ידיעות באגאזש...

רייכע ידיעות און כללי התורה

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

זעהענדיג אז מען שמיעסט פון ר' אשר זעליג פארסט ז"ל
האב איך זיך דערמאנט פון א דבר שמועה וואס בנו יבלח"ט
הרה"ג ר' בנימין עובדי' שליט"א ברענגט בשמו אין זיין ספר
פתחי הלכה אויף הלכות ברכות
Q.JPG
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


אוועטאר
סמארט גאי
שר האלפיים
תגובות: 2788
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 02, 2014 1:24 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סמארט גאי »

ווער האט געלערנט צוזאמען מיט יעקב אבינו אין ישיבת שם ועבר ?

זענען אלע אידן בני אברהם יצחק ויעקב?

ווי זענען די אייניקלעך פון שם ועבר ותלמידיהם ?

זענען לכאורה אויך געווען אידן, ניין ?
והאדם לא נברא רק להתענג על ה'
אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

קיקיון האט געשריבן:די פלעטבושער ענ-דישער HAKHEL האט מציע אז מען זאל זאגען פאר חנוכה ליכט
די תפילה פון פלא יועץ.......ובכוח סגולת מצות הדלקת נר חנוכה תזכנו לנו ולזרעינו לנר מצוה ותורה אור .......
האב איך ג'זוכט און ניט ג'טראפען קיין פריערדיגען מקור
זיכענדיג האב איך ג'טראפען דא
ובספר יוסף אומץ (עמ' 131) מבוא' שהאם גם אומרת תפילה בעת ההדלקה וז"ל: נעימת הברכה נגמרה, תשארנה בתפילה, על בניה שיאירו בתורה, ויהיו מאנשי סגולה, ובעת ההיא התפילה נבחרה, ואל השמים עולה, והשער לא יסגר עד הערב, והיה לעת ערב אורה.
כתב בספר מאורות נתן (חנוכה – בפתיחה): המג"א בהל' שבת (סי' רסג' ס"ק יא'): הביא בשם מטה משה בשם רבנו בחיי לענין הדלקת נר שבת שראוי שתתפלל האשה בשעת הדלקה שיתן לה הקב"ה בנים זכרים מאירים בתורה, וא"כ פשיטא דגם בשעת הדלקת נר חנוכה ראוי להתפלל כן, דהא איתא בגמ' שבת, הרגיל בנר וכו', ופי' רש"י נר שבת ונר חנוכה. וכיון דגם בזכות נר חנוכה זוכים לבנים תלמידי חכמים, א"כ שפיר יש להתפלל על זה בשעת הדלקה, וע"ש.
וכן מצינו בתוך התפילות הנאמרות קודם הדלקת נר חנוכה תפילה על חינוך הבנים. כן הוא בתפלה המיוחסת לבעל ה'בני יששכר' הנאמרת קודם הדלקת נר חנוכה איתא: וְלֹא יָמוּשׁ הַתּוֹרָה מִפִּינוּ וּמִפִּי זַרְעֵינוּ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֵינוּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְנִזְכֶּה לְבָנִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אָמֵן כֵּן יהי רצון וכו' עי"ש.


קיקיון האט געשריבן:3 קטעים פון ספר החיים פון רבינו חיים בן בצלאל אחי המהר"ל
בילד

בילד

בילד


עסען לאטקעס און פאנקען חנוכה


הרבה ספרים הביאו מקור לכך מדברי רבינו מיימבי הרמב"ם
(בכ"י. נדפס בקובץ שריד ופליט – ירושלים תש"ה. מובאון א בס' נטעי גבריאל עמ' שיא'.
ובס' שיעורי הלכות חנוכה. ובס' מנהג ישראל תורה סי' עת"ר. ועוד ספרים)
וז"ל: אין להקל בשום מנהג ואפילו מנהג קל. ויתחייב כל נכון לו עשות משתה ושמחה ומעשים לפרסם הנס שעשה
השם יתברך עמנו באותם הימים. ופשט המנהג לעשות סופגנין הנקראים בערבי אלספינ"ג והם הצפיחית בדבש
ובתרגום האיסקריטין. והוא מנהג הקדמונים משום שהם קלוים בשמן זכר לברכתו. וכתב רבינו נסים במגילת סתרים
כי כל מנהגי האומה באים המנהגות כמו זה. והראש בראש השנה, החלב בפורים ובמוצאי פסח, והפולים ביום הושענא רבה.
ואותם המנהגים אין לנו לבזותם ומי שהנהיגם זריז ומשתדל הוא כי הם מעיקרים נעשים. ולא יבוזו במנהג האומה
וכבר אמר הנביא ע"ה ואל תטוש תורת אמך, דת אומתך אל תעזוב, עכ"ל.



