moishy56 האט געשריבן:moishy56 האט געשריבן:שטיקל גבאי האט געשריבן:מהאלט יעצט ביים צוועלעווטער סיום, העמיר אויסרעכענען די פאריגע עלף ווען דאס איז געווען.
1) חמשה עשר בשבט תרצ"א.
2) כ"ח סיון תרצ"ח.
3) י"ד כסלו תש"ו.
4) כ"ח ניסן תשי"ג.
5) י"ג אלול תש"כ.
6) כ"ח טבת תשכ"ח.
7) י"ד תמוז תשל"ה.
8) ה' כסלו תשמ"ג.
9) ראש חודש אייר תש"ן.
10) כ"ו אלול תשנ"ז.
11) כ' אדר א' תשס"ה.
12) י"ג אב תשע"ב
13) ד' טבת תש"פ
ווען קומט אויס די 14'טע סיום הש"ס?
היסטאריע פון 'דף היומי' און די סיומי הש"ס
די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער
- ליינער
- שר האלף
- תגובות: 1910
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 13, 2009 9:20 am
- לאקאציע: אינעם עולם הליין מאטריאל
- אטעטשמענטס
-
- ENDtu_gXsAMnWKO.jpeg (642.2 KiB) געזען 2038 מאל
נישט נאר א ליינער בין איך נאר שרייבן קען איך אויך
PHOTOS סיומי הש"ס דף היומי
--
9th Siyum Hashas
USA
אייר תש"ן
https://hamodia.com/2019/12/31/photo-ga ... um-hashas/
10th Siyum Hashas
USA
אלול תשנ"ז
https://hamodia.com/2019/12/31/photo-ga ... um-hashas/
11th Siyum Hashas
USA
אדר א' תשס"ה
https://hamodia.com/2019/12/30/photo-ga ... um-hashas/
12th Siyum Hashas
USA
אב תשע"ב
https://hamodia.com/2019/12/30/photo-ga ... um-hashas/
--
9th Siyum Hashas
USA
אייר תש"ן
https://hamodia.com/2019/12/31/photo-ga ... um-hashas/
10th Siyum Hashas
USA
אלול תשנ"ז
https://hamodia.com/2019/12/31/photo-ga ... um-hashas/
11th Siyum Hashas
USA
אדר א' תשס"ה
https://hamodia.com/2019/12/30/photo-ga ... um-hashas/
12th Siyum Hashas
USA
אב תשע"ב
https://hamodia.com/2019/12/30/photo-ga ... um-hashas/
ליינער האט געשריבן:moishy56 האט געשריבן:moishy56 האט געשריבן:שטיקל גבאי האט געשריבן:מהאלט יעצט ביים צוועלעווטער סיום, העמיר אויסרעכענען די פאריגע עלף ווען דאס איז געווען.
1) חמשה עשר בשבט תרצ"א.
2) כ"ח סיון תרצ"ח.
3) י"ד כסלו תש"ו.
4) כ"ח ניסן תשי"ג.
5) י"ג אלול תש"כ.
6) כ"ח טבת תשכ"ח.
7) י"ד תמוז תשל"ה.
8) ה' כסלו תשמ"ג.
9) ראש חודש אייר תש"ן.
10) כ"ו אלול תשנ"ז.
11) כ' אדר א' תשס"ה.
12) י"ג אב תשע"ב
13) ד' טבת תש"פ
ווען קומט אויס די 14'טע סיום הש"ס?
מיט משיח אינאיינעם
14) ב' סיון תשפ"ז
15) כ"ו חשון תשצ"ה
16) שביעי של פסח תת"ב
18) ט"ו אלול תת"ט
19) י' אדר א' תתי"ז
20) ד' מנ"א תתכ"ד
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
פאר די רעקארד:
עמיצער האט מיר צוגעפירט צו א שמועס פון ר"מ היכל הקודש בוויליאמסבורג נעכטן ג' ויגש תש"פ ווי ער ערקלערט אז די רעיון פון דף היומי האט רבי מאיר שפירא מקבל געווען פון ברעסלאווער חסידים אלס א מתנה פארן אוועק געבן די בנין הישיבה אין לובלין פאר זייערע תפילות ראש השנה.
אז מ'קען נישט (אדער אז מ'מאכט זיך ווי מ'קען נישט) קיין היסטאריע קען מען איינרעדן וואס מ'וויל.
