קושיות והערות על שיעור היום - מסכת נדרים

קושיות והערות בלימוד הגמרא

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

לייבל שטילער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 364
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אפריל 19, 2016 5:15 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לייבל שטילער »

במחילה מקודם אני רוצה לשאול משהו שקשה לי מדף כג. הגם שזה כבר משבועתיים למפרע, אבל חזרה היא לעולם דבר טוב. הנה הר"ן בד"ה אין והתניא הקשה: וא"ת ומאי מתמהינן מעיקרא ומי שרי הכי ומה בין זו לנדרי זרוזין דמתני' וכו' ומת' שם תשובה עמוקה עיי"ש, ואני תמה הפלא ופלא הרי הר"ן במתניתין דף כא. ד"ה שניהם כתב בזה"ל: ומש"ה לא חייל נדרא וטעמא דמילתא לפי שדרכן של מוכר ולוקח בכך ומש"ה לא מקרי דברים שבלב עכ"ל. הרי דברים ברורים מללו שדווקא היכא שדרכן בכך הוה נדרי זרוזין וא"כ איפוא, מה בכלל קשה כאן?
סייג לחכמה שתיקה....
רצון טוב
שר האלפיים
תגובות: 2288
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 3:12 pm

דף ל"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך רצון טוב »

לגבי די איבעיא אין די גמרא צו מען קען תורם זיין פין א צווייטן תרומה ווען יענער ווייסט נישט
עי' בהראשונים אז די איבעיא קען מען פושט זיין מדין פטר חמור, וואס אין בכורות י"א איז מבואר אז אפילו בלי דעתו איז עס פדוי, זאגן די ראשונים ה"ה הכא אז אפילו בלי דעת בעלים פועלט די הפרשת תרומה

ועי' בקרן אורה כאן וואס איז מעורר א שטארקע הערה, אז ביי תרומה איז דא א דין אתם מה אתם לדעתכם וכו' איז דא א קלער צו מען קען יענעם מזכה זיין בלי דעתו, אבער ביי פטר חמור איז בכלל נישטא די דין אז מען דארף דעת בעלים, איז וואס איז די ראי' פון פטר חמור?
איז דא ערגעץ ווי א ביאור אויף דעם ? ?
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

בדף לח: המדיר בנו לתלמוד תורה מותר למלאות לו חבית של מים וכו' ופי' הר"ן דמיירי שהאב הדיר א"ע מחהנות מבנו ממנו מפני שרוצה שיהא פנוי ללימוד התורה ואע"פ כן מותר בהנאות זוטות כי האי דליכא בהו ביטול תורה

לכאורה אם האב מצוה את בנו לשמשו מחויב הבן במצות כיבוד אב, אלא משום שהדירו פטור, וא"כ כל הדין זהו מכח ההלכה של אב שמחל על כבודו כבודו מחול, דאל"ה הרי מוטל על הבן לשמשו ומה מהני שהאב הדיר א"ע הנאה.

ולפי"ז למה ליה לאדורי, ברגע שפוטרו מכיבוד אב אסור לבטל תורה לשמש את אביו אפי' בלי נדר כי אב שמחל על כבודו כבודו מחול וצ"ל שמדירו רק לזרוזי.

האם יש מי שדן בזה?
רצון טוב
שר האלפיים
תגובות: 2288
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 3:12 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך רצון טוב »

לאו דוקא לזרוזי

די טאטע האט מורא ער וועט זיך נישט קענען שטארקן און יא בעטן זיין זון אים צו באדינען
מיטן מדיר זיין האט ער עס אוועקגעשטעלט מיט א גדר אז די זון איז פטור מלשמשו.
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

לייבל שטילער האט געשריבן:במחילה מקודם אני רוצה לשאול משהו שקשה לי מדף כג. הגם שזה כבר משבועתיים למפרע, אבל חזרה היא לעולם דבר טוב. הנה הר"ן בד"ה אין והתניא הקשה: וא"ת ומאי מתמהינן מעיקרא ומי שרי הכי ומה בין זו לנדרי זרוזין דמתני' וכו' ומת' שם תשובה עמוקה עיי"ש, ואני תמה הפלא ופלא הרי הר"ן במתניתין דף כא. ד"ה שניהם כתב בזה"ל: ומש"ה לא חייל נדרא וטעמא דמילתא לפי שדרכן של מוכר ולוקח בכך ומש"ה לא מקרי דברים שבלב עכ"ל. הרי דברים ברורים מללו שדווקא היכא שדרכן בכך הוה נדרי זרוזין וא"כ איפוא, מה בכלל קשה כאן?