הגרש"ז אויערבך (מובא בספר הליכות שלמה – חנוכה פי"ז, אורחות הלכה) נתן עוד טעם למנהג אכילת הסופגניות בחנוכה,
לפי שבחנוכת בית חשמונאי טיהרו את כל המקדש. ואילו את אבני המזבח ששקצום היוונים לא ידעו לטהרם וגנזום
(עי במסכת ע"ז דף נב' ע"ב) והצטערו על כך. ולכן נהגו במאכלים שמברכים עליהם ברכת מעין שלוש, שבה מזכירין 'ועל מזבחך',
משא"כ בברכת המזון שאין מוזכר בה המזבח ביחוד. (א"ה: סופגניות גם אם קובע עליהם סעודה מברך 'מזונות' ו'על המחיה',
(עי' שו"ע סי' קסח' יג' ומ"ב ס"ק עה') דאין שם פת עליו כיון שלא אפו אותם, נחשבות הם למעשה קדירה. ולכן נראה שקבעו
דוקא על דבר שתמיד ברכתו האחרונה תהיה מעין שלוש. אמנם בשו"ע שם מבוא' שירא שמים יזהר מלאכול סופגניות בשיעור
קבעת סעודה, וע"ש. וכן לגבי הפרשת חלה, אם עשה עיסה עבה (מקמח כשיעור) עבור סופגניות לטגנן פטור מהפרשת
חלה – שו"ע יור"ד סי' שכט' סעי' ג'. אמנם בש"ך שם כתב, שיש להחמיר להפריש חלה בלא ברכה).

ומעניין הוא הדבר שלגבי אכילת לביבות בחנוכה אחד המקורות לכך הוא בכדי להימנע מלומר ברכה מעין שלוש בחנוכה, ו
כך כתב בספר מועדים וזמנים (חלק ח', ליקוטי הערות עמ' לו') וז"ל:
דהנה הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל ובנו הרב אברהם זצ"ל העלו בספרם, שיש לחוש בחנוכה שצריך להזכיר במעין שלוש
על הניסים, ולכן דקדקו לא לאכול מזונות כלל בחנוכה, כדי לא ליכנס לספק בברכה אחרונה, ולפי"ז שפיר מצאנו טעם לאכול
מאכלים מתפוחי אדמה כעין מזונות, כיון שלא אוכלים מזונות שלא ליכנס לספק בברכה אחרונה, ולמעשה כבר הכריעו הפוסקים
(עי' מ"ב סי' תרפב' ס"ק ב') שאין צריך להזכיר במעין שלש את חנוכה, ועי"ש.
ויש אומרים שהטעם לאכילת לאטקעס – על שם י"ג פרצות שפרצו היוונים בעזרה של בית המקדש, וכשבדקו החשמונאים את
הבית ותקנו זמנית את הפרצות היו התיקונים כמו טלאי על בגד קרוע (לאטע – טלאי).

הרב אריה הכהן פלשניצקי שליט"א
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

דער ערשטער באר היטב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

אויף חנוכה זאגט ער "עיין ביד אהרן פלפול עצום על חנוכה" וואס מיינט ער ?
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
הסרפד
שר שלשת אלפים
תגובות: 3664
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 07, 2011 9:36 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הסרפד »

dovidal האט געשריבן:אויף חנוכה זאגט ער "עיין ביד אהרן פלפול עצום על חנוכה" וואס מיינט ער ?

יד אהרן איז א ספר אויף'ן טור וואס דער באה"ט ברענגט כסדר.
אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

,89היינט געהערט אויף מיין קארנער בין מנחה למעריב

מסופר על הגה"צ רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל שבמוצאי שבת שכולם מיהרו ללכת הביתה להדליק היה הוא עדיין נשאר קצת בבית הכנסת, ואמר הטעם כיון שיש שאלה בהלכה מה קודם הבדלה או נר חנוכה, והוא מחכה שאשתו תספיק להכין לו את החנוכיה ותניח אותה בחוץ, ואז כשמגיע לחצר הבית, מיד צריך להדליק לפני הבדלה מחמת דין שאין מעבירין על המצוות, ובזה פתר עצמו מהשאלה והדליק מיד כשהגיע לפני הבדלה.
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

יי"כ פאר בילד

קעח.
ימי חנוכה אין להתעצב בהם כי אם להראות ששון ושמחה על כל הטוב שעשה עמנו אלהינו בימים האלו, ויאמר הלל גמור בכל יום בברכה לפניו ובברכה לאחריו, וביום ראש חודש טבת יוסיף שמחה על שמחתו.

