ידיעות באגאזש...

רייכע ידיעות און כללי התורה

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6805
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך scy4851 »

דער ר"ן און נדרים ז: ברענגט פון מדרש אז בשעת מתן תורה איז נתרפאו, אבער חזרו למומן במעשה העגל

וועט אויסקומען אז אויב איינעם האט געפעלט א הענט און ער האט געקרוגען א נייע ביי מתן תורה, האט מען עס פון אוהם ציגענומען במעשה העגל
the SCY is the limit
אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

המשך צו פריערדיגע שמועסען וועגען אלד ומידד
מי היו אלדד ומידד
תרגום יונתן = בנוי דאליצפן בר פרנך דילידת ליה יוכבד ברת לוי
מדרש תנחומא מובא בילקוט שמוני ודעת זקנים והם אלידד בן כסלון (נשיא בנימין) וקמואל בן שפטן (נשיא אפרים)
לפי פירוש ראשון בדעת זקנים בני עמרם אחרי שפירש מיוכבד דודת

וראה ב ילקוט שמעוני שמביא שתי רשימות משמות הנשיאים ובשניהם שבט לוי מן המנין
אספה לי שבעים איש אמר משה כיצד אעשה אם אבחר חמשה מכל שבט ושבט נמצא חסר עשרה. ששה מכל שבט נמצאו יתרים שנים. מה עשה הביא ששה מכל שבט ושבט ומשבט לוי ארבעה, אמר יודע אני בשבט לוי שהוא עניו ומקבל ממני. משבט ראובן העמיד חנוך כרמי פלוא אליאב נמואל זכור. משבט שמעון ימין יכין וצחר ואהד ושאול ונמרי. משבט לוי עמרי חנניה נתנאל ידעא בן סתרי ומשה על גביהן. משבט יהודה סרח ודן יונדב ובצלאל שפטיה ונחשון. משבט יששכר צוהר עזא ויגאל פלטי ועתניאל וחגית. משבט זבולון סרד ואלון סורי אהליאב אליהו נמשי. משבט בנימין סניאב כסלון אלידד אחיטוב אחיאל מתניה. משבט אפרים יאיר יועזר מלכיאל אדונירם אחירם וסטור. משבט דן גדליה ויגאל אחינועם ואחיעזר דניאל ושריה. משבט נפתלי אליוחנן אליקים אלישמע סומכוס זבדי ויוחנן. משבט גד חגי זרחי קיני מתתיהו וזכריהו. משבט אשר אשור ושלומי שמואל שלום שכניהו אחיהו הרי שבעים ואחד זקנים. וכתבנו זאת מפי רב שמואל אחי של פנחס ומרים זכור לטוב ולמד אותם בתרבץ מוצא ורבנא חנינאי כהנא ראש ישיבה וגאון. פנים אחרים, מראובן חנוך ופלוא חצרון וכרמי זכור ונמואל. משמעון ימין ואהד יכין וצוחר ושאול ונמרי. מלוי עמרי וזתואל וחנניה וסתרי ומשה על גביהן. מיהודה ארח וערוך ויונדב ובצלאל שפטיה ונחשון. מיששכר צעיר ויעקן ויגאל ופלטיאל ועתניאל וחוני. מזבולן סרד ואלון וסורי ויחלאל אליהו ונמשי. מבנימין סנאב וכסלון אלדד ומידד אחיטוב ומתניה. מדן בוקי ויגלי אחינועם ואחיעזר צרי וחננאל. מנפתלי אלישמע סומכוס וזבדי ויוחנן אלחנן אליקים. מגד חגי וזרחי וקינן ומתתיהו וזכריהו ושוני. מאשר פשחור ושלמי חננאל ושלום אחזיהו ושכניהו. מיוסף יאיר ויועזר ופלטיאל ואדוניה ורם ומכיר. סנהדרי גדולה היתה של שבעים ואחד וקטנה של עשרים [ושלשה].

ולענ"ד צ"ב הלא לא היו בכלל "ושוטריו במצרים"?