די רעיון דף היומי איז פארגעשלאגען געווארן ביים כנסי' הגדולה פון שנת תרפ"ג און דאס ערשטע מאל וואס חסידי אומאן האבן געדאווענט אין די לובלינער ישיבה איז געווען ראש השנה תרצ"א.
עמיצער האט מיר צוגעפירט צו א שמועס פון ר"מ היכל הקודש בוויליאמסבורג נעכטן ג' ויגש תש"פ ווי ער ערקלערט אז די רעיון פון דף היומי האט רבי מאיר שפירא מקבל געווען פון ברעסלאווער חסידים אלס א מתנה פארן אוועק געבן די בנין הישיבה אין לובלין פאר זייערע תפילות ראש השנה.
אז מ'קען נישט (אדער אז מ'מאכט זיך ווי מ'קען נישט) קיין היסטאריע קען מען איינרעדן וואס מ'וויל.
די רעיון דף היומי איז פארגעשלאגען געווארן ביים כנסי' הגדולה פון שנת תרפ"ג און דאס ערשטע מאל וואס חסידי אומאן האבן געדאווענט אין די לובלינער ישיבה איז געווען ראש השנה תרצ"א.
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 954
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 28, 2019 12:30 am
בן בוזי האט געשריבן:פאר די רעקארד:
עמיצער האט מיר צוגעפירט צו א שמועס פון ר"מ היכל הקודש בוויליאמסבורג נעכטן ג' ויגש תש"פ ווי ער ערקלערט אז די רעיון פון דף היומי האט רבי מאיר שפירא מקבל געווען פון ברעסלאווער חסידים אלס א מתנה פארן אוועק געבן די בנין הישיבה אין לובלין פאר זייערע תפילות ראש השנה.
אז מ'קען נישט (אדער אז מ'מאכט זיך ווי מ'קען נישט) קיין היסטאריע קען מען איינרעדן וואס מ'וויל.
די רעיון דף היומי איז פארגעשלאגען געווארן ביים כנסי' הגדולה פון שנת תרפ"ג און דאס ערשטע מאל וואס חסידי אומאן האבן געדאווענט אין די לובלינער ישיבה איז געווען ראש השנה תרצ"א.
פאר די רעקארד: ביים ערשטן וועלט מלחמה, בערך בשנת תרע"ז האבן די חסידי ברסלב פון פוילן אנגעהויבן צו דאווענען אין לובלין ראש השנה.
עושר וכבוד האט געשריבן:בן בוזי האט געשריבן:פאר די רעקארד:
עמיצער האט מיר צוגעפירט צו א שמועס פון ר"מ היכל הקודש בוויליאמסבורג נעכטן ג' ויגש תש"פ ווי ער ערקלערט אז די רעיון פון דף היומי האט רבי מאיר שפירא מקבל געווען פון ברעסלאווער חסידים אלס א מתנה פארן אוועק געבן די בנין הישיבה אין לובלין פאר זייערע תפילות ראש השנה.
אז מ'קען נישט (אדער אז מ'מאכט זיך ווי מ'קען נישט) קיין היסטאריע קען מען איינרעדן וואס מ'וויל.
די רעיון דף היומי איז פארגעשלאגען געווארן ביים כנסי' הגדולה פון שנת תרפ"ג און דאס ערשטע מאל וואס חסידי אומאן האבן געדאווענט אין די לובלינער ישיבה איז געווען ראש השנה תרצ"א.
פאר די רעקארד: ביים ערשטן וועלט מלחמה, בערך בשנת תרע"ז האבן די חסידי ברסלב פון פוילן אנגעהויבן צו דאווענען אין לובלין ראש השנה.
בן בוזי רעדט פון די ערשטע מאל וואס זיי האבן געדאווענט אין יח"ל, פריער האבן זיי געדאווענט ערגעץ אנדערש, ווי שוין ערווענט ערגעץ אין די וועלטל דאהי אמאל.
