טבלאות עזר על שיעורי השבוע
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- קושר כתרים
- שר מאה
- תגובות: 136
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm
טבלאות עזר על שיעורי השבוע
לתועלת הלומדים החשובים וועלן מיר מרחיב זיין את היריעה און זיין א "קושר כתרים לתורה",
מיט טבלאות ורשימת עזר וואס וועט צוהעלפען פאר די חשובע לומדים צו מסכם זיין דעם שיעור השבוע.
וזה החלי:
סיכום אויף די סוגיא פון חזקי' ורבי אבוהו, אלע פסוקים, אלע שיטות.
קרעדיט: נתיבות הש"ס
www.NetivotHashas.org.il
מיט טבלאות ורשימת עזר וואס וועט צוהעלפען פאר די חשובע לומדים צו מסכם זיין דעם שיעור השבוע.
וזה החלי:
סיכום אויף די סוגיא פון חזקי' ורבי אבוהו, אלע פסוקים, אלע שיטות.
קרעדיט: נתיבות הש"ס
www.NetivotHashas.org.il
- אטעטשמענטס
-
- טבלת עזר.pdf
- סיכום סוגיא דחזקי' ורבי אבוהו - קושר כתרים
- (98.1 KiB) געווארן דאונלאודעד 236 מאל
לעצט פארראכטן דורך קושר כתרים אום מיטוואך מאי 14, 2014 2:58 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)
- moshele11211
- שר האלף
- תגובות: 1271
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 26, 2010 2:18 pm
- ענדע צדיק!
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8114
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 17, 2013 4:44 pm
- פארבינד זיך:
גענוצט און זייער הנאה געהאט ביים לערנען
צ' כפופה וץ' פשוטה... היינו נאמן כפוף נאמן פשוט. וברש"י: נאמן כפוף - אדם כשר צריך להיות כפוף ועניו וסופו להיות פשוט וזקוף לעולם הבא: (שבת קד.)
בלאג - מיינע ארכיוון
בלאג - מיינע ארכיוון
- שמעלקא טויב
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5396
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
- לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!
-
- שר העשר
- תגובות: 39
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 13, 2014 6:49 pm
די טבלא איז געוואלדיג, און ייש"כ פאר דעם לינק.
איך האב געזוכט דארט צי זיי האבן אפשר א ענליכע טבלא אויף דעם 'ההוא מדרבנן' וואס איז געזיצן פאר ר' שמואל בר נחמני, און נאכגעזאגט משמי' דר' יהושע בן לוי וכו'. און די גמרא (סוף דף כג: - כל דף כד. – ותחילת דף כד:) פרובירט צו טרעפן א פרישן לימוד פאר ריב"ל, אויף חמץ בפסח און שור הנסקל פארוואס ס'איז אסור סיי באכילה און סיי בהנאה.
די גמרא רעכנט אויס קודם 6 לימודים פון וואו ריב"ל קען דאס ווען ארויסלערנען, ביז די גמרא קומט צו אז ער לערנט דאס ארויס פון והבשר אשר יגע בכל טמא וגו'.
איך האב נישט קיין צייט צו מאכן דערפון א טבלא, אבער כ'האב מיר אפגעשריבן א קורצן סיכום דערפון, און אפשר קען עס עמיצער מסדר זיין אין א טבלא לתועלת הרבים. (איך וועל נאר שנעל איבערטייפן דאס וואס כ'האב זיך פארצייכנט בקיצור נמרץ בפנקסי הקטן לתועלת החזרה)
-----------
(6) לימודים – והדיחוי שהגמ' דוחה שאין למידים משם.
1) - לא יאכל
הדיחוי: לא יאכל איסור אכילה משמע ליה, איסור הנאה לא משמע ליה
2) - נבילה
הדיחוי: סבר לה כר' יהודה דאמר דברים ככתבן
3) - לכלב תשליכון אותו
הדיחוי: קסבר חולין שנשחטו בעזרה דאורייתא
4) - וכל חטאת אשר יובא מדמה וגו' לכפר בקדש, לא תאכל באש תשרף – שאינו ענין לגופו (דכתיב והנה שורף) תנהו ענין לכל איסורין שבתורה, ואם אינו ענין לאכילה, תנהו ענין לאיסור הנאה.