פני דוד להר"חיד"א"

אלדד ומידד מתנבאים במחנה. עמרם אבי משה פירש מאשתו ונשא אחרת והוליד ממנה אלדד ומידד. אל דד אל מדוד. ומידד מי דוד כלומר חלוף דוד. ובקונטריס ר' עמרם כתב מר' הלל שהיה בארץ ישראל וכתב אני הלל ראיתי קבר אלדד ומידד והיה כתוב עליהם אלדד ומידד אחי אהרן מן האב ולא מן האם. פי' התורה מהתוס' (כתב יד) הנז'. ואחר זמן הראו לי שכבר כתב זה בספר תולדות יצחק וז"ל קבלה ביד הנביאים הראשונים כי אלדד ומידד היו אחי משה מן האב שידע עמרם ממשה איסור עריות שעתידה תורה לאסור ופירש מיוכבד דודתו ולקח אשה אחרת והוליד אלו וכו' וזהו אל דד פירוש אין בו איסור דד שהיא דודתו. מידד וכי איסור דד יש בזה. ואמרו ששלח ר' הלל מא"י כתב לרב עמרם שראה קברם שכתוב עליהם אלדד ומידד אחי אהרן מן האב ולא מן האם עכ"ל. וזה הפך מ"ש במד"ר דאלדד הוא אלידד ן' כסלון שהוא מבנימין ומידד הוא קמואל בן שפטן לאפרים ולפי הקבלה הנז' ומה שראה ר' הלל על קברם הם לויים בני עמרם ועיין בפירו' רבינו אפרים בסוף הסדר מ"ש משם ר"י מאורלינש ומה שהקשה עליו ועוד יש להקשות ואין להאריך. ועמ"ש בתרגום המיוחס ליונתן ובשו"ת דברי יוסף סי' נ"ט ע"ש:


Capture.GIF


א מלקט ברענגט נאך א תירוץ
וח״א אמר בזה דאפ״ל כי מ״ד שהיו אחים סובר כר״ש בסנהדרין י״ז דבמחנה נשארו ולא היו מבוררים לסנהדרין ע״י גורל זקן, ולכן אמרו אלדד ומידד אין אנו ראוים לגדולה כי קרובים אנחנו ומפני שמיעטו עצמן מן הגדולה כי הגדול לא היה רוצה להיות אחד מן הסנהדרין שלא לבייש את אחיו כי סבור שגדול הוא כמוהו, ואחיו בודאי לא רצה להיות גדול מאחיו לכן הוסיף הקב״ה גדולה על גדולתן שהתנבאו ולא פסקו


א מלקט שרייבט
אטעטשמענטס
dor.GIF
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

איך האב פאר א יאר געשריבען
עס איז מיר א פלא ווען האט דאס משה רבינו געזאגט פאר דעם טאטען?
איידער ער איז אנטלאפען פון מצרים? ער האט שוין דאמאלט איבערגעשטיגען דעם טאטען?
ווען ער איז צוריק? עמרם האט נאך געלעבט?

לפי "עמרם ראה את יעקב" ווי אלט איז משה רבינו געווען ווען דער טאטע איז נפטר געווארען?
הנה ממדרשי חז"ל בפר' שמות שנגלה הקב"ה אל
משה בקולו של אביו כדי שלא יתיירא, ואמר
לו אנכי אלקי אביך, משמע שעמרם כבר מת
, אז וכך כתב רבינו בחיי שם שלכן יחד הקב"ה
שמו עליו כי מת כבר עיי"ש וברמב"ן שם

וראה הערה 23
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

גיטראפען אין מיין "שונות פאלדער"
אן אלט צעטעלע מיט א מראה מקום צו צפנת פענח דברים ל"א ט
געסעיווט פאר איך האב געוויסט פון HEBREW BOOKS
According to some, this thirteenth scroll was indeed written with vowels and accent marks.
Tzafanat Pa'aneach, Devarim 31:9
האב איך געזוכט און געטראפען
beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21010&st=&pgnum=333

ZP.GIF
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

קומט אויס אז דער ספר תורה המונח בארון איז געווען אזוי ווי א חומש?
סימן רע"ד סעיף (ז) ספר המנוקד, פסול
http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x6781
וראה ברעק"א א חילוק צו בשעת כתיבה אדער שפעטער
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


והוא פלאי
שר האלפיים
תגובות: 2754
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 23, 2009 3:18 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך והוא פלאי »

אנעים זמירות האט געשריבן:
ישלהוסיף האט געשריבן:וועלעכע ברכה מאכט נאר אויף א מיטוואך אדער דאנערשטאג?
איך דארף דעם תירוץ


למעלה משבעים האט געשריבן:עירוב תבשילין.
נאר מיטוואך, איז די ברכה אויף קידוש החמה.


