מלכיות של מטה - חסידות דאקעמענטרי

דאקומענטאציע און זכרונות פונעם אמאליגן וועלט

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18792
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

חמרא טבא האט געשריבן:איך וויל פארשטיין וויזוי א מענטש טוט זיך אויס נאקעט פאר א טעלעוויזיע שאוי נעמט זיי צו זיין קינדס קבר און לאזט אפילו אפאר טרערן פאר זיי ס׳גייט מיר פשוט נישט אריין אין קאפ

קאמפלאמענט אז דו קענסט נישט די טעלעווישן וועלט
דארט איז אזא זאך די בעסטע אייטעם צו פארקויפן
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

איך פארשטיי די חברה פארן עס וועלן כ׳פארשטיי נישט דעם פיטסבורגער אינגערמאן פארן עס אננעמען סיידן אויב זיי צאלן שיין (נישט אז דעמאלסט פארשטיי איך יא נאר אז דעמאלסט קען איך נישט דן זיין)
דביה תחדי נפשא
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

בעצם אויף דער בעלזער אינגערמאן וואס האט געווארט 18 יאר איז שווער די זעלבע אבער דארט כאטש באקומט זיין רבי פאזיטיווע דעקונג...
דביה תחדי נפשא
למדן וחסיד
שר האלף
תגובות: 1291
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 25, 2017 9:07 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך למדן וחסיד »

א שיינער ארבעט
פרלמן משה
שר העשר
תגובות: 23
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 03, 2018 8:29 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פרלמן משה »

דער פראבלעם איז אבער, די וואס זעהן פון ווייט, ווייסן נישט קיין אונטער שייד ווער איז א רבי און ווער הייסט נאר אזוי...
איך מיין אז אזוי ווי היינט זענען דא אפאר טויזנט רעבעס, ווי טרכאכט א פרעמדער אויף דעם...
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18792
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

לאמיר האפן אז בהמשך גייען זיי דאס אויסקלארן
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
ריש לקיש
שר מאה
תגובות: 152
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מארטש 15, 2019 11:35 am
לאקאציע: וואסא חילוק ?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ריש לקיש »

איינס האט געשריבן:
שרייזשע האט געשריבן:א גרויסן יישר כח רב איינס!
נקמתו של סנדר לינק ארבעט נישט ביי מיר...

נוץ די גוגל דרייוו

וואס איך האב פריער געלייגט

אויב די גוגל דריייו ארבעט נישט טריי מארגן (זיי האבן א לימיט וויפל מענטשן קענען א טאג)

די נאכפראגע איז צו גרויס
עס וואלט געווען כדי צו לייגן נאך אפאר לינקס אז מען זאל נישט דארפן ווארטן אזוי לאנג...
איך ווארט שוין אפאר טעג!
אוועטאר
moishy56
שר עשרת אלפים
תגובות: 19747
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 10, 2013 6:36 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך moishy56 »

copy paste

מלכויות של מטה - פרק 1
מלכויות של מטה - פרק 2

אהן קיין נשים

https://www.jumbomail.me/he/Downloads.a ... 3838673D3D
.

טעקסט בלויז די ווארט INFO צו 718-480-0545 און מען ארלעדיגט דיר א פאלעסי #קהלייף
חוץ פון דעם
שר חמישים ומאתים
תגובות: 412
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 28, 2017 10:23 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חוץ פון דעם »

חמרא טבא האט געשריבן:איך וויל פארשטיין וויזוי א מענטש טוט זיך אויס נאקעט פאר א טעלעוויזיע שאוי נעמט זיי צו זיין קינדס קבר און לאזט אפילו אפאר טרערן פאר זיי ס׳גייט מיר פשוט נישט אריין אין קאפ

בינעך אויך נישט קיין גרויסע חסיד פון דער גאנצע דעקאמענטרי, אבער ווי עס קוקט אויס האב'ן זיי עס געמאכט פאר די פרייע אין ארץ ישראל צו געב'ן א פשוט'ן בליק אויף די חסידישע חרידישע לעב'ןס שטייגער, נישט צו צוהן קיין בעלי תשובות מיט דעם, אין נישט צו בייאנפלוס'ן קיינעם. נאר פשוט צו געב'ן א פאזעטיוו בליק אויף די פשוט'ע לעב'ן אין מושגים פון חסידים, וואס ווער'ן אזוי באשוואצרט אין די מדיע בכל מקומות משובותיהם. [נישט ממש אז זיי האב'ן עס געמאכט מיט דער מטרה, אבער דאס איז זיכער אז עס קען צוגעב'ן א געוואלד פון פאזעטייווקייט אויף די חרדים].
י'עך מיין אז אזא סארט איבערלעבניש פון דער אינגערמאן, ווי ער וויינט אויף זיין קינד אין בית החיים, ברענגט גאר שטארק ארויס די משפחה געפיל'ן וואס די חרדישע איד'ן האב'ן אין דעס רעדט זייער שטארק צו די פרייע וועלט, וואס ביי זיי געבט מען אזא בליק וואס די גאנצע 'ענין המשפחתי' ביי חרדים איז עפעס א 'סעקענד קלעס' זאך.
והנראה לפי עניות דעתי כתבי.
למדן וחסיד
שר האלף
תגובות: 1291
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 25, 2017 9:07 am