הדיחוי: א"כ מה כאן בשריפה, אף שאר איסורין בשריפה. ואין ללמוד מבקדש באש תשרף, דרק קדש הוי בשריפה ולא שאר איסורין, דהאי מיבעי לכדר"ש ללמד על חטאת פסולה ששורפין אותה בקדש.
5) - ואם יותר מבשר המלואים ומן הלחם עד הבקר. ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא – שאינו ענין לגופו (דכתיב ושרפת) תנהו ענין לכל איסורין שבתורה, ואם אינו ענין לאכילה, תנהו ענין לאיסור הנאה.
[ואין ללמוד מזה דשאר איסורין ג"כ בשריפה, דאמר קרא ושרפת את הנותר, דוקא נותר בשריפה ולא שאר איסורין]
הדיחוי: לא יאכל כי קדש הוא מיבעי ליה לכדר"א ד'כל שבקדש פסול' ליתן ל"ת על אכילתו.
6) - קרא קמא ואיפוך – לכתוב באש תשרף ולא בעי לא תאכל, שאינו ענין לגופו דנפק"ל מדר"א (דיש לאו בכל פסולי קדשים) תנהו ענין לכל איסורין שבתורה, ואם אינו ענין לאכילה, תנהו ענין לאיסור הנאה.
[ואין ללמוד מזה דשאר איסורין ג"כ בשריפה, דאמר קרא ושרפת את הנותר, דוקא נותר בשריפה ולא שאר איסורין]
הדיחוי: לא תאכל מיבעי לי' ליחד לי' לאו לגופי', דאי מר' אלעזר הלא אין לוקין על לאו שבכללות.
מסקנת הגמ' :
והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף – שאינו ענין לגופו דנפק"ל בהיקש ממעשר (ולא מק"ו דאז י"ל אין מזהירין מן הדין) ואם אינו ענין לגופו, תנהו ענין לכל איסורין שבתורה, ואם אינו ענין לאכילה תנהו ענין להנאה.
[ואין ללמוד מזה דשאר איסורין ג"כ בשריפה, דאמר קרא ושרפת את הנותר, דוקא נותר בשריפה ולא שאר איסורין]
ואין לדחות: דצריך לאו דלא יאכל לעבור עליו בשני לאוין, כמו באוכל פוטיתא לוקה ד', נמלה לוקה ה', צירעה לוקה ו' - דכל היכא דאיכא למדרש דרשינן ולא מוקמינן בלאוי יתירי.
איך האב געזוכט דארט צי זיי האבן אפשר א ענליכע טבלא אויף דעם 'ההוא מדרבנן' וואס איז געזיצן פאר ר' שמואל בר נחמני, און נאכגעזאגט משמי' דר' יהושע בן לוי וכו'. און די גמרא (סוף דף כג: - כל דף כד. – ותחילת דף כד:) פרובירט צו טרעפן א פרישן לימוד פאר ריב"ל, אויף חמץ בפסח און שור הנסקל פארוואס ס'איז אסור סיי באכילה און סיי בהנאה.
די גמרא רעכנט אויס קודם 6 לימודים פון וואו ריב"ל קען דאס ווען ארויסלערנען, ביז די גמרא קומט צו אז ער לערנט דאס ארויס פון והבשר אשר יגע בכל טמא וגו'.
איך האב נישט קיין צייט צו מאכן דערפון א טבלא, אבער כ'האב מיר אפגעשריבן א קורצן סיכום דערפון, און אפשר קען עס עמיצער מסדר זיין אין א טבלא לתועלת הרבים. (איך וועל נאר שנעל איבערטייפן דאס וואס כ'האב זיך פארצייכנט בקיצור נמרץ בפנקסי הקטן לתועלת החזרה)
-----------
(6) לימודים – והדיחוי שהגמ' דוחה שאין למידים משם.
1) - לא יאכל
הדיחוי: לא יאכל איסור אכילה משמע ליה, איסור הנאה לא משמע ליה
2) - נבילה
הדיחוי: סבר לה כר' יהודה דאמר דברים ככתבן
3) - לכלב תשליכון אותו
הדיחוי: קסבר חולין שנשחטו בעזרה דאורייתא
4) - וכל חטאת אשר יובא מדמה וגו' לכפר בקדש, לא תאכל באש תשרף – שאינו ענין לגופו (דכתיב והנה שורף) תנהו ענין לכל איסורין שבתורה, ואם אינו ענין לאכילה, תנהו ענין לאיסור הנאה.