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4124
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 13, 2008 7:11 pm
- לאקאציע: צווישן סקרענטאן און סיראקיוז
פראצעדור האט געשריבן:געהערט בשם בעל שבט הלוי אויף ר' מאיר שפירא
עס מוז זיין אז די רבי האט געמיינט אזוי לשם שמים ווייל ער אליין האט זיך זיכער נישט געראכטן אז עס וועט אזוי געלונגען און עס וועט אוזי אויסקוקן יארן ארום
אז דו דערמאנסט דעם בעל שבט הלוי זצ"ל:
ביים פריערדיגן סיום הש"ס אין א"י, שנת תשע"ב, האט דער שבט הלוי געזאגט אז ער האט אליין געהערט פונעם לובלינער רב וואס האט געזאגט אז ער האט צוויי קינדער אויף דער וועלט. איינס איז די ישיבה [חכמי לובלין] און די צווייטע איז דער לימוד דף היומי.
לחיים ולברכה!
-
- שר האלפיים
- תגובות: 2194
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 15, 2019 1:41 pm
בן בוזי האט געשריבן:פאר די רעקארד:
עמיצער האט מיר צוגעפירט צו א שמועס פון ר"מ היכל הקודש בוויליאמסבורג נעכטן ג' ויגש תש"פ ווי ער ערקלערט אז די רעיון פון דף היומי האט רבי מאיר שפירא מקבל געווען פון ברעסלאווער חסידים אלס א מתנה פארן אוועק געבן די בנין הישיבה אין לובלין פאר זייערע תפילות ראש השנה.
אז מ'קען נישט (אדער אז מ'מאכט זיך ווי מ'קען נישט) קיין היסטאריע קען מען איינרעדן וואס מ'וויל.
די רעיון דף היומי איז פארגעשלאגען געווארן ביים כנסי' הגדולה פון שנת תרפ"ג און דאס ערשטע מאל וואס חסידי אומאן האבן געדאווענט אין די לובלינער ישיבה איז געווען ראש השנה תרצ"א.
אין לי מקור נאמן [לע"ע] לסיפור הזה. אבל זה לא מבוסס ע"ז שהתפללו ביח"ל, אלא שהיה ידידות בין החסיד ר' ארי' ליייב ציגעלמאן ועוד גדולי ברסלב עם רבי מ"ש והציע החסיד להרה"ק הנ"ל הרעיון. וכשנסגרו שערי רוסיה נתן להם הישיבה וגם התפלל עמהם [עכ"פ לפעמים] בימי ר"ה.
ולהנ"ל אין ידיעה כלשהי בהענינים וכו......
ויתן לך האט געשריבן:די שאצע אייניקלעך זאגן אז עס איז זייער זיידע'ס רעיון
זעהט אויס אז א גוטע זאך האט אסאך טאטעס
אין דער בעלזא גליון אור הצפון איז געווען געדרוקט א קאפי פון א ארטיקל אין דער קהל מחזיקי הדת צייטונג אין די תר"ן יארן, אז דער בעלזא חבורה האט נישט נאר געהאט דעם רעיון נאר דער חבורה האט דאס פאקטיש געטוהן געלערנט א דף א טאג [פחות או יותר].
בן בוזי האט געשריבן:זיי ביטע מסביר, וואס די רעיון פון חסידי ברעסלאוו איז, און וואס האבן זיי איבערגעגעבן פאר רבי מאיר שפירא.
לפי הבנתי איז די ענין אין ברעסלאוו מער אן ענין סגולתי ותקונים כענין ח"י פרקים משניות וואס איז געווען מקובל ביי "אלע" חסידים. דאכט זיך אז דאס איז בכלל נישט דער רעיון הדף היומי.
ח"י פרקים משניות איז נישט קיין ברעסלאווער זאך, עס קומט פון מוהרא"ש
גארנישט מיט מוהרא"ש
מקורו בספר אור הישר-אור צדיקים למהר"ם פאפירש זצ"ל
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 46&hilite=
מקורו בספר אור הישר-אור צדיקים למהר"ם פאפירש זצ"ל
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 46&hilite=
- אטעטשמענטס
-
- אור הישר - אור צדיקים למהרם פאפירש סימן כב אות יא.JPG (81.14 KiB) געזען 1398 מאל
האם אכן נותר בימינו תיעוד מצולם מהרגעים ההיסטוריים של הכרזת רעיון הדף היומי?
- הרב ישראל גליס, מהבודדים שנחשפו ל-12 הדקות הלא מוכרות מהתיעוד המפורסם של ה'חפץ חיים' זי"ע בכנסיה הגדולה של אגו"י, מספר על מה שראו עיניו
כידוע, ההכרזה על רעיון 'הדף היומי' היתה בשנת תרפ"ג, בישיבת הסיום ההיסטורית של הכנסייה הגדולה של אגודת ישראל. היה זה כאשר נקרא המהר"ם שפירא זצ"ל להקריא את ההחלטות של הכנסיה הגדולה, ואז ביקש להוסיף סעיף שבו יובא הרעיון של לימוד דף זהה בש"ס, מדי יום, בכל תפוצות ישראל.