אינערוויא מיט די ארויסגעבער

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך למדן וחסיד »

לפני כשבועיים, במוצאי שבת, התכנסו מאות נשים בהיכל הגדול של חסידות בעלז. בשורה הראשונה ישבה הרבנית מבעלז, שהיא גם אחותם של האדמו"רים מויז'ניץ, שרה רוקח. הנשים לא התכנסו לתפילה או להאזנה למרצה מגזרית, אלא לצפייה בסדרה שמתעדת אותן, את חייהן. בפעם הראשונה הן ראו על המסך הגדול את השורשים שלהן, את האמונה העיוורת בצדיק המקובלת בקהילה שלהן, את האחדות הקהילתית ואת הטקסים הייחודיים.

"מלכויות של מטה" (כאן 11), סדרה דוקומנטרית חדשה מאת אורי רוזנווקס (שראתה אור בסיוע קרן גשר אביחי וקרן מיימונדיס), מתעדת את חיי היומיום בחסידויות. בין היתר היא עוקבת אחרי דמויות בחסידות סדיגורה, מודז'יץ, פיטסבורג ובעלז ברחבי העולם, והיא צולמה בפולין, בקנדה ובישראל. כשהוא חף משיפוט ומצויד ברצון כן לשמוע וללמוד, מתעד רוזנווקס רגעים של התרוממות ורגעים של צער, מהחסיד הפשוט ועד לאדמו"ר. מקום מכובד ניתן גם לחלקן של הנשים בחסידות ולתפיסות החיים שלהן.

לא מגלה את האור
זהו פרק המסע השלישי במסע נשמה שעורך רוזנווקס, מהיוצרים הבולטים בישראל בתחום הדוקומנטרי, אל תוך העולם היהודי. הטרילוגיה שהחלה בסדרה "ליבוביץ – אמונה, אדמה, אדם" המשיכה ב"הנשר הגדול" על הרמב"ם ומסתיימת כעת ב"מלכויות של מטה". עבודותיו עוסקות לרוב במורכבות החברתית בישראל. הוא אחראי על "זכות הצעקה – פרקים במחאה ישראלית", "לוד בין ייאוש לתקווה", "ארבעה סיפורים מהנגב", וסדרות דוקו נוספות כמו "הנובליסטים". כולן זכו בפרסים ובשבחים.


"כן, זה סוג של סיפור מתגלגל", אומר רוזנווקס בחיוך. "התחלתי עם ליבוביץ'. וזה למעשה פרויקט שבחר בי, לא אני בחרתי בו. הציעו לי להצטרף אליו. הידע שלי על ליבוביץ' הסתכם בפן הפוליטי. זה מה שהכרתי מהמשפחה שלי. ההורים שלי העריצו אותו. אבל כשהתחלתי לעבוד על הסדרה גיליתי עוד צדדים שלו. כך הגעתי לרמב"ם. שניהם חולקים תפיסות עולם, שניהם עסקו במדע ותורה. מבחינתי הרמב"ם הוא הקוטב הרציונליסטי של היהדות, ולכן כשסיימתי את הסדרה חיפשתי את הקוטב המיסטי. כך לאט לאט התחלתי להתעניין בחסידות".

אז אין כאן עניין של משיכה לדת?

"בסדרה על הרמב"ם ראיינתי את הרב צבי פסח דנציגר, רב חרדי שמשתייך לזרם הזילברמני, והוא אמר לי בשלב מסוים 'אני מודאג ממך כי אתה מתייחס ליהדות כמו תרבות, ואני לא אוהב את זה'. הוא צודק, אני מתייחס לזה כמו תרבות. אני תוצר של מערכת החינוך החילונית ואין מקצוע שמערכת החינוך החילוני מצליחה להשניא עליך יותר מלימודי יהדות. כשהתחלתי לחקור ולהכיר את העולם הזה מבחינה היסטורית, חברתית ותרבותית, גיליתי דברים מדהימים. הדגשים במערכת החינוך החילונית על לימודי היהדות לא נכונים, כי אנחנו נותנים את זה בידי מורים דתיים. אסור לנו להגיד 'זה של הדתיים והם ילמדו אותנו'. יש ללמוד מתוך הומניזם, ואם היו מאמצים את השיטה הזאת זה היה מדהים.

"בזכות העבודה שלי, העולם הזה נגלה אליי. אני לא בא אליו בקטע של להתחזק, אלא מתוך סקרנות שמובילה אותי. למשל, בסדרה הנוכחית על החסידות אני מתחבר אולי ברמה הרגשית לאורח החיים שלהם, לאנשים, ויש לי דברים טובים להגיד על החברה החסידית שנחשפתי אליה, אבל זה לא בא ממקום של התחזקות. באותה מידה שאני יכול להתלהב ולהתרגש מטיש חסידי, אני יכול להתרגש מקונצרט קלאסי או מחוויה במקדש בהודו. זה חלק מהזהות והתרבות שלי, לא גיליתי את האור".