די קשיא און תירוץ זענען באקאנט אבער נישט מדויק, דען די ברכה פון קידוש החמה איז עושה מעשה בראשית, און דאס קען מען מאכען ווען אימער מען זעהט א בליץ. ווידעראום די ברכה אויף עירוב תבשילין איז די זעלבע ווי אויף עירובי חצירות, וואס מען קען מאכען יעדן טאג.

איך האב נעכטען געזאגט פאר א חבר, אז דער תירוץ איז מדוייק מען דארף קענען אביסעל לערנען
אמת סתם על מצות עירוב קען מען מאכען יעדען טאג פון די וואך, למשל ווען מען מאכט אן עירובי חצרות אדער עירובי תחומין סתם ערב יום טוב
נאר דער יד אפרים זאגט אז ווען מען מאכט צוויי עירובין'ס צוזאמען, למשל עירובי חצרות ועירובי תבשילין זאל מען מאכן על עירובי חצרות ועירובי תבשילין, וכן פוסק הייט"פ בשבת הגדול, וכן כותב במחזור דברי יואל שנהג הרה"ק ז"ל, דער ברכה קען מען נאר מאכן מיטוואך אדער דאנערשטאג, ודו"ק
למה זה תשאל לשמי...
אוועטאר
האנטעך
שר חמישים ומאתים
תגובות: 338
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 04, 2015 12:12 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך האנטעך »

גוט!
אוועטאר
שמאטע
שר שלשת אלפים
תגובות: 3485
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 26, 2009 3:40 pm

הכנה דרבה - מקור פונעם אויסדריק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמאטע »

פאר יעדע יומא דפגרא הערט מען די אויסדריק "מען דארף זיך גרייטען מיט א *הכנה דרבה* צום געהויבענעם טאג וכו' וכו'"

לערנענדיג די גמרא מסכת ביצה דף ב-ד. בינעך געוואויר געווארען וואס ס'איז די פשט פון "א הכנה דרבה". נעמליך, דאס איז אין באצוג צי א מימרא פונעם אמורא "רבה". 

און די דעפינישען פון א "הכנה דרבה" איז, "א הכנה וואס ווערט געמאכט בידי אדם". בערך דאס וואס מיר קענען אלס א "התערותא דלתתא". 

פון וואו נעמט זיך די אויסדריק "הכנה דרבה"?
דאס קומט פון די גמרא מסכת ביצה דף ד ע"א. 

רבה באציט זיך צי די משנה פון "ביצה שנולדה ביו"ט, ב"ש אומרים תאכל, וב"ה אומרים לא תאכל". פרעגט די גמרא פארוואס איז בית הלל מחמיר? ענטפערט די גמ' אז מען רעדט פון א פאל וואס יו"ט קומט אויס אויף א "זינטאג", און "רבה" האט געהאלטן אז די טבע איז אז א איי וואס ווערט געבוירען איז שוין בעצם גרייט א טאג פריער, נאר די איי האלט זיך אויף נאך איין טאג אינעם תרנגולת איידער עס ווערט נולד. 

קומט אויס, אז א ביצה שנולדה בי"ט שחל ביום ראשון בשבוע, איז די איי בעצם שוין געווען גרייט א טאג פריער, שבת קודש.

זאגט "רבה", אז מען לערענט ארויס ביי שבת פונעם פסוק "והכינו את אשר יביאו" אז די סעודות פון שבת דארף זיין "מוכן מבעוד יום" פון ערב שבת. 
זאגט רבה, אז א הכנה בידי שמים לאו שמיה הכנה. און נאר אזא הכנה וואס איז געמאכט געווארען דורכ'ן מענטש הייסט א הכנה אז די מאכל זאל זיין מותר אים שב"ק. און דערפאר, וויבאלד די איי איז געווען מוכן בידי שמים ביום השבת, איז עס אסור צי עסן אויב זונטאג איז יו"ט, ווייל די איי האט נישט געהאט קיין הכנה בידי אדם.

