דער כהרף עין, ממילא קען זיין אז די גאנצע צייט פון די ערשטע כוכב ביז דער צוויטע איז בכלל הספק, אבער רב טיקוצינסקי איז נישט ציפרידן מיט דעם תירוץ און איז מעדיף צו זאגן אז רבי יוסי איז מופלג פון רבי יהודה, אבער סאיז שווער ווייל אין רמבם שטייט אז בין השמשות איז כשליש שעה און און גרא שטייט אז רבי יוסי איז נישט מופלג און אזוי איז אויך משמע אין תשובת הגאונים.

עיין בספר הנ"ל שמבאר כל הקשיות שלך בטוטו"ד.

אין וועלעכע פרק?
עפל קאמפאוט
שר חמש מאות
תגובות: 747
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 17, 2009 12:24 pm

תגובה דורך עפל קאמפאוט »

(יתכן אז מען רעדט שוין דא דערפון) אזעלכע וואס האבן גאר שטארק אנגענומען שיטת רבינו תם, פלעגן תשעה באב מקפיד זיין איינצופאסטן ביים שקיעה ווען תשעה באב פאלט אויס אין שבת? וואס פלעגט דער קלויזנבורגער רב טוהן שבת ביי שלש סעודות?

בכלל אז מען רעדט שוין, קלויזנבורגער רב פלעגט טוהן מלאכות נאכ'ן שקיעה סתם א וואך ערב שבת?
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

תשעה באב שחל בשבת ווייס איך נישט, לגבי מלאכה ערב שבת, ווייס איך אז ער האט געזאגט פאר וויזניצער רבי'ן זצוק"ל אז ער האט קיינמאל נישט געטוהן א מלאכה נאך שקיעה.
עפל קאמפאוט
שר חמש מאות
תגובות: 747
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 17, 2009 12:24 pm

תגובה דורך עפל קאמפאוט »

מאירים האט געשריבן:תשעה באב שחל בשבת ווייס איך נישט, לגבי מלאכה ערב שבת, ווייס איך אז ער האט געזאגט פאר וויזניצער רבי'ן זצוק"ל אז ער האט קיינמאל נישט געטוהן א מלאכה נאך שקיעה.


איך פרעג ווייל איך האב געהערט פון א טאהשער אז דער טאהשער רבי זצוק"ל פלעגט עסן תשעה באב נאכ'ן שקיעה שלש סעודות, ווי אויך האט ער נישט מקפיד געווען שבת צו צינדן ליכט אפילו ברבים נאכ'ן שקיעה היות אינדערהיים פלעגט מען טוהן מלאכות ברייט ביז נאכ'ן שקיעה.

פון דער אנדערער זייט האט מיך יענער באשטעטיגט אז די הוראה אינעם שטעטל איז נישט געווען אזוי בכלל, און מען פלעגט נישט עסן תשעה באב נאכ'ן שקיעה, ווי אויך פלעגט נישט דער עולם טוהן מלאכות נאכ'ן שקיעה.
(יתכן אז ער האט געהאלטן אז טאהש איז א שטעטל פאר זיך און עס האט נישט די דין קבלו עלייהו פון אנדערע שטעט אין ניו יארק, דאס איז שוין חוץ א מעשה וואס עס איז נישט קיין דבר פשוט אז עס איז ממש קבלו, אבער דאס איז א שמועס פאר זיך וואס נישט אין דעם האב איך יעצט געוואלט אריינגיין)
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

יתכן אז פאר זיך האט טאהש'ער רבי געוויסט לפי הכוכבים ביז ווען מ'מעיג טוהן א מלאכה ערב שבת, און עסן ערב תשעה באב
לפי ר"ת, האט ער געקענט מיקל זיין פאר זיך.
משא"כ פאר'ן עולם וואס איז נישט בקי.....
עפל קאמפאוט
שר חמש מאות
תגובות: 747
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 17, 2009 12:24 pm

תגובה דורך עפל קאמפאוט »

מאירים האט געשריבן:יתכן אז פאר זיך האט טאהש'ער רבי געוויסט לפי הכוכבים ביז ווען מ'מעיג טוהן א מלאכה ערב שבת, און עסן ערב תשעה באב
לפי ר"ת, האט ער געקענט מיקל זיין פאר זיך.
משא"כ פאר'ן עולם וואס איז נישט בקי.....


ניין ער האט געזאגט אז אינדערהיים פלעגט מען נישט וויסן פון די זמן פון די שקיעה.
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

אמת, אבער לפי הכוכבים האט ער געוויסט ווען בין השמשות הייבט זיך אבן לפי האופק.
אזוי ווי דער הייליגער קאמארנער שרייבט, "לפי האקלים"
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

אלעס איז געגאנגען מיט'ן חשבון פון "לפני צאת הכוכבים" (הנראה)
עפל קאמפאוט
שר חמש מאות
תגובות: 747
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 17, 2009 12:24 pm

תגובה דורך עפל קאמפאוט »

מאירים האט געשריבן:תשעה באב שחל בשבת ווייס איך נישט, לגבי מלאכה ערב שבת, ווייס איך אז ער האט געזאגט פאר וויזניצער רבי'ן זצוק"ל אז ער האט קיינמאל נישט געטוהן א מלאכה נאך שקיעה.


ער האט נישט געלאזט טוהן א מלאכה אויב עס איז געווען א צורך? מען זאגט (איך ווייס נישט ווי קראנט עס איז) אז ביי סאטמאר רב אינדערהיים פלעגט ער לאזן טוהן א מלאכה לצורך ביז א גיטע האלבע שעה נאכ'ן זמן (דאס הייסט א גיטע 15 מינוט נאכ'ן שקיעה)
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

נישט אמת, איך האב דאס מברר געווען קלאר
עפל קאמפאוט
שר חמש מאות
תגובות: 747
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 17, 2009 12:24 pm

תגובה דורך עפל קאמפאוט »

מאירים האט געשריבן:נישט אמת, איך האב דאס מברר געווען קלאר


וואס הייסט קלאר, זאג עפעס נעמען וואס די האסט געפרעגט, און נעמען פון אזעלכע וואס האבן זיך געדרייט ביים רבי'ן אין שטוב די זמנים (עס איז דא עטליכע אזעלכע וואס האבן זיך געדרייט ביים רבי'ן אין שטוב טאג און נאכט, און מען קען גרינג מברר זיין ביי זייערע משפחות אויב זיי פירן זיך אזוי על פי קבלה מאבותם וואס האט דאס געזעהן ביים רבי'ן אין שטוב)
בראשית ברא
שר האלף
תגובות: 1229
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 06, 2016 3:16 pm

תגובה דורך בראשית ברא »

מאירים האט געשריבן:תשעה באב שחל בשבת ווייס איך נישט, לגבי מלאכה ערב שבת, ווייס איך אז ער האט געזאגט פאר וויזניצער רבי'ן זצוק"ל אז ער האט קיינמאל נישט געטוהן א מלאכה נאך שקיעה.

אמת נאך ר"ת שקיעה, ופשוט
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

שקר
בראשית ברא
שר האלף
תגובות: 1229
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 06, 2016 3:16 pm

תגובה דורך בראשית ברא »

מאירים האט געשריבן:שקר

שקר
פארשפארט

צוריק צו “הלכות תפלה וברכות”