את העובדות ההיסטוריות הללו כולנו מכירים, אבל מה שלא כולם יודעים הוא, שהתיעוד המרגש של הרגעים הדרמטיים
והמכוננים ששינו את פני העולם היהודי, שמור עד היום בספרייתאוניברסיטת קולורדו שבארה"ב, ורק בודדים זכו לשזוף בו את
עיניהם. אחד מהם הוא הרב ישראל גליס, שסיפר על כך במאמר
בגיליון 'חברותא' )גיליון מזכרת מסיום הש"ס שע"י 'מרכז הענינים'(.
וכך מגולל הרב גליס את הדברים: "רבים מכירים את התיעוד שהתגלה לאחרונה, שבו רואים את ה'חפץ חיים' מגיע לכנסיה הגדולה. סרטון וידיאו באורך של 5 דקות בערך. אני זכיתי לראות את ההמשך של הסרטון באחת הספריות במדינה אירופאית. התיעוד המלא הוא בן 17 דקות, ובו נראה מרן ה'חפץ חיים' זי"ע מגיע לאולם הוועידה ובכניסה מקבל אותו נציג אגודת ישראל משוויץ. בהמשך ניגש אל ה'חפץ חיים' אדם צעיר, ולפי הסרטון נראה שהוא מציג את עצמו, וה'חפץ חיים' מורה לו לעצור. ה'חפץ חיים' עולה על הבמה, ולאחר דקה מסמן לאברך הצעיר לעלות.
"האברך הצעיר היה... רבי מאיר שפירא זצ"ל. ה'חפץ חיים' רצה לתת לו כבוד ולחזק את הרעיון שלו. המהר"ם שפירא מדבר כשהוא מחזיק בידו נייר. לאחר כמה דקות הקהל קם ומוחה כפיים בהתלהבות, והאדמו"ר מגור זצ"ל, בעל ה'אמרי אמת' אומר משהו ל'חפץ חיים'. הוא קם ממקומו ויחד עמו כל הקהל, וה'חפץ חיים' מברך את הקהל בברכת כהנים.
"את כל הסרטים מהספריה האירופאית רכשה אוניברסיטת קולורדו בארה"ב. נכדו של אותו מזכיר אגו"י הנראה בתחילת הסרטון, לא ידע על ההמשך, ומה שעניין אותו היה הסבא שלו, וכך הוא קיבל תמורת 70 דולר את הסרטון בן 5 הדקות המוכר לכולנו. עכשיו, אחרי שהם ראו שיש התעניינות גדולה בתיעוד, הם מבקשים הרבה מאד כסף בשביל להוציא את יתרת 12 הדקות הלא מוכרות שבו".
כידוע, ההכרזה על רעיון 'הדף היומי' היתה בשנת תרפ"ג, בישיבת הסיום ההיסטורית של הכנסייה הגדולה של אגודת ישראל. היה זה כאשר נקרא המהר"ם שפירא זצ"ל להקריא את ההחלטות של הכנסיה הגדולה, ואז ביקש להוסיף סעיף שבו יובא הרעיון של לימוד דף זהה בש"ס, מדי יום, בכל תפוצות ישראל.
את העובדות ההיסטוריות הללו כולנו מכירים, אבל מה שלא כולם יודעים הוא, שהתיעוד המרגש של הרגעים הדרמטיים
והמכוננים ששינו את פני העולם היהודי, שמור עד היום בספרייתאוניברסיטת קולורדו שבארה"ב, ורק בודדים זכו לשזוף בו את
עיניהם. אחד מהם הוא הרב ישראל גליס, שסיפר על כך במאמר
בגיליון 'חברותא' )גיליון מזכרת מסיום הש"ס שע"י 'מרכז הענינים'(.