און דאס איז די מקור צום אויסדריק "הכנה דרבה". די "הכנה" וואס "רבה" לערענט אז עס פעלט זיך אויס א "הכנה בידי אדם", אבער א "הכנה בידי שמים לאו שמיה הכנה". ‏

און פון דא נעמט זיך ווארשיינליך די אויסדריק ווען מען וויל רעדן צו א ציבור איבער'ן הכנה פאר א יו"ט, זאגט מען אז "מען דארף זיך גרייטען מיט א "הכנה דרבה" כדי צו קענען מקבל זיין די קדושת היום וכו' וכו'"‏
עדיטערס נאוט: שמאטע איז דער האוסט פונעם בצל כוואפאפעיכו שאו. די אויסגעקוועטשטע אפיניען איז זיין אייגענע.
הבוחר בטוב
שר האלף
תגובות: 1004
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הבוחר בטוב »

שיין שיין, אבער איך מיין אז פשוט פשט מיינט עס א גרויסע הכנה
אוועטאר
שמאטע
שר שלשת אלפים
תגובות: 3485
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 26, 2009 3:40 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמאטע »

אם כן צריך לומר "הכנה רבה", מאי 'הכנה דרבה'?
עדיטערס נאוט: שמאטע איז דער האוסט פונעם בצל כוואפאפעיכו שאו. די אויסגעקוועטשטע אפיניען איז זיין אייגענע.
אוועטאר
גערעכטער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4299
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 29, 2014 6:14 pm
לאקאציע: דא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גערעכטער »

עס איז א מליצה כלומר א גרויסע הכנה און עס נעמט זיך טאקע פון די סוגיא. והדברים עתיקים
הק' איש ימיני
אוועטאר
שמאטע
שר שלשת אלפים
תגובות: 3485
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 26, 2009 3:40 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמאטע »

זאגסטו אז די 'קנייטש' פון "הכנה בידי אדם" איז מיין אייגענס?

נו גוט, האבעך שוין עפעס א חידוש צי אנהייבען מיין ספר :wink:
עדיטערס נאוט: שמאטע איז דער האוסט פונעם בצל כוואפאפעיכו שאו. די אויסגעקוועטשטע אפיניען איז זיין אייגענע.
אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

איתא במשנה (סוכה מ"א.) "בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה, ובמדינה יום אחד, משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש, ושיהא יום הנף כולו אסור ובגמרא שם מבואר הטעם לתקנתו שיהא יום הנף כולו אסור, מאי טעמא, מהרה יבנה בית המקדש, ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו בהאיר מזרח, השתא נמי ניכול, ואינהו לא ידעי דאשתקד דלא הוה בית המקדש האיר מזרח התיר, השתא דאיכא בית המקדש עומר מתיר
וכתבו התוספות שם ד"ה ושיהא"הרבה תקנות תיקן רבן יוחנן בן זכאי, אלא הנך תרתי תיקן יחד, להכי תני הכא יום הנף אגב גררא, ותימה דבמנחות פרק רבי ישמעאל לא תני הנך דלולב אגב ההוא דיום הנף...
ומיתאמרא משמיה כ"ק אדמו"ר האמרי אמת מגור זצוקללה"ה שאמר דמאחר שתיקן ריב"ז תקנת הלולב זכר למקדש, היו העולם עצבים דכיון שהוצרך לתקן 'זכר למקדש' הבינו מכך שהגלות תימשך ותארך הרבה עד שצריכים לתקן זכר למקדש. ולכן הוסיף מיד ותיקן שיהא יום הנף כולו אסור משום "מהרה יבנה בית המקדש" כדברי הגמרא, וממילא יתחזקו ברוחם ולא יתייאשו, שהרי עוד מעט יבנה המקדש. ובזה מתורצת קושיית התוספות, כי דוקא אחרי תקנת לולב שהיו עצבים הוצרך לסמוך לה תקנת יום הנף לחזק לבבם, אבל במס' מנחות אצל התקנה של יום הנף שהיא מטעם מהרה יבנה בית המקדש, אין צורך להסמיך לה תקנת לולב
( ראש גולת אריאל)
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


אוועטאר
גערעכטער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4299
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 29, 2014 6:14 pm
לאקאציע: דא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גערעכטער »

שמאטע האט געשריבן:זאגסטו אז די 'קנייטש' פון "הכנה בידי אדם" איז מיין אייגענס?