לא פשוט להביא אל המסך גיבורים שמוצגים בתשעים אחוז מהמקרים בהקשרים שליליים. במשך שנה היה רוזנווקס חתום על חוזה מול התאגיד מבלי שהגיע למרואיין אחד ולא היה לו מושג כיצד הסדרה תצא אל הפועל. יחד עם דוד דקלבאום, חרדי ליטאי שסייע לו בתחקיר, הם ניסו לפנות כמעט לכל חצר חסידית ונענו בשלילה: "זה היה מייאש כמעט. לא הייתה לי אפילו חתיכת קוגל אחת ביד". גם כשכבר מצא מרואיינים שהסכימו לעמוד מול המצלמה, הם קיבלו אותו בחשד. "הציבור החרדי למוד אכזבות מהתקשורת", אומר רוזנווקס." הם כל הזמן אמרו לי 'טוב, אתה נורא נחמד, אבל בטח בעריכה יסלפו אותנו'. גם כשהסברתי שאני העורך, אז הם המשיכו לשאול 'אבל מי יערוך אותך?'"


חלקם קיבלו אותו אפילו בכעס. "ראיינתי את אחד האנשים ופתאום הוא התעצבן ואמר 'מה זו הפטרונות הזאת? אתה בא ועושה עלינו סרטים, למה אנחנו מעניינים אותך בכלל?'. הסברתי לו שסקרנות זו חלק מהחילוניות, אני לא מפחד לשאול שאלות. אמרתי לו שההיפך לא יקרה כי 'אתה פוחד לשאול שאלות'".

בא להקשיב ולא לבקר
פריצת הדרך שלו הגיעה כאשר יצחק אלכמייסטר, חסיד בעלז חוזר בתשובה שעומד בראש ארגון "צוהר" לחוזרים בתשובה, נכנס לתמונה. אלכמייסטר כאב את העובדה שאין שום היכרות, בטח לא הידברות, בין החברה החילונית לזו החסידית. הוא התחבר לרעיון של סדרה שתציג חסידים דרך העיניים שלהם, בלי פרופסורים או סוציולוגים שינתחו אותם מבחוץ. הוא נכנס לאדמו"ר מבעלז ושאל אותו האם אפשר לשתף פעולה עם הפרויקט הזה. זו הייתה תקופה בוערת ביחסי חרדים־חילונים, שבשיאה הגיע שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, בשבת למתחם "ביג" באשדוד, כדי לחזק את מאבקם של התושבים נגד סגירת המרכולים. "האדמו"ר מבעלז ענה לו שאין לו אינטרס, אבל הוסיף שאם הוא חושב שהסדרה יכולה להביא להורדת מפלס השנאה בין שני המגזרים אז הוא נותן את ברכתו לעניין". משם הדרך הייתה סלולה.

אחד האירועים הראשונים שרוזנווקס התלווה אליהם היה ביקור האדמו"ר מבעלז במונטריאול. החסידים החלו לזהות את הבחור החדש שמסתובב בשטח, ומבחינתנו של רוזנווקס זה נתן לו הכשר מסוים ופתח לו דלתות. הפרק הראשון של הסדרה עוסק בתולדות החסידות ולוקח את הצופים למסע בין מזיבוז', אושוויץ וירושלים, מהבעל שם טוב ועד לחצרות החסידיות כיום. אחת הדמויות המרגשות שהצופה נחשף אליהן היא סנדר פריד, חסיד בעלז בן 93. הוא הגיע לאושוויץ בנעוריו, והיום הוא עומד בראש משפחה ענקית ולו מאות נכדים ונינים.

הפרק השני מתייחס לתפקידו של האדמו"ר בחיי החסיד – ההחלטות שלא מתקבלות בלי התייעצות איתו, הציות המוחלט, הטיש והקוויטלך. במרכז הפרק תיעוד ביקורו של האדמו"ר מבעלז במונטריאול שבקנדה אחרי שלא ביקר את חסידיו בעיר יותר מעשרים שנה. הפרק השלישי עוסק בחיי היומיום של החסידים מן השורה, נותן במה נרחבת לנשים בחסידות ועוסק בשאלות כיצד מתקיים תא משפחתי חסידי בישראל של המאה העשרים ואחת, מה מעמד האישה בחסידות ומה עומד מאחורי הבחירה להמשיך לא ללמוד לימודי ליבה. הגיבורים של רוזנווקס כנים, אינטליגנטים, לא מתנצלים.

נראה שקצת התאהבת במושאי הסיקור שלך. נהגת בהם בכפפות של משי.