הדיחוי: א"כ מה כאן בשריפה, אף שאר איסורין בשריפה. ואין ללמוד מבקדש באש תשרף, דרק קדש הוי בשריפה ולא שאר איסורין, דהאי מיבעי לכדר"ש ללמד על חטאת פסולה ששורפין אותה בקדש.
5) - ואם יותר מבשר המלואים ומן הלחם עד הבקר. ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא – שאינו ענין לגופו (דכתיב ושרפת) תנהו ענין לכל איסורין שבתורה, ואם אינו ענין לאכילה, תנהו ענין לאיסור הנאה.
[ואין ללמוד מזה דשאר איסורין ג"כ בשריפה, דאמר קרא ושרפת את הנותר, דוקא נותר בשריפה ולא שאר איסורין]
הדיחוי: לא יאכל כי קדש הוא מיבעי ליה לכדר"א ד'כל שבקדש פסול' ליתן ל"ת על אכילתו.
6) - קרא קמא ואיפוך – לכתוב באש תשרף ולא בעי לא תאכל, שאינו ענין לגופו דנפק"ל מדר"א (דיש לאו בכל פסולי קדשים) תנהו ענין לכל איסורין שבתורה, ואם אינו ענין לאכילה, תנהו ענין לאיסור הנאה.
[ואין ללמוד מזה דשאר איסורין ג"כ בשריפה, דאמר קרא ושרפת את הנותר, דוקא נותר בשריפה ולא שאר איסורין]
הדיחוי: לא תאכל מיבעי לי' ליחד לי' לאו לגופי', דאי מר' אלעזר הלא אין לוקין על לאו שבכללות.
מסקנת הגמ' :
והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף – שאינו ענין לגופו דנפק"ל בהיקש ממעשר (ולא מק"ו דאז י"ל אין מזהירין מן הדין) ואם אינו ענין לגופו, תנהו ענין לכל איסורין שבתורה, ואם אינו ענין לאכילה תנהו ענין להנאה.
[ואין ללמוד מזה דשאר איסורין ג"כ בשריפה, דאמר קרא ושרפת את הנותר, דוקא נותר בשריפה ולא שאר איסורין]
ואין לדחות: דצריך לאו דלא יאכל לעבור עליו בשני לאוין, כמו באוכל פוטיתא לוקה ד', נמלה לוקה ה', צירעה לוקה ו' - דכל היכא דאיכא למדרש דרשינן ולא מוקמינן בלאוי יתירי.
זייער שיין און קלאר
אפאר קשיות וואס ס'האט מיך געדריקט לערנענדיג די סוגיא
פארוואס פרובירט נישט די גמרא נאכדעם פון והנה שרף
פארוואס פרובירט נישט די גמרא נאכדעם פון ושרפת
פארוואס דארף מען צוקימען צו נפק"ל מדר"א און נישט פון והנה שרף
אפאר קשיות וואס ס'האט מיך געדריקט לערנענדיג די סוגיא
לולי תורתך שעשועי האט געשריבן:4) - וכל חטאת אשר יובא מדמה וגו' לכפר בקדש, לא תאכל באש תשרף – שאינו ענין לגופו (דכתיב והנה שורף) תנהו ענין לכל איסורין שבתורה, ואם אינו ענין לאכילה, תנהו ענין לאיסור הנאה.
הדיחוי: א"כ מה כאן בשריפה, אף שאר איסורין בשריפה. ואין ללמוד מבקדש באש תשרף, דרק קדש הוי בשריפה ולא שאר איסורין, דהאי מיבעי לכדר"ש ללמד על חטאת פסולה ששורפין אותה בקדש.
פארוואס פרובירט נישט די גמרא נאכדעם פון והנה שרף
לולי תורתך שעשועי האט געשריבן:
5) - ואם יותר מבשר המלואים ומן הלחם עד הבקר. ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא – שאינו ענין לגופו (דכתיב ושרפת) תנהו ענין לכל איסורין שבתורה, ואם אינו ענין לאכילה, תנהו ענין לאיסור הנאה.
