מאירים האט געשריבן:מצפים לישועה האט געשריבן:לשיטת המנחת כהן אחרי 6-7 מעלות זה כבר צאת הכוכבים למהדרין לכל הדעות, עכשיו הראשונים אומרים שבין השמשות הוא כהרף עין רק השאלה מה הם הכוכבים הבינונים, אלה שיוצאים בשקיעה שנייה של ר״ת או אלה שיוצאים בהכסיף העליון והשווה לתחתון, ולכן זה נחשב כל הזמן הזה בין השמשות.
היכן מצאת כן בדברי הראשונים?
בתוספת באותו דיבור המתחיל שמביא דברי ר״ת וכן כתבוהתוספת הראש והרשבא שם וכמדומה שכן כתב רבינו ירוחם
היכן מצאת בראשונים שמסופקים אנחנו בהכוכבים אחרי שכבר הכסיף העליון ?
היכן מצאת שכתבתי זאת?
היכן מצאת ראשונים שמדברים אודות כוכבים הנראים "בשקיעה שניה של ר"ת" ?
כנ״למצפים לישועה האט געשריבן:יוצא לפי זה שגם בתחילת שקיעה שנייה אפשר לראות כוכבים שאפשר לקרוא להם בינונים,
בודאי, אז הוא הזמן שרואים רק ב' כוכבים בשמים, והן בינונים.
[תחילת שקיעה שניה, היא התחלת בין השמשות, כשרואים ב' כוכבים בינונים. וסוף שקיעה שניה הוא בצאת עוד כוכב אחד בינוני.]מצפים לישועה האט געשריבן:עכשיו המנחת כהן מכריע כר״ת ואחד הסיבות בגלל שלדעתו לא יתכן שיראו כוכבים בינונים כרבע שעה אחרי השקיעה שזה בערך 3-4 מעלות אחרי השקיעה, עכשיו לפי דבריו שקיעה שניה של ר״ת הוא בערך ב4 מעלות אחרי השקיעה, והרי הוכחנו שגם לר״ת רואים כוכבים בינונים בזמן שקיעה שנייה.
המנחת כהן מכריע כר"ת, כי במקומו לא ראה ג' כוכבים בינונים 13.5 דקות אחר השקיעה.
וכי לא ידע שבא״י הנשף יותר קצר? האי כותב זאת בפירוש
ולא ראיתי בספר מנחת כהן, שידבר אודות ירידת השמש במנין המעלות. כל דבריו הם בראיית עינים.מצפים לישועה האט געשריבן:עוד קשה על המנחת כהן הרי זמן צאת הכוכבים הוא לדעתו ב6-7 מעלות , א״כ גם עלות השחר צריך להיות באותו זמן כמבואר בסוגיא בפסחים שעובי הרקיע שווה בבקר ובערב, א״כ הרי ב7 מעלות וודאי שאפשר להכיר בין תכלת ללבן, אז איך יכול להיות שמשיכיר הוא לפני עלות השחר.
ועוד ניחא לפי השיטות שעלות השחר הוא בהאיר כל המזרח, אבל לשיטות שעלות השחר הוא בנקודה הראשונה של אור אז זה וודאי הרבה יותר מאוחר מ7 מעלות, ואלו שטוענים שהמנהג היה כמנחת כהן ולכן צריך להמשיך המנהג אע"פ שלא מבינים פשט, האם גם בעלות השחר ימשיכו את המנהג שהיה פחות מ72 דקות לפי מעלות? ואיך נעשה סתירה בין עלות השחר לצאת הכוכבים?
במקום, ובזמן, שיש ד' מיל בין השקיעה לראיית ג' כוכבים בינונים, (להסבר המח"כ "אולי" בארץ ישראל, בימים השוים) יש גם ד' מיל בין עלות השחר לנץ החמה...
לא תירצת כלום, שהרי עדיין בזמן ראיית ג כוכבים בינונים להמנחת כהן, אפשר להכיר בין תכלת ללבן, וגם יש אור הרבה במזרח כשיש הרבה כוכבים קטנים להמנחת כהן
(ואל אף הקושיות שיש על דבריו, קבלו רוב רובם של הפוסקים גדולי האחרונים את שיטתו לדיני לילה בין להקל ובין להחמיר, כמבואר בכל האשכול)
ומה לגבי עלות השחר גם קבלו דבריו? ואיך לדעתך צריך לנהוג בעניין עלות השחר 72 דקות כמו שיוצא מהגמרא, או כמו שנהגו האחרונים 12-14 מעלות?