וכך מגולל הרב גליס את הדברים: "רבים מכירים את התיעוד שהתגלה לאחרונה, שבו רואים את ה'חפץ חיים' מגיע לכנסיה הגדולה. סרטון וידיאו באורך של 5 דקות בערך. אני זכיתי לראות את ההמשך של הסרטון באחת הספריות במדינה אירופאית. התיעוד המלא הוא בן 17 דקות, ובו נראה מרן ה'חפץ חיים' זי"ע מגיע לאולם הוועידה ובכניסה מקבל אותו נציג אגודת ישראל משוויץ. בהמשך ניגש אל ה'חפץ חיים' אדם צעיר, ולפי הסרטון נראה שהוא מציג את עצמו, וה'חפץ חיים' מורה לו לעצור. ה'חפץ חיים' עולה על הבמה, ולאחר דקה מסמן לאברך הצעיר לעלות.
"האברך הצעיר היה... רבי מאיר שפירא זצ"ל. ה'חפץ חיים' רצה לתת לו כבוד ולחזק את הרעיון שלו. המהר"ם שפירא מדבר כשהוא מחזיק בידו נייר. לאחר כמה דקות הקהל קם ומוחה כפיים בהתלהבות, והאדמו"ר מגור זצ"ל, בעל ה'אמרי אמת' אומר משהו ל'חפץ חיים'. הוא קם ממקומו ויחד עמו כל הקהל, וה'חפץ חיים' מברך את הקהל בברכת כהנים.
"את כל הסרטים מהספריה האירופאית רכשה אוניברסיטת קולורדו בארה"ב. נכדו של אותו מזכיר אגו"י הנראה בתחילת הסרטון, לא ידע על ההמשך, ומה שעניין אותו היה הסבא שלו, וכך הוא קיבל תמורת 70 דולר את הסרטון בן 5 הדקות המוכר לכולנו. עכשיו, אחרי שהם ראו שיש התעניינות גדולה בתיעוד, הם מבקשים הרבה מאד כסף בשביל להוציא את יתרת 12 הדקות הלא מוכרות שבו".
- ויתן לך
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5189
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 03, 2011 4:35 pm
- לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה
פראצעדור האט געשריבן:- הרב ישראל גליס, מהבודדים שנחשפו ל-12 הדקות הלא מוכרות מהתיעוד המפורסם של ה'חפץ חיים' זי"ע בכנסיה הגדולה של אגו"י, מספר על מה שראו עיניו
כידוע, ההכרזה על רעיון 'הדף היומי' היתה בשנת תרפ"ג, בישיבת הסיום ההיסטורית של הכנסייה הגדולה של אגודת ישראל. היה זה כאשר נקרא המהר"ם שפירא זצ"ל להקריא את ההחלטות של הכנסיה הגדולה, ואז ביקש להוסיף סעיף שבו יובא הרעיון של לימוד דף זהה בש"ס, מדי יום, בכל תפוצות ישראל.
את העובדות ההיסטוריות הללו כולנו מכירים, אבל מה שלא כולם יודעים הוא, שהתיעוד המרגש של הרגעים הדרמטיים
והמכוננים ששינו את פני העולם היהודי, שמור עד היום בספרייתאוניברסיטת קולורדו שבארה"ב, ורק בודדים זכו לשזוף בו את
עיניהם. אחד מהם הוא הרב ישראל גליס, שסיפר על כך במאמר
בגיליון 'חברותא' )גיליון מזכרת מסיום הש"ס שע"י 'מרכז הענינים'(.
וכך מגולל הרב גליס את הדברים: "רבים מכירים את התיעוד שהתגלה לאחרונה, שבו רואים את ה'חפץ חיים' מגיע לכנסיה הגדולה. סרטון וידיאו באורך של 5 דקות בערך. אני זכיתי לראות את ההמשך של הסרטון באחת הספריות במדינה אירופאית. התיעוד המלא הוא בן 17 דקות, ובו נראה מרן ה'חפץ חיים' זי"ע מגיע לאולם הוועידה ובכניסה מקבל אותו נציג אגודת ישראל משוויץ. בהמשך ניגש אל ה'חפץ חיים' אדם צעיר, ולפי הסרטון נראה שהוא מציג את עצמו, וה'חפץ חיים' מורה לו לעצור. ה'חפץ חיים' עולה על הבמה, ולאחר דקה מסמן לאברך הצעיר לעלות.
"האברך הצעיר היה... רבי מאיר שפירא זצ"ל. ה'חפץ חיים' רצה לתת לו כבוד ולחזק את הרעיון שלו. המהר"ם שפירא מדבר כשהוא מחזיק בידו נייר. לאחר כמה דקות הקהל קם ומוחה כפיים בהתלהבות, והאדמו"ר מגור זצ"ל, בעל ה'אמרי אמת' אומר משהו ל'חפץ חיים'. הוא קם ממקומו ויחד עמו כל הקהל, וה'חפץ חיים' מברך את הקהל בברכת כהנים.