קעט.
וענין מצות חנוכה זו אל תהי קלה בעיניך מפני שהיא מדברי סופרים כי היא מן הגדולות ונוראות כי בזמן הזה הקב``ה גמלנו רב טוב והציל את נפשנו ממות ולא נתן למוט רגלינו ביד מבקשי רעתינו, וכל המזלזל בענין זה נראה שכופר בטוב שהיטיב עמנו אלהינו יתעלה ויתברך ואינו משמח בשמחת ישראל ואינו חושש בגאולתם ובנחמתם ח``ו, וכן הענין בענין מצות פורים שהיא מדברי סופרים.

ס סדר היום

-----
שאדט ניט חזר'ן א ב"ח
בילד
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

וואו ווערט צום ערשטן מאל דערמאנט דעם ענין פון "צדקה לקופת רבי מאיר בעל הנס"
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
למעלה משבעים
שר עשרת אלפים
תגובות: 12394
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך למעלה משבעים »

כ'טרעף נישט צו מען האט שוין אמאל גערעדט דערפון, שרייב איך עס דא.

די קדושת לוי (קדושה ראשונה לפורים) שרייבט אז מען איז יוצא מצוות לימוד התורה בהרהור [ראה במשנ"ב סי' מ"ז סק"ז].


דוד'ל וועלכע זאך ווילסטו וויסן, די חלק פון דאס ניצן אלץ סגולה? אדער בכלל ווי מען טרעפט די ערשטע מאל צו געבן געלט לע"נ רמבע"ה?
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

למעלה משבעים האט געשריבן:כ'טרעף נישט צו מען האט שוין אמאל גערעדט דערפון, שרייב איך עס דא.

די קדושת לוי (קדושה ראשונה לפורים) שרייבט אז מען איז יוצא מצוות לימוד התורה בהרהור [ראה במשנ"ב סי' מ"ז סק"ז].


דוד'ל וועלכע זאך ווילסטו וויסן, די חלק פון דאס ניצן אלץ סגולה? אדער בכלל ווי מען טרעפט די ערשטע מאל צו געבן געלט לע"נ רמבע"ה?

געבן געלט
האט געשריבן:
פון די תשובה פון ר' יודא אסאד זעהט אויס אז בימי הבית יוסף איז דאס שוין געווען א דבר הנהוג


שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א - יורה דעה סימן שטו

בחדש אדר שלמא אשדר לפרי עץ הדר בקדש נאדר ה"ה כבוד הוד ידיד ה' וידי"נ הרב המאה"ג החו"ב סיני ועוקר הרים ומשדד עמקים החכם השלם קש"ת מוה' חיים נתן דעמביצער ני' עדינו המצני /העצני/ ועומד לכס אבן יקרה בעוב"י ק"ק קראקא יע"א.

הנה זה חדש ימים אשר קבלתי מכתב קדשו דפרו"מ ני' עם ספר הקונטרס מגיני ארץ מאד נעלה ונהנתי לאורו וגם הארץ האירה מכבודו זיוו והודו ברוך ה' אלקי ארץ אשר העיר רוח טהור גברא רבא מעלת כת"ר ני' לטובת ארצינו הקדושה הסכמות לקבץ כלובש תשבץ בקרית יעבץ וגם אותי עני קרא לחוות דעתי בזה. והנני להיעשות סניף לאריות אשר קדמוני לגזור אומר בטח על כל אשר נידר ונידב בכל תפוצות הגולה מאחב"י לשם נשמת ר' מאיר בעל הנס יגיעו הדמים להיושבים לפני ה' באה"ק על התורה ועבודה הבאים בעיר ה' שמה מאנשי מדינות חו"ל לחסות בצל סוכה סוכות לבם למעלה לשמים ועינהם למטה צופות מייחלות ונשואות אל יד מחזיקיהם מתנדבים בעם להספקתם ומאז מלפנים הדבר יצא מפי ראשונים כמלאכים רבותינו הקדושים מוהר"י קארו ומהר"ם אלשיך ואחריהם כל רישי כלה וכל רישי גלוותא קיים וקבלו כו בגזירת עירין ובמאמר קדישין שלא לשנות מעות הנודרים לשם נשמת ר' מאיר בעל הנס לשום צדקה ומצוה אחרת כ"א להספקת עניי אה"ק הידועים ואם גם לא ראינו בדפוס מאז דבריהם כגחלי אש מרבותינו הנ"ל הקדושי' על ענין זה נאמני' עלינו הרועים אבירים שרי התורה בעדותם יציבא מלתא בלי פקפוק וכה יהיה וכה יקום עד ביאת הגואל בב"א. ............... אן אריכות
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