"כל כך הרבה ביקורת על חרדים ועל יוצאי העולם החסידי נשפכה, שזה כבר לא מעניין. שאלה כמו 'למה אתם לא משרתים בצה"ל' נשאלה אינסוף פעמים, וזו סוגיה חרדית בכלל ולא חסידית. כן שאלתי אותם על זה שהם ממשיכים ללמוד ביידיש בבתי הספר, על כך שהם לא מלמדים את הילדים ליבה. אז אולי בשמאל הליברלי יבקרו אותי בטענה שאני 'מתנחמד איתם', אבל לא חיפשתי לעשות מה שעשו עשרים במאים לפני. באתי להקשיב, השארתי את התפיסות שלי בחוץ. קיבלתי הצצה לתוך הבתים שלהם. שאלתי על האדמו"רים שנמלטו בשואה, או על נושא השידוכים שהוא שונה אצלם מאשר במגזר החרדי הכללי, ואיך מתחתנים אחרי שלוש פגישות קצרות. לא רציתי להיות תקליט שחוק בשאלות שנשאלו אלף פעם בעבר. ההישג הגדול ביותר מבחינתי הוא שהם רואים זאת ואומרים 'וואלה, מישהו בא לשמוע אותנו'.

"היו ויכוחים תוך כדי, אבל לא שפטתי אותם. אני רוצה להבין איך אדם חושב שקוויטל יכול להציל אותו. אגב, בהקשר הזה גיליתי יקום מקביל. לי אין שום דבר שקשור למיסטיקה בחיי. סיקרן אותי מאד לתהות על קנקנם של אנשים שתפיסת העולם שלהם מיסטית".

בין קנאה ורתיעה
רוזנווקס נזכר שכשערך הקרנה לסדרה "לוד בין ייאוש לתקווה" שעקבה אחרי החיים בעיר המורכבת, חצי מהאולם היה מלא בצופים ערבים והחצי השני ביהודים, ובכל סצנה צד אחר של האולם מחא כפיים. "התגובה שקיבלתי שם הרבה מהמוסלמים ועד לחרד"לים הייתה 'לא הסכמתי עם כל מה שראיתי, אבל קיבלתי הזדמנות להגיד את מה שרציתי'".

מה היית מאמץ מהעולם החסידי לחייך?

"אחד הדברים המאוד חזקים בחברה החסידית הוא הסולידריות, וזה בולט במיוחד כשאת מסתכלת על אנשים זקנים בחברה החסידית. אדם בן 80 ואפילו 90 חי בתחושה שצריכים אותו, שיש לו מה לתת. בחברה החילונית זה לא קיים. את יכולה למצוא אנשים בבדידות איומה.

"דבר נוסף שמעורר קנאה אצלם זה שהם לא מכורים לסמארטפון. את רואה ילדים משחקים בגומי וחבל. בהקרנה של הסדרה ישבו 900 נשים ואף אחת מהן לא הסתכלה בטלפון. זה מעורר קנאה שזה לא משתלט להם על החיים. מצד שני, הם עדיין משועבדים, משועבדים לאדמו"ר. אף אחד לא חופשי באמת".

מה הרתיע אותך?

"הזלזול המוחלט באיכות הסביבה. אין שם שום יחס לטבע. מכל טיש או יארצייט יוצא חצי טון אשפה. אני מאמין שזה עניין של חינוך ודבר שיכול להשתנות, כמו תהליכים אחרים שקורים בחברה הזאת. למדתי שעל אנשים שהולכים עם כובע פרווה באוגוסט אתה לא יכול לכפות שום דבר. אם תדחק אותם לפינה אז גם הקולות הליברליים שם יצופפו שורות. דברים ישתנו אבל זה יקרה בקצב איטי".

עד שהחסידים יתחילו ללמוד אנגלית, רוזנווקס נאלץ ללמוד להתנהל מול החסידים בדרכם. כתובות הדוא"ל שלהם הן תמיד אסופת מספרים בשל הקושי לכתוב באנגלית. כשהם רוצים לראות את הסדרה הם מבקשים ממנו "תביא לי את זה באון קי". אחרי ההקרנה מול נשות החסידות הייתה לנשים בקשה שהעלתה אצלו חיוך: "הבנים והבעלים שלנו חייבים לראות את זה. שידעו מי אנחנו. תוכל להוציא את הקטעים של הנשים?"

האדם שמעבר לפרובוקציות
את "ליבוביץ – אמונה, אדמה, אדם" מרגיש רוזנווקס שקיבל כמתנה משותפתו ליצירה, רינת קליין, שהזמינה אותו לעשות לצידה את הסדרה וכיום מנהלת את ערוץ 8. "התחלתי לחפור בהיסטוריה שלו – בכל המורשת שלו על אמונה, על גוף ונפש ושאר התפיסות המעניינות שלו. זה היה פרויקט מורכב".

למה ילדיו לא התראיינו לסרט, רק נכדיו?

"הילדים לא שיתפו פעולה, אבל הנכדים כן. הילדים שלו גדלו תחת האבא שהיה פרובוקטור לא קטן, והם ספגו אש. הם עזרו לנו בתחקיר אבל היה להם חשש גדול איך זה יצא. מבחינתם הוא היה אדם שהם העריצו, ויחד עם זאת אדם שנוי במחלוקת. היה אתגר גדול לעבוד מולם עם תחושה שהם לא באמת מאמינים שיצא מזה משהו".