"את כל הסרטים מהספריה האירופאית רכשה אוניברסיטת קולורדו בארה"ב. נכדו של אותו מזכיר אגו"י הנראה בתחילת הסרטון, לא ידע על ההמשך, ומה שעניין אותו היה הסבא שלו, וכך הוא קיבל תמורת 70 דולר את הסרטון בן 5 הדקות המוכר לכולנו. עכשיו, אחרי שהם ראו שיש התעניינות גדולה בתיעוד, הם מבקשים הרבה מאד כסף בשביל להוציא את יתרת 12 הדקות הלא מוכרות שבו".
נארישקייטן
ויתן לך האט געשריבן:פראצעדור האט געשריבן:- הרב ישראל גליס, מהבודדים שנחשפו ל-12 הדקות הלא מוכרות מהתיעוד המפורסם של ה'חפץ חיים' זי"ע בכנסיה הגדולה של אגו"י, מספר על מה שראו עיניו
כידוע, ההכרזה על רעיון 'הדף היומי' היתה בשנת תרפ"ג, בישיבת הסיום ההיסטורית של הכנסייה הגדולה של אגודת ישראל. היה זה כאשר נקרא המהר"ם שפירא זצ"ל להקריא את ההחלטות של הכנסיה הגדולה, ואז ביקש להוסיף סעיף שבו יובא הרעיון של לימוד דף זהה בש"ס, מדי יום, בכל תפוצות ישראל.
את העובדות ההיסטוריות הללו כולנו מכירים, אבל מה שלא כולם יודעים הוא, שהתיעוד המרגש של הרגעים הדרמטיים
והמכוננים ששינו את פני העולם היהודי, שמור עד היום בספרייתאוניברסיטת קולורדו שבארה"ב, ורק בודדים זכו לשזוף בו את
עיניהם. אחד מהם הוא הרב ישראל גליס, שסיפר על כך במאמר
בגיליון 'חברותא' )גיליון מזכרת מסיום הש"ס שע"י 'מרכז הענינים'(.
וכך מגולל הרב גליס את הדברים: "רבים מכירים את התיעוד שהתגלה לאחרונה, שבו רואים את ה'חפץ חיים' מגיע לכנסיה הגדולה. סרטון וידיאו באורך של 5 דקות בערך. אני זכיתי לראות את ההמשך של הסרטון באחת הספריות במדינה אירופאית. התיעוד המלא הוא בן 17 דקות, ובו נראה מרן ה'חפץ חיים' זי"ע מגיע לאולם הוועידה ובכניסה מקבל אותו נציג אגודת ישראל משוויץ. בהמשך ניגש אל ה'חפץ חיים' אדם צעיר, ולפי הסרטון נראה שהוא מציג את עצמו, וה'חפץ חיים' מורה לו לעצור. ה'חפץ חיים' עולה על הבמה, ולאחר דקה מסמן לאברך הצעיר לעלות.
"האברך הצעיר היה... רבי מאיר שפירא זצ"ל. ה'חפץ חיים' רצה לתת לו כבוד ולחזק את הרעיון שלו. המהר"ם שפירא מדבר כשהוא מחזיק בידו נייר. לאחר כמה דקות הקהל קם ומוחה כפיים בהתלהבות, והאדמו"ר מגור זצ"ל, בעל ה'אמרי אמת' אומר משהו ל'חפץ חיים'. הוא קם ממקומו ויחד עמו כל הקהל, וה'חפץ חיים' מברך את הקהל בברכת כהנים.
"את כל הסרטים מהספריה האירופאית רכשה אוניברסיטת קולורדו בארה"ב. נכדו של אותו מזכיר אגו"י הנראה בתחילת הסרטון, לא ידע על ההמשך, ומה שעניין אותו היה הסבא שלו, וכך הוא קיבל תמורת 70 דולר את הסרטון בן 5 הדקות המוכר לכולנו. עכשיו, אחרי שהם ראו שיש התעניינות גדולה בתיעוד, הם מבקשים הרבה מאד כסף בשביל להוציא את יתרת 12 הדקות הלא מוכרות שבו".