75 איך האב מחי' געווען א איד

ליל ש"ק אויפען וועג אהיים זאגט מיר אן אלטער איד א שטיקעל פה מפיק מרגליות
"בהביטי אל כל מצותיך " דאס מיינט ציצית
זאג איך אים דאס שטייט זיכער פון פריערדיגע איך וועל עס אויסזיכען
מוצש"ק האב איך עס געטראפען
אין אלשיך אויף תהלים

...............ומכ"ש לעשות שאר סוגים שאין לב אדם מנגדם ואעשה את כלם עד גדר שאז לא אבוש וכו׳ והיא כי בהסתכל האדם בציצית זוכר כל מצות ה׳ כאלו רואה ומביט כל המצות בהביט בו, ובזה יאמר עי״ז שתעשה לי שיכוני דרכי לשמור החקים כ״כ אזדרז בכל שאר מצות עד בלתי השאיר אפי׳ אחד כי בהביטי אל כל מצותיך בהביטי בציצית שלא אבוש על קצתם שלא עשיתי, כי ודאי שע״י מה שיכוני דרכי על החקים אזדרז לעשות את כל יתר המצות ג״כ באופן שלא אבוש בהביטי אל כולם........

גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

נענה רבי חיים קנייבסקי שליט"א ואמר:
"
יש מחלוקת תנאים במדרש (ספרי עקב סי' לא) אם ברכה של צדיק מוגבלת לתקופת חיותו בלבד,
או שהיא תקפה גם מעבר לה והמחלוקת היא מהי מדת קדוש ה' שבקיומה של ברכת הצדיק כשהתנאים -
דנים האם גם לאחר פטירתו ניכר קדוש השם שבקיום ברכתו"
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

באקןמען אין א בליץ פאסט פון ר' אלי' גלאזער נ"י א NUTRITIONIST דער הויפט פון SOVEYA
דריי מוראדיקע שטיקלעך

פון כלי יקר אין פרשת משפטים
פרק כג, כה
1 ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך. התחיל בלשון רבים וסיים בלשון יחיד, לפי שכל ישראל ערבים זה בעד זה, ולא יברך ה' לחם של כל יחיד ויחיד, עד אשר יהיו עובדי ה' רבים ויעבדוהו כל זרע יעקב כאחד, אז יבורך לחמו של כל אחד ואחד.

2 ויש אומרים:
שעבודת ה' טוב יותר כשרבים מתקבצים להתפלל כי הן אל כביר לא ימאס. אבל בעניני אכילה - טוב יותר כשאוכל כל אחד פתו לבדו. ולפי שרוב החולאים באים ע"י המאכלים שמבחוץ, או ע"י התגברות היסודות זה על זה מבפנים, על כן אמר: וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך.

3
פון דרך ה' פון הקה"ק רמח"ל זי"ע
חלקי העבודה
ז. אך ההנהגה הזאת מתחלקת לשני חלקים:
האחד, הוא במה שיעשה מפני שצווה בו,
והשני, במה שיעשה מפני שהוא מוכרח בו וצריך.
פירוש: האחד הוא כלל מעשה המצוות, והשני כלל מה שהאדם משתמש מן העולם לצורכו.
מעשה המצוות, הנה תכלית בו לאדם שיעשהו מבואר הוא, שהוא לקיים מצוות בוראו ולעשות חפצו. והנה הוא מקיים חפצו יתברך בזה, בשני דרכים נמשכים זה מזה:
- והיינו כי הוא מקיים חפצו במה שציווהו שיעשה המעשה ההוא והוא עושהו.
- והשנית, כי הנה במעשה ההוא הנה הוא משתלם באחת ממדרגות השלמות שהיא תולדת המצווה ההיא וכמו שביארתי. והנה מתקיים חפצו יתברך, שהוא חפץ שיהיה האדם משתלם ומגיע ליהנות בטובו יתברך.

אכן מה שהאדם משתמש מן העולם לצורכו, הנה צריך תחילה שיהיה מוגבל בגבול רצונו יתברך, דהיינו שלא יהיה בו דבר ממה שמנעו ואסרו האל יתברך, ושלא יהיה אלא הראוי לבריאות הגוף וקיום חיותו על הצד היותר טוב, ולא כפי נטיית החומר ותשוקתו למותרות. ויהיה הכוונה בו, להיות הגוף מוכן ומזומן לכשתשתמש ממנו הנשמה לצורך עבודה בוראו, שלא תמצא לה עיכוב בהעדר הכנתו וחולשתו.