נו גוט, האבעך שוין עפעס א חידוש צי אנהייבען מיין ספר :wink:

יאפ שיינע קנייטש.

(ספר 'מרא דשמאטעתה'?..)
הק' איש ימיני
אוועטאר
טייבעלע
שר עשרת אלפים
תגובות: 10650
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יאנואר 11, 2012 4:00 pm
לאקאציע: ביי אלאסקא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טייבעלע »

די מעשה וואס ווערט פארציילט אין מסכת שבת דף קכ"ז, תנו רבנן הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות, ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלש שנים, ערב יום הכפורים אמר לו תן לי שכרי ואלך ואזון את אשתי ובני, אמר לו אין לי מעות, אמר לו תן לי פירות, אמר לו אין לי, תן לי קרקע אין לי, תן לי בהמה אין לי, תן לי כרים וכסתות אין לי, הפשיל כליו לאחוריו והלך לביתו בפחי נפש וכו'.

די מעשה שטייט אין שאלתות דרב אחאי גאון (פ' שמות) אז דער מלמד איז געוועהן רבי עקיבא בן יוסף שהי' מושכר אצל רבי אליעזר בן הורקנוס.
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה: (שה"ש ב יד)
teibele1 at birdlover.com
אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

דער מלמד :?: איז געוועהן רבי עקיבא בן יוסף

ak.gif
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

א חידושדיגער תז"א
אולם החזון איש (או"ח סי' לח ס"ק י') כתב שאין צריך באמירת ויכולו לא קול רם ולא מעומד, דלא מצינו זאת בפוסקים, ואין להדר אחר שנים דלא מצינו בפוסקים הידור של שנים, ויש לחוש דמחזי כמעמיד עדים על מעשה בראשית.
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

אין גליון עלים לתרופה אין "נפלאות מתורתך" ברענגען זיי דעם שטיקעל מלבים
השסועה.gif

וואס איז אינמיטען אן אריכות וואס איז כדי זעהן
HARD COPY טעקסט
בילד

קאוד: וועל אויס אלע

Their coats are thick and bristly with a dark grey colour and a ring of white fur around their neck, which looks a lot like a collar. The collared peccary also has a very strong musk gland located on the top of their rump. 

וועגען צוויי שדרות שרייבען זיי נישט
וועגען 4 מאגען'ס ווי מעלי גירה
tay.GIF
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


אוועטאר
שאינו יודע
שר ששת אלפים
תגובות: 6762
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שאינו יודע »

גאר אינטערעסאנט, יישר כח
אז דו ווייסט נישט, רעד נישט!
אוועטאר
סמארט גאי
שר האלפיים
תגובות: 2788
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 02, 2014 1:24 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סמארט גאי »

געזעהן נעכטן אין מלכאת שלמה אין מסכת ברכות כיצד מברכין, איך מיין אז ער ברענגט עס בשם הראש מלוניל, אז עופות איז נישט געמאכט צו עסן, דערפאר מאכט מען א שהכל
והאדם לא נברא רק להתענג על ה'
אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

סמארט גאי האט געשריבן:געזעהן נעכטן אין מלכאת שלמה אין מסכת ברכות כיצד מברכין, איך מיין אז ער ברענגט עס בשם הראש מלוניל, אז עופות איז נישט געמאכט צו עסן, דערפאר מאכט מען א שהכל

tay.GIF

פארשטייט זיך אז אין לנו עסק בנסתרות
אבער איך האב געקלערט א כעין הסבר בפשטות
דאס וואס רש"י ברענגט און פ' נח
שלא הרשיתי לאדם הראשון אלא ירק עשב ולכם כירק עשב שהפקרתי לאדם הראשון נתתי לכם את כל .
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


אוועטאר
איש חמודות
שר שלשת אלפים
תגובות: 3996
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 17, 2015 9:42 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איש חמודות »

און בשר בהמה?
מייעץ נפלא
שר העשר
תגובות: 21
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 28, 2014 9:24 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מייעץ נפלא »