נארישקייטן
פארוואס?
בן בוזי האט געשריבן:גארנישט מיט מוהרא"ש
מקורו בספר אור הישר-אור צדיקים למהר"ם פאפירש זצ"ל
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 46&hilite=
איך האב נישט גערעדט פון די מקור, איך האב גערעדט פון ווער עס האט עס איינגעפירט אין ברעסלאוו.
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 663
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 01, 2016 1:18 pm
בן בוזי האט געשריבן:פאר די רעקארד:
עמיצער האט מיר צוגעפירט צו א שמועס פון ר"מ היכל הקודש בוויליאמסבורג נעכטן ג' ויגש תש"פ ווי ער ערקלערט אז די רעיון פון דף היומי האט רבי מאיר שפירא מקבל געווען פון ברעסלאווער חסידים אלס א מתנה פארן אוועק געבן די בנין הישיבה אין לובלין פאר זייערע תפילות ראש השנה.
אז מ'קען נישט (אדער אז מ'מאכט זיך ווי מ'קען נישט) קיין היסטאריע קען מען איינרעדן וואס מ'וויל.
די רעיון דף היומי איז פארגעשלאגען געווארן ביים כנסי' הגדולה פון שנת תרפ"ג און דאס ערשטע מאל וואס חסידי אומאן האבן געדאווענט אין די לובלינער ישיבה איז געווען ראש השנה תרצ"א.
מען קען דאס נאכקוקן אינעם ספר פון ר' דוד הלחמי און ר' דוד אברהם מנדלבוים, דאס זענען ספרים וואס יעדער קען האבן צוטריט דערצו, אבער אפילו נישט איז דאס זייער פארשטענדליך, ר' מאיר שפירא זצ"ל האט געהערט פון דעם רעיון פון ברסלב'ע חסידים אין פוילן נאך אסאך פאר ער האט געהאט די ישיבה (ר' יצחק ברייטער זצ"ל הי"ד האט געפירט א ברסלב'ע חבורה אין ווארשא אסאך פאר תרפ"ג), און צוליב דעם האט ער דאס פארגעשלאגן ביים כנסי' גדולה, אבער ער האט זוכה געווען אז דאס זאל נתקבל ווערן צוליב זיין מסירות נפש אוועקצוגעבן זיין בנין פאר די ברסלב'ע קיבוץ.
(חוץ אז דו האלסט אן די מסורה הקדושה אז יעדע זאך וואס איז #ברסלב איז נישט וואר).
-
- שר האלפיים
- תגובות: 2194
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 15, 2019 1:41 pm
בן בוזי האט געשריבן:זיי ביטע מסביר, וואס די רעיון פון חסידי ברעסלאוו איז, און וואס האבן זיי איבערגעגעבן פאר רבי מאיר שפירא.
לפי הבנתי איז די ענין אין ברעסלאוו מער אן ענין סגולתי ותקונים כענין ח"י פרקים משניות וואס איז געווען מקובל ביי "אלע" חסידים. דאכט זיך אז דאס איז בכלל נישט דער רעיון הדף היומי.
לאן דוקא 'חסידי ברסלב' אלא ר' אר"ל ציגעלמאן הנ"ל.
מוהר"ן דיבר הרבה לקבוע שיעורים כמה ללמוד בכל יום.
והנ"ל עושה מכל זה צ'לנט עם תורת רבו [לקרוא] וזהו.
-
- שר מאה
- תגובות: 214
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 19, 2015 1:45 pm
דממה דקה האט געשריבן:בן בוזי האט געשריבן:גארנישט מיט מוהרא"ש
מקורו בספר אור הישר-אור צדיקים למהר"ם פאפירש זצ"ל
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 46&hilite=
איך האב נישט גערעדט פון די מקור, איך האב גערעדט פון ווער עס האט עס איינגעפירט אין ברעסלאוו.
שיחות הרן קפה
לכמה אנשים צוה לומר ח"י [שמונה עשר] פרקים משניות בכל יום , וכן כמה וכמה הנהגות שצוה בענין הלמוד, שלזה צוה ללמד זאת ולזה צוה ללמד זאת:
-
- שר מאה
- תגובות: 214
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 19, 2015 1:45 pm
ליבי ובשרי האט געשריבן:בן בוזי האט געשריבן:זיי ביטע מסביר, וואס די רעיון פון חסידי ברעסלאוו איז, און וואס האבן זיי איבערגעגעבן פאר רבי מאיר שפירא.