ראה בנדרי זריזין שהעיר כן.
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

רצון טוב האט געשריבן:לגבי די איבעיא אין די גמרא צו מען קען תורם זיין פין א צווייטן תרומה ווען יענער ווייסט נישט
עי' בהראשונים אז די איבעיא קען מען פושט זיין מדין פטר חמור, וואס אין בכורות י"א איז מבואר אז אפילו בלי דעתו איז עס פדוי, זאגן די ראשונים ה"ה הכא אז אפילו בלי דעת בעלים פועלט די הפרשת תרומה

ועי' בקרן אורה כאן וואס איז מעורר א שטארקע הערה, אז ביי תרומה איז דא א דין אתם מה אתם לדעתכם וכו' איז דא א קלער צו מען קען יענעם מזכה זיין בלי דעתו, אבער ביי פטר חמור איז בכלל נישטא די דין אז מען דארף דעת בעלים, איז וואס איז די ראי' פון פטר חמור?
איז דא ערגעץ ווי א ביאור אויף דעם ? ?

ראה באמרי בינה תרומות סי' כ' שמבאר שבודאי בפטר חמור ג"כ צריך שליחות, וכוונת התוס' היא משום דבתרומה איכא גזיה"כ דאתם גם אתם, וע"ז כבר כתב הקר"א דהתוס' כאן סוברים דאתם גם אתם לא קאי רק בתורם משל הבעה"ב ולא משלו, וא"כ מיושב שפיר.
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

מיללער האט געשריבן:בדף לח: המדיר בנו לתלמוד תורה מותר למלאות לו חבית של מים וכו' ופי' הר"ן דמיירי שהאב הדיר א"ע מחהנות מבנו ממנו מפני שרוצה שיהא פנוי ללימוד התורה ואע"פ כן מותר בהנאות זוטות כי האי דליכא בהו ביטול תורה

לכאורה אם האב מצוה את בנו לשמשו מחויב הבן במצות כיבוד אב, אלא משום שהדירו פטור, וא"כ כל הדין זהו מכח ההלכה של אב שמחל על כבודו כבודו מחול, דאל"ה הרי מוטל על הבן לשמשו ומה מהני שהאב הדיר א"ע הנאה.

ולפי"ז למה ליה לאדורי, ברגע שפוטרו מכיבוד אב אסור לבטל תורה לשמש את אביו אפי' בלי נדר כי אב שמחל על כבודו כבודו מחול וצ"ל שמדירו רק לזרוזי.

האם יש מי שדן בזה?

ראה בפרשת נדרים כאן.
לייבל שטילער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 364
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אפריל 19, 2016 5:15 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לייבל שטילער »

פייערמאן האט געשריבן:
לייבל שטילער האט געשריבן:במחילה מקודם אני רוצה לשאול משהו שקשה לי מדף כג. הגם שזה כבר משבועתיים למפרע, אבל חזרה היא לעולם דבר טוב. הנה הר"ן בד"ה אין והתניא הקשה: וא"ת ומאי מתמהינן מעיקרא ומי שרי הכי ומה בין זו לנדרי זרוזין דמתני' וכו' ומת' שם תשובה עמוקה עיי"ש, ואני תמה הפלא ופלא הרי הר"ן במתניתין דף כא. ד"ה שניהם כתב בזה"ל: ומש"ה לא חייל נדרא וטעמא דמילתא לפי שדרכן של מוכר ולוקח בכך ומש"ה לא מקרי דברים שבלב עכ"ל. הרי דברים ברורים מללו שדווקא היכא שדרכן בכך הוה נדרי זרוזין וא"כ איפוא, מה בכלל קשה כאן?