כאילו כיון כונות האר''י.pdf
(48.23 KiB) געווארן דאונלאודעד 170 מאל
אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

91106
איך האב געזעהן אין גליון "משא ומתן" היו"ל ע"י מכון חושן משפט משפט בנשיאת הרה"ג ר חיים כהן שליט"א
מתי אתה חושב לשלם את חובך? - פנה לייבל לשכינו עובדיה כהן, ביום ד‘ מעשרת ימי תשובה.
לפני מספר חדשים לוה עובדיה 1,500$ משכינו לייבל פרידמאן. זמן הפירעון נקבע לחדשיים מיום ההלואה, אך עובדיה משום מה התעכב מ
לפרוע. - מה הפירוש? הרי חלפה לה שנת השבע ו- ענהו עובדיה,
לייבל חייך - על ’פרוזבול‘ שמעת?
בודאי ששמעתי. אך בטוחני שלא עשית ’פרוזבול‘ כדעת מרן ב‘שלחן ערוך‘! עשית את הפרוזבול בפני ’בית דין קבוע‘?
או לכל הפחות מסרת את חובך לבית דין קבוע בפני עדים
בודאי שלא! אני נוהג כמנהג האשכנזים, כפי שפסק הרמ“א שדי בשלשה שיודעים ומבינים את ענין שמיטת כספים ופרוזבול!
אני כבן עדות המזרח מחוייב לפסקי מרן ב‘שלחן ערוך‘! ’קים לי‘ כך וכיון שמוחזק אני בכסף אינך יכול עוד להוציא ממני! זה לא סתם תירוץ! אני באמת נוהג בכל העניינים כמרן!


עס איז מיר געווען א חידוש עובדי'ס טענה לפי קוצר ידיעותי
האב איך געקלעטערט און געוואיר אז לדעת רוב רשונים
התורה השמיטה את החובות בסוף שנת השמיטה ואין הדבר תלוי כלל בהשמטת המלוה

דעת רוב הראשונים דאפקעתא דמלכא הוא כמ"ש הרשב"א בשו"ת ח"א סי' תשע"ה ובשו"ת המיוחסות לרמב"ן סי' רנ"ו וכ"כ המרדכי בפירקן אות ש"פ בשם רבינו אביגדור, אך דעת היראים בסימן קס"ד (ובדפוסים שונים בסי' רע"ח) שאין השביעית הפקעת התורה ובאמת יש חוב ממוני על הלוה אלא שהמלוה מצווה להשמיטו וז"ל "וחוב שעבר שביעית אינו רשאי לוה לעכבו אלא על פי המלוה שכל זמן שלא השמיטו מלוה חייב לפרוע אלא לוה יזמין למלוה לדין שישמט חובו כאשר צווה (נצטווה) ובי"ד יחייבו המלוה לומר משמט אני וכו' ואם אינו רוצה המלוה לומר יכופו אותו שיאמר" (כמו שכופין על סוכה ולולב עי"ש), הרי דיש חיוב על הלוה לשלם אלא שלעומתו חייב המלוה להשמיט, עי"ש.
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

1135
אז דער עובדי' איז אזא תלמיד חכם פארוואס ווייסט ער נישט
פון די גמרא אין גיטין ל"ז:
אבא בר מרתא דהוא אבא בר מניומי הוה מסיק ביה רבה זוזי אייתינהו ניהליה בשביעית אמר ליה משמט אני שקלינהו ואזל אתא אביי אשכחיה דהוה עציב אמר ליה אמאי עציב מר אמר ליה הכי הוה מעשה אזל לגביה אמר ליה אמטת ליה זוזי למר אמר ליה אין אמר ליה ומאי אמר לך אמר ליה משמט אני אמר ליה ואמרת ליה אף על פי כן אמר ליה לא אמר ליה ואי אמרת ליה אף על פי כן הוה שקלינהו מינך השתא מיהת אמטינהו ניהליה ואימא ליה אע"פ כן אזל אמטינהו ניהליה ואמר ליה אף על פי כן שקלינהו מיניה אמר לא הוה ביה דעתא בהאי צורבא מרבנן מעיקרא
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


שרייב תגובה

צוריק צו “אוצר הידיעות”