[ואין ללמוד מזה דשאר איסורין ג"כ בשריפה, דאמר קרא ושרפת את הנותר, דוקא נותר בשריפה ולא שאר איסורין]
הדיחוי: [color=#FF0000]לא יאכל כי קדש הוא מיבעי ליה לכדר"א ד'כל שבקדש פסול' ליתן ל"ת על אכילתו
פארוואס פרובירט נישט די גמרא נאכדעם פון ושרפת
לולי תורתך שעשועי האט געשריבן:
6) - קרא קמא ואיפוך – לכתוב באש תשרף ולא בעי לא תאכל, שאינו ענין לגופו דנפק"ל מדר"א (דיש לאו בכל פסולי קדשים) תנהו ענין לכל איסורין שבתורה, ואם אינו ענין לאכילה, תנהו ענין לאיסור הנאה.
[ואין ללמוד מזה דשאר איסורין ג"כ בשריפה, דאמר קרא ושרפת את הנותר, דוקא נותר בשריפה ולא שאר איסורין]
הדיחוי: [color=#FF0000]לא תאכל מיבעי לי' ליחד לי' לאו לגופי', דאי מר' אלעזר הלא אין לוקין על לאו שבכללות
פארוואס דארף מען צוקימען צו נפק"ל מדר"א און נישט פון והנה שרף
נאך איין הערה
מרש"י משמע דהדיחוי הוא דאין ללמוד מבקודש באש תשרף איסור הנאה דמיבעי ליה ללמוד מקום השריפה
לולי תורתך שעשועי האט געשריבן:
4) - וכל חטאת אשר יובא מדמה וגו' לכפר בקדש, לא תאכל באש תשרף – שאינו ענין לגופו (דכתיב והנה שורף) תנהו ענין לכל איסורין שבתורה, ואם אינו ענין לאכילה, תנהו ענין לאיסור הנאה.
הדיחוי: א"כ מה כאן בשריפה, אף שאר איסורין בשריפה. ואין ללמוד מבקדש באש תשרף, דרק קדש הוי בשריפה ולא שאר איסורין, דהאי מיבעי לכדר"ש ללמד על חטאת פסולה ששורפין אותה בקדש.
מרש"י משמע דהדיחוי הוא דאין ללמוד מבקודש באש תשרף איסור הנאה דמיבעי ליה ללמוד מקום השריפה
- קושר כתרים
- שר מאה
- תגובות: 136
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm
שיעור שבוע פר' במדבר תשע"ד
געשמאקע טבלאות עזר און סיכומי הדף לתועלת הלומדים החשובים
(פון סייט פורטל הדף)
טבלא בסוגיא דאפשר / לא אפשר, וקמכוין / ולא קמכוין
(פון סייט פורטל הדף)
טבלא בסוגיא דאפשר / לא אפשר, וקמכוין / ולא קמכוין
- אטעטשמענטס
-
- טבלא דף כ''ו.pdf
- (15.04 KiB) געווארן דאונלאודעד 288 מאל
לעצט פארראכטן דורך קושר כתרים אום דינסטאג מאי 20, 2014 1:12 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)
- קושר כתרים
- שר מאה
- תגובות: 136
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm
טבלא
חישוב שיעור חלה - שייך לדף מ"ח - לזכות את הרבים
- אטעטשמענטס
-
- שיעור חלה - פסחים מ''ח ע''ב.pdf
- (514.09 KiB) געווארן דאונלאודעד 186 מאל
- קושר כתרים
- שר מאה
- תגובות: 136
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm
טבלא עם כל שיטות האמוראים לסדר הבדלה ביו"ט שחל במוצאי שבת, וטעמיהם לפי ביאור הרשב"ם
- אטעטשמענטס
-
- הבדלה ליו''ט אחר השבת.pdf
- כל שיטות הבדלה ליו"ט שחל במוצאי שבת - פסחים קג
- (64.05 KiB) געווארן דאונלאודעד 204 מאל
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)
- שמעלקא טויב
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5396
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
- לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!
- ענדע צדיק!
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8114
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 17, 2013 4:44 pm
- פארבינד זיך:
שמעלקא טויב האט געשריבן:קושר כתרים האט געשריבן:טבלא עם כל שיטות האמוראים לסדר הבדלה ביו"ט שחל במוצאי שבת, וטעמיהם לפי ביאור הרשב"ם
ישר כח, דאס וועט פיין צוניץ קומען פאר אביסל חזרה.
צ' כפופה וץ' פשוטה... היינו נאמן כפוף נאמן פשוט. וברש"י: נאמן כפוף - אדם כשר צריך להיות כפוף ועניו וסופו להיות פשוט וזקוף לעולם הבא: (שבת קד.)
בלאג - מיינע ארכיוון
בלאג - מיינע ארכיוון