ראה בנדרי זריזין שהעיר כן.

יישר ככחם, עיינתי שם אבל הוא נשאר בצ"ע אולי יש מישהו שמת' משהו?
סייג לחכמה שתיקה....
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

פייערמאן האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:בדף לח: המדיר בנו לתלמוד תורה מותר למלאות לו חבית של מים וכו' ופי' הר"ן דמיירי שהאב הדיר א"ע מחהנות מבנו ממנו מפני שרוצה שיהא פנוי ללימוד התורה ואע"פ כן מותר בהנאות זוטות כי האי דליכא בהו ביטול תורה

לכאורה אם האב מצוה את בנו לשמשו מחויב הבן במצות כיבוד אב, אלא משום שהדירו פטור, וא"כ כל הדין זהו מכח ההלכה של אב שמחל על כבודו כבודו מחול, דאל"ה הרי מוטל על הבן לשמשו ומה מהני שהאב הדיר א"ע הנאה.

ולפי"ז למה ליה לאדורי, ברגע שפוטרו מכיבוד אב אסור לבטל תורה לשמש את אביו אפי' בלי נדר כי אב שמחל על כבודו כבודו מחול וצ"ל שמדירו רק לזרוזי.

האם יש מי שדן בזה?

ראה בפרשת נדרים כאן.

יישר כח להמראה מקום

אינטערעסאנט, ער גייט מיט א פארקערטע מהלך אז לכאורה זאל דער זון מעגן מכבד זיין אביו אפי' כשאביו מודר הנאה ממנו משום דמצוה דיליה הוא ואידך ממילא מיתהני.

וצ"ע בזה אם זהו דומה לנכנס לבקרו או כמי שנותן צדקה למודר דהוא מיד ליד, עי' בהר"ן לט: שחילק בזה.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

בדף מג. במתניתין הולך אצל חנוני הרגיל אצלו, כ' הר"ן דכ"ש שמותר לומר כל הזן אינו מפסיד כדאיתא פרק המדיר (כתובות ע:) ואח"כ כ' הר"ן בזה"ל: ליכא למימר דכי קתני ונוטל מזה מדינא קאמר דכי מחייב לשלומי אלמא שלוחותיה קעביד ומהני ליה ואסור, עכ"ל

ומשמע מדבריו דבאומר כל הזן אינו מפסיד אינו חייב לשלם למי שזן, ולכאורה קשה לפי"ז מאי קאמר 'אינו מפסיד'?

וראיתי שנחלקו בזה רבוותא הפרישה ביור"ד סי' רל"ה ס"ל דבאומר כל הזן אינו מפסיד חייב לשלם מדינא ועכ"ז מותר במודר הנאה עיי"ש מה שחילק בין הליכה לחנוני וכ"נ דעת הב"ח, אולם הלבוש (הובא בש"ך שם סק"ח) וכן הטו"ז (שם סק"ד, ובאריכות בסי' רכ"א סקל"ו) ס"ל דאין עליו חיוב מדינא לשלם.
לייבל שטילער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 364
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אפריל 19, 2016 5:15 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לייבל שטילער »

מיללער האט געשריבן:בדף מג. במתניתין הולך אצל חנוני הרגיל אצלו, כ' הר"ן דכ"ש שמותר לומר כל הזן אינו מפסיד כדאיתא פרק המדיר (כתובות ע:) ואח"כ כ' הר"ן בזה"ל: ליכא למימר דכי קתני ונוטל מזה מדינא קאמר דכי מחייב לשלומי אלמא שלוחותיה קעביד ומהני ליה ואסור, עכ"ל

ומשמע מדבריו דבאומר כל הזן אינו מפסיד אינו חייב לשלם למי שזן, ולכאורה קשה לפי"ז מאי קאמר 'אינו מפסיד'?

וראיתי שנחלקו בזה רבוותא הפרישה ביור"ד סי' רל"ה ס"ל דבאומר כל הזן אינו מפסיד חייב לשלם מדינא ועכ"ז מותר במודר הנאה עיי"ש מה שחילק בין הליכה לחנוני וכ"נ דעת הב"ח, אולם הלבוש (הובא בש"ך שם סק"ח) וכן הטו"ז (שם סק"ד, ובאריכות בסי' רכ"א סקל"ו) ס"ל דאין עליו חיוב מדינא לשלם.