וכשיהיה האדם משתמש מן העולם על הדרך הזה, הנה ימצא התשמיש ההוא בעצמו פועל השלמות כמו שביארתי, ויקנה בו מעלה אמיתית כמו שיקנה במעשה כל המצוות כולן, כי גם זה מצווה עלינו, לשמור את גופנו בהכנה הגונה לשיוכל לעבוד בו את בוראנו, ונשתמש מהעולם לכונה זו ולתכלית זה כפי המצטרך לנו, ונמצנו אנחנו מתעלים במעשה הזה, והעולם עצמו מתעלה בזה בהיותו עוזר לאדם לשיעבוד את בוראו.
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

מקור למצוא אבידה , שמספרין סיפור מיוחד מרבי קאפל ליקעווער זי"ע
שבחור אחד היה נמוך מאד ובקש מהשי"ת ער זאל וואקסען הויעך וכך הוה ונעשה חתן אח"כ קיבל מחותנו טבק פושקע ונאבד וכו
לעצט פארראכטן דורך dovidal אום מאנטאג פעברואר 08, 2016 3:34 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
שאינו יודע
שר ששת אלפים
תגובות: 6762
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שאינו יודע »

ווי איז די מקור, און וועלכע מעשה?
אז דו ווייסט נישט, רעד נישט!
אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15938
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

בהמשך מיט דעם כלי יקר האב איך זיך דערמאנט
רבינו חיימ בן בצלא' אין ספר החיים האט געשריבן:ומעתה אל תהי' סעודת מריעים קל בעיניך בזמן שאין שחוק וקלות ראש, ולא לחנם אמרו חכז"ל בענין הסעודה שאם התחיל אין מפסיקין אף לתפלה כי גדולה לגימה שמקרבת את הרחוקים ומחזקת את האהבה שבין איש לרעהו וכן הי' המנהג אף מימים קדמונים להיות כל משפחה ומשפחה יום מיוחד בשנה שיהי' להם למשתה ושמחה כמ"ש דוד כי זבח משפחה לנו בעיר
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


אוועטאר
המחפש
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 19, 2016 5:40 pm
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך המחפש »

מקור למצוא אבידה , שמספרין סיפור מיוחד מרבי קאפל ליקעווער זי"ע

פון רבי קאפל ליקאווער האב איך נאך קיינמאל נישט געהערט, אפשר מיינסטו די מעשה מיט רבי הערש ליב אליקער זצ"ל?
אוועטאר
שופר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 453
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 21, 2016 11:40 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שופר »

אוצה"ח
לעומקו של דבר האט געשריבן:מה דינם של נשים הנכנסות לביה"כ בשעת הקפות?
ומה מוטל על הגבאים לעשות?

לעומקו של דבר האט געשריבן:הנה http://forum.otzar.org/forums/download/ ... p?id=37872
וויל וועלן
שר חמש מאות
תגובות: 663
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 01, 2016 1:18 pm

ששה בכרס אחד צו פארענדיגן די נשמות שבגוף!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך וויל וועלן »

א תוס' ישנים אין מס' יבמות ס"ב ע"א:
אטעטשמענטס
ששה בכרס אחד.PNG
ששה בכרס אחד.PNG (7.18 KiB) געזען 6130 מאל
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

וכ"כ התוס' במס' נדה דף יג:
וויל וועלן
שר חמש מאות
תגובות: 663
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 01, 2016 1:18 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך וויל וועלן »

יישר כח, איך זעה אבער איין חילוק, אז דא שטייט ששה בכרס אחד און אין מס' נדה שטייט הרבה בכרס אחד.

אגב, פארוואס באציט זיך תוס' אלץ א לשון עבר, לכאורה מפי רבותינו הק' איז מובן אז די משמרים שתי שבתות מיד נגאלין איז אויף לעתיד אויך, ניין?
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

לכאורה באציעט זיך תוס' אויף די לשון הגמרא 'אלמלי' ווען עס וואלט אזוי געווען אז די אידן וואלטן געהיטען שני שבתות וואלטן זיי געבוירען כו'
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

אילן של אברהם אבינו בחברון

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

ראיתי בכמה גליונות אודות זה
השאלה האם ידוע היום איפה האילן נמצא?
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

אין די קינדליין איז געווען עפעס א באשרייבונג וועגן דעם.
און דא האט איר פון וויקיפעדיע (ביידע נאכנישט געליינט)
וויל וועלן
שר חמש מאות
תגובות: 663
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 01, 2016 1:18 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך וויל וועלן »

ווערט ברייט ארומגעשמועסט אין אוצר פלאות התורה
שרייב תגובה

צוריק צו “אוצר הידיעות”