הסדרה ששודרה בשנת 2013 זכתה להצלחה גדולה. רבים צפו בה והיא עוררה דיון מחודש בדמותו של האיש. באותה תקופה נקרא רחוב על שמו של ליבוביץ' והוא אף זכה לחיקוי בארץ נהדרת, כמעין חותמת של חזרה למרכז העניינים.

"אני חושב שבזכות הסדרה אנשים הבינו שמעבר לפרובוקציות יש כאן אדם מעניין שצריך להקשיב לו", אומר רוזנווקס. "אנשים עד היום מתעצבנים מדבריו, אבל גם מתנגדיו מבינים שקולו חסר. אין היום אנשים הוגי דעות שמצליחים לעניין ולאתגר את הציבור. אני חושב שזה בגלל שאין היום אנשים שכמוהו מוכנים היו לקבל אל ביתם תלמידים להתייעצות או סתם אנשים שרצו להקשיב. אין אדם שיוצא להרצות במקומות נידחים ברחבי הארץ מבלי לצפות לתמורה. אין אדם שיכול לדבר על מדע, דת, אמונה ופוליטיקה ולרתק אליו קהל חילוני. הוא לא עשה לקהל שלו הנחות, הוא אִתגר אותם ואילץ אותם לבחון את עצמם ואת דעותיהם מול הדברים שבחר להשמיע. בשיממון הפופוליסטי ובשיח המפוצל הקיים היום במקומותינו, אנשים מעדיפים לדבר מול קהל ביתי אוהד. ליבוביץ' מעולם לא פחד להיות לא פופולרי".

העבודה על הסדרה הולידה ברוזנווקס את הרצון לעסוק בדמותו המורכבת והמעניינת לא פחות של הרמב"ם. הוא יצא למסע בקרב אינטלקטואלים ורבנים, חרדים, דתיים־לאומיים וחילונים, בניסיון להבין את דמותו המסתורית. בניגוד לסדרה על ליבוביץ', כאן לא עמדו לרשתו מרואיינים שהכירו את האיש וארכיון מסודר. רק הטקסטים של הרמב"ם עמדו לרשותו. במהלך העבודה על הסדרה ניסה להישאר בגובה העיניים של הצופה. "ידעתי שאם אצלול עמוק מדי בחומרים אני מאבד את הצופים. היה ניסיון מתמיד להוסיף דעת אבל יחד עם זאת לשמור על סקרנות".

כשהתקשר לחוקרים ורבנים הוא שמע גיחוך בקולם, כיצד החילוני מהטלוויזיה יצליח להבין את דמותו של הרמב"ם. כשנפגש עם רבנים חרדים ואתגר אותם בשאלות קשות הם נבהלו ונעלמו. היחיד שנשאר היה הרב דנציגר הנזכר למעלה. "הוא היה החרדי היחיד שהיה מוכן להסביר מה הרמב"ם בשבילו", אומר רוזנווקס.

"בסיכומו של דבר הרבה מאדירים את הרמב"ם, אבל הרבה מתנגדים לו. כמו שאמר אחד המרואיינים 'הרמב"ם הוא כמו ראי' – כל אחד רואה בו את עצמו. הוא מרתק, הדברים שהוא כותב מדהימים עד היום. התוצאה הייתה סדרה אינטלקטואלית נטולת רגש".

טלוויזיה גבוהה לכל נפש
רוזנווקס (54) נולד בירושלים לאבא פרופסור לפיזיקה ולאמא פסיכולוגית. כשהיה בן שבע נסעה משפחתו לארה"ב בעקבות הפוסט־דוקטורט של אביו, וכשחזרו לארץ עברו לבאר שבע בעקבות עבודתו של האב באוניברסיטת בן גוריון. המגורים בשכונה ה' היו לדבריו החוויה המעצבת של חייו. "גדלתי כמיעוט בתוך חברה שונה מאוד מהבית שלי. באר שבע בשנות השבעים הייתה אינטגרטיבית. לא הייתה דיכוטומיה כמו בירושלים, שהיו בה הרבה שכונות שבכל אחת אוכלוסייה אחרת, או תל אביב שהתחלקה לצפון ודרום".

כדוגמה הוא מביא את ליל הבחירות של 77'. המהפך של בגין הביא את הוריו אל סף בכי, אבל למחרת כשהלך לבית הספר אנשים רקדו ברחובות משמחה. הוא זוכר גם את המתח בין הבית לרחוב בבחירות של שנת 81'. "גדלתי בתוך חברה מגוונת. זה מאד עיצב אותי ויצר סקרנות וכנות. כשאני נפגש עם אנשים משכבות שונות אני לא משדר ריחוק ואליטיזם".