בזה שהוא אמר "אינו מפסיד" למרות שכוונתו הוא, שישלם, אבל זה עדיין לא מחייבו וא"כ מותר במודר הנאה, כנלע"ד לכאורה.
סייג לחכמה שתיקה....
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

ר' לייבל

כמובן שזה שיטות הר"ן ודעימיה הפוטרים לשלם, אבל מכ"מ בפשטות הלשון מורה שמתחייב א"ע לשלם ונראה שרק משום הקושיא של שלוחותיה קעביד דחקו עצמם לומר שפטור מלשלם ולא משום שהלשון מורה ע"ז.
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

וראה בקצוה"ח ריש סי' קכ"ט שתולה זאת אם אפשר להתחייב בדברים גרידא כשיטת ברמב"ם.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

בדף מד: כ' הר"ן שאע"פ שיש כח ביד חכמים להפקיר מדין הפקר בי"ד הפקר עכ"ז לא פטרוהו ממעשרות כדי שלא להפסיד את שבט הלוי - עי' בגה"ש שציין לדברי המשנה במס' פאה שמצינו משנה מפורשת נגד זה, וכן יש להעיר ממה שלמדנו במס' שקלים ב"א מפורש שחכמים הפקירו את שדותיהם של אותן מגדלי כלאים ופטרוהו ממעשרות וצ"ע על דברי הר"ן (האם אפשר לחלק אם ההפקר הוא מטעם קנס או מטעם אחר?)
רצון טוב
שר האלפיים
תגובות: 2288
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 3:12 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך רצון טוב »

די קה"י איז מחלק
אז דא גייט עס מכח תקנת חכמים אז נאך 3 טעג זאל מען נישט קענען חוזר זיין
און דארט ביי לקט איז עס געבויעט אויף הפקר בי"ד, דארט ווי חז"ל האבן דירעקט געניצט זייער כח ההפקר, האט די ממון א דין ווי ממון עניים וואס איז פטור
אבער דא גייט עס מכח תקנת חכמים, און די חכמים האבן נישט געמאכט די תקנה צו פטר'ן פון מעשר.
לאטצי
שר מאה
תגובות: 161
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יאנואר 20, 2010 10:01 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לאטצי »

מיללער האט געשריבן:בדף מד: כ' הר"ן שאע"פ שיש כח ביד חכמים להפקיר מדין הפקר בי"ד הפקר עכ"ז לא פטרוהו ממעשרות כדי שלא להפסיד את שבט הלוי - עי' בגה"ש שציין לדברי המשנה במס' פאה שמצינו משנה מפורשת נגד זה, וכן יש להעיר ממה שלמדנו במס' שקלים ב"א מפורש שחכמים הפקירו את שדותיהם של אותן מגדלי כלאים ופטרוהו ממעשרות וצ"ע על דברי הר"ן (האם אפשר לחלק אם ההפקר הוא מטעם קנס או מטעם אחר?)

ווי שרייבט די ר''ן אז די סיבה פארוואס חז''ל האבן נישט מפקיר געווען איז די טעם כדי שלא להפסיד שבט הלוי?
און פון שקלים איז נישט אזוי שווער ווייל דארט האט מען איהם געוואלט קנסנ'ען, די ציל איז געווען אז די פעלד זאל ווערן מופקר לכל און אויב אזוי איז די הלכה איז הפקר בי''ד הפקר, משא''כ דא איז חז''ל'ס כוונה געווען אז כדי דלא לישתכח תורת הפקר אז די בעה''ב זאל נישט קענען צוריקציען אזוי זאל ער וויסן אז ווען ער איז נישט חוזר איז עס טאקע פטור פון מעשרות. אויב אזוי האבן חז''ל נישט געזעהן קיין צורך צו פטר'ן פון מעשרות [ווען ער איז יא חוזר] וואס מען איז מחיוב מן התורה.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

גערעכט, דער ר"ן שרייבט נאר "אפ"ה לא באו חכמים להקל ולפטור מן המעשר מה שהוא חייב מן התורה"

איך האב פשוט אפגעלערנט אז דאס איז די סיבה
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

רצון טוב האט געשריבן:די קה"י איז מחלק
אז דא גייט עס מכח תקנת חכמים אז נאך 3 טעג זאל מען נישט קענען חוזר זיין
און דארט ביי לקט איז עס געבויעט אויף הפקר בי"ד, דארט ווי חז"ל האבן דירעקט געניצט זייער כח ההפקר, האט די ממון א דין ווי ממון עניים וואס איז פטור
אבער דא גייט עס מכח תקנת חכמים, און די חכמים האבן נישט געמאכט די תקנה צו פטר'ן פון מעשר.

וכעי"ז כתב באמרי משה סי' ל"ז בהג"ה ד"ה ונראה, אבל הוסיף דאף כאן השתמשו בכח הפקר בי"ד לסלק איסור גזל.

ולפי דבריהם מיושב ג"כ מה שהקשה בקוב"ש במס' פסחים אות קל"ו דכיון שהוא הפקר ממילא הוא פטור ממעשר.

ובמרומי שדה בדף מ"ג. הקשה לפי מה שמבואר בר"ה דף ט"ו. 'א"ל יד הכל ממשמשין בו ואת אמרת תחייב במעשר', דהיינו כיון שבפועל הוא כהפקר א"כ פטור ממעשר (כן הוא בקהלות יעקב שם), ולפי"ז אפילו אם הוא הפקר רק מדבנן מ"מ בוודאי לא גרע מיד הכל משמשין בו, (אמנם רב המנונא חולק שם ע"ז וקיי"ל כוותי'), אבל ראה באפיקי ים ח"ב סי' כ"ו שמפרש שהוא מדין יאוש ולפי"ז מיושב.
רצון טוב
שר האלפיים
תגובות: 2288
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 3:12 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך רצון טוב »

נדרים דף מ"ז ב'

רמב"ח פרעגט א איבעי' אויב די חילופין פון פירות וואס ראובן האט געאסרט אויף שמעון ווערן אויך אסור
די פראגע איז היות די חילופין איז לא בא לעולם, ווער זאגט אז א לא בא לעולם קען מען אסר'ן אויף א צווייטן

עס איז אינטערסאנט צו באמערקן אז ווען רמב"ח שמועסט אויס די צדדים זאגט ער "גבי דילי' הואיל ואדם אוסר פירות חבירו על עצמו, אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על עצמו"
מען האט וין פריער אינעם אשכול נאכגעברענגט אז אין די ישיבישע וועלט איז דא אזא ווארט, אז "כלפי מיין הנאה והשתמשות פון יענעם" אויף דעם בין איך בעלים צו מיחל זיין א נדר אפילו אויף יענעמ'ס חפץ
לפי"ז איז זייער שווער די צושטעל פון דבר שלב"ל צו פירות חבירו, פירות חבירו איז בהאי עלמט צו קענען מיחל זיין דערויף א נדר, א לב"ל איז בכלל נישטא.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

בדף נז: אתא לקמיה דר' אמי ופשיט ליה מן הדא דאמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן ליטרא בצלים שתיקנה וזרעה מתעשרת לפי כולה אלמא אותן גידולין מבטלין עיקר דלמא לחומרא שאני. איז דער ר"ן מסביר אויף 'לחומרא שאני' וזל"ק: ובמה שפרשתי לא קשיא לן הא דמקשו הכא הא חומרא דאתי לידי קולא הוא דאי מעשר מינה ובה דלמא מעשר מן העיקר על הגידולין והוי מן הפטור על החיוב ואי מעשר עליה ממקום אחר הוה ליה מרבה מעשרותיו דלא קשיא כלל דהואיל דאין גידולין מעלין את העיקר הוו להו גידולין כעיקר כיון דמיניה רבו והך ליטרא עיקרה וגידולה פטירי מדינא

דער ר"ן זאגט לכאורה דא א געוואלדיגע חידוש בדין ביטול - א איד האט געהאט לאמיר זאגן 10 כור בצלים, ער האט אראפגענומען מעשר דערפון און אלעס מתקן געווען, יעתט האט ער גענומען איין כור פון די בצלים מתוקנים און דאס איינגעפלאנצט, נאך עטליכע חדשים איז געווארן דערפון נייע 10 כור בצלים. די משנה פסק'נט אז ער דארף נעמען א גאנצע כור פריש מעשר פון די נייע צעהן כור, האט די גמרא דערפון פארשטאנען ווייל די נייע ניין כור איז מבטל די ערשטע אריגינעלע כור בצל און די גאנצע איז מחויב במעשר מדינא אלמא גידולין מבטלין את העיקר, זאגט די גמרא ניין אז דאס איז נישט מעיקר הדין נאר א חומרא מדרבנן.

בפשטות לערנט מען אז דאס איז די אריגינעלע כור בצל דארף מען איבער'מעשר'ן דאס איז נאר א חומרא מדרבנן, אבער די פרישע ניין כור דארף מען יא מעשר'ן מן התורה ווייל דאס איז דאך נייע בצלים של טבל שלא תיקנן מעולם, אבער דאן איז שווער 'הא דמקשו הכא' אז דאן דארף איך חושש זיין שיעשר מיניה וביה ונמצא מעשר מן הפטור על החויב, זאגט דער ר"ן א באמבע חידוש, אז אפי' די נייע ניין כור בצל דארף מען מעיקר הדין נישט מעשר'ן, ווייל וויבאלד זיי זענען תולדות פונעם עיקר און די גידולין זענען דאך נישט מבטל דעם עיקר, ווערט עס באטראכט ווי דעם עיקר זעלבסט און מען דארף עס נישט מתקן זיין - אין אנדערע ווערטער; לא די אז דער עיקר ווערט נישט בטל אין די גידולין נאר די גידולין אפי' עס איז צעהן מאל מער ווי דער עיקר ווערן א שטיק עיקר 'כיון דמיניה קא רבי' ופטירי מדינא.

מריה דאברהם, וואס פארא סברא איז דאס אז נייע פירות געוואקסן פון דער ערד, זאל זיין פטור ממעשר? איז דען נישט יעדע בצל גידולין פון געוועזענע עיקרים מתוקנים? נאר ווען מ'פלאנצט איין טבלים זענען די גידולין מחויב במעשרות מן התורה, אתמהה?

איינר האט מער הסבר אויף דעם ר"ן?
לייבל שטילער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 364
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אפריל 19, 2016 5:15 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לייבל שטילער »

גא"מ
סייג לחכמה שתיקה....
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

ראה במקדש דוד סי' נ"ו סוף אות א', ובמהדו"ח ציינו למעדני ארץ תרומות פ"ב ה"א סוף סק"א, וראה עוד בתורת זרעים שביעית פ"ו מ"א שהקשה על הר"ן מירושלמי עיי"ש.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

פייערמאן האט געשריבן:ראה במקדש דוד סי' נ"ו סוף אות א', ובמהדו"ח ציינו למעדני ארץ תרומות פ"ב ה"א סוף סק"א, וראה עוד בתורת זרעים שביעית פ"ו מ"א שהקשה על הר"ן מירושלמי עיי"ש.

יישר כח על המארה מקומות

המקדש דוד נשאר בצ"ע, האם בארץ תרומות שם מתרץ משהו?
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

צ"ל 'מעדני ארץ' הל' תרומות, מהג"ר שלמה זלמן אויערבאך ז"ל, לא עיינתי כעת, וכמדומני שיש בה"ב.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

פייערמאן האט געשריבן:צ"ל 'מעדני ארץ' הל' תרומות, מהג"ר שלמה זלמן אויערבאך ז"ל, לא עיינתי כעת, וכמדומני שיש בה"ב.

יישר כח - הנה קישור:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 20&hilite=
(בענ"ד איני רואה מה מציינים שם לגבי קושית המקד"ד)
שרייב תגובה

צוריק צו “סוגיות הש"ס”