מיללער האט געשריבן:אינטערעסאנט איז צו לערנען די מהרש"א בחידושי אגדות שפעטער בדף עז. וואו די גמ' רעדט וועגן דואג מיט דוד המלך וועגן רות המואביה און די היתר פון מואבי ולא מואבית, זאגט די מהרש"א אז לכאורה וואס האט זיך דואג יעצט דערמאנט, בועז האט מיט דורות צוריק חתונה געהאט מיט רות עפ"י השופטים, וואלט מען אים דען געלאזט עובר זיין אן איסור דאוריתא? זאגט די מהרש"א אז בימי בועז איז נאך נישט געווען די גזירה פון ביאה ראשונה אטו ביאה שניה, וממילא איז נישט קיין ראיה צום דין פון מואבי ולא מואבית, ווייל אפשר האט בועז חתונה געהאט מיט איר אלס עשה דוחה ל"ת און איר גע'גט נאך ביאה ראשונה, עיי"ש
ותמה תמה אקרא, קודם איז דען דא א מ"ע מה"ת מייבם צו זיין א קרובה - נישט אשת אח - אז איך זאל קלערן אז דארט איז דא עשה דוחה ל"ת? ויותר מזה, זי איז דאך געווען א נכרית און ווי רש"י זאגט אז הערשט עכשיו לאחר מיתת בעליה האט זי זיך מגייר געווען, ווי קומט דא אריין מצות יבום בכלל?
צו פארענטפערען דעם מהרש"א, קען מען אפשר זאגן, אז די מהרש"א האט געלערנט אז אפילו לאחר מתן תורה וואס איז נישט דא קיין חיוב בשאר קרובים, איז מען אבער עכ"פ מקיים א מצוה, והרבה אחרונים סוברים שאף במצוה קיומית עשה דוחה לא תעשה ראה בקובץ הערות סי' י"ד, ומצאתי
בכלי חמדה בפר' וישב שכ"כ, והחיד"א בספר
שמחת הרגל כתב 'דנהי מדאוריתא מצות יבום באחיו, מ"מ מנהג ישראל דגם הקרוב מיבם מצוה היא' ועיי"ש דשייך ע"ז שומר מצוה לא ידע דבר רע.
ובגוף הקושיא העיר כן גם הגר"י פיק בהגהות אוצר בלום על עין יעקב, וראה שם מה שכתב המגיה ליישב.
ועל דברי המהרש"א יש להעיר גם ממה שהאריכו האחרונים אם כשעדל"ת הולד פסול, ראה ע"ז
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=121 וראה שם בסימן הקודם השיטות אם נתגיירה רות קודם.