אחרי שירותו הצבאי החליט ללמוד קולנוע. הוא לא גדל על התחום ("בבאר שבע לא היה לנו סינמטק") אבל המקצוע נראה לו מושך. שני אחיו הלכו בעקבות הוריהם – אחיו פרופסור להנדסה ואחותו פסיכולוגית. כשהילד שלא הצטיין בלימודים בחר בקולנוע אמרו הוריו "העיקר שילמד משהו". באותה תקופה קולנוע בארץ לא נחשב למשהו מציאותי, ודאי לא מקצוע שניתן להתפרנס ממנו. אבל כשסיים את לימודי הקולנוע באוניברסיטת תל אביב התחולל מהפך – ערוץ 2 בדיוק נפתח, וגם הלוויין והכבלים החלו לשדר. הוא עבד במשך 14 שנה בתוכנית "עובדה" וביים עשרות כתבות. הוא גם ניסה את כוחו בקולנוע עלילתי, אבל מהר מאוד התקבע על התחום שהפך למפעל חיים – קולנוע דוקומנטרי.

"מאוד קשה לי עם מסגרות ועם עבודה עם הרבה אנשים", הוא אומר. "קולנוע עלילתי דורש ממך לעבוד לצד הרבה אנשי צוות עם תכנון ופקידות וישיבות. אני אוהב לעבוד לבד עם צוות אינטימי. אני עובד בצורה מאוד אינטואיטיבית – נותן לדברים לקרות. אני מתחיל ולא יודע לאן זה יגיע. ברמה האינטלקטואלית אני נורא אוהב את החיבור הזה שהדוקו מאפשר. אני קורא לזה 'טלוויזיה גבוהה לכל נפש', ונהנה לקחת נושאים מורכבים ולהנגיש אותם.

"אני בקושי עשיתי 3 יחידות במתמטיקה. אז אם אני אצליח להבין משהו, כל אחד יבין אותו. זה מה שעשיתי בסדרות כדוגמת הנובליסטים והסדרה על הרמב"ם. אני תמיד מדמה לי את הצופה כבנאדם שבא עייף מהעבודה ולא מתחשק לו לשבת שעה ולראות זבל. הוא רוצה לצפות שעה בטלוויזיה ולהרגיש שעשה משהו טוב ולמד משהו".

בהקשר הזה הוא מבקש לתת קרדיט לתאגיד שאפשר לו לעבוד על הפרויקט הנוכחי – שלושה פרקים בסך הכול – במשך שנתיים. "הכניסה של התאגיד היא שינוי אסטרטגי מבחינת העולם הדוקומנטרי. כדי לקבל אישור להקרין פרק מהסדרה בפני חסידי בעלז, ישבתי עם דיין של בעלז והראיתי לו את הסדרה. ואז הוא שואל אותי, 'אבל למה הם עושים את זה (התאגיד), למה זה מעניין אותם?'. הסברתי לו שזו המטרה של תאגיד שידור ציבורי־ זה שלי וזה שלך וזה של כולנו. לא בטוח שערוצים מסחריים היו עושים את זה.

"נכון יש גופים מסחריים כמו יס דוקו והוט 8 שמשקיעים גם הם ביצירות מסוג זה, אבל הגופים האלו במצוקה. בעידן של נטפליקס שבו בעשרה דולרים לחודש את כל מקבלת את כל הסדרות שבעולם, קשה להם להתקיים. מכאן החשיבות של התאגיד. במדינות מתוקנות יש מיסוי לחברות האינטרנט ואז זה הולך ליצירה אמנותית. יש מדינות שבהן מחייבים את נטפליקס לשדר 30 אחוז תוכן מקורי. כאן מאפשרים לפרטנר וסלקום להיות ספקיות של תכנים, אבל הן לא מחויבות כמעט לייצר תכנים. בכל העולם, מלבד ארה"ב, כל יצירות המקור – דרמה ודוקו, נעשות בזכות רגולציה ותמיכה ציבורית. אחרת אין להן זכות קיום".

באותה נשימה מוסיף רוזנווקס שרמת היצירה הדוקומנטרית בארץ גבוהה מאוד. "אין פסטיבל בעולם שאין בו סרט ישראלי בתחרות הרשמית". בין השנים 2010־2014 הוא כיהן כיו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים. במסגרת תפקידו הוא נלחם בטשטוש הגבולות שבין תוכניות ריאליטי ותוכניות דוקומנטריות. הזכייניות מחויבות על פי חוק להשקיע סכום מסוים ביצירה המוגדרת כ"סוגה עילית", יותר אמנותית ופחות מסחרית. דוקומנטרי הוא סוגה עילית, אבל הוא הרבה פחות משתלם כלכלית מריאליטי. באותה תקופה הוא לא חסך בהתפרצויות, ובשיאה של אחת מהן שבר קיר בזמן דיון במועצת הכבלים והלוויין בשאלה האם הסדרה "מחוברים" ראויה להיקרא סדרה דוקומנטרית. גם היום הוא מודאג מחוסר ההגדרה לתוכן דוקומנטרי ובעיקר מהיכולת "לשחק" בתכנים.

"הוויכוח הזה עלה רמה אחרי מה שקרה בצילומי הסדרה 'מחוז ירושלים'. זאת שאלה מורכבת, ואנחנו הולכים לעולם שהשאלה הזאת תהיה בו יותר מסובכת, עולם שבו לא נדע מה פיקציה ומה אמת. הדבר האמיתי היחיד שיהיה זה פרסומות. במציאות כזו, השאלה של מה אמת ומה לא מתחדדת".