לפי הבנתי איז די ענין אין ברעסלאוו מער אן ענין סגולתי ותקונים כענין ח"י פרקים משניות וואס איז געווען מקובל ביי "אלע" חסידים. דאכט זיך אז דאס איז בכלל נישט דער רעיון הדף היומי.
לאן דוקא 'חסידי ברסלב' אלא ר' אר"ל ציגעלמאן הנ"ל.
מוהר"ן דיבר הרבה לקבוע שיעורים כמה ללמוד בכל יום.
והנ"ל עושה מכל זה צ'לנט עם תורת רבו [לקרוא] וזהו.
רבי נחמן שרייבט מען זאל לערנען כסדרן פין אנהייב ביזען סוף. ממילא האבן די ברסלבע חסידים אייביג געלערנט גמרא פין אנהייב ביזן סוף אהן אויסלאז. קאן זיין אז פין זיי האט ער גענומען די רעיון מען זאל לערנען שס כסדרן
ישתבח שמו לעד האט געשריבן:דממה דקה האט געשריבן:בן בוזי האט געשריבן:גארנישט מיט מוהרא"ש
מקורו בספר אור הישר-אור צדיקים למהר"ם פאפירש זצ"ל
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 46&hilite=
איך האב נישט גערעדט פון די מקור, איך האב גערעדט פון ווער עס האט עס איינגעפירט אין ברעסלאוו.
שיחות הרן קפה
לכמה אנשים צוה לומר ח"י [שמונה עשר] פרקים משניות בכל יום , וכן כמה וכמה הנהגות שצוה בענין הלמוד, שלזה צוה ללמד זאת ולזה צוה ללמד זאת:
פאר ווער עס קען נישט שיחת הר"ן קענסטו ברענגן אן ארויסגציפטע שטיקל.
וויל וועלן האט געשריבן:בן בוזי האט געשריבן:פאר די רעקארד:
עמיצער האט מיר צוגעפירט צו א שמועס פון ר"מ היכל הקודש בוויליאמסבורג נעכטן ג' ויגש תש"פ ווי ער ערקלערט אז די רעיון פון דף היומי האט רבי מאיר שפירא מקבל געווען פון ברעסלאווער חסידים אלס א מתנה פארן אוועק געבן די בנין הישיבה אין לובלין פאר זייערע תפילות ראש השנה.
אז מ'קען נישט (אדער אז מ'מאכט זיך ווי מ'קען נישט) קיין היסטאריע קען מען איינרעדן וואס מ'וויל.
די רעיון דף היומי איז פארגעשלאגען געווארן ביים כנסי' הגדולה פון שנת תרפ"ג און דאס ערשטע מאל וואס חסידי אומאן האבן געדאווענט אין די לובלינער ישיבה איז געווען ראש השנה תרצ"א.
מען קען דאס נאכקוקן אינעם ספר פון ר' דוד הלחמי און ר' דוד אברהם מנדלבוים, דאס זענען ספרים וואס יעדער קען האבן צוטריט דערצו, אבער אפילו נישט איז דאס זייער פארשטענדליך, ר' מאיר שפירא זצ"ל האט געהערט פון דעם רעיון פון ברסלב'ע חסידים אין פוילן נאך אסאך פאר ער האט געהאט די ישיבה (ר' יצחק ברייטער זצ"ל הי"ד האט געפירט א ברסלב'ע חבורה אין ווארשא אסאך פאר תרפ"ג), און צוליב דעם האט ער דאס פארגעשלאגן ביים כנסי' גדולה, אבער ער האט זוכה געווען אז דאס זאל נתקבל ווערן צוליב זיין מסירות נפש אוועקצוגעבן זיין בנין פאר די ברסלב'ע קיבוץ.
(חוץ אז דו האלסט אן די מסורה הקדושה אז יעדע זאך וואס איז #ברסלב איז נישט וואר).
נישט געוויסט אז דאס איז שוין א מסורה אין ברסלב צו פאבריצירן מעשיות, עכ"פ ר' דוד אברהם מנדלבוים שרייבט דאס נישט, און אין דעם אשכול האט זיך די ברעסלאווע מעשה געטוישט 5 מאל, מאכטס א מיטינג מיטן ראש ישיבה און קומטס מיט אן אויסגעארבעטע מעשה.