ספר תפארת ישראל על משניות

איבער ספרים און מחברים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

גלאזער
שר האלפיים
תגובות: 2222
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלאזער »

מ'האט שוין געברענגט? . ס'איז דא אין קובץ 'עלי זכרון' ז' א הפלא'דיגע און היסטארישע בריוו וועגן די ספרים.
(שאילו לא בא אלא בשביל זה דיינו)
גלאזער
שר האלפיים
תגובות: 2222
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלאזער »

תלמיד חביב האט געשריבן:ענין זה של הבאת פירושים מהשכילים מצוי אצל כמה גדולים מן הדורות אחר התפארת ישראל, כן הוא בספר הכתב והקבלה, והספר יין לבנון מובא גם בשאר ספרים ומכיון שאין אני רוצה לרוקן את הספרים שרענק של כמה מהמגיבים שי' לא אהיה כרוכלא וליחשיב וליזיל. גם מה שכמה אנשים מרוב אי בקיאותם מעלילים על הגאון רבי ברוך יצחק ליפשיץ כאילו היה נתפס בהשכלה יותר משאר רבני אשכנז בעת ההיא אינו אמת וז"ל הג"ר זלמן שפיטצער ז"ל במכתבו הנדפס בשו"ת מילי דאבות ח"ב סי' ג' "עתה באתי בפקודת ובקשת הגביר המרומם המפורסם מו"ה איציק דייטש נ"י כי כתב לו הרב המאור הגדול מו"ה יצחק ברוך ליפשיטץ נ"י משווערין מדינת אשכנז (ה"ה בנו של בעל המחבר תפארת ישראל על המשניות) כי יבוא השאלה מהרעגירונג דשמה להבד"צ דק"ק נ"ש [-ניקלשבורג המכתב נכתב צהגאון מהר"ש צילטץ הראב"ד דשם) אם הוא ראוי והגון....רק זאת מצאתי מחויב להגיד להר"ג כי האיש הזה הרב דשווערין מו"ה יצחק ברוך ליפשיטץ נ"י הוא צדיק תמים לוחם מלחמות ה' באשכנז, והוא בא אחר האפיקורוס האלדהיים שמה וטיהר הארץ מהגילולים דהאלדהיים ימ"ש, ועתה רוצה להחזיק את בדקיה וביקש מהרעגירונג שיחזיקו על ידיו, וסוד זה מסר לו כומר א' כי הרעגירונג ישאלו לאויסלאנד וישאלו לפרעשבורג ולניקלשבורג, על כן טוב אם ידע הד"ג נ"י את האיש ואת שיחו כי שיחו נאה ויאה ומצוה גדולה להחזיקו בכל עוז ותוקף.
סאו מאטש פאר די באבע מייסעס פון אידן וועלכע זיינען ניט אויסגעקאכט אין דעם ענין...
דער סכסוך פון תפארת ישראל מיטן הייליגען רעק"א איז געווען איבער די התמנות פון ר' ברוך יצחק אלס רב אין לאנדסבערג בימי בחרותו וואס דער רעק"א האט דאס געהאלטן פאר א פירצה בחומת הדת אז א בחור זאל ווערען א רב ווי עס וועטר קלאר ארויסגעברענגט אין זיינע בריווען אין אגרות סופרים און אין ספר מאורן של ישראל עמוד שפ"ב שצ"ב וואו די מחברים שליט"א ווייזען אן אז ר' ברוך יצחק אליינס ברענגט אראפ דעם רעק"א אין זין אייגענעם פירוש מסגרת זהב אויף משניות בכבוד הראוי.
און ווען ווילט איר פארשטיין בעסער וועט איר אריינקוקען אין הכתב והקבלה וועט איר זען ווי ער ברענגט וויזלען און נאך, און יא דער יעב"ץ האט געשריבען צו רמ"ד און שוין דאן איז געווען טענות דערויף און צו זאגען אז דער ח"ס האט נישט געוואסט וואס שטייט אין יעב"ץ איז עם הארצות ווארום ער ברענגט אים כמ"פ מיטן נאמען שיל"ת יעב"ץ וידועים דברי דורשי רשומות דשיל"ת ר"ת שויתי י' לנגדי תמיד.
ואגב בספר המשפחה של הג"ר יואל מארגארעטען דיין בערלוי כת"י נדפס בהעתקה געטייפט ע"י ר' משה חים פירטה מב"פ כותב שבילדותו למדו עם די גאנצע תורה מיט מענדעלזאהנישע איבערזעצונג וזה היה על פי אביו הג"ר יצחק צבי מארגארעטען שחיבר את ספר תוקף התלמוד נגד האלדהיים והיה קנאי גדול ואגב הג' הנ"ל מביא שזקינו הג"R חיים קיצע לא רצה לדבר עם הג"ר שמעון אופנהיים קרומינוי מפני שראה אותו מתחבק עם החארינער ויש הרבה ענינים לכתוב אודות הגר"ש הנ"ל וספריו אלא שגם הוא נתקבל בקרב ישראל וקברו נודע כמקור ישועה.
און יא בבית המהר"ם שיק איז נישט געווען נאר א חומש מיט'ן ביאור ווען מרן החתם סופר איז געווען ביי אים אויף שבת. בצדק ניתןלהיאמר אז דער ענדגילטיגער פסול אויפן ביאור ביים היימישען עולם איז געווען די צוואה פון חתם סופר ובספרי רמ"ד אל תשלחו יד ווי אויך די פייערדיגע ווערטער פון די תלמידי הבעש"ט געגען אים. אין ידיטשלאנד האבען אפילו די ערליכע אידען נאך הונדערט יאר פון זיין געבורטסטאג אפגעצייכענט א יובעליאום זאגאר די צייטונג פון ר' שמשון רפאל הירש האט אים געווידמעט א ביילאגע...
דעריבער איז ביאור אין דייטשלאנד נישט געווען אזוי אפגעפרעגט בימים ההם, און גענוי ווי אויף פילע ספרים זענען פרהאן וואס ערנען יא און וואס לערנען ניט, בקפידא אדער ללא קפידא אזוי איז אויך מיטן תפארת ישראל.

מרוב אי בקיאות בא לכלל טעות.
המלה משכיל כולל כמו סולם משמים לארץ, מהמהרץ חיות לר' מתתי' שטראשון מויזל לרמד, שיר ושדל וכו' לא ראי זה כראי זה. והם רחוקים ממזרח למערב. וכל משכיל לוחם עם מי שסכל ממנו מלחמות עצומות, לא היו כמו כמה מהמשכילים שהקדישו כל חייהם ללחום נגד האפיקורסים, משא"כ שלומי אמוני ישראל שלא רואים ולא רוצים לדעת מה יאמרו ומה יכתבו אף המשכיל הקטן רק טמא טמא יקרא ינדו ויחרימו אותן ואת ספריהם והיינו דאהני להו בכל הדורות. כשהתנהגו ככה בליטא ובפולין בפרט החסידים.
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13036
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

ידיעות שונות האט געשריבן:פרעגסט מיר?

ניין כ'פרעג פון הרב למעלה משבעים
דביה תחדי נפשא
תלמיד חביב
אנשי שלומינו
תגובות: 3
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אקטאבער 22, 2015 7:54 pm

תפארת ישראל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך תלמיד חביב »

לא אמרתי שהוא לא היה משכיל בכלל, הגם שהמובן משכיל אצלך הוא מי שהציץ ואפילו לחם עמהם, ע"ד שכללת את המהר"ץ חיות יחד עם שד"ל, ואגב על הגרב"י לא מצינו שהיה מששכיל או דר. רק שבא לעירו אחרי שכיהן שם האלדהיים וכיון שהאלדהיים קלקל הרבה רצה לבער את הגילולים היינו לגדור את הפירצות שפרץ הנ"ל, ולדידך גם ר' שמשון רפאל היה משכיל כיון שהציץ אפילו לא נפגע, ובכן יהי לך אשר לך, אבל גן המלבי"ם שנוא נפשם של המשכילים הי חשוד בעיני חסידים על ההשכלה על אף שלא היה בדורו מי שסבל מהם כל כך כמו המלבי"ם, ולכך נזהרתי בלשוני לכתוב שלא היה משכיל יותר משאר רבני אשכנז, היינו כמו הרב נתינה לגר הרב ערוך לנר ועוד, ואצ"ל רש"ר הירש שהציצו ולא נפגעו, ומרוב בקיאותך לא תבין כי בארץ אשכנז היה צריך להיות חכם בחכמתו של יפת כדי ללחום עמהם ועיין בספר דברי תורה להרה"ק ממונקאטש מהדורא רביעאה סי' צ"ג שמסביר הענין בטוב טעם ודעתולא אעתיק לשונו כי גם באי קנאות תחשדיני וזאת אין מכוונת הענין רק עיין שם ותשכיל יסוד גדול איך להסתכל על רבנים ממדינות שונות כי לא כל מה שהיה נחשב במדינה אחת לחזיר טריפה היה נחשב במדינה אחרת לעולה כל כך, והדברים חיים וקיימים גם בזמנינו אנו. ונחזור לענינינו כי טרם נתפרסמה בעולם צוואת רבינו החת"ס ודבריו אודות הרמ"ד לא נודע בעולם חומר הענין וגודל המכשלה אשר בקרבו, והמשכילים מאז ועד ימינו אלה טוענים בכל תוקף כי בגוף הצוואה לא היה כתוב רמ"ד רק חמ"ד והכוונה לספרי חשק, אשר אליבא דאמת בצילום כתי"ק רואין שנכתב חמ"ד אבל בכל זאת ברור שהכונה הוא לרמ"ד כי מזהיר שילמדו חומש עם רמב"ן ואם הכונה לספרי חשק מה לו לפירוש רמב"ן היה לו לכתוב אודות ספרייראה כמו שכתב להנשים אלא ודאי שכונתו להביאור ואולי קראו חכם משה דעסוי כמו שקראו בתשובה החכם רמ"ד, אבל הא מילתא ברירא לן שכונתו עליו וגם מ"ש המהר"ם שיק המובא לעיל ודברי מרן אלו הוא שהוציאו את הביאור מבתי בני ישראל, כי בני ישראל קיבלו עליהם את דבר ד' ביד משה עבדו, ולכן אין מן הפלא שבמקומות שלא ידעו עדיין מצואה זו או באשכנז שבכלל היה להם אפילו להראים מבט אחר על המשכילים למדו בספריו. והארכתי יותר מדיד ובזה אסיים ואומר שלום לכל קוראי העולם היהודי אשר מאוד נעים היה לי להפגש עמכם אבל אין בדעתילקבוע את מקומי על רשת פרושה לרגלי האדם, והשהיה על האינטערנעט בטח הוא נגד דעת גדולי הדור ויש בזה יותר השכלה ממה שיש בפירושיו של רבי ברוך יצחק ז"ל וכלשון המדינה נייס מיטינג יו
גלאזער
שר האלפיים
תגובות: 2222
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלאזער »

תלמיד חביב האט געשריבן:לא אמרתי שהוא לא היה משכיל בכלל, הגם שהמובן משכיל אצלך הוא מי שהציץ ואפילו לחם עמהם, ע"ד שכללת את המהר"ץ חיות יחד עם שד"ל, ואגב על הגרב"י לא מצינו שהיה מששכיל או דר. רק שבא לעירו אחרי שכיהן שם האלדהיים וכיון שהאלדהיים קלקל הרבה רצה לבער את הגילולים היינו לגדור את הפירצות שפרץ הנ"ל, ולדידך גם ר' שמשון רפאל היה משכיל כיון שהציץ אפילו לא נפגע, ובכן יהי לך אשר לך, אבל גן המלבי"ם שנוא נפשם של המשכילים הי חשוד בעיני חסידים על ההשכלה על אף שלא היה בדורו מי שסבל מהם כל כך כמו המלבי"ם, ולכך נזהרתי בלשוני לכתוב שלא היה משכיל יותר משאר רבני אשכנז, היינו כמו הרב נתינה לגר הרב ערוך לנר ועוד, ואצ"ל רש"ר הירש שהציצו ולא נפגעו, ומרוב בקיאותך לא תבין כי בארץ אשכנז היה צריך להיות חכם בחכמתו של יפת כדי ללחום עמהם ועיין בספר דברי תורה להרה"ק ממונקאטש מהדורא רביעאה סי' צ"ג שמסביר הענין בטוב טעם ודעתולא אעתיק לשונו כי גם באי קנאות תחשדיני וזאת אין מכוונת הענין רק עיין שם ותשכיל יסוד גדול איך להסתכל על רבנים ממדינות שונות כי לא כל מה שהיה נחשב במדינה אחת לחזיר טריפה היה נחשב במדינה אחרת לעולה כל כך, והדברים חיים וקיימים גם בזמנינו אנו. ונחזור לענינינו כי טרם נתפרסמה בעולם צוואת רבינו החת"ס ודבריו אודות הרמ"ד לא נודע בעולם חומר הענין וגודל המכשלה אשר בקרבו, והמשכילים מאז ועד ימינו אלה טוענים בכל תוקף כי בגוף הצוואה לא היה כתוב רמ"ד רק חמ"ד והכוונה לספרי חשק, אשר אליבא דאמת בצילום כתי"ק רואין שנכתב חמ"ד אבל בכל זאת ברור שהכונה הוא לרמ"ד כי מזהיר שילמדו חומש עם רמב"ן ואם הכונה לספרי חשק מה לו לפירוש רמב"ן היה לו לכתוב אודות ספרייראה כמו שכתב להנשים אלא ודאי שכונתו להביאור ואולי קראו חכם משה דעסוי כמו שקראו בתשובה החכם רמ"ד, אבל הא מילתא ברירא לן שכונתו עליו וגם מ"ש המהר"ם שיק המובא לעיל ודברי מרן אלו הוא שהוציאו את הביאור מבתי בני ישראל, כי בני ישראל קיבלו עליהם את דבר ד' ביד משה עבדו, ולכן אין מן הפלא שבמקומות שלא ידעו עדיין מצואה זו או באשכנז שבכלל היה להם אפילו להראים מבט אחר על המשכילים למדו בספריו. והארכתי יותר מדיד ובזה אסיים ואומר שלום לכל קוראי העולם היהודי אשר מאוד נעים היה לי להפגש עמכם אבל אין בדעתילקבוע את מקומי על רשת פרושה לרגלי האדם, והשהיה על האינטערנעט בטח הוא נגד דעת גדולי הדור ויש בזה יותר השכלה ממה שיש בפירושיו של רבי ברוך יצחק ז"ל וכלשון המדינה נייס מיטינג יו

לא אני הוא שחדשתי והמצאתי המושג משכיל על רב פלוני או אלמוני, רק הזכרתי בקיצור על כמה שבמשך הדורות נקראו כן בפי כל וגם נתרחקו מחמת זה אף שהיו רחוקים זו מזו בהשכלה מאחרים שקיבלו תואר זה. וזה הי' כוונתי לכלול ימין ושמאל להבין שלא כולהו בחדא מחתא וכדבריך, אף שיש צד השוה אחד שאכ"מ.
אקוה שעוד אתה בתוכינו.
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2444
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

Re: ספר תפארת ישראל על משניות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

לערנענדיג יעצט אין תפארת ישראל, האב איך דאס אנגעטראפן (ס'איז היי-לייט).
תפארת ישראל חומר בקודש - בהקדמה.jpg
תפארת ישראל חומר בקודש - בהקדמה.jpg (270.28 KiB) געזען 554 מאל
איז דאס אויך פון די פירושים וואס זענען אריין געפאלן אינעם 'תפארת ישראל' ע"י זיידים?

ווייל דאס איז דאך ממש היפך הכתוב בתורה.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
מי חכם
שר ששת אלפים
תגובות: 6329
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 13, 2011 2:02 pm

Re: ספר תפארת ישראל על משניות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מי חכם »

קום אריין קלארער

וואס שטייט אין די תורה אנדערש?

במציאות איז לכאורה זיכער נישט געווען דעמאלס (און היינט איז אויך נישטא) טעלעסקאפן וואס קענען קוקן אזויפיל מיילן ווייט און זעהן אזא קליינליכער דעטאל ווי א מענטש מיט א ציגעלע אנקומען צו א בארג, אפילו אויב דער גאנצער שטח פונעם ביהמ"ק ביזן אסאך זאל ווען זיין פוסט ווי א מדבר, און כ"ש ווען עס איז פארבויט און פארפלאנצט און עס איז דא אינצווישן בערג און טאלן.
מִ֚י כְּהֶ֣חָכָ֔ם וּמִ֥י יוֹדֵ֖עַ פֵּ֣שֶׁר דָּבָ֑ר חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו וְעֹ֥ז פָּנָ֖יו יְשֻׁנֶּֽא׃
zugurnish
שר שלשת אלפים
תגובות: 3566
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 17, 2011 8:31 am

Re: ספר תפארת ישראל על משניות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך zugurnish »

במשנה יומא ו ח
כתוב דרכיות היו עושין, ומניפין בסודרין, ויודעין שהגיע שעיר למדבר

און אין רמב"ם הלכות יום הכיפורים פרק ג הלכה ז
ואח"כ משלח את השעיר החי ביד איש המוכן להוליכו למדבר והכל כשרים להוליכו אלא שעשו כהנים גדולים קבע ולא היו מניחים את ישראל להוליכו וסוכות היו עושין מירושלים עד תחלת המדבר ושובת איש אחד או אנשים הרבה בכל סוכה וסוכה מהן כדי שיהיו מלוין אותו מסוכה לסוכה על כל סוכה וסוכה אומרין לו הרי מזון והרי מים אם כשל כחו וצריך לאכול אוכל ומעולם לא הוצרך אדם לכך ואנשי הסוכה האחרונה עומדין בסוף התחום ורואין את מעשיו מרחוק כיצד היה עושה חולק לשון של זהורית שבקרניו חציו קושר בסלע וחציו קושר בין שתי קרניו ודוחפו לאחוריו והוא מתגלגל ויורד לא היה מגיע לחצי ההר עד שהוא נעשה איברים איברים ובא ויושב לו תחת סוכה האחרונה עד שתחשך ודרכיות היו עושין ומניפין בסודרין כדי שידעו שהגיע שעיר למדבר
להודות
שר האלפיים
תגובות: 2605
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 27, 2016 5:02 pm

Re: ספר תפארת ישראל על משניות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך להודות »

הילולא דצדיקיא האט געשריבן:
לערנענדיג יעצט אין תפארת ישראל, האב איך דאס אנגעטראפן.
ער האט אויך געוויסט אז ס'איז א נייע כלי.
קען זיין ער רופט אזוי די ממונים (מיט סודרין) צו זעהן וואס טוט זיך אין דער ווייטענס.
בניהו
שר ששת אלפים
תגובות: 6706
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אפריל 16, 2021 1:09 am

Re: ספר תפארת ישראל על משניות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בניהו »

להודות האט געשריבן:
הילולא דצדיקיא האט געשריבן:
לערנענדיג יעצט אין תפארת ישראל, האב איך דאס אנגעטראפן.
ער האט אויך געוויסט אז ס'איז א נייע כלי.
קען זיין ער רופט אזוי די ממונים (מיט סודרין) צו זעהן וואס טוט זיך אין דער ווייטענס.
ער זאגט קלאר וואס ער מיינט. די ווארט האט נאר איין באדייט…
אני הוא הנער, נער המדבר
נא_שכל
שר שמונת אלפים
תגובות: 8028
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

Re: ספר תפארת ישראל על משניות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

הילולא דצדיקיא האט געשריבן:
לערנענדיג יעצט אין תפארת ישראל, האב איך דאס אנגעטראפן (ס'איז היי-לייט).
תפארת ישראל חומר בקודש - בהקדמה.jpg
איז דאס אויך פון די פירושים וואס זענען אריין געפאלן אינעם 'תפארת ישראל' ע"י זיידים?

ווייל דאס איז דאך ממש היפך הכתוב בתורה.
קוק וואס ער שרייבט אויפן פלאץ אין מס' יומא, ולק"מ.

אין די משנה (יומא פ"ו מ"ח) שטייט אזוי: ומניין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר דרכיות היו עושין ומניפין בסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר.
תפארת ישראל יומא אות מה האט געשריבן:
דרכיות. כמין [טעלעסקאפען], שהן בניין גבוה שהשומר מציץ מעליו למרחוק, ונקראין דורכיות משום שהבניין ההוא עשוי מדריגות מדריגות שדורכין עליהן כשעולין לשם:
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
וואל טאג
שר חמש מאות
תגובות: 952
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 01, 2016 1:35 pm

Re: ספר תפארת ישראל על משניות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך וואל טאג »

עס איז יעצט אויפגעשווימען דער אשכול, איז מיר אינטערסאנט די פאלגנדע

א) ברענגט דען די בעל תפארת ישראל דעם ביאור מער ווי איין מאל? אין הקדמה צו מס' נגעים, (געוויסע דא האבן דעשריבן אז ער ברענגט מערערע מאל)
וכדאי לציין ששמעתי בילדותי בשם אחד מהגדולים, אולי הרה"ק מקאמארנא, שבאותו עמוד טעה התפא"י בדבר פשוט, וזה עלה לו על שמביא מהחיבור אף שחולק עמו

ב) וואס הייסט ער קריגט זיך מיטן רעק"א? ער שרייבט זיך צענדליגע מאל מיט אים מיט א געוואלדיגע התבטלות כתלמיד לרב, ולעומתו דער הייליגער רעק"א ענטפערט מיט א געוואלדיגן חביבות

--

איבער דעם וואס דא איז געווארן א שמועס פון רס"ג, בין איך דערציטערט געווארן צו לעזן אזוינע תגובות, פון וועם רעדט איר דא? פון די גרעסטע לייבן פון די גאונים, וואס זענען געווען א קארגע פאר הונדערט יאר נאך די הייליגע אמוראים
ראשונים האבן גערעדט פון ר' סעדיה מיט א התבטלות עד להפליא, דער בעש"ט ווערט געברענגט האט געזאגט אויף זיך אז ער איז א גלגול פון ר סעדי'
מיר האבן נישט קיין מעין דמעין השגה פון ר' סעדי'
(לדעתי איז קיינמאל צו שפעט צו מעקן די תגובות)
דריידל
שר תשעת אלפים
תגובות: 9392
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

Re: ספר תפארת ישראל על משניות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דריידל »

.
אטעטשמענטס
Screenshot_20221212-212445_Gallery.jpg
Screenshot_20221212-212445_Gallery.jpg (262.81 KiB) געזען 424 מאל
כ'הא נישט קיין צייט יעצט; רוף מיך צוריק נאכמיטאג
אוועטאר
יגעתי ומצאתי
שר האלף
תגובות: 1672
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 31, 2011 5:02 pm

Re: ספר תפארת ישראל על משניות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יגעתי ומצאתי »

וואל טאג האט געשריבן:
עס איז יעצט אויפגעשווימען דער אשכול, איז מיר אינטערסאנט די פאלגנדע

א) ברענגט דען די בעל תפארת ישראל דעם ביאור מער ווי איין מאל? אין הקדמה צו מס' נגעים, (געוויסע דא האבן דעשריבן אז ער ברענגט מערערע מאל)
וכדאי לציין ששמעתי בילדותי בשם אחד מהגדולים, אולי הרה"ק מקאמארנא, שבאותו עמוד טעה התפא"י בדבר פשוט, וזה עלה לו על שמביא מהחיבור אף שחולק עמו

ב) וואס הייסט ער קריגט זיך מיטן רעק"א? ער שרייבט זיך צענדליגע מאל מיט אים מיט א געוואלדיגע התבטלות כתלמיד לרב, ולעומתו דער הייליגער רעק"א ענטפערט מיט א געוואלדיגן חביבות
גאנץ אינטערעסאנט איבערצוליינען אן אשכול פון איבער פינף יאר צוריק...

א) דער חומש פונעם רמ"ד איז צוזאמגעשטעלט פון צוויי טיילן, איינס איז די 'תרגום האשכנזי', דאס איז געשריבן געווארן דורך רמ"ד ימ"ש אליינס, אויף גאנץ חמשה חומשי תורה. דערנאך איז דא די ביאור, וואס דאס איז נישט געשריבן אלעס דורך רמ"ד, נאר געוויסע חומשים זענען געשריבן געווארן דורך אנדערע אויך, ביניהם הירץ וויזל (געדענק איך נישט וועלכע. דאכט זיך אז ויקרא איז געשריבן געווארן דורך ר' שלמה דובנא, וואס י"א אז ער איז יא געווען אן איש כשר, ואכמ"ל).

די חומש - דער תרגום און די ביאור - ווערט דערמאנט איינצעלנע מאל, פאלגענד איז א רשימה וואס איך האב זיך אמאל פארצייכנט [מסתבר אז עס איז דא נאך, נאר דאס האב איך באגעגנט במשך הזמן].

חומר בקודש ריש קדשים פ"ד אות כו (ועי' בביאור רה"ו שנדחק בתירוץ אחר).
מראה כהן ריש נגעים ג' פעמים [(אות ח) והחכם מו"ה הירץ וויזל ז"ל כ' בבאור החומש עם תרגום אשכנזי: (אות כב) ושגיאה היא ביד הח' רמ"ד ז"ל בתרגומו האשכנזי לתורה: (אות ל) ועי' בביאור הח' ר' הירץ וויזל שנתקשה בענין זה).
נגעים פי"ג (רגילין קצת לפתרו צערשטאססען, וזה טעות אלא יפה תרגם החכם איינרייססען)
פרה פ"ב (וכן תרגם רמ"ד באשכנזי)

נאכאמאל ווערט ער דערמאנט, דורך זיין זוהן, אין מסגרת זהב אויף כלכלת שבת, וואו ער מאכט אוועק דעם רמ"ד: אגב זה אזכיר כאן קושיא שמביא בביאור רמ"ד על התורה... וכ' שהוא פליאה גדולה... והמבאר הנ"ל חשב להקשות קושיא גדולה על מאורן של ישראל, ובאמת יש לדחות קושיתו כלאחר יד...

אנהייב אשכול האב איך געשריבן אז רמ"ד ווערט דערמאנט צענדליגע אדער הונדערטער מאל, כ'האב קיין איינונג נישט פארוואס איך האב אזוי געשריבן. דעם אשכול האב איך געעפנט נאכדעם וואס איך האב אנגעהויבן צו לערנען סדר קדשים, און זעהט אויס אז די איינצעלנע מאל - איינס נאכן צווייטן - וואס דער ביאור איז דערמאנט געווארן, האט מיר געמאכט דמיונ'ען אז איך זעה דאס הונדערטער מאל...

ב) די מחלוקת מיטן רעק"א ווערט געברענגט אין אגרות סופרים, וואו מען זעהט זייער קלאר אז רעק"א איז ארויס מיט א שטארקייט קעגן תפארת ישראל. פארשטייט זיך אז פאר אזא איש קדוש ושפל ברך ווי רעק"א איז דאס בכלל נישט קיין סתירא מיט נו"נ זיין בדברי תורה מיט א ידידות און הערצה.
אוועטאר
שופר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 454
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 21, 2016 11:40 pm

Re: ספר תפארת ישראל על משניות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שופר »

וואל טאג האט געשריבן:
וכדאי לציין ששמעתי בילדותי בשם אחד מהגדולים, אולי הרה"ק מקאמארנא, שבאותו עמוד טעה התפא"י בדבר פשוט, וזה עלה לו על שמביא מהחיבור אף שחולק עמו
חקל יצחק
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=52
בניהו
שר ששת אלפים
תגובות: 6706
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אפריל 16, 2021 1:09 am

Re: ספר תפארת ישראל על משניות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בניהו »

@יגעתי, נישטערנדיג לעצטנס אסאך אין די ארכיוון האב איך זיך אנגעטראפן מיט אסאך פון דיינע רייכע תגובות איבער אונזער היסטאריע. ישר כח פאר די ידיעות!
אני הוא הנער, נער המדבר
שרייב תגובה

צוריק צו “ספרים ומחברים”