ובעידן שבו הכול מהיר, פופוליסטי, יש קהל שצורך דוקו?

"נכון, הכול נגיש בטלפון. התכנים מהירים ומתחלפים, אבל דווקא בעידן הזה פתאום נוצר צורך של אנשים ללכת לראות סרט דוקומנטרי. הם אומרים לעצמם אני אנתק לשעה וחצי את הנייד, כשאצא החוצה אקרא מה עשתה נועה קירל. ברגע שכן יש תאגיד שידור ציבורי אז יש סיכוי טוב שתהיה השקעה טובה יותר בתחום הזה".

אחדות שמגיעה מהשטח
כבר שלושים שנה שרוזנווקס מתעד את כל גוני החברה הישראלית – מהבדואים בנגב ועד לחסידים בירושלים ובמונטריאול. בהקרנת הבכורה של הסרט החדש הוא נשא דברים ואמר: "אמרתי שבכל מקום שבו עבדתי קניתי חברים. וזה אומר שאפשר לייצר פה הידברות. אנחנו לא צריכים לחכות שהפוליטיקאים יעשו את זה. לצערי אנחנו חיים בגטאות ונפגשים רק בקצוות. כששואלים אותי מה זה דו קיום אז אני אומר שלוד זה דו קיום. זה לא שבאים ליפו ללמוד ערבית פעם בשבוע, אלא עומדים בתור ביחד לארנונה ובמכולת וחיים באותו הרחוב".

לא רק יחסי ערבים־יהודים מטרידים אותו, אלא גם יחסי חרדים־חילונים. "במונטריאול, כשהאדמו"ר הגיע, חסמו את הרחובות מסביב למקום שבו נערכה קבלת הפנים. למרות שהשכנים היו גויים הם הבינו. כשהטקס נגמר, מכוניות המשיכו לנסוע, גם בשבת. כמובן שיש חילוקי דעות, אבל במקום לחגוג את עושר הדעות בחברה הישראלית אנחנו ממשיכים לריב", הוא אומר.
אוועטאר
עולם ומלואו
שר חמש מאות
תגובות: 749
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אקטאבער 06, 2016 9:15 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך עולם ומלואו »

היינט ארויסגעקומען די דריטע, נאך א קורצע בליק דערויף זעהט מיר אויס זייער קלאר אז דאס איז געמאכט געווארן פאר אונז מער ווי פאר די פרייע. ס'ברענגט ארויס אסאך פוינטס וואס די ארויסגעבער האבן קענטיג געוואלט אונז לאזן הערן.
אוועטאר
ציגעלע
שר חמש מאות
תגובות: 738
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 04, 2018 6:12 pm
לאקאציע: אין טור גארטען

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ציגעלע »

עולם ומלואו האט געשריבן:היינט ארויסגעקומען די דריטע, נאך א קורצע בליק דערויף זעהט מיר אויס זייער קלאר אז דאס איז געמאכט געווארן פאר אונז מער ווי פאר די פרייע. ס'ברענגט ארויס אסאך פוינטס וואס די ארויסגעבער האבן קענטיג געוואלט אונז לאזן הערן.

ברענג עס פליז
אוועטאר
פריילאך
שר שלשת אלפים
תגובות: 3084
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 10, 2009 8:45 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פריילאך »

וועלכע חסידות נאך ווערן געקאווערט?

דערווייל איז בעלז/מאדזיץ/פיטסבורג/סאדיגורה/לעלוב
מען זאגט לחיים און מ'איז פריילאך, און מען גייט א קאראהוט
זיי אמתדיג
שר מאה
תגובות: 243
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג סעפטעמבער 05, 2019 3:12 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זיי אמתדיג »

לדעתי: די אלע הסברים וואס די חסידים פראבירן מסביר זיין פאר די reporter מאכט נישט קיין סענס, די גאנצע מצב החסידות היינטיגע צייטן איז "זייער" שווער צו פארשטיין אויב מען לעבט דאס נישט מיט, למשל איך א סאטמאר וויליאמסבורג חסיד(?) פארשטיי נישט געהעריג די אלע "טיפע" הסברים.
סא די ווילסט א פרייער זאל דאס פארשטיין?
זיי אמתדיג
שר מאה
תגובות: 243
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג סעפטעמבער 05, 2019 3:12 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זיי אמתדיג »

לדעתי וואלט אסאך בעסער געווען פשוט צו רעדן פון אונזער העכערע לעבן, תורה, גמילת חסדים, ישרות אין ביזנעס וכדו'
פשוט ווייזן פאר זיי אז איזער גאנצע לעבן האט א. העכערע ציל, וואס צוליב דעם זענען אינז אנדערש ווי זיי
אוועטאר
אדער יא
שר שלשת אלפים
תגובות: 3156
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 11, 2018 11:00 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אדער יא »

ייש"כ אחראים פארן רייניגן. רילי עפרישיעידיט.
אוועטאר
לפנות בוקר
שר שלשת אלפים
תגובות: 3175
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 04, 2019 7:58 pm
לאקאציע: ששש..

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לפנות בוקר »

איינס האט געשריבן:בין היתר רעדן זיי מיט א חסידישע איד ר׳ סנדר פריד, פון בעלזא חסידים איבער זיין עבר והווה און איבער בעלזא רב

מלכויות של מטה - פרק 1 - נקמתו של סנדר

ר סענדער איז א איידעם ביי ר אביגדור כהנא?
לפנות בוקר
אידיאט
שר חמישים ומאתים
תגובות: 493
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אפריל 08, 2019 10:43 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אידיאט »

זיי אמתדיג האט געשריבן:לדעתי וואלט אסאך בעסער געווען פשוט צו רעדן פון אונזער העכערע לעבן, תורה, גמילת חסדים, ישרות אין ביזנעס וכדו'
פשוט ווייזן פאר זיי אז איזער גאנצע לעבן האט א. העכערע ציל, וואס צוליב דעם זענען אינז אנדערש ווי זיי

דעס איז צו שווער מסביר צו זיין פאר א פרייען אפילו פאר א פרומער.
אידיאט
שר חמישים ומאתים
תגובות: 493
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אפריל 08, 2019 10:43 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אידיאט »

זיי אמתדיג האט געשריבן:לדעתי: די אלע הסברים וואס די חסידים פראבירן מסביר זיין פאר די reporter מאכט נישט קיין סענס, די גאנצע מצב החסידות היינטיגע צייטן איז "זייער" שווער צו פארשטיין אויב מען לעבט דאס נישט מיט, למשל איך א סאטמאר וויליאמסבורג חסיד(?) פארשטיי נישט געהעריג די אלע "טיפע" הסברים.
סא די ווילסט א פרייער זאל דאס פארשטיין?

דעס איז א גרויסע פראבלעם לדעתי מיט די גרויסע חסידותער ווי מלעבט מצוות אנשים מלומדה ווען סקומט צו חסידות. סאיז דא היינט אסאך גוטע ספרים און גוטע שיעורים ווי מקען היינט לערנען חסידות צו לעבען מיט דעם יום יום. סאיז באמת אשאד צו לעבן אלס חסיד און נישט וויסן וואס דאס איז.
Goodmorning
שר חמשת אלפים
תגובות: 5418
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 06, 2018 2:32 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך Goodmorning »

אידיאט האט געשריבן:
זיי אמתדיג האט געשריבן:לדעתי וואלט אסאך בעסער געווען פשוט צו רעדן פון אונזער העכערע לעבן, תורה, גמילת חסדים, ישרות אין ביזנעס וכדו'
פשוט ווייזן פאר זיי אז איזער גאנצע לעבן האט א. העכערע ציל, וואס צוליב דעם זענען אינז אנדערש ווי זיי

דעס איז צו שווער מסביר צו זיין פאר א פרייען אפילו פאר א פרומער.

פארוואס עס מאכט מער סענס צו פארשטיין ווי די קאנעקשאן צום רבין
שויתי ה' לנגדי תמיד
אוועטאר
מאטעס
שר מאה
תגובות: 242
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 15, 2008 12:28 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מאטעס »

זיי אמתדיג האט געשריבן:למשל איך א סאטמאר וויליאמסבורג חסיד(?) פארשטיי נישט געהעריג די אלע "טיפע" הסברים.
סא די ווילסט א פרייער זאל דאס פארשטיין?

די האלסט שוין ביי 'נשתכחה' משא"כ דער פרייער ואינו דומה נייר מחוק לנייר חדש...
מה ידידות
שר חמש מאות
תגובות: 858
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 27, 2014 11:14 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מה ידידות »

מלכיות של מטה 3

קרעדיט ''איינס''
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים....
אוועטאר
יוסף פריעדמאן
שר שבעת אלפים
תגובות: 7415
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 4:31 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף פריעדמאן »

לפנות בוקר האט געשריבן:
איינס האט געשריבן:בין היתר רעדן זיי מיט א חסידישע איד ר׳ סנדר פריד, פון בעלזא חסידים איבער זיין עבר והווה און איבער בעלזא רב

מלכויות של מטה - פרק 1 - נקמתו של סנדר

ר סענדער איז א איידעם ביי ר אביגדור כהנא?

יא
כי לך טוב להודות

. ע . ע . ע . ש . ע . . ש . . ש . ע . ש . ש . ע ולשמחה נאה לזמר . ע . ע
זעירא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 435
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 14, 2019 3:01 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זעירא »

וואס עפעס? האט געשריבן:אביסעל איבער די סיריע פון מלכיות של מטה וואס ווערט געוויזן אויפן איזראלי נאציאנאלע טעלעוויזיע סטעישן ״כאן״

דאס איז א מוראדיגע דורכברויך אין די תחום פון מידיע ....

נדצ"ל: דורכפאל...
באדראטשיג
שר מאה
תגובות: 168
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 27, 2016 8:16 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך באדראטשיג »

די דריטע חלק איז בפירוש נישט פאר די היימישע עוילם!!!
שרייב תגובה

צוריק צו “זכור